המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 18781-03-11. כתב האישום מייחס למשיב ארבע עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות-קטין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. פרטי כתב האישום נסקרו בהרחבה בהחלטה מיום 28.3.11, שם גם ציינתי כי הסניגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, וקבעתי, לאחר עיון בתיק החקירה, כי אכן קיימת תשתית ראייתית מספקת להוכחת האמור בכתב האישום. גם על קיומה של עילת מעצר לא חלק הסניגור, ובהחלטה מיום 28.3.11 התייחסתי גם לענין זה, וציינתי כי אכן קיימת עילת מעצר של מסוכנות הנובעת הן מטיב מעשיו של המשיב, מעובדת היותו שותה לשכרה וכן מעברו הפלילי. כן ציינתי כי קיים גם חשש לשיבוש מהלכי המשפט בדרך של השפעה על עדות התביעה שהן בנות משפחתו של המשיב. חרף כל אלו, בשל העובדה כי מדובר בארוע אלים יחיד כלפי בנות משפחתו של המשיב, לא שללתי על הסף את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, אלא שבאותו שלב לא היו בידי די נתונים הן באשר לאישיותו של המשיב והן לגבי עמדתו ויכולתו לקיים תנאי חלופת מעצר, וכן באשר לטיב חלופת המעצר המוצעת. משכך, הוריתי על הגשת תסקיר קצין מבחן בעניינו אשר יבחן את מידת מסוכנותו ואת התאמתה של חלופת המעצר. תסקיר המעצר 7. מתסקיר המעצר עולה, כי המשיב בן 49 שנים, נשוי ואב לשלוש בנות בגילאי 11-17. המשיב סיים, לדבריו, 12 שנות לימוד ולאחר מכן החל לעבוד בעבודות מיזוג אוויר ומאוחר יותר בעבודות זגגות. 8. כבר מצעירותו החל המשיב לצרוך אלכוהול אך הדבר לא הפריע לו במהלך חייו היומיומיים. לדבריו, בשנת 2002, כנראה בעקבות שימוש באלכוהול יחד עם תרופה, נפגע במערכת העצבים, ומאז הוא נמצא במעקב וטיפולים מתמידים. המשיב הוסיף, כי בתחילה נהג לשתות כבדרך שגרה אך בהמשך ובשל קשיים עסקיים וכלכליים, הגביר את השתייה, דבר שהשפיע גם על התנהגותו בתוך המשפחה. לדבריו, היו לו הפסקות מבוקרות לצריכת האלכוהול, אך תמיד חזר לשתייה. הוא ניסה להיעזר בגורמים טיפוליים אך בשל הלחצים המשפחתיים והעסקיים, לא יכול היה להתמיד בטיפול. בפני קצין המבחן הביע המשיב הסכמה להתחיל בתהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול במסגרת טיפולית מתאימה. 9. באשר למעצרו בגין תיק זה, טען המשיב כי מדובר במעצר ראשון על אף שבעברו הרשעות קודמות. לדבריו המשך מעצרו פוגע בו קשות במיוחד נוכח צרכיו המיוחדים וכן בשל העדר טיפול רפואי לו זקוק. 10. המתלוננת תיארה את המשיב כאדם מסור למשפחתו ולעבודה, אך באשר לבעיית השתייה מסרה,כי בשנים האחרונות צריכת האלכוהול הפכה לדבר בלתי נסבל שכן הוא הגביר את השתייה, דבר שגרם להתפרצויות זעם, שבעטיין היא ובנותיה חשו מפוחדות. המתלוננת ניסתה להניע את המשיב לעבור תהליך טיפולי ולצורך כך אף נקטה באמצעים של הרחקתו מהבית באמצעות צו הגנה, אך בכל פעם היה המשיב מתחיל בתהליכי גמילה ועד מהרה היה נסוג ומפסיק. המתלוננת הסכימה לשחרורו של המשיב, אך הביעה הסתייגות מהחלופה המוצעת בבית אחיו במיוחד נוכח העובדה שאחיו מחזיק בביתו באלכוהול, וכן מאחר וממקום עבודתה הינו באזור מפרץ חיפה בעוד החלופה המוצעת הינה בחיפה. 