בפנינו ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגמלאות. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: 1. המערער יליד שנת 1966. 2. המערער עבד ברשות המיסים ופוטר בחודש 9/02 עקב אי התאמה בשירות המדינה. 3. המערער עבד בשירות המדינה במשך 10 שנים ו-11 חודשים. 4. המערער בחר להקפיא זכויותיו במקום לקבל פיצויי פיטורים. 5. בגין תקופת שירותו של המערער זכאי המערער לקצבה בשיעור של 21.83% ממשכורתו הקובעת. 6. עם הגיעו של המערער לגיל פרישה, בחודש 8/2031, תשולם לו קצבה בשיעור האמור. 7. בעקבות ערעור שהגיש המערער כנגד המשיב ניתן ביום 20.11.05 פסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה מפי כב' השופט טננבוים בתיק עב' 2832/03. המערער טען כי הוא זכאי להגדלת קצבתו מכח סעיף 85.145 לתקשי"ר ולפיו בהתקיים תנאים מסוימים זכאי עובד לקצבה שלא תפחת מ-30%. ביה"ד דחה טענה זו משלא נעשתה פניה אל נציב שירות המדינה, ולפיכך לא היה מקום לדון בטענתו זו של המערער. 8. עוד טען המערער בתיק עב' 2832/03, כי הוא זכאי להגדלת תקופת שירותו וזאת מטעמים רפואיים, כאמור בסעיף 85.144 לתקשי"ר. ביה"ד דחה גם טענתו זו של המערער, מאחר שלא נעשתה פניה אל נציב שירות המדינה על מנת לדון בבקשה להגדלת תקופת השירות מטעמים רפואיים. 9. טענתו הנוספת של המערער בפני כב' השופט טננבוים הייתה כי הינו זכאי לתשלום הגמלה כבר מגיל 40. ביה"ד דחה גם טענתו זו של המערער בקובעו כי עובד שעבד 10 שנים יחולו עליו הוראות סעיף 46 (ג) לחוק הגמלאות, קרי הקצבה משתלמת לאחר שהעובד מגיע לגיל פרישת חובה. 10. בחודש ינואר 2008 נדחתה בקשתו של המערער להגדלת תקופת שירות בגין מצב בריאות כיוון שלא עמד בקריטריונים. החלטת הנציב התבססה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה שהמערער מסוגל לדאוג למחייתו. טענות הצדדים טענות המערער: המשיב פועל בניגוד להחלטות ביה"ד ומסרב לקיים הבטחות שלטוניות שניתנו למערער ולביה"ד. המשיב מפלה את המערער בתנאי פרישתו משאר הפורשים בשנת 2002 ועל כן יש ליתן לו דרגת פרישה 41 בדירוג מח"ר, להגדיל קצבתו בשיעור של 8% וליתן לו מענק פרישה ופיצויי הסתגלות. 3. בשל מצבו האישי והרפואי, הינו זכאי לקצבה מיידית ושלא תפחת מ- 30%. 4. במסגרת הקפאת זכויות, חובה על המשיב לדון בבקשה להגדלה, כאמור בסעיף 100 לחוק. 5. המערער זכאי לקצבה בשיעור של 43.66% בשל מצבו האישי והרפואי הקשה ערב פרישתו. טענות המשיב: 1. המערער סירב למלא ולהגיש לנציב שירות המדינה, בקשה מתאימה באשר להגדלת קצבתו בגין מצב בריאותי לקוי. ככל שתוגש בקשה מטעם המערער להגדלת תקופת שירותו בגין מצב בריאותי לקוי, יבחן הנציב את זכאותו להגדלת קצבתו (לאחר פתיחת התיק דנן הגיש המערער בקשה). 2. זכויותיו של פורש מתגבשות עם סיום העסקתו במדינה לפיכך, היה על המערער להגיש בקשתו בסמוך לסיום עבודתו. אולם לפנים משורת הדין הוחלט בנציבות לדון בבקשתו. 3. המערער אינו עומד בתנאי סעיף 85.145 לתקשי"ר מאחר שהמערער פרש תוך הקפאת זכויותיו ולא תוך קבלת קצבה המשמשת לו למחיה. 4. על מנת להקדים את תשלום קצבתו של המערער, זומן המערער לוועדה מחוזית לעובדי מדינה. החלטת הוועדה הרפואית, ניתנת לערעור בפני ועדה רפואית לעררים ולפיכך אין מקומה בערעור דנן. 5. המערער פוטר מעבודתו בשל אי התאמה בעבודה ולא במסגרת מדיניות עידוד פרישה מרצון. על כן המערער אינו זכאי להטבות הניתנות לפורשים במסגרת עידוד פרישה מרצון, וזאת בתנאי, כי בוטלה משרתם ואם הפורשים עברו את גיל 50. המערער פרש בגיל 36 וביקש להקפיא זכויותיו. 6. מענק פרישה, פיצויי הסתגלות ודרגת פרישה הינן הטבות הניתנות ע"י המשרד בו עבד המערער ולא מכח חוק הגימלאות. 7. המשיב סבור כי יש למחוק את הערעור. הכרעה: לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שצורפו לתיק ביה"ד באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 1. סעיף 17 א' לחוק הגמלאות קובע:   "עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו סעיף 46(ג); 2. מועד תשלום הגמלאות: המערער עבד מעל 10 שנים בשירות המדינה ולכן חל עליו סעיף 46 (ג). ס' 46 (ג) לחוק קובע: "עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); סעיפים 46 (ג)(1) ו- (3) דנים בפרישה עקב מצב בריאות לקוי או בהעדר אפשרות להשתכר מחוץ לשירות.   אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה; אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60; אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי." 3. המערער פנה לנציבות שירות המדינה להגדלת שירות מחמת מצב בריאותו, כ- 5 שנים לאחר פיטוריו ולא בסמוך לעזיבתו. למרות זאת, הנציבות דנה בבקשתו והוא עמד בפני ועדה רפואית. הנציבות דחתה את בקשתו של המערער. "לצערנו עלינו לדחות בקשתך להגדלת שירותך מחמת מצב בריאותך, מהנימוק הבא: "בתקופת הליקוי" לא נפגע כושר השתכרותך (בהתאם לכללים בענין זה) ולא נגרמו לך, בשל "הליקוי", הוצאות חודשיות קבועות." וזאת לאחר שהוועדה הרפואית קבעה: "העובד/ת נבדק/ה בוועדה הרפואית המחוזית בתאריכים 27.7.2006 מסקנות הוועדה הרפואית המחוזית אושרו על-ידי ראש המחלקה הרפואית לעובדי מדינה והחלטה מפורטת להלן: הנ"ל מסוגל להשתכר מחוץ לשירות." 4. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסוימים: לנציב שירות המדינה קנויה הסמכות להגדיל אחוזי קצבה על פי חוק למי שעדיין עובד בשירות המדינה. סעיף 100 לחוק הגמלאות קובע:   "א. עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה. ב. לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה."   המערער אינו עובד יותר בשירות המדינה ועל כן סעיף 100 לחוק הגמלאות אינו חל עליו. הגדלת תקופת השירות - הוראה 85.14 לתקש"יר 5. הגדלת הקצבה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים: הוראות 85.144 לתקשי"ר קובעות: " ... (ד) מצב בריאותו של העובד או של בן זוגו פרישה לקצבה לרגל מצב בריאות לקוי או נכות אם: בעת פרישתו של העובד לקצבה היה מצב בריאותו שלו או של בן זוגו לקוי ולליקוי זה השפעה על יכולת השתכרותו שלו או של בן זוגו, ו/או ישנן בגין מצב הבריאות הוצאות מיוחדות, רשאית הוועדה להמליץ על הגדלה של עד 4%, או הגדלה בשיעור של 1% לכל 10% נכות שנקבעו לעובד - הכל לפי השיעור הגבוה יותר - בגין מצב בריאותו של העובד עצמו; הגדלה בשיעור של עד 6%, או הגדלה בשיעור של 1% לכל 10% נכות שנקבעו לעובד - הכל לפי הגבוה יותר - בגין מצב בריאות לקוי של העובד ובן זוגו. הגדלה בשיעור של עד 3% בגין מצב בריאותו של בן הזוג בלבד. האמור לעיל מותנה בכך, שאין העובד או בן זוגו מקבל תשלומים כלשהם ממקור אחר, בגין מצב בריאותם הלקוי." על פי חוזר נש"מ מס' 2/2003 נקבעו שלושה תנאים מצטברים על מנת לקבל הגדלת שירות מחמת מצב בריאות: 1. בעת פרישת העובד סבל ממצב בריאותי לקוי, שהתגלה לראשונה במשך בין שנה לחצי שנה שקדמה למועד הפרישה. 2. בתקופת הליקוי פחת ממוצע שכר עבודתו החודשי של העובד ב- 1/3 לפחות או העובד נעדר מעבודתו בשל מחלה הקשורה בליקוי ב- 1/3 לפחות מתקופת הליקוי או שבתקופת הליקוי הופחת שיעור משרתו בשל הליקוי ב- 1/3 לפחות או בשל הליקוי נגרמו לעובד הוצאות חודשיות קבועות, שאינן מכוסות ע"י ביטוח רפואי והעולות על 10% משכר המינימום. 3. העובד אינו מקבל תשלומים כלשהם ממקור אחר עקב הליקוי. ועדה יכולה להמליץ על הגדלת אחוזי הקצבה לגבי עובד שפרש עקב מצב בריאותי לקוי ולליקוי הייתה השפעה על השתכרותו. כאמור החלטת הנציב הינה כי המערער אינו עומד בקריטריונים ועל כן הוראות אלה אינן חלות בעניינו של המערער. 6. הגדלת קצבה בגין הבטחת רמת מחיה: הוראות 85.145 לתקשי"ר קובע: "פרש עובד לקצבה לאחר שירות קצר ביותר, ואין לו ולבן זוגו הכנסה אחרת מכל מקום אחר פרט לקצבה, למעט קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, תיקבע לו קצבה לאחר ההגדלה לפי כל הפסקות של סעיף זה ביחד, או בהיעדר נימוקים להגדלה על פיהם, תיקבע לו קצבה שלא תפחת מ-30%." המערער פרש תוך הקפאת זכויותיו ולא תוך קבלת קצבה, על כן הוא אינו עומד בקריטריונים של הוראה זו. סוף דבר: הערעור נדחה. במקרה דנן היה מן הראוי לפסוק הוצאות שכן המערער שב ופונה לביה"ד באותו עניין. עם זאת משעסקינן בתיק גמלאות ולאור מדיניות בתי הדין לעבודה - אין צו להוצאות. ניתן היום י"א בסיון, תשס"ט (3 ביוני 2009) בהיעדר הצדדים. זכויות עובדיםעובדי מדינה