אחריות על תאונה במסגרת פעילות ספורטיבית

אחריות על תאונה במסגרת פעילות ספורטיבית
בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו עקב נפילה מאופנוע ים. הדיון בתיק פוצל בין שאלת האחריות והנזק. הדיון יהא תחילה בשאלת האחריות, לאחר שמיעת ראיות בשאלה זו.



העובדות עליהן אין מחלוקת תתוארנה להלן. ביום 21.7.01 הגיע התובע, יליד 1966, לחוף הים באילת, שם פגש בחברו אודי אדרי שהיה עם הנתבע 2 (להלן גם: "הנתבע"), אותו התובע לא הכיר קודם לכן. כל השלושה הם תושבי אילת. ברשותו של הנתבע היה אופנוע ים. האופנוע הוא בבעלות הנתבע 1, אחיו של הנתבע 2, ומבוטח בביטוח אחריות על ידי הנתבעת 3. בשלב מסוים התובע עלה על אופנוע הים עם הנתבע, חגר חגורת הצלה וישב מאחריו. לאחר מספר דקות של שיט נפל התובע מאופנוע הים. לאחר מכן התברר כי נפגע בחלק האחורי של גופו מדופן האופנוע. עובדה נוספת עליה אין חולק היא זו העולה מתעודת עובד ציבור מיום 21.4.08 של השירות המטאורולוגי, כי ביום הארוע הרוחות באזור היו צפון מזרחיות מתונות ולא היו מערכות דרומיות רחוקות שיכלו לגרום לגלי גיבוע, ומכאן המסקנה שמפרץ אילת באותו יום היה נוח וגובה הגלים בים לא עלה על חצי מטר.




הצדדים חלוקים באשר לנסיבות המדויקות בהן ארע הארוע, ובעקבות כך גם בשאלת אחריות הנתבעים לפגיעת התובע.




תחילה – גרסת התובע. בכתב התביעה המתוקן נרשם כי "הנתבע 2 השיט את אופנוע הים בים במהירות גבוהה ביותר מול חוף הדקל שבאילת. בעת השיוט בים במהירות גבוהה, פגע אופנוע הים בגל גדול ומוקצף. כתוצאה מכך הוטח אופנוע הים אל האוויר ואל מחוץ למים. הנתבע 2 עזב את אופנוע הים ואת ההגה והתובע אף הוא התרומם לאוויר לגובה ונחת חזרה על הדופן של אופנוע הים תוך שהוא נחבל קשות בכל חלקי גופו מהפגיעה באופנוע הים". עוד נרשם כי "הנתבע 2 השיט את הסירה ב מהירות מופרזת ובלתי סבירה בעליל שאינה מתאימה לתנאי הים ולגובה הגלים שהיו באותה עת בים, מבלי ששם ליבו לגלים שבדרכו". בתצהיר עדותו הראשית ציין התובע כי "כבר בהתחלת הנסיעה, עדי שכנראה ניסה לעשות עלי רושם, נהג במהירות גבוהה מאד, עשה סיבובים חדים ובכלל נהג והשיט את האופנוע בפזיזות. חששתי ועמדתי לבקש מעדי שיחזיר אותי לחוף אך לפני שהספקתי לבקש זאת ממנו קרתה התאונה. התאונה ארעה במרחק של כ- 400 מ' מהחוף. עדי הבחין בגל גדול ומוקצף לפנינו, שהיה למעשה השובל שהותירה מאחריה ספינת חיל הים ששטה מהר. עדי, דווקא הגביר את מהירות אופנוע הים כדי שיוכל להזניק לאוויר את אופנוע הים באמצעות קפיצה על הגל. עדי לא העריך נכון את מהירות אופנוע הים ואת גובה הגל, אופנוע הים זינק לאוויר לגובה רב מאד, עדי נבהל ועזב את ההגה של אופנוע הים וקפץ החוצה אל הים כשהוא עוזב אותי לבדי ישוב מאחור על אופנוע הים. כתוצאה מזה שעדי קפץ ועזב את אופנוע הים, המנוע כבה והאופנוע נפל חזרה אל הים כמו "אבן". כתוצאה מנפילת האופנוע חזרה אל הים ומעצמת החבטה שבמגע של האופנוע עם הים, הוטחתי אל האויר ונחתי חזרה אל דופן האופנוע תוך כדי שאני סופג חבלה קשה בישבן ובפי הטבעת. חשתי מיד כאב עצום, קראתי לעזרה לעדי, עדי שחה אל אופנוע הים, משה אותי מהמים והחזיר אותי אל החוף כשאני למעשה שוכב למחצה על הבטן ומתפתל מכאבים...אם עדי לא היה עוזב בבהלה את אופנוע הים והיה ממשיך לשלוט ולנהוג באופנוע גם כשהוא היה באוויר, התאונה הייתה נמנעת ואופנוע הים לא היה נופל כמו אבן לים ונחבט בעוצמה גדולה כל כך כשאני עליו".