11. קצין המבחן קובע כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון להתנהגות תוקפנית, וללא טיפול משמעותי קשה יהיה לאיין את רמת מסוכנותו. עוד הוסיף, כי משיחה עם המשיב בבית המעצר ובהיותו נקי מכל השפעה של אלכוהול, התרשם, כי המשיב מסוגל להתבונן בעצמו ולגעת ברובדים רגשיים ולזהות את מוקדי התורפה שבהתנהגותו. משכך, העריך קצין המבחן כי במידה וישוחרר לחלופת מעצר וישמור על אי צריכת אלכוהול, יהיה ביכולתו לשמור על תנאים מגבילים. בהתאם לכך, העריך כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו הינה פועל יוצא של צריכת האלכוהול. קצין המבחן שוחח גם עם שנים מן המשמורנים המוצעים - אחיו ואחיינו של המשיב. האח ניזאר הוא כבן 42, נשוי ואב לשלושה, בעל עסק לזגגות במפרץ חיפה, לדבריו אין לו הרשעות בפלילים. הוא הסכים לקבל את המשיב בביתו ולדבריו, וזאת גם על דעתה ובהסכמתה של אשתו המוכנה, במידת הצורך, לשמש גם היא כמשמורנית. בחקירתו אמר ניזאר כי הוא שותה אלכוהול בשמחות ובאירועים חברתיים ומחזיק אלכוהול בביתו, אך הביע נכונות לפנות את האלכוהול מביתו בכדי למנוע מאחיו כל נגישות לאלכוהול. כן הוסיף, כי הוא עצמאי ויש לו אח נוסף העובד אתו שידאג להפעיל את העסק בהיעדרו, במידת הצורך. ניזאר הביע נכונות לדווח על כל הפרה לתנאי המעצר מצד המשיב וכן התחייב להתלוות אליו לכל מקום כולל פגישות טיפוליות במסגרת גמילה מאלכוהול. האחיין עזיז בן 31, רווק ועובד כחשמלאי רכב שכיר, בעברו הרשעה אחת מלפני יותר מ-10 שנים. גם עזיז התחייב לפקח על המשיב ולדווח על כל הפרה מצידו לתנאי המעצר וכן התחייב להתלוות אליו לכל מקום אליו יצטרך להגיע. להתרשמות קצין המבחן, הערבים המוצעים מבינים את משמעות התפקיד ואת גודל האחריות שהם לוקחים על עצמם. להערכתו, במצבם כיום, הם מהווים דמויות משמעותיות עבור המשיב ויש להם יכולת להציב לו גבולות ולהקטין את הסיכון בהפרת התנאים המגבילים שיוטלו עליו. קצין המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית אצל אחיו ניזאר בחיפה, בתנאי מעצר בית מלאים, תחת אחריותם ופיקוחם של ניזאר ועזיז. עוד הוסיף, כי בשל הקרבה בין מקום החלופה לבין מקום עבודתה של המתלוננת, הוא ממליץ על התקנת איזוק אלקטרוני. בנוסף לכל אלה, המליץ על העמדת המשיב בפיקוח מעצר של שרות המבחן לתקופה של 6 חודשים, בהם ישולב בתוכנית טיפולית לגמילה מאלכוהול בעמותת "אפשר" כאשר ההשתלבות בתהליך טיפולי, תהווה תנאי מתנאי השחרור. טענות הצדדים התובעת מתנגדת לשחרורו של המשיב. לטענתה, מדובר בכתב אישום חמור המייחס למשיב מספר עבירות כלפי אשתו, בתו הקטינה וגם שוטר. היא הוסיפה, כי המשיב צורך אלכוהול וחומרים ממכרים וכן סובל ממחלת עצבים, בנוסף לכך הסתבך בעברו בעבירות אלימות שגם הן, בחלקן, על