פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז-1976 פרק א': פרשנות 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז) בפקודה זו - "בית חולים" - כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940; "דיפלומה" - לרבות כל תואר, תעודה, מעמד, הסמכה או כתב שניתנו מאת אוניברסיטה או גוף אחר, או מאת הממשל של ארץ או מקום או מאת אנשים הפועלים מכוחו; "המועצה המדעית" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ובהעדרה - מי שלדעת השר ממלא את תפקידיה; "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות, לרבות משנהו וכל נושא משרה במשרד הבריאות שהמנהל מינה אותו למלא תפקידים על פי פקודה זו; "חולה" - לרבות כל הנזקק לרופא; "מחלה מסכנת" - אחת מאלה: (1) מחלת נפש; (2) מחלה העשויה לסכן בריאות החולים שבטיפולו של רופא; (3) מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול מרופא את היכולת לעסוק ברפואה לחלוטין, זמנית או חלקית; "עיסוק ברפואה" - בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפויים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא; לרבות ריפוי באקופונקטורה; "רשיון" - לרבות היתר זמני, היתר מוגבל ורשיון מיוחד; "השר" - שר הבריאות. פרק ב': ייחוד העיסוק ברפואה 2. רופא מורשה (תיקון: תשמ"ז) מי שיש לו רשיון או היתר זמני לפי פקודה זו, הוא רופא מורשה הרשאי לעסוק ברפואה. 3. ייחוד העיסוק (בתוקף עד ליום 23.3.2011) (א) מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה. (ב) האמור בסעיף זה אינו בא למנוע - (1) רופא שיניים מורשה או רוקח בעל רשיון או מי שרשאי לעסוק במיילדות - מעסוק במקצועם לפי הפקודות החלות עליהם; (2) אחות או אדם אחר - מסיעוד חולים; (3) כל אדם - ממתן עצה או טיפול, באקראי ובלי שכר או גמול, או מעבודה תחת פיקוחו האישי הישיר של רופא מורשה. 3. ייחוד העיסוק (תיקון: תש"ע) (בתוקף מיום 24.3.2011) 8 (א) מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה. (ב) האמור בסעיף זה אינו בא למנוע - (1) רופא שיניים מורשה או רוקח בעל רשיון או מי שרשאי לעסוק במיילדות - מעסוק במקצועם לפי הפקודות החלות עליהם; (2) אחות או אדם אחר - מסיעוד חולים; (3) כל אדם - ממתן עצה או טיפול, באקראי ובלי שכר או גמול, או מעבודה תחת פיקוחו האישי הישיר של רופא מורשה; (4) פודיאטר ופודיאטר מנתח כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 - מביצוע פעולות שהותרו להם בתקנות שקבע השר. 4. הזכאים לקבל רשיון (תיקון: תשמ"ז, תש"ע) 7 (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה: (1) הוא אדם הגון; (2) הוא בעל השכלה רפואית; (3) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל, בהתייעצות עם המועצה המדעית, זולת אם הוא בעל השכלה רפואית כאמור בסעיף קטן ב(1); (4) הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל; (5) הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית. (א1) המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור, מחובת בחינות כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולן או מקצתן. (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הידע הבסיסי בשפה העברית. (ב) ואלה בעלי השכלה רפואית לענין סעיף קטן (א): (1) מי שפקולטה או בית-ספר לרפואה במוסד להשכלה גבוהה בישראל העניקו לו תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא, ובלבד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה באותו מוסד ובאותו תואר; (2) מי שלמד רפואה באוניברסיטה או בבית-ספר לרפואה בחוץ-לארץ שהמנהל הכיר בהם, ניתנה לו דיפלומה שהמנהל הכיר בה וסיים תקופת סטז' שהמנהל הכיר במשכה ובתנאיה. 