בחקירתו נשאל על אותה ספינת חיל הים, שצוינה לראשונה בתצהירו ולא בכתב התביעה. הוא ציין תחילה כי מדובר בסטיל. לאחר שנאמר לו שבשנת 2001 לא היו סטילים באילת השיב כי מדובר ב"ספינה כזו גבוהה, אחת הספינות, ספינה אפורה גדולה של חיל הים...מה שמה – אין לי מושג. כולם יודעים שספינה זה סטיל, אנו יודעים שיש את הדבורה" (עמ' 2 שורות 23-25). הוא ציין כי הארוע היה כאשר האופנוע היה במרחק של כ 10-15 מ' מהספינה, כחצי ק"מ מבסיס חיל הים ומהירות הספינה כ- 10 קשר (עמ' 4 שורות 1-10). כאשר נשאל מדוע ציין בתצהירו כי אותה ספינה שטה מהר אם מדובר בספינה שרק יצאה מהבסיס השיב: "כשישבתי על האופנוע עם עדי ראיתי את זה כמהר, אני לא יכול להעריך כי ישבתי מאחורה...10 קשר אצלי זה מהר, כשישבתי על האופנוע...10 קשר במובנים של הסירה הקטנה שלי זה לא הכי מהר" (עמ' 4 שורות 11-18). הוא אישר שהים היה שקט וככל שעולים צפונה, כמסלול הספינה והאופנוע, הים שקט יותר. לגבי גובה אותו גל עליו קפץ, כנטען, הנתבע 2, ציין: "בין חצי מטר ל – 80, משהו 60-70, אני מעריך" (עמ' 4 שורות 19-24). הוא ישב במושב האחרון באופנוע הים שהיה בעל שלושה מושבים והחזיק בידיות האחיזה האחוריות. זו הייתה הפעם השניה בה שט באופנוע ים (עמ' 5 שורות 8-19). הוא חזר ותאר את הארוע כך: "כשהוא הבחין בגל הוא הגביר את המהירות, האופנוע עלה על הגל והחל לעלות למעלה, כשהאופנוע למעלה עדי עזב את ההגה וקפץ, האופנוע נחת על המים ואני עפתי מהאופנוע, זאת אומרת שהאופנוע נחת כשאני ישבתי על האופנוע...כשעדי עזב את ההגה וקפץ למים, אני נשארתי לשבת, האופנוע פגע בים, נחבטתי, אני לא זוכר איך עפתי ממנו, והישבן שלי, פגע בדופן של העצירה והוטחתי למים" (עמ' 6 שורות 1-12). כאשר נשאל מדוע לא הביא עדות התומכת בטענתו כי במקום עוברות ספינות חיל הים, קרוב לחוף, השיב: "אין לי שום בעיה להביא עד כזה. אין לי בעיה להביא אדם שמשרת בבסיס חיל הים, אחד האנשים שאני מכיר...אלה דברים שאפשר לבדוק" (עמ' 8 שורות 3-6). הוא מעריך כי קפיצת האופנוע לאוויר הייתה לגובה של 3 מ' (שם, שורות 20-21). הוא אישר שלאחר הארוע לא האשים את הנתבע 2 בפגיעתו (עמ' 9 שורות 8-9). התובע אישר עוד כי הוא "נמצא הרבה מאד בים. יש לי גם כלי שיט בים, סירה... יש לי גם רשיון משיט" (עמ' 4 שורות 8-10).