רקע שתייה. כמו כן, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי של 6 חודשים שהינו בר הפעלה. נתונים אלה, מגבירים את מסוכנותו. גם החלופה המוצעת אינה ראויה לשיטתה. אחיו של המשיב, אינו ראוי לשמש כערב שניתן לסמוך עליו, שכן כל רצוננו לעזור לאחיו ואף הדבר בא לידי ביטוי בהצהרות שלא יוכל לעמוד בהן, כמו שהוא ניהול עסק מהבית והוצאת כל אוסף האלכוהול מן הבית. באשר לאשתו, מדובר באישה עם תינוק ויש לה מחויבויות, ולשיטתה, אינה יכולה להוות דמות מספיק משמעותית כדי למנוע מהמשיב להפר את התנאים המגבילים. התובעת מפנה גם לתסקיר המעצר בעניין הסתייגות המתלוננת לעניין מיקום החלופה. בנוסף לכך, ההליך הטיפולי בעמותת "אפשר" מתקיים בצק' פוסט, מקום הקרוב עוד יותר למקום עבודת המתלוננת. הסנגור מבקש להורות על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית אחיו ניזאר בחיפה. לטענתו, המשיב עצור מאז 7.3.2011, בתנאי מעצר שאינם תואמים את צרכיו המיוחדים, במיוחד נוכח העובדה שהוא סובל מזה שנים ממחלת עצבים קשה המגבילה את תנועותיו, דבר שהלך והחמיר במהלך שהייתו במעצר בשל העדר טיפול מתאים. הסנגור מפנה לתסקיר המעצר הממליץ לשחרר את המשיב בחלופה המוצעת, וטוען כי גם המתלוננת ולמרות הסתייגותה, הביעה את הסכמתה לשחרורו. הוא מפנה גם לעמדת המתלוננת באשר למשיב וכיצד היא רואה אותו כאדם חיובי ומסור למשפחתו, גם אם היא טוענת, כי הבעיות בבית נוצרו על רקע בעיית השתייה של המשיב. לטענתו, המשך מעצרו של המשיב לא יביא לכל פתרון. להפך: הדבר רק יחמיר את מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת ויגרום לריחוק נוסף ביניהם, ואף לא ייתן מענה לבעיית צריכת האלכוהול. הוא מזכיר כי המשיב ביקש להשתלב בתהליך גמילה מאז מעצרו, אך הדבר לא עלה יפה בעיקר לאור העובדה כי גמילה במוסד פרטי כרוכה בהוצאה כבדה, והמתלוננת מתנגדת להעברת קצבת הנכות של המשיב למוסד הגמילה, במקום לה ולבנותיה. באשר לערב ניזאר, טען הסנגור, כי מדובר בערב שיכול לעמוד לפקח על המשיב בכך שיישאר בבית לכל שעות היום עד להתייצבותו של עזיז לשעות הערב להמשך פיקוח. דיון המעשים המפורטים בכתב האישום אינם בגדר אלימות גרידא, אלא מעשי אלימות ברוטליים ואכזריים, המלמדים על תוקפנות והעדר מוחלט של שליטה עצמית, גם לנגד עיני שוטרים. ניתן ללמוד מהתנהגות זו על המסוכנות הרבה הנובעת מפני המשיב. כאשר מתווספת לכך שתיית האלכוהול, מהווה המשיב איום של ממש לסביבתו. בנוסף, לחובתו של המשיב עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות לא מעטות בעבירות אלימות ובעבירות כלפי שוטרים, לרבות תקיפת שוטרים, וכן עבירה של בריחה ממשמורת חוקית. המשיב נשפט לאחרונה לפני כשנתיים בגין עבירות אלימות ואחרות כלפי שוטרים ובריחה ממשמורת חוקית וכבר אז נטענו כל הטענות הנטענות באשר למחלתו ובאשר למצבו. בית המשפט ראה אז להסתפק בתקופת מאסר קצרה שתרוצה בעבודות שרות, לאור העובדה כי לא היו למשיב אז הרשעות מן השנים האחרונות. ואולם עינינו הרואות, כי המשיב חזר לסורו ומפנה את זעמו כלפי בנות משפחתו. גם היום, לאחר עיון בתסקיר המעצר, סבורני, כי מסוכנותו של המשיב שרירה וקיימת כבעבר, וחומרת המעשים והמסוכנות הנודעת מביצועם, נותרו על כנם. עם זאת, קצין המבחן מגלה גם איים של תובנה באשר לבעייתיות בהתנהלות המשיב, וסבור כי טיפול גמילה מאלכוהול, יש בו כדי להפחית ממסוכנותו הנוכחית. משכך, ובהתחשב בעובדה כי מדובר אכן בהתפרצות אלימה יחידה בתוך המשפחה, במחלה ממנה סובל המשיב, ובצורך שאין חולק עליו, בקבלת טיפול גמילה מאלכוהול, אין לשלול על הסף את שחרור של המשיב לחלופת מעצר. עם זאת, במאזן בין הסיכון הרב הנובע מפני המשיב לבין הצורך בהגנה על שלומם ועל זכותם של המתלוננת ובנותיה לחיים בטוחים ושלווים, אין כל ספק שהאינטרס השני גובר בנסיבות העניין. על כן, חלופת מעצר שיהיה בה כדי להבטיח את שלום הציבור בכלל ואת שלום בנות משפחתו של המשיב בפרט, חייבת להיות חלופה הדוקה, אשר תכלול הרחקה משמעותית מאזור מגורי המתלוננת ומקום עבודתה, מעצר בית באיזוק אלקטרוני ופיקוח צמוד של משמורנים אחראיים, וזאת בנוסף לחובה לשתף פעולה בתהליך גמילה מאלכוהול, ובצירוף ערבויות כספיות ממשיות. יש לזכור כי למשיב גם הרשעה קודמת בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית, וכי גם במהלך הארוע נשוא כתב האישום ניסה להתחמק מן השוטרים. גם נושא זה צריך להילקח בחשבון בקביעת החלופה, מתוך הבנה כי מידת האמון שניתן לרחוש למשיב כי יקיים את תנאי החלופה, היא מוגבלת. הסנגור מבקש, כאמור, לשחרר את המשיב למעצר בית אצל אחיו בחיפה כהמלצת שרות המבחן. מיקומה של החלופה בעיר חיפה סביר בעיני. המתלוננת מתגוררת בנצרת עילית, מרחק של כשעת נסיעה לפחות ממקום החלופה, ובכך ניתן להשיג את דרישת הריחוק. המתלוננת עובדת, אמנם, בקריית חיים, אך זאת בשעות מוגדרות, שבהן ניתן להבטיח את שלומה בדרך של פיקוח אלקטרוני ואנושי. גם התרשמותי מאחיו של המשיב, ניזאר, היא חיובית. התרשמתי מאדם רציני ואחראי, המוכן ליטול על עצמו את האחריות לפקח על אחיו, באופן שיאפשר את שחרורו. מאמינה אני כי בשעות שבהן יפקח על המשיב, יעשה כן באמונה, וסומכת אני עליו גם כי ידאג להרחיק מביתו כל משקה אלכוהולי. העובדה כי לחובתו הרשעה קודמת בעבירה מלפני כ- 16 שנה, איננה מהווה מכשול, בהעדר כל עבר פלילי אחר לפני או אחרי מועד זה. ואולם, חוששני כי אין בכך די. גם אשתו של ניזאר הציעה עצמה כמפקחת, אך היא מטופלת בשני פעוטות, ואינני רואה כיצד תתפנה לפיקוח צמוד ואפקטיבי על המשיב. היום הציע הסניגור משמורן נוסף, בן דודו של המשיב, וכן הגיע לבית המשפט גם מר עזיז טנוס, אחיינו של המשיב, אשר נבדק גם על ידי שירות המבחן. לאחר ששמעתי את שני המשמורנים הנוספים, סבורני כי גם הם אנשים אחראיים אשר ניתן לבטוח בהם כי ימלאו את תפקידם כמשמורנים וישמשו חיץ יעיל בין הנאשם לבין המתלוננת. אשר לצורך בטיפול גמילה מאלכוהול: הלכה פסוקה היא כי אין, בדרך כלל, בתהליך גמילה כדי להוות כשלעצמו, נימוק לשחרורו ממעצר של מי שנובעת מפניו מסוכנות כלפי הציבור. ר' בענין זה, למשל, את בש"פ 528/04 גבריאל איבגני נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 787, (2004), בש"פ 1098/04 מרדכי ביטון נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1399, 1400 (2004) ובש"פ 348/11 מדינת ישראל נ' פלוני מיום 16.1.11 (החלטות אלו ניתנו, אמנם, בהקשר של גמילה מסמים אך הן יפות גם לגבי לגמילה מאלכוהול). כפי שעולה מתסקיר המעצר, המשיב מכור לאלכוהול מגיל צעיר דבר הגורם לו לאבד את שיקול דעתו ולהתנהג ללא שליטה עצמית תוך פגיעה באחרים. המשיב לא התמיד בכל תהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול. לדבריו היו לו הפסקות מבוקרות בצריכת האלכוהול, אך תמיד חזר לשתייה. הוא ניסה, אמנם, להיעזר בגורמים טיפוליים אך כשל. גם ניסיונות אשתו להניעו לעבור תהליך טיפולי, לא עזרו. המשיב הביע, אמנם, בפני קצין המבחן, הסכמה להתחיל בתהליך גמילה מאלכוהול אולם, בשלב זה, ונוכח עברו בתחום זה, ספק אם יצליח להפיק תועלת ממנו. עם זאת, מאחר וטיפול הגמילה איננו העילה לשחרורו של המשיב, ומאחר והמשיב יהיה משוחרר בחלופה מילא, אינני רואה מניעה כי יגיע, בלווית אחד המשמורנים, לקבלת טיפול גמילה כמוצע על ידי שירות המבחן. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שפרטיה כדלקמן: 1. המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא בבית אחיו, מר ניזאר טנוס, ברח' כספי 15/1, שכונת בת גלים, חיפה. 2. בכל עת ישהה יחד עם המשיב אחד משלושת המשמורנים הבאים: מר ניזאר טנוס, מר עזיז טנוס או מר סוהיל נוסייר, אשר יפקחו על קיום תנאי החלופה. 3. יותקן למשיב איזוק אלקטרוני. 4. יאסר על המשיב ליצור או לקיים קשר כלשהו עם המתלוננת, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, לרבות בטלפון, באינטרנט או בכל אמצעי תקשורת. 5. המשיב היה רשאי לצאת ממעצר הבית לצורך התייצבות בעמותת "אפשר" בצ'ק פוסט בחיפה, על פי זימון בכתב מראש, 45 לפני מועד המפגש ועד 45 דקות לאחר סיומו, ובלבד שיהיה מלווה בכל עת, ממועד צאתו מן הבית ועד לשובו, על ידי אחד המשמורנים. עם קבלת הזימון, יעביר ב"כ המשיב העתק ממנו לב"כ המבקשת, עוד טרם יציאת המשיב מן הבית. 6. אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה. 7. אני אוסרת על הנאשם לצרוך משקה אלכוהולי מכל סוג שהוא, בכל ריכוז שהוא ובכל כמות שהיא, וכן אוסרת על החזקת משקה אלכוהולי מכל סוג שהוא ובכל ריכוז שהוא בביתו של מר ניזאר טנוס. 8. המשיב יתייצב להמשך הדיונים בבית המשפט ככל שיידרש. 9. המשיב יפקיד סך 5,000 ₪ במזומן, וכן יחתום על התחייבות וימציא ערבויות צד ג' של כל אחד מן המשמורנים על סך 10,000 ₪, להבטחת קיום תנאי החלופה. 10. המשטרה תהיה רשאית להיכנס בכל עת לביתו של מר ניזאר טנוס, על מנת לוודא קיום תנאי החלופה. מעצרמשפט פליליבריחה ממשמורת חוקיתהרשעהמאסרמעצר עד תום ההליכים