5. ייחוד הכינוי (בתוקף עד ליום 23.3.2011) לא ישתמש אדם בכינוי "רופא", "עוסק ברפואה", "מנתח" או בכינוי דומה, במלים או באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה. 5. ייחוד הכינוי (תיקון: תש"ע) (בתוקף מיום 24.3.2011) 8 (א) לא ישתמש אדם בכינוי "רופא", "עוסק ברפואה", "מנתח" או בכינוי דומה, במלים או באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה. (ב) לא יראו שימוש בתואר "פודיאטר מנתח" בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, כהפרת הוראות סעיף קטן (א). 6. איסור העסקת אדם שאינו רופא מורשה (תיקון: תשמ"ז) לא יעסיק אדם את מי שאינו רופא מורשה בפעולות שהן עיסוק ברפואה; אין בהוראה זאת כדי למנוע העסקתו של מתמחה ברשות המנהל ובתנאים שברשות. 7. העסקת אחיות, חובשים ועוזרים רופא מורשה רשאי להעסיק, בפיקוחו האישי, אחיות, חובשים ועוזרים בקשר לעיסוקו המקצועי, אך לא יתיר למי שאינו רופא מורשה לטפל בחולה, להשגיח עליו או לנתחו, כשהענין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא. 8. גביית שכר טרחה מי שאינו רופא מורשה לא יוכל להיפרע בבית-משפט שכר טרחה או תשלום אחר בעד עבודה או שירות שעשה ושלפי פקודה זו היו צריכים להיעשות בידי רופא מורשה, והוא הדין בעד תרופה שרשם וסיפק. 9. איסור השימוש בכינוי שלא הורשה רופא מורשה לא יטול לעצמו כינוי או הגדר המסתברים כרמז שיש לו מעמד או כשירות מקצועיים זולת אלה שיש לו למעשה ושפורטו בבקשה שהגיש לרשיון לעסוק ברפואה - או בבקשה אחרת אם רכש אותם לאחר מכן - ושהמנהל אישר אותם, ולא ישתמש בכינוי או הגדר כאמור בנוגע לעבודתו המקצועית או לחצריו ולא יציג אותם על חצריו; ואולם רשאי הוא להשתמש בכינוי "דוקטור". 10. עיסוק אחר (תיקון: תשס"ב) (א) רופא מורשה לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כרופא מורשה לבין העיסוק האחר. (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א). 11. סייגים לפרסומת (תיקון: תש"ס) (א) רופא מורשה לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג). (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת - (1) שיש בהם כדי להטעות; (2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע. (ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור. (ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק ברפואה או לעיסוקו של רופא מורשה, אשר אילו נעשתה בידי רופא מורשה היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א). (ה) רופא מורשה, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ו) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין רופא מורשה מסוים, חזקה היא כי אותו רופא הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח הרופא כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו. 12. שמירת דינים (תיקון: תש"ס) הוראות לפי סעיף 11 באות להוסיף על הוראות כל דין. 13. - 14. (בוטלו) (תיקון: תש"ס) 15. רופא מורשה לא יעסוק ברפואת שיניים שום דבר האמור בפקודה זו לא יתיר לרופא מורשה לעסוק ברפואת שיניים שלא אגב טיפול רפואי. 16. רשות להחזיק סמים ותרופות רופא מורשה רשאי להחזיק ולהשתמש בסמים ובתרופות הנחוצים לטיפול בחולים בחצריו או לשימוש חירום, אך לא ינפק ולא יספק סמים או תרופות לחוליו לשימוש בבתיהם אלא לפי הוראות פקודת הרוקחים, והוא יהיה כפוף להוראות כל חיקוק בר-תוקף לענין החזקה ושימוש בסמים או רעלים. 17. תארי מומחה בענפי הרפואה השר רשאי, לאחר התייעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, לקבוע בתקנות תארי מומחה לענפי הרפואה השונים ואת התנאים לאישור התארים, ולחייב מבקש תואר מומחה לעמוד בבחינות לפי תכנית, בדרכים ובמועדים שנקבעו. 17א. ייחוד פעולות (תיקון: תשמ"ז) (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות - (1) פעולות מיוחדות של עיסוק ברפואה שרשאים לבצען רק רופאים מורשים בעלי כשירויות מסויימות; (2) תנאים שבהם מותר לרופא מורשה לבצע פעולות כאמור בפסקה (1) אף שאינו בעל הכשירויות שנקבעו לפיה. (ב) הוראות סעיף זה אינן באות למנוע מרופא מורשה מתן טיפול חירום. פרק ב-1: סטז'רים 17ב. בחינות לסטז'רים3 (תיקון: תשמ"ז) (א) המבקש לעשות סטז' חייב לעמוד בבחינות; נושאי הבחינות, סדריהן, דרכי הרישום וכל ענין אחר הקשור בהן, ייקבעו בתקנות, בהתייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. (ב) חובת הבחינות לפי סעיף קטן (א) לא תחול על מי שסיים את חוק לימודיו העיוניים בפקולטה או בבית ספר לרפואה כאמור בסעיף 4(ב)(1). 17ג. חוות דעת על סטז'ר (תיקון: תשמ"ז) המנהל רשאי לסרב לתת רשיון למי שאין לגביו חוות דעת חיובית על עבודתו כסטז'ר שניתנה מאת מנהל בית החולים שבו נעשה הסטז' או מאת מי שהוא קבע לכך, לאחר שהתייעצו בוועדה שמנהל בית החולים מינה לענין זה. 17ד. החלת הוראות על סטז'רים (תיקון: תשמ"ז) האיסורים החובות וההגבלות החלים מכוח פקודה זו על רופא מורשה, יחולו בשינויים המחוייבים, גם על סטז'ר. 17ה. שיפוט משמעתי (תיקון: תשמ"ז) (א) מתחילת הסטז' ועד למתן הרשיון יהא אדם נתון לשיפוט משמעתי. (ב) אמצעי המשמעת שרשאי השר להטיל על אדם כאמור בסעיף קטן (א) הם התראה או נזיפה. (ג) לענין השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרק ד' וכן הוראות סעיף 56. פרק ג': רישוי רופאים 18. בקשת רשיון ונתינתו (תיקון: תשמ"ז) (א) בקשה לרשיון לעסוק ברפואה תוגש למנהל. (ב) מילא המבקש אחר התנאים המפורטים בסעיף 4 יתן לו המנהל רשיון. 19. היתר זמני (תיקון: תשס"ה) (א) עד להשלמת הנוהל למתן רשיון רשאי המנהל לתת היתר זמני לעסוק ברפואה לתקופה שאינה עולה על שנה, ורשאי הוא לעשות כן אף בכל מקרה שהוא רואה צורך בכך. (ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לחדש היתר זמני. (ג) מי שיש לו היתר זמני יחזירנו למנהל ביום פקיעת תקפו. (ד) הוראות סעיפים 24 עד 29 ו31 עד 38 לענין רשיונות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על היתרים זמניים. (ה) לענין סעיפים 9, 41, 45 עד 47, 49, 50 ו-55 דין היתר זמני כדין רשיון. 19א. היתר מוגבל (תיקון: תשמ"ז) (א) המנהל רשאי לפי שיקול דעתו, לתת היתר מוגבל לעסוק ברפואה למי שאינו בעל רשיון לישיבת קבע בישראל, בתנאי שנתקיימו בו התנאים שבסעיף 4(א)(1) ו-(2) ובנוסף לכך נתקיים בו אחד מאלה: (1) בית חולים הזמין אותו, באישור המנהל, לעבוד בו לתקופה קצובה; (2) הוא משתלם ברפואה או הוא מתמחה כדי לקבל תואר מומחה, והכל באישור מוקדם מאת המנהל. (ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להתנות את מתן ההיתר המוגבל בסטז' או בעמידה בבחינות או בשניהם. (ג) המנהל רשאי להגביל את תוקפו של היתר מוגבל לזמן, לענף רפואי או למקום, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות אחרים ככל שייראה לו. 20. בדיקת דיפלומות המנהל רשאי בכל עת לדרוש מרופא מורשה שיציג לפניו, תוך זמן סביר שקבע, את הדיפלומה המעידה על לימודיו ברפואה. 21. רשיון לרופאי שיניים לעסוק באנסתזיה על אף האמור בסעיפים 3, 4, 18 ו-19, רשאי השר לתת לרופא שיניים מורשה רשיון לעסוק באנסתזיה אם נתקיימו בו תנאים אלה: (1) הוא למד רפואת שיניים חמש שנים אקדמאיות לפחות באוניברסיטה או בבית-ספר לרפואת שיניים, שהשר הכיר בהם לענין פקודה זו, וקיבל דיפלומה שהשר הכיר בה לענין פקודה זו; (2) אחרי קבלת הדיפלומה ברפואת שיניים גמר בהצלחה, להנחת דעתו של השר, חוק לימודים של שנה אחת לפחות באנסתזיולוגיה, במוסד או בשיעורים מיוחדים שהכיר בהם השר. 22. תחום פעולותיו של בעל רשיון לעסוק באנסתזיה מי שניתן לו רשיון לעסוק באנסתזיה כאמור בסעיף 21 רשאי לעסוק באנסתזיה במוסד רפואי או ביחידה רפואית שבשירותם נמצא מומחה באנסתזיולוגיה כפי שנקבע בתקנות, באותם סוגי אנסתזיה שקבע לו המומחה; אולם רשאי הוא לעסוק גם בסוגי אנסתזיה אחרים בפיקוחו האישי של המומחה. 23. דינו של בעל רשיון לעסוק באנסתזיה בכפוף לאמור בסעיף 22 ולענין עיסוקו באנסתזיה, דינו של מי שניתן לו רשיון לעסוק באנסתזיה כדין רופא מורשה. 24. ועדה מייעצת לענין רשיונות לרופאים (א) לענין מתן רשיונות לרופאים יקים השר ועדה של שלושה (להלן - הוועדה המייעצת) שחבריה הם רופא בשירות משרד הבריאות ושני רופאים שלפחות אחד מהם הוא חבר של סגל ההוראה בבית-ספר לרפואה בדרגת מרצה בכיר ומעלה; את שני הרופאים האלה ימנה השר מתוך רשימה שהגישה לו ההסתדרות הרפואית בישראל, ואם לא הגישה לו תוך חודשיים מיום שקיבלה דרישה על כך - ימנה השר כפי שייראה לו. (ב) השר ימנה את יושב-ראש הוועדה מבין חבריה. (ג) לכל חבר של הוועדה המייעצת ימנה השר ממלאי מקום בדרך ובתנאים שמינה את החבר. (ד) השר יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם. 25. תקופת כהונתו של חבר הוועדה תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת, למעט היושב-ראש, תהא שלוש שנים מיום מינויו והוא יכול להתמנות מחדש, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות; חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו. 26. תפקיד ממלאי מקום הוועדה המייעצת תדון בכל ענין עד סיומו, בהרכב שהחלה בו, אולם ממלא מקום של חבר הוועדה יבוא במקומו, לפי קביעת יושב-ראש הוועדה - (1) אם התפטר החבר או נפטר או נבצר ממנו למלא תפקידו; (2) על פי בקשת חבר הוועדה שנבצר ממנו למלא תפקידו זמנית או לגבי מבקש פלוני. 27. קיום תוקף תוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. 28. סדרי עבודת הוועדה (א) הוועדה המייעצת תחליט ברוב דעות של חבריה. (ב) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בפקודה זו או בתקנות לפיה. 29. בדיקה (א) הוועדה המייעצת רשאית להזמין מבקש רשיון להתייצב לפניה ולחקור אותו על לימודיו ברפואה ועיסוקיו בה. (ב) קיבלה הוועדה המייעצת מידע על לימודי המבקש ברפואה ועיסוקיו בה שלא מן המבקש עצמו, תינתן לו הזדמנות נאותה להביא את טענותיו לגבי אותו מידע. 30. מועד למתן החלטה בבקשה לרישיון (תיקון: תשס"ה6) המנהל ייתן את החלטתו בבקשה למתן רישיון לעסוק ברפואה לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה. 31. ועדה רפואית (תיקון: תשס"ה) (א) לצורך בדיקת כשרו הנפשי או הגופני של מבקש רשיון לעסוק ברפואה או של רופא מורשה, במקרים הקבועים בסעיפים 32 ו-33, ימנה המנהל ועדה של שלושה רופאים (להלן - ועדה רפואית); המינוי יכול להיות כללי או למקרה מסויים; התעוררה שאלה של כושר נפשי, תהיה הוועדה מורכבת משלושה רופאים פסיכיאטרים. (ב) לצורך בדיקה כאמור תהיה לוועדה רפואית סמכות - (1) להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר; (2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בהתאם להוראות לענין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963; (3) לבקש מבית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971; (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית-משפט. (ג) דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לצוות על פי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה לכפות את הציות להוראות הועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן. (ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה. (ה) הוועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים. 32. בדיקה רפואית למבקש רשיון (א) היה למנהל חשש סביר כי מבקש רשיון לעסוק ברפואה סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה. (ב) סירב המבקש לדרישת המנהל, לא יינתן לו רשיון כל עוד לא התייצב ונבדק. 33. בדיקה רפואית לבעל רשיון (תיקון: תשס"ה) (א) ראה המנהל כי רופא מורשה סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה. (ב) (בוטל) (ג) לא התייצב הרופא במועד ובמקום שנקבעו לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתלות את רשיונו עד שייבדק. (ד) המנהל רשאי לפרסם התליה כאמור בכל דרך שתיראה לו ואין חובה לפרסם את הדבר ברשומות. 34. קבלת ראיות בטרם יחליט המנהל, לפי סעיפים 32 או 33, הכל לפי הענין, לדרוש מאדם המבקש רשיון לעסוק ברפואה או שהוא רופא מורשה שיתייצב לפני ועדה רפואית לפי סעיף 31 לשם בדיקה, רשאי המנהל - (1) אם יש לו יסוד להניח כי מידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידיו של מוסד רפואי או רופא שטיפלו בו, לדרוש מהם שימסרו לו את המידע; (2) אם יש לו יסוד להניח כי מסמך העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידי אדם אחר, לדרוש ממנו שימסור לו את המסמך; ומי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף זה חייב לקיים את הדרישה. 35. התליית ביניים (תיקון: תשס"ה) (א) נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של רופא מורשה גורמת לסכנה כה דחופה לציבור שאין לחכות לסיום ההליכים בוועדה הרפואית רשאי המנהל להתלות רשיונות של אותו רופא עד להחלטה הסופית לפי סעיף 37, אך לא יותר משלושה חדשים ובתנאי שהעביר את הענין לטיפולה של הוועדה הרפואית סמוך למתן החלטתו. (ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים. (ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה, אם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים. 36. חובת סודיות (תיקון: תשס"ה) מי שהגיעה אליו על פי הוראות סעיפים 31 או 34, ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות הסעיפים האמורים, או אם הורשה לכך מאת בית-המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות. 37. ביצוע החלטת ועדה רפואית קבעה ועדה רפואית כי מבקש רשיון או רופא מורשה אינו מסוגל לעסוק ברפואה, לחלוטין או זמנית, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק ברפואה בהגבלות או בתנאים מסויימים, יסרב המנהל לתת לו רשיון, או יבטל את הרשיון או יתלה אותו, הכל לפי הענין, או יתן לו רשיון מיוחד בכפוף להוראות פקודה זו ולפי המלצות הוועדה הרפואית. 38. דינו של רשיון מיוחד רשיון מיוחד שניתן כאמור בסעיף 37 דינו, לגבי תחום העיסוק שנקבע בו, כדין רשיון לעסוק ברפואה; אולם מי שקיבל רשיון מיוחד כאמור לא יעסוק ברפואה אלא בפיקוחו של רופא מורשה. 39. - 40. (בוטלו) (תיקון: תשס"ה) פרק ד': אמצעי משמעת 41. סמכויות השר (תיקון: תשנ"ו)5 ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי רופא מורשה עשה אחת מאלה, רשאי הוא, בצו חתום בידו, לבטל את הרשיון של הרופא או להורות שהרשיון יותלה לתקופה שקבע בצו, או לתת לרופא נזיפה או התראה: (1) נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה; (2) השיג את רשיונו במצג-שוא; (3) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא מורשה. (4) התמיד להפר הוראות פקודה זו; (5) הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו; (6) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל את הדיפלומה לאחר שנדרש לכך לפי סעיף 20. (7) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. 42. עזרה למי שאינו רופא מורשה רופא מורשה העוזר למי שאינו רופא מורשה, במתן הרדמה או בדרך אחרת, לטפל באדם, להשגיח עליו או לנתחו, והענין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה. 43. מתן תעודה כוזבת רופא מורשה אשר במזיד או ברשלנות חתם או נתן, בתוקף מקצועו, אישור, דין-וחשבון, הודעה או תעודה כיוצא באלה, והיא כוזבת, מטעה או בלתי הוגנת, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה. 44. הזדמנות להתגונן (א) לא יינתן צו לפי סעיף 41 אלא אם ניתנה לרופא הזדמנות להגיש הגנתו בכתב ולטעון טענותיו לפני ועדה שחבריה הם המנהל ואנשים אחרים שמינה השר ובהם נציג היועץ המשפטי לממשלה. (ב) יראו כמתן הזדמנות לרופא להתגונן לפי סעיף קטן (א), אם שלושים יום לפחות לפני שניתן הצו הומצאה לו אישית, או הונחה בשבילו לפי מענו הידוע לאחרונה או נשלחה אליו לפי מענו זה בדואר רשום, הודעה על כוונה ליתן צו לפי סעיף 41. (ג) לוועדה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה רפואית לפי סעיף 31(ב), ולענין זה בית-המשפט המחוזי רשאי ליתן צו כאמור בסעיף 31(ג) לפי בקשת המנהל או יושב-ראש הועדה. (ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף קטן (ג). (ה) הוועדה תגיש דין וחשבון בכתב לשר הבריאות. 44א. התלייה או הגבלה של רשיון (תיקון: תשמ"ז) (א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או הוגש נגד רופא מורשה כתב אישום על עבירה שיש עמה, בנסיבות הענין, משום קלון, רשאי הוא, על פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לענין זה, להתלות את רשיונו של הרופא או להגביל את תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; חברי הועדה המיוחדת יהיו: רופא שמינה המנהל והוא יהיה היושב ראש, רופא שמינה המנהל מתוך רשימה שהגישה לו ההסתדרות הרפואית בישראל ונציג היועץ המשפטי לממשלה. (ב) הועדה המיוחדת תגיש את המלצתה למנהל ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מינויה, ובלבד שנתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, לפי בקשת הועדה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים. (ג) לא הגישה הועדה את המלצתה למנהל תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל להתלות או להגביל את רשיונו של הרופא כאמור בסעיף קטן (א) אף בלא המלצה כאמור, ובלבד שהתייעץ ביועץ המשפטי לממשלה או במשנהו ושניתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניהם. 44ב. הארכת ההתליה (תיקון: תשמ"ז) הותלה רשיונו של רופא לפי סעיף 44א, או הוגבל תחום עיסוקו והוגשה נגדו קובלנה לפי סעיף 41, רשאי המנהל, על פי המלצת הועדה שהוקמה לפי סעיף 44(א), להאריך את תקופת ההתליה או הגבלה עד להחלטת השר לפי סעיף 41, או לבטל את ההתליה או ההגבלה. 44ג. ערעור על התליית רישיון או הגבלתו בידי המנהל (תיקון: תשמ"ז, תשס"ה) (א) רופא שרשיונו הותלה או הוגבל לפי סעיף 44א או 44ב, רשאי לערער על ההתליה או ההגבלה לפני בית משפט מחוזי. (ב) בית המשפט המחוזי רשאי לבטל את ההתליה או ההגבלה, לשנותה או לקבוע בה תנאים. (ג) התליה או ההגבלה תעמוד בעינה עד להחלטה סופית בערעור זולת אם החליט בית המשפט אחרת. (ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת ערעורים לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בהם. 45. סמכות המנהל לבטל רשיון נוכח המנהל כי נפטר רופא מורשה, או ששוב אינו רשאי לשבת ישיבת קבע בישראל, רשאי הוא, בצו חתום בידו, לבטל רשיון שניתן לרופא לפי פקודה זו. 46. החזרת רשיון רשיון שניתן עליו צו ביטול או התליה ימסרנו בעל הרשיון, ואם נפטר - נציגו האישי החוקי, למנהל. 47. ערעור על צו לפי סעיף 41 (תיקון: תשס"ה) (א) הנפגע מצו לפי סעיף 41 רשאי לערעור עליו לפני בית-המשפט המחוזי תוך שלושה חדשים מהיום שקיבל הודעה על מתן הצו. (ב) (בוטל). פרק ה': עבירות, שפיטה ועונשין 48. דין המתחזה כרופא העובר על הוראות סעיף 3, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 10,000 לירות. 49. דין המשתמש בתואר רפואי העובר על הוראות סעיפים 5 או 9, או משתמש בתואר מומחה לענף רפואי פלוני או בתואר דומה לו עד כדי להטעות, והוא אינו רופא מורשה, דינו - מאסר שלושה חדשים. 50. השגת רשיון במרמה המשיג או מנסה להשיג לו או לזולתו רשיון לעסוק ברפואה או אישור תואר מומחה לפי פקודה זו, על-ידי מצג או הצהרה שבכזב או שבמרמה, בין בכתב ובין בעל-פה, אשר הציג או הצהיר אותם או גרם להם, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא הדין במי שסייע לו. 51. העסקת עוזרים רופא מורשה המעסיק אחות, חובש או עוזר שלא בהתאם לסעיף 7, דינו - קנס 2,000 לירות. 52. הפרעה לביקורת המונע או מפריע מוסמך מלהיכנס או לבדוק את מקום עבודתו של רופא מורשה או כל מקום שלפי החשד הוא מקום עבודה כאמור, דינו - קנס 2,000 לירות. 53. העסקה שלא כדין ברפואה המעסיק בפעולה שהיא עיסוק ברפואה את מי שאינו רופא מורשה ושאין סעיפים 57 או 59 חלים עליו, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 10,000 לירות. 54. עבירות אחרות המפר כל הוראה של פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, דינו - קנס 2,000 לירות. 55. סמכויות אגב בית-המשפט המרשיע אדם על עבירה לפי פקודה זו רשאי, בנוסף להטלת עונש - (1) להמליץ על ביטול או התליה של רשיונו לעסוק ברפואה; (2) לצוות על חילוט החפצים שנעברה בהם העבירה שבה הורשע. 56. הודעה על הרשעת רופא (א) הורשע רופא מורשה בכל עבירה שהיא, יודיע רשם בית-המשפט על כך מיד למנהל ויעביר אליו העתק של כתב האישום והעתק של הכרעת הדין וגזר-הדין, כשהם מאומתים בידו. (ב) בבית-המשפט שאין בו רשם - תחול הוראת סעיף קטן (א) על השופט. (ג) שר המשפטים רשאי לתת הוראות בדבר פטור מתחולת סעיף זה. פרק ו': הוראות כלליות 57. ממלאי תפקיד של רופא כל פקיד של משרד הבריאות הנדרש לעסוק ברפואה כדי לבצע תפקידו, וכל רופא אניה, תהיה להם במילוי תפקידם כל זכות אשר לרופאים מורשים. 58. ביקורת המנהל או רופא לשכת בריאות שבתחומה נמצא, או יש חשד שנמצא, מקום עבודתו של רופא מורשה, רשאים בכל שעה סבירה להיכנס ולבדוק את המקום. 59. פטור (תיקון תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ז) (א) המנהל רשאי לפטור מהוראה של פקודה זו את המנויים להלן: (1) המועסקים כאחים או כאחיות או כעוזרים שהמנהל קבעם והסמיכם לאבחן ולרפא במצבים כפי שהורה או שהתיר, במרפאות או בסוגי מרפאות או בבתי-חולים או בסוגי בתי-חולים של משרד הבריאות או של מוסד שאישר המנהל; (2) מי שהמנהל אישר שהם תלמידי רפואה; (2א) רופאי שיניים המתמחים ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט-1979, במוסד מוכר כהגדרתו לפי פקודה זו (בפסקה זו - המוסד), בתנאים שקבע מנהל המחלקה או מנהל המוסד, שבהם מתבצעת ההתמחות. (3) רופא ממדינת חוץ שבא לישראל כדי לבצע ניתוח מסויים או לשם התייעצות רפואית מסויימת. (ב) המנהל הכללי של משרד הבריאות יקבע בתקנות את הכשירויות הדרושות לבצע פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1); על יסוד תקנות אלה רשאי מנהל מרפאה או בית-חולים להרשות בעלי כשירות כנקבע בתקנות לבצע פעולות כאמור. (ב-1) המנהל הכללי רשאי להתיר לאח או לאחות מוסמכים לבצע פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) גם בבית החולה בתנאים שיקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. (ג) סעיף קטן (ב) לא יחול לגבי נסיבות שיש בהן פיקוח נפש ושבהן הרשה המנהל הכללי לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א)(1). (ד) אם המנהל הכללי אינו רופא מורשה, יהיו תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו (ב-1) ומתן רשות לפי סעיף קטן (ג) טעונים התייעצות עם יושבראש המועצה המדעית. 59א. עיסוק באקופונקטורה (תיקון: תשמ"ז) על אף האמור בפקודה זו, רשאי המנהל להתיר למי שאינו רופא מורשה ושנתמלאו בו התנאים שקבע השר בתקנות, לעסוק באקופונקטורה בפיקוחו של רופא מורשה; תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות במועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 60. פרסום ברשומות כל מי שניתן לו לפי פקודה זו רשיון או היתר זמני לעסוק ברפואה, או חודש היתרו הזמני, או בוטל או הותלה רשיונו או היתרו הזמני, יפורסמו שמו ומענו ברשומות. 61. תקנות (תיקון: תש"ס) (א) באישור השר רשאי המנהל להתקין תקנות לענין - (1) קביעת הנוהל והטפסים - (א) לבקשת רשיונות והיתרים לפי פקודה זו ולנתינתם; (ב) להודעה על מעניהם של רופאים מורשים; (ג) בדבר שינוי שמם של רופאים מורשים; (ד) בדבר רשיונות והיתרים שאבדו, החלפתם ותשלום אגרות בשל כך; (2) הסדרת השימוש בשם שבו ישתמש רופא מורשה בעיסוקו המקצועי ובהתכתבות עם משרד הבריאות; (3) קביעת האוניברסיטאות, בתי-הספר והפקולטות לרפואה והדיפלומות המוכרים לענין פקודה זו; (4) קביעת הסמים והתרופות שרשאי רופא מורשה להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם; (5) הרדמה, תחת פיקוח רפואי, בידי מי שאינו רופא מורשה; (6) (בוטלה) (7) הצורה והתוכן של תעודה שרופא מורשה חייב או רשאי לתתה בתוקף מקצועו; (8) הביצוע היעיל של מטרות פקודה זו והוראותיה דרך כלל. (ב) המפר הוראה של תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), ולא נקבע בהן עונש לאותה עבירה, דינו - קנס 1,000 לירות. 62. אגרות (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט3) (א) השר רשאי, בצו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע אגרות בעד - (1) רשיון, היתר זמני, היתר מוגבל ואישור תואר מומחה, שישולמו עם נתינתם ועם חידושם, הכל לפי הענין. (ב) עריכת הבחינות וביצוען לפי סעיף 4, 17 ו-17ב, שישולמו במועד שיקבע השר. רפואהרופאיםפקודות