גרסת הנתבע שונה בתכלית. בכתב ההגנה נרשם כי הסביר לתובע טרם תחילת השיט כי עליו לאחוז במתניו או בידיות האחיזה שבצידי האופנוע בכל משך ההפלגה, אחרת הוא עלול ליפול. בתצהירו ציין כי הסביר לו "כי הוא חייב לאחוז במתני בכל עת ההפלגה". הוא הוסיף וציין בתצהירו: "באחד הסיבובים, פתאום הרגשתי שאייל נשמט ונפל מאופנוע הים. יצוין שלא מדובר בפניה חדה והדוקה, אלא בשינוי כוון בלבד. חזרתי אליו. הוא עלה לאופנוע והמשכנו בנסיעה. הוא לא אמר שנפגע. כשחזרנו לחוף "חברת חשמל" הבחנו בכתם דם על המושב, אשר התברר שנבע מדימום בפי הטבעת של התובע. אייל לא טען כלפי דבר ולא האשים אותי בפציעתו. אני נקטתי בכל האמצעים הסבירים למניעת נפילת התובע, אך הוא לא הקפיד על אחיזתו ונפל עקב כך. יצוין כי נפילה מאופנוע ים למים היא עניין די שגרתי ובדרך כלל אינה גורמת לפציעה כלשהי".




בחקירתו ציין כי הוא אמר לתובע לאחוז בו מאחור (עמ' 10 שורות 24 ואילך). הוא אינו זוכר את השיחה הספציפית עם התובע אך כך הוא נוהג לומר לכל מי ששט עמו (עמ' 11 שורה 24). הוא אינו זוכר את מהירות השיט אך ציין כי מדובר במהירות סבירה למזג האוויר (עמ' 11 שורות 12-15) הים היה "רגיל, כמו כל הזמן, ים סביר לחלוטין (שם, שורה 17). נפילה מאופנוע ים היא עניין שגרתי: "ברגע שבן אדם לא מחזיק חזק, אתה נותן גז, היציאה היא די מהירה ואנשים נופלים למים" (עמ' 12 שורות 13-18). התובע לא אחז מספיק חזק ולכן נפל בעת שנעשה סיבוב (עמ' 13 שורות 8-15). הוא לא קפץ על גל (עמ' 15 שורה 22). נפילת התובע הייתה לאחר מספר דקות נסיעה, כאשר בכל אותן דקות התובע אחז בו (שם, שורות 24 ואילך). הוא לא הרגיש את נקודת הזמן בה התובע הפסיק לאחוז בו (עמ' 14 שורה 4) אך הוא אחז בו מאחורה רוב הזמן (עמ' 17 שורה 13). לאחר הנפילה הוא חזר לאסוף את התובע, וזה עלה לבד על האופנוע ללא עזרה (שם, שורות 6-7). כאשר הגיעו לחוף "הוא ירד מהאופנוע ואז ראה כתם על הכסא ואמר: אוי, מדמם לי פה משהו. אמר שלום והלך. אני ראיתי את הכתם על הכסא...הוא הכניס את היד למכנס ואמר שיורד לו דם" (שם שורות 8-15). לא היו במקום ספינות חיל הים ו"לא היה גם משהו אחר שעשה שובל, לא שזכור לי. אני לא נפלתי מהאופנוע בעת הארוע. המשכתי לנסוע, עשיתי סיבוב וחזרתי לקחת את התובע. לידו כיביתי את האופנוע כדי שהוא יעלה לאופנוע" (עמ' 17 שורות 9-13).




במהלך חקירתו של התובע הוצגו שני טפסי תביעה אשר מופנים, על פי הרשום בהם, לנתבעת 3. האחד, שהוצג על ידי ב"כ התובע, סומן ת/5, השני שהוצג על ידי ב"כ הנתבעים במהלך החקירה החוזרת של הנתבע, סומן נ/2. הנתבע אישר את חתימתו על נ/2 אך לא על ת/5, כאשר העיד גם כי מסמך זה אינו ערוך בכתב ידו. על שני המסמכים לא נרשם מועד עריכתם. בת/ 5 נרשם בתאור הארוע: "רכבנו על האופנוע ישב מאחורה בחור בשם דבול אייל כתוצאה מגל גבוה אייל הבחור שישב מאחור עף מהאופנוע ונחת על הדופן של האופנוע כתוצאה מהמכה הישבן (תחת) נפגע". בנ/ 2 נרשם לגבי תאור הארוע: "בזמן נסיעה באופנוע ים (המשיט עדי דוד חי) נפל דבול אייל למים". לטופס זה צורף מכתב מלווה של הנתבע נושא תאריך 9.1.08 (כפי הנראה, כפי שיש ללמוד מתוכן המכתב, קיימת טעות בתאריך ומדובר בחודש מרס), חתום על ידו, ובו תאר את הארוע: "בתאריך 21.7.01 בזמן שהותי בים הגיע חבר קרוב בלווי חבר נוסף (אייל דבול – התובע) שאותו לא הכרתי לפני. אייל ביקש ממני לקחת אותו לסיבוב באופנוע ים מס' 50587. במהלך הנסיעה נפל אייל מהאופנוע לים, נסעתי לקראתו והוא עלה לאופנוע והמשכנו בנסיעה רגילה. כשהגענו לחוף הבחנו בכתם דם על מושב האופנוע, להערכתנו מאזור הישבן. לאחר מכן אייל קם והלך ומאז ועד היום לא ראיתי את אייל או שמעתי ממנו דבר עד ליום חמישי האחרון 7.3.08 כאשר קבלתי לביתי תביעה מבית משפט השלום בו הוא תובע אותי, את בעל האופנוע ואת חברת הביטוח בו האופנוע מבוטח".




מטעם הנתבעים העיד גם אודי אדרי, חברם של השניים ששהה בחוף בעת הארוע. הוא ציין בתצהירו כי "באותו יום עשיתי היכרות בין אייל לבין עדי ועדי לקח את אייל לסיבוב על אופנוע הים...הם עשו סיבוב בערך 10 דקות וכשחזרו אמר אייל שהוא מדמם מפי הטבעת. הוא אמר שלום והלך... האזור בו הם שטו צמוד מדרום לבסיס חיל הים. ספינות חיל הים אינן שטות באזור זה במהירות. הספינות יוצאות מהבסיס לכוון העומק ורק באזור מרכז המפרץ מפתחות מהירות. אני גם לא זוכר שראיתי אי פעם ספינת חיל הים המפליגה דרומה לאורך החוף במרחק 400 מ' או משהו הקרוב לכך. גם באותו היום לא עברה שם ספינת ח"י קרובה לחוף. האופנוע האמור הוא גדול וכבד. כדי להזניק אותו לאויר ל"גובה רב מאד" צריך גל מאד גבוה אשר לא יכול להיווצר משובל של ספינה. גובה גל של ספינת ח"י יכול להיות עד גובה חצי מטר ולא יותר...יצויין כי בסיום ההפלגה וגילוי הדימום, אייל לא האשים את עדי בפציעתו ולא סיפר דבר על נסיבות פציעתו". בחקירתו ציין כי הם חזרו לחוף בנסיעה והתובע "ישב מאחור" (עמ' 18 שורה 1).




התובע בסיכומיו טוען כי לא קיבל מהנתבע הדרכה כיצד לשבת באופנוע ים, איך להתנהג במהלך השיט או כל הסבר באשר לסיכונים האפשריים במהלך השיט, למעט מתן חגורת הצלה. נטען כי הנתבע השיט את האופנוע במהירות גבוהה ביותר ובמכוון עלה עם אופנוע הים על גל שנוצר בעקבות שובל שהותירה ספינת חיל הים והקפיץ את האופנוע על הגל. כתוצאה מכך האופנוע הוטח לאוויר, הנתבע קפץ מהאופנוע, התובע אף הוא התרומם לגובה ונחת חזרה על דופן האופנוע עם עכוזו ואז נפל אל הים. נטען כי גרסת הנתבעים לנסיבות התאונה אינה מתיישבת עם ההיגיון ועם חוקי הפיסיקה שכן לא תתכן נפילה מאופנוע ים סתם ללא סיבה, ללא הפעלת כח הנוצר בסיבוב חד ומהיר או כח כתוצאה מתאוצה או מהירות גבוהה. התובע טוען כי יש צורך בהפעלת מאמץ/ כח האצת מהירות שיגרום לתובע לעזוב את הידיות שבצידי האופנוע ובסופו של דבר ליפול. נטען כי התובע אחז כל העת בידיות. נטען כי גם על פי גרסת הנתבע, על פיה התובע אחז בו מאחור, מדובר בהתרשלות כי הנתבע היה צריך לודא שהתובע אוחז בו כל העת ולהפסיק השיט ברגע בו הרגיש שהתובע אינו אוחז בו. התובע טוען כי גרסת הנתבע אינה מתקבלת על הדעת לאור עצמת הפגיעה וסוג החבלות שנגרמו לתובע, פגיעה בישבן מדופן האופנוע. התובע טוען כי השטת אופנוע ים היא ספורט ימי הכולל בין היתר בצוע פעלולים שונים כמו האצת מהירות, שינויי כיוון חדים ואף הקפצת האופנוע על גלים. כל תכליתו, ייעודו והגדרתו של אופנוע הים הם כלי שעשועים שנוצר ונועד כדי לגרום הנאה למשתמשים בו ואין לו תכלית או שימוש מעשי אחר. איפיונים אלו של אופנוע הים תומכים בעדות התובע, כנטען, על פיה הנתבע הגביר את מהירות האופנוע והקפיצו על גל שנוצר משובל הספינה. התובע טוען כי ת/ 5 הוא טופס ההודעה שניתן על ידי הנתבע לנתבעת 3 מיד לאחר הארוע ואילו נ/ 2 ניתן רק לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, בשנת 2008. נטען כי אין לתת אמון בגרסת הנתבע שהעיד כי אינו זוכר פרטים רבים, לעומת התובע שאף לא פעם אחת העיד כי אינו זוכר פרט מסוים.




הנתבעים בסיכומיהם טוענים כי יש לקבל את גרסת הנתבע לעניין התרחשות הארועים, על פיה לא נעשה כל שימוש מסוכן באופנוע הים, לא הייתה כל ספינה שהותירה שובל, לא הייתה כל קפיצה על גל גדול ולא הייתה נטישת האופנוע על ידי הנתבע. בהתאם לתעודת עובד הציבור של השירות המטאורולוגי הים היה שקט וגובה הגלים לא עלה על חצי מטר. התובע העלה את הגרסה בדבר ספינת חיל הים ששטה מהר לראשונה רק בתצהירו, זאת לאחר שנודע לו על תעודת עובד הציבור שצורפה לכתב ההגנה, שהרי בהעדר גלים גבוהים בים היה חייב ל"להמציא" סיבה לגל. הטענה בדבר ספינת חיל הים היא הרחבת חזית. בעדות התובע יש אי התאמות. התובע הציג עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע. כנגד עדותו קיימים עדות הנתבע, עדות מר אדרי ותעודת עובד הציבור. נפילה למים בעת רכיבה על אופנוע ים היא בגדר ארוע רגיל ומדובר בסיכון טבעי שהתממש, שאינו מקים אחריות לנתבעים.


לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.



חובת זהירות מושגית בין משיט אופנוע ים ובין מי שנוסע עמו באופנוע קיימת. במסגרת חובה זו, על המשיט לא לחשוף את הנוסע לסיכונים שאינם בגדר הסיכונים הסבירים, הרגילים והטבעיים שכרוכים בפעילות של רכיבה ושיט באופנוע ים. עם זאת, בענייננו, לא התגבשה, לטעמי, חובת זהירות קונקרטית. כידוע, "חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113). בעניין דומה פסק בית המשפט המחוזי בתל – אביב כך: "הנסיעה על אופנוע ים כרוכה מעצם טיבה וטבעה בסיכון להיפגע כתוצאה מנפילה. סיכון טבעי שכזה אינו מקים אחריות בנזיקין...ייתכן ובנסיבות אחרות כגון כאשר הים סוער, כאשר הנהג לא מורשה, האופנוע לא תקין, הנהיגה פרועה וכיוצא באלו, יגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה שלפניו התממש סיכון בלתי סביר המצדיק הטלתה של אחריות בגינו. לא זה המקרה שלפנינו. כפי שעולה מחוות דעתו של ד"ר נוח וולפסון היה גובה הגלים ביום התאונה 60 -100 ס"מ. גובה שכזה אינו נחשב חריג. המערער אישר שהמשיב הלבישו בחגורת הצלה והנחה אותו כיצד להתנהג במהלך השיט" (ע"א (ת.א) 2302/05 עכאווי מרואן נ' מנורה ואח', 26.6.06).




התובע, בענייננו, לא הוכיח כל סיכון בלתי סביר אליו נחשף במהלך השיט. אין חולק כי הים באותו היום היה שקט וגובה הגלים לא עלה על חצי מטר. התובע אף אישר כי ככל שעולים צפונה, כפי שהיה באותו המקרה כוון השיט של האופנוע, הים הופך שקט יותר. איני מקבלת את גרסת התובע כי הנתבע נסע מאחרי ספינת חיל הים שהותירה שובל של גלים גבוהים וכי הנתבע "קפץ" על גלים אלו. ראשית, גרסה זו היא גרסה כבושה, היא לא נטענה מעולם וגם לא בכתב התביעה, אלא הועלתה לראשונה רק לאחר הצגת תעודת עובד הציבור של השירות המטאורולוגי בדבר היות הים שקט וללא גלים, מה שמערער את אמינותה. שנית, התובע טען תחילה בתצהירו כי אותה ספינה נסעה במהירות, אך בחקירתו אישר כי הספינה אך יצאה מהבסיס ולכן עדיין לא הספיקה לפתח מהירות גבוהה. שלישית, הנתבע ומר אדרי העידו כי לא עברה במקום כל ספינת חיל ים וספינות חיל הים אינן עוברות כה קרוב לחוף במקום. התובע יכול היה להביא עדות מחיל הים על מנת לתמוך בגרסתו והוא אישר כי יכול היה להביא עדויות תומכות. אי הבאת ראיות במקרה זה פועלת עוד יותר להחלשת הגרסה.




עם זאת, גם אם הייתי מקבלת את הטענה כי במקום הייתה ספינת חיל ים שהותירה שובל של גלים מסקנתי לא הייתה משתנה. התובע העיד כי גובה הגל שיצרה אותה ספינה היה בגובה 60 – 70 ס"מ בלבד. אין מדובר בגל גבוה באופן חריג ועדות זו סותרת הטענה בדבר גלים גבוהים עליהם "קפץ" הנתבע. יש לציין כי התובע היה כבן 35 ביום הארוע, אדם בגיר, תושב אילת, מכיר את הים היטב, כך לפי עדותו, בעל סירה בעצמו, בעל רשיון משיט, אשר זו לא הייתה לו הפעם הראשונה לשוט באופנוע ים. הוא ידע והיה עליו לדעת, כי ברכיבה על האופנוע טמון, מעצם טיבה וטבעה של הרכיבה ושל פעילות ספורטיבית – ימית זו, סיכון של נפילה מהאופנוע אל הים. הרוכב על אופנוע ים, בין כמשיט ובין כנוסע, עלול לפול ולהיפגע. בים, מעצם טיבו וטבעו, יש גלים. הגלים, בצרוף לפעולת הרכיבה, אשר כוללת מטבעה גם סיבובים ושינויי מהירות, עשויים לגרום לאי יציבות האופנוע ולנפילת הרוכבים. רכיבה על אופנוע ים בים אינה רכיבה שקטה ורגועה על גבי משטח ישר ויציב. מדובר, כפי שציין זאת ב"כ התובע עצמו בסיכומיו, בפעילות ספורטיבית לצורך שעשוע והנאה, שחלק בלתי נלווה לה הוא הריגוש מכך שהנסיעה היא בתוך כלי פתוח בים, על משטח שאינו יציב ונתון לתנודות הגלים, מה שחושף את מי שמצוי באופנוע לסיכון של נפילה בכל עת. עצם הנפילה אינו מעיד בהכרח על התרשלות המשיט או על התנהגותו הבלתי סבירה ונפילה היא חלק טבעי הכרוך בפעילות, כאשר למרבה הצער הנפילה עשויה לגרום לעיתים גם לפגיעת גוף.




על מנת לחייב את המשיט באחריות יש להוכיח כי פעל בצורה לא סבירה. התובע, בענייננו, לא עמד בנטל זה. התובע לא הוכיח כי הנתבע נהג באופן בלתי סביר בעת נהיגתו באופנוע. לא הוכח ים סוער, לא הוכחה מהירות מופרזת, לא הוכחה רכיבה "פרועה", לא הוכחה אי תקינות של האופנוע, אי שמירת מרחק מכלי שיט אחרים או כל סיכון בלתי סביר אחר. אני מקבלת את גרסת הנתבע כי בשל סיבוב ושינוי כוון הרכיבה של האופנוע נפל התובע, כפי הנראה בשל כך שלא אחז היטב בתובע או בידיות האחיזה. ייתכן ובעת הסיבוב היה גל, כפי שנרשם בת/5, אך אין בכך כדי להביא למסקנה אחרת. בעת נפילתו או בסמוך לכך נפגע התובע מדופן האופנוע. טיב הפגיעה אינו מלמד דווקא על חיזוק לגרסת התובע ויכול להתיישב גם עם גרסת הנתבע שהרי יתכן ונפילת התובע לים בעת הסיבוב הייתה מלווה בטלטול מסויים של גופו שגרם לחיכוך עם דופן האופנוע ואין ללמוד מכך שהפגיעה ארעה דווקא עקב נהיגה פרועה באופנוע. לעניין טיב הפגיעה ומועד גילויה יש לציין עוד, כי התובע העיד כי פגיעתו התגלתה לו מיד ולכן במהלך השיט חזרה אף שכב על בטנו, מתפתל מכאבים. הנתבע, לעומת זאת, העיד כי רק כאשר קם התובע ממקום מושבו באופנוע הוא גילה את הפגיעה. מר אדרי, המהווה עד אובייקטיבי וחסר עניין בתוצאות ההליך, העיד כי ראה את התובע יושב על המושב באופנוע בדרך חזרה, מה שמהווה משקל נוסף כנגד אמינות התובע. לעניין הטענה בדבר הדרכת התובע - איני סבורה כי היה על הנתבע להדריך באופן מיוחד את התובע מעבר למתן חגורת הצלה והנחיה להחזיק היטב במתניו או בידיות האחיזה, במיוחד כאשר אנו עוסקים, כאמור, באדם בגיר, במי שכבר רכב על אופנוע ים קודם לכן, בעל רשיון משיט, מכיר היטב את הים ואת הפעילות הספורטיבית הימית והוא בעל סירה בעצמו. שיקול נוסף להעדפת גרסת הנתבע על פני זו של התובע היא, כפי שכבר ציינתי, היות גרסת התובע גרסה כבושה אשר לא נטענה בזמן אמת באזני איש. כאשר חזרו התובע והנתבע לחוף לא טען התובע כל טענה כנגד נהיגה פרועה או לא זהירה של הנתבע, או בעניין סיכון לא סביר שהתממש, והוא אישר זאת בעדותו. למעשה, עד יום הגשת התביעה, כמעט שבע שנים מיום הארוע, לא טען התובע כל טענה כנגד הנתבע. התביעה כולה מתבססת על עדות יחידה של בעל דין, לה אין כל סיוע. בנסיבות העומדות בפני, אותן פרטתי לעיל, לא מצאתי כל הנמקה להעדיף את עדות התובע על עדות הנתבע.




אני קובעת, אם כן, כי נפילת התובע מהאופנוע הייתה במסגרת הסיכונים הרגילים והטבעיים הנלווים לפעילות הרכיבה על אופנוע ים ובנסיבות העניין, בהן לא הוכח כל סיכון בלתי סביר, לא הייתה מוטלת חובת זהירות קונקרטית על הנתבע כלפי התובע למנוע הסיכון. לאור כך, דין התביעה להידחות ומתייתר הדיון בשאלת הנזק.




התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 5000 ₪.




ניתן היום, י"ז טבת תש"ע, 03 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ביטוח ספורט

  2. תקנות הספורט

  3. ביטוח שחקן כדוריד

  4. תביעה נגד מגה ספורט

  5. חוק הצלילה הספורטיבית

  6. חוק הנהיגה הספורטיבית

  7. רעש ממגרש ספורט

  8. תקנות הספורט ביטוח

  9. פציעה במהלך שיעור ספורט

  10. תקנות ספורט מוטורי

  11. תאונה בשיעור ספורט

  12. איסור קיום תחרות סיף

  13. סכסוך במועדון ספורט

  14. פציעה בתחרות משיכת חבל

  15. ארנונה על מתקני ספורט

  16. פציעה במגרש ספורט במתנ"ס

  17. קצבת נכות עקב פציעת ספורט

  18. ביטוח ספורט אתגרי חו"ל - נפילה סוס

  19. עורך דין פציעות ספורט אתגרי

  20. שחקן מכבי תל אביב נפגע במהלך "משחק ליגה"

  21. תמיכה כספית ממשרד התרבות והספורט

  22. האם איגוד הכדוריד בישראל הינו אישיות משפטית ?

  23. אחריות על תאונה במסגרת פעילות ספורטיבית

  24. העברת תביעה למוסד לבוררות של התאחדות הספורט בישראל

  25. העברת תביעה לדיון בפני המוסד לבוררות מכח חוק הספורט

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון