שווי ימי חופשה שלא נוצלו

שווי ימי חופשה שלא נוצלו
     
1. התובע עותר לחיוב הנתבע בתשלום שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח מנהלים, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי הלנה.
כן עותר התובע לשחרור מלוא הרכיבים המופקדים בפוליסת ביטוח המנהלים בחברת כלל לזכותו.
2. בכתב ההגנה נטען כי תשלום השכר באיחור בתקופה האחרונה נבע מקשיים כלכליים אליהם נקלע הנתבע וזו גם הסיבה שבגינה לא הועברו כספים לפוליסת ביטוח המנהלים ולא שולמו משכורות חודש 3/07 ו- 4/07; התובע ניצל 10 ימי חופשה במהלך שנת 2006 ו-10 ימי חופשה נוספים בחודש 3/07; דמי הבראה לשנת 2006 שולמו במלואם; התובע התפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת ועל כן אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ולשחרור מלוא הכספים בפוליסת הביטוח והנתבע עותר לקיזוז הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו; הנתבע מבקש שלא להשית פיצויי הלנה בשל מצבו הכלכלי הקשה.
3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית.
הנתבע מסר עדותו הראשית בפני בית-הדין.
דיון והכרעה
4. הנתבע הינו בעל עסק להתקנת אזעקות וציוד לרכב הנקרא "מיגונים 2000".
5. התובע הועסק על ידי הנתבע כמתקין החל מיום 12/1/03 ועד ליום 15/4/07.
6. עד לחודש 12/06 עמדה משכורתו החודשית של התובע על סך של 8,201 ₪ ברוטו, וכן שולם לתובע רכיב "שווי רכב" (ר' תלושי השכר נספח ב' לתצהיר התובע).
החל מחודש 1/07 הועמד שכרו החודשי של התובע על סך של 7,342 ₪ ברוטו ורכיב "שווי הרכב" הומר ברכיב "נסיעות" בשיעור של 264 ₪. על פי תלושי השכר, לא חל שינוי בשכר הנטו אשר שולם לתובע.
7. הנתבע מודה בחבותו בתשלום שכר עבודה לתובע בגין החודשים 3/07 ו- 4/07, פדיון חופשה עבור 21 ימי חופשה.
לשאלת זכאות התובע לדמי הבראה
8. לטענת התובע לא שולמו דמי הבראה בגין התקופה החל מיום 1/9/05 ועד לתום תקופת העסקתו ביום 15/4/07.
בדיון שהתקיים ביום 14/3/10, אישר ב"כ התובע כי סך של 1,860 ₪ בגין דמי הבראה שולם לתובע בחודש 8/06.
בתלושי השכר אין כל אינדיקציה לתשלום דמי הבראה בגין התקופה הרלבנטית (למעט סך של 1,860 ₪ אשר שולם ב- 8/06 אולם לא נרשם בתלוש השכר) והנתבע אף אישר כי התובע זכאי לחלק היחסי של דמי ההבראה בגין שנת 2007 (עמ' 9 לפרוטוקול).
אי לכך זכאי התובע ליתרת דמי הבראה בסך של 1,624 ₪.
לשאלת זכאות התובע לפדיון חופשה
9. לגרסת התובע עומדת לזכותו מכסה של 31 ימי חופשה שלא נוצלו על ידו במהלך תקופת העבודה.
לגרסת הנתבע, יצא התובע לחופשה בת 10 ימים במהלך שנת 2006 שעודכנו בתלוש שכר 1/07, ו- 10 ימים נוספים נוצלו בחודש 3/07 ועל כן נצברו לזכותו 21 יום בלבד במועד סיום עבודתו, וכמפורט בתלוש השכר האחרון.
התובע מודה כי ניצל 10 ימי חופשה בחודש 3/07 אולם לטענתו לא נטל 10 ימי חופשה במהלך שנת 2006.
בחקירה הנגדית אישר התובע כי נטל פעמיים, לכל היותר, יום חופשה אחד (עמ' 7-8 לפרוטוקול).
מעבר להודאת התובע, כאמור, לא הוצגה ראיה כלשהי מטעם הנתבע לעניין ניצול ימי חופשה על ידי התובע. הנתבע אישר כי לא ערך רישום של ימי החופשה לתובע ולא ידע להשיב מדוע קיזז לתובע 10 ימי חופשה בחודש 1/07 (עמ' 11 לפרוטוקול).
בנסיבות העניין ולאחר קיזוז שני ימי חופשה אשר התובע הודה בניצולם, יש להוסיף לימי החופשה שנצברו לזכות התובע 8 ימי חופשה, אשר הופחתו בתלוש שכר חודש 1/07 ואשר לא הוכח כי נוצלו על ידי התובע.
בהתאם לכך נותר הנתבע חב לתובע פדיון חופשה בגין 29 ימי חופשה בסך של 10,810 ₪.
לשאלת זכאות התובע לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח מנהלים
10. אין חולק כי בתחילת העסקתו של התובע סוכם בין הצדדים על הפקדת כספים לביטוח מנהלים על שם התובע בחברת "כלל".
עם הזמן הפסיק הנתבע להעביר כספים לביטוח מנהלים על שם התובע, כאשר עקב כך הוגשה תביעה מטעם חברת הביטוח "כלל" כנגד הנתבע, בגין פיגור בתשלומי פרמיות, וניתן פסק דין כנגד הנתבע.
פוליסת ביטוח המנהלים על שם התובע סולקה עקב פיגורים בתשלום פרמיות בחודש 7/05, והחל ממועד זה לא היה לתובע ביטוח מנהלים.
על אף האמור, כעולה מתלושי השכר, גם לאחר סילוק הפוליסה, המשיך הנתבע לנכות משכרו של התובע את חלק העובד בהפרשות לגמל, וזאת מבלי להעביר כספים אלה לחברת הביטוח (עמ' 10 לפרוטוקול).
בנסיבות העניין זכאי התובע להשבת הסכומים שנוכו משכרו שלא כדין ולא הועברו לחברת הביטוח, בסך של 6,596 ₪.
11. במהלך התקופה בה נוכו משכרו של התובע הפרשות לחברת הביטוח, למעשה גילה הנתבע את דעתו כי הסכמת הצדדים לעניין הכללת ביטוח מנהלים בין תנאי העסקתו של התובע, עומדת בעינה.
לפיכך בגין תקופה זו זכאי התובע לפיצוי בגובה חלק המעביד בהפרשות לביטוח מנהלים בשיעור של 5% ובסך של 6,971 ₪.
הכספים שלא הופרשו על ידי הנתבע במהלך התקופה שקדמה לחודש 8/05, נכללים בחוב הנתבע לחברת הביטוח "כלל" בהתאם לפסק הדין שניתן כנגדו (עמ' 10 לפרוטוקול), ואין מקום להטיל על הנתבע חיוב נוסף בגין תקופה זו.
12. התובע טוען לזכאותו לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל גם בגין התקופה שבין 1/07 – 4/07.
מתלושי השכר עולה כי החל מחודש 1/07 חל שינוי בתנאי שכרו של התובע באופן ששכר היסוד ברוטו הופחת לסך של 7,342 ₪, בוטל רכיב "שווי הרכב" והופסקו ניכויים משכרו של התובע לביטוח מנהלים. המדובר למעשה בשינוי חד צדדי בתנאי שכרו של התובע, אשר לטענת הנתבע נבע מקשיים כלכליים אליהם נקבע.
בנסיבות מעין אלו, כאשר חל שינוי לרעה בתנאי העסקתו של עובד, קמה לו הזכות להתפטר בדין מפוטר, בהתאם להוראות סע' 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). ואולם בענייננו בחר התובע להמשיך ולעבוד אצל הנתבע, במשך 3 וחצי חודשים, על אף השינוי שחל בתנאי שכרו ובכך הביע את הסכמתו לשינוי זה. בתצהירו אמנם טען התובע כי פנה לנתבע מספר פעמים בדרישה לתקן את הפגיעות בתנאי העסקתו שאם לא כן יאלץ לסיים את עבודתו. ואולם בהמשך העיד התובע כי בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" כדבריו, היתה העובדה כי הנתבע הפסיק לשלם את שכרו בחודש 3/07. מכאן כי, ככל שהפסקת עבודתו של התובע נבעה מהרעה מוחשית בתנאי עבודתו, הרי שהרעה זו התבטאה בהפסקת תשלום שכרו של התובע בחודש 3/07 ולא בשינוי תנאי השכר שנעשה בחודש 1/07.
לאור האמור אין התובע זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בחודש 1/07 – 4/07.
לשאלת זכאות התובע להפרשי שכר
13. אין חולק כי לתובע לא שולם שכר עבודה עבור החודשים 3/07 ו- 4/07. לפיכך זכאי התובע לשכר עבודה בגין תקופה זו בשיעור של 11,409 ₪.
הנתבע הודה לאורך כל הדרך בחבותו לתשלום שכרו של התובע כאמור. על אף האמור המשיך הנתבע להלין את שכרו של התובע גם לאחר הפסקת עבודתו וגם במהלך ניהול התביעה בבית הדין, במשך כ- 3 שנים. הנתבע לא הציג כל הסבר המניח את הדעת לאי תשלום השכר, שאינו במחלוקת, למעט טענה כללית בדבר הימצאותו בקשיים כלכליים, אשר אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הפחתת פיצויי ההלנה ואף לא הוצגו ראיות כלשהן מטעמו להוכחתה. בנסיבות העניין מן הראוי לחייב הנתבע בתשלום פיצויי הלנת שכר כחוק בגין התקופה שמיום 1/5/07 ועד למועד תשלום השכר בפועל.
14. אשר לטענת התובע בדבר זכאותו להפרשי שכר בגין התקופה שבין 1/07 – 4/07, לאור הפחתת שכרו בחודש 1/07 – לאור מסקנתנו כמפורט לעיל, כי התובע הסכים בדיעבד לשינוי שחל בתנאי שכרו בחודש 1/07, והמשיך לעבוד אצל הנתבע על אף שינוי זה – אין התובע זכאי להפרשי שכר בגין תקופה זו.
אשר לנסיבות הפסקת העבודה
15. לטענת התובע ביום 15/4/07 הודיע לנתבע כי אין בכוונתו להתייצב לעבודתו, כל עוד לא ישולם לו שכר חודש 3/07. אין חולק כי החל ממועד זה התובע לא שב עוד לעבודתו.
ביום 17/4/07 נמסר לתובע מכתב מטעם הנתבע שעניינו "יציאה לחופשה שנתית" בו הודע לתובע על הוצאתו לחופשה "עקב מספר גורמים" כפי שפורטו במכתב (נספח ג' לתצהיר התובע).
טענת הנתבע כי היה בכוונתו להוציא את התובע לחופשה בת שבועיים בלבד, לא הוכחה, שכן במכתב ששלח לתובע (נספח ג' לתצהיר התובע) לא צויין מועד סיום החופשה.
ביום 14/5/07 שלח התובע מכתב לנתבע בו העלה דרישות שונות לעניין תנאי העסקתו, לרבות תשלום שכר חודשים 3/07 ו- 4/07, וכן דרש כי במידה הנתבע אינו מסוגל למלא אחר דרישותיו, שיימסר לו מכתב פיטורים. (נספח ד' לתצהיר התובע). הנתבע לא הכחיש קבלת המכתב על ידו, אולם לא הוצגה כל התייחסות מצידו לאמור בו.
בנסיבות העניין לא הוכחה טענת הנתבע כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו, כ-3 ימים לאחר הוצאתו לחופשה.
משהוצא התובע לחופשה ללא הגבלת זמן, כאשר לא הוצג כל מסמך מטעם הנתבע לעניין מועד סיום החופשה ואף לא היתה כל התייחסות מטעם הנתבע למכתבו של התובע מיום 14/5/07, יש לראות את הוצאתו של התובע לחופשה בהתאם למכתב מיום 17/4/07, כפיטורים.
16. מעבר לנדרש נציין כי גם אם נקבל את טענת הנתבע כי התובע בחר לעזוב את עבודתו לאחר הוצאתו לחופשה כפויה ולאחר שלא שולם שכרו במשך חודש וחצי, בנסיבות אלה יש לראות את התפטרותו כפיטורים לעניין הזכאות בפיצויי פיטורים מכח סע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. לא יכול להיות חולק כי הלנת שכר ממושכת והוצאה לחופשה כפויה ללא הגבלת זמן, הינם בגדר הרעה מוחשית בתנאי העסקה, המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.
לאור האמור, בנסיבות הפסקת עבודתו של התובע זכאי התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
17. אשר לשיעור פיצויי הפיטורים – בהתאם לתקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד – 1964, יש לראות כשכרו האחרון של התובע לגבי התקופה עד לחודש 1/07 את שכרו טרם ההפחתה בשיעור של 8,201 ₪.
לפיכך זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 34,639 ₪ .
נוכח המחלוקת בשאלת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים יש מקום להפחית את פיצויי ההלנה בגין רכיב זה ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית בלבד.
18. לאור המסקנה כי התובע פוטר עם הוצאתו לחופשה כפויה ביום 17/4/07 – זכאי התובע לתמורת הודעה מוקדמת בגובה שכרו האחרון ובסך של 7,342 ₪.
סוף דבר
19. הנתבע ישלם לתובע את הסכומים כדלקמן:
א. סך של 1,624 ₪ בגין דמי הבראה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
ב. סך של 10,810 ₪ בגין פדיון חופשה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
ג. סך של 6,596 ₪ בגין ניכויים משכר של חלק העובד בהפרשות לגמל, אשר לא הועברו לחברת הביטוח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
ד. סך של 6,971 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לגמל (חלק המעביד), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
ה. סך של 7,606 ₪ בגין שכר חודשים 3/07 בצירוף פיצויי הלנה כחוק מיום 1/4/07 ועד התשלום בפועל.
ו. סך של 3,803 ₪ בגין שכר חודש 4/07 בצירוף פיצויי הלנה כחוק מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
ז. סך של 34,639 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום פיצויי הלנה כחוק.
ח. סך של 7,342 ₪ בגין תמורת הודעה מוקדמת, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/5/07 ועד התשלום בפועל.
20. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ צמודים כדים מהיום.
21. מאושר בזאת העיקול הזמני שהוטל ביום 2/9/07 (בשא 7913/07).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חישוב דמי חופשה

  2. חוק חופשה

  3. חוק דמי חופשה

  4. חוק ימי חופשה

  5. יציאה לשבתון

  6. יציאה לחל"ת ל- 3 שנים

  7. תקנות ימי חופשה

  8. שווי יום חופשה

  9. תקנות חופשה שנתית

  10. חופשה צבורה בלתי מנוצלת

  11. תשלום פדיון חופשה

  12. אי ניצול חופשה עקב פציעה

  13. סירוב מעביד לתת חופשה לעובד

  14. התיישנות פדיון חופשה

  15. עבודה בימי שישי פדיון חופשה

  16. דמי החופשה לעובד שעתי

  17. פדיון חופשה שנתית בסיום עבודה

  18. שווי ימי חופשה שלא נוצלו

  19. תביעה לתשלום פדיון ימי חופשה

  20. התיישנות תביעת דמי חופשה - 4 שנים

  21. יציאה לחופש ללא אישור מהמעסיק

  22. יציאה לחופשה בלי להודיע למקום העבודה

  23. האם יום העצמאות הוא יום שבתון ?

  24. תקופת אכשרה לדמי אבטלה - פדיון ימי חופשה

  25. חופשה ללא תשלום - בקשה לעבודה פרטית

  26. התיישנות תביעה בגין פדיון ימי חופשה

  27. פנקס חופשה - נטל ההוכחה תשלום דמי חופשה

  28. האם עובד שעתי יכול לצבור ימי חופשה ?

  29. פיצויים בגין עוגמת נפש ופדיון ימי חופשה

  30. איסור על תשלום פדיון חופשה בתוך תקופת העבודה

  31. הוצאת עובד לחופשה בניגוד לרצונו - חופשה כפויה

  32. צבירת ימי חופשה - חובת המעביד להוציא עובדים לחופשה

  33. האם אחזקת רכב מהווה רכיב לחישוב פדיון חופשה ?

  34. צבירת ימי חופשה שנתית בתקופת היעדרות מפאת מחלה

  35. האם שעות נוספות המהווה בסיס לחישוב פדיון חופשה ?

  36. תביעה לתשלום פדיון חופשה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין

  37. צבירת ימי חופשה עובד מדינה - פיצויי פיטורים מעל 100% - תקשי"ר

  38. תביעת מאמן במכון כושר לתשלום פיצויי פיטורים ופדיון חופשה

  39. ימי חופשה לעובדים בענף השמירה - צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון