הגבלת מספר משתתפים במכרז

1. עתירות כנגד החלטת וועדת המכרזים של המשיבה 1 - המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה (להלן: "המועצה") להכריז על המשיבה 2 (להלן "משתלת חיפה") כזוכה במכרז מס' 1/10 שעניינו ביצוע עבודות גינון, אחזקת גנים ציבוריים, חורשות ושדרות עצים בתחום המועצה (להלן "המכרז"). עיקרו של הדיון מתמקד בשאלה האם התעלמות וועדת המכרזים של המועצה מכך שמשתלת חיפה לא עמדה באחד מתנאי הסף שנקבעו במכרז היתה כדין. כמו כן מעלות העתירות גם שאלות נוספות הנוגעות לפגמים בהצעות העותרים עצמם. 2. ביום 10/3/10 פרסמה המועצה מכרז פומבי לקבלת הצעות לביצוע עבודות גינון ואחזקה בתחומי המועצה. בתנאי המכרז נקבעו בין היתר בסעיף 18 תנאי סף להשתתפות במכרז, וכך נאמר בס"ק 18(א) ו- 18(ב): "על המציע לצרף להצעתו (בנוסף למסמכי המכרז שעליו להגישם חתומים בחתימתו): א. תעודה המעידה על השכלתו - הנדסאי לפחות. ב. אישור בדבר היותו קבלן הרשום בתא קבלני גינון בארגון לגננות ונוף בישראל". ביום 21/3/10 נערך סיור קבלנים, אשר ההשתתפות בו היתה תנאי להגשת הצעות למכרז. בסיור הקבלנים התייצבו מספר קבלני גינון ובמהלכו נשאלו שאלות והתבקשו הבהרות לגבי עניינים שונים, ובהם לגבי תנאי הסף שנקבעו במכרז. בעקבות שאלות ההבהרה הודיעה המועצה על שינוי בתנאי הסף הקבוע בסעיף 18(א), אולם לא שינתה את הוראת סעיף 18(ב). 3. לאחר סיור הקבלנים רכשו מספר קבלנים וביניהם העותרים את מסמכי המכרז. ביום האחרון שנקבע להגשת ההצעות, 25/3/10, הסתבר כי הוגשו הצעותיהם של 12 משתתפים. מעטפות המכרז נפתחו בישיבת וועדת המכרזים מיום 12/4/10 (להלן "הישיבה הראשונה"). בסופה של הישיבה החליטה וועדת המכרזים למנות וועדת בדיקה, על מנת לבדוק את ההצעות השונות ואת כשירותם של המציעים. ביום 14/4/10 נערכה ישיבה של ועדת הבדיקה, שבמסגרתה הוחלט לבדוק את עמידתן בתנאי סף של ארבע הצעות המחיר הנמוכות ביותר במכרז, ובהן ההצעות של העותרים, משתלת חיפה, וחברת השביל הירוק. לאחר בדיקת ההצעות הסתבר כי הצעתה של משתלת חיפה עומדת בכל התנאים, למעט בדרישה להמצאת אישור הרישום מהארגון לגננות ונוף בישראל (להלן "הארגון"), כנדרש בסעיף 18(ב) לתנאי המכרז. שאר ההצעות נמצאו כשירות ועומדות בכל התנאים. הואיל והצעתו של ערן סגלוביץ - העותר בעת"מ 22969-06-10, נמצאה כזולה ביותר, המליצה ועדת הבדיקה המקצועית להכריזו כזוכה במכרז. 4. ביום 25/4/10 זומנה ישיבה שנייה של וועדת המכרזים על מנת לדון בהמלצות וועדת הבדיקה המקצועית (להלן "הישיבה השנייה"). לקראת אותה ישיבה נשלח לוועדת המכרזים מכתב של בא כוחה של משתלת חיפה, עורך דין ר' קלנר מיום 11/4/10 (נספח ג' לתשובת המועצה). במכתבו טען כי התניית ההשתתפות במכרז בחברות בארגון שהינו למעשה אגודה חקלאית שיתופית הפועלת באופן פרטי, הינה בלתי סבירה ופוגעת בעקרונות דיני המכרזים ובחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992. בישיבה השנייה, התחבטה וועדת המכרזים בין ההמלצה להכריז על ערן סגלוביץ כזוכה לבין טענותיו של ב"כ משתלת חיפה. בסופו של יום, ולאחר דיון בין חברי הוועדה והיועצת המשפטית של הוועדה, החליטה הוועדה להכריז על משתלת חיפה כזוכה, הואיל והצעתה היא הזולה ביותר. בכך התעלמה וועדת המכרזים מדרישת הסף הנוגעת לחברות בארגון. אין בהחלטה כל התייחסות מפורשת לתוקפו של תנאי הסף בדבר החברות בארגון. 5. לאחר שהתקבלה ההחלטה בישיבה השנייה של הוועדה, העלו העותרים השגות על ההחלטה וקבלו על כך שהוועדה אישרה הצעה אשר אינה עומדת בתנאי הסף. בעקבות זאת הוחלט על כינוס ישיבה שלישית של וועדת המכרזים וזו נתכנסה שוב ביום 26/5/10. באותו דיון עלתה אפשרות של ביטול המכרז וביטול תנאי הסף, אולם בסופו של דבר החליטה וועדת המכרזים לאשר את ההחלטה מיום 25/4/10 ולהכריז על משתלת חיפה כזוכה במכרז. הוועדה הדגישה כי משתלת חיפה הגישה את ההצעה הזולה ביותר, ושוב נמנעה בהחלטתה מלהתייחס לעובדה שמשתלת חיפה אינה עומדת בדרישת הסף של חברות בארגון. 6. על החלטה זו של וועדת המכרזים הוגשו העתירות שבפני. מבלי לפרט את כל הטענות שהועלו על ידי העותרים, אדגיש כי שני העותרים סבורים כי משנקבעו תנאי סף להשתתפות במכרז, יש בהחלטת הוועדה להכריז על משתלת חיפה כזוכה, אף שלא עמדה בתנאי סף אלה, פגיעה בעקרונות המכרז, פגיעה בתחרות, ובעיקרון השוויון. יצוין כי הישאם פאוזי חברה לעבודות גינון ופיתוח בע"מ - העותרת בעת"מ 7345-06-10, טוענת גם כי יש לפסול את השתתפותו של ערן סגלוביץ, שכן גם הוא אינו עומד בדרישת הסף של חברות בארגון. לטענתה, במועד הגשת ההצעה טרם נרשם ערן סגלוביץ באופן אישי כחבר בארגון. 7. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 23/6/10 הבהיר ב"כ המועצה כי החלטת וועדת המכרזים התבססה אך ורק על שיקול כספי, וכי הוועדה לא הביעה דעתה לגבי תקפותו של תנאי הסף בדבר החברות בארגון. מכל מקום, ב"כ המועצה הסכים כי הדיון בהצעות השונות יוחזר לוועדת המכרזים, אשר תדון בהם על פי תנאי המכרז, תוך בדיקת עמידתן של ההצעות בתנאי הסף. עוד הבהיר כי המועצה מתנגדת לאפשרות של ביטול המכרז, שכן ביטול כזה עלול לחשוף אותה לטענות ותביעות מצידם של גורמים שונים. 8. באי כוח העותרים הסכימו גם הם בדיון כי ההצעות יוחזרו לוועדת המכרזים, אשר תדון בהם בהתאם להוראות המכרז, ותבדוק את כשירותם על פי תנאי הסף, לרבות התנאי של חברות בארגון. משתלת חיפה לא הסכימה להחזרת הדיון, ועמדה על טענתה כי תנאי הסף בדבר החברות בארגון דינו להתבטל וכי יש לבחור בין כל המציעים את ההצעה הזולה ביותר ולהתעלם מכך שמשתלת חיפה אינה חברה בארגון. דיון והכרעה 9. עמדת ב"כ המועצה בדיון משמעה, כי המועצה מכירה בכך שההחלטה להכריז על משתלת חיפה כזוכה הינה החלטה בטלה וכי יש לקיים דיון מחודש בהצעות על פי תנאי המכרז כפי שנקבעו במסמכי המכרז. למעשה, בהסכמה זו של ב"כ המועצה די כדי להביא לקבלת העתירות, להורות על ביטול החלטת וועדת המכרזים, ולהחזיר את הדיון לוועדה. עם זאת, ולאור טענותיה של משתלת חיפה, אתייחס באופן כללי גם לטענותיה בעניין תנאי הסף. תנאי סף במכרז 10. תנאי סף להשתתפות במכרז מהווה חסם המגביל את מספר המשתתפים במכרז. לפיכך, בחינת החסמים המוצבים בפני ספק המבקש להשתתף במכרזים צריכה להבחן לאורן של תכליות דיני המכרזים. מקובל לציין שלוש תכליות: שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרות בשל משוא פנים, ניגוד אינטרסים או כתוצאה משחיתות; השגת תוצאה אופטימאלית עבור הרשות לעניין טיב המוצר, המחיר או השירות; הענקת זכות שווה לכל אזרח להתקשר עם הרשות המנהלית (עומר דקל מכרזים כרך א 92 (2006); בג"צ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 511 (1976); עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים, פ"ד נז(3) 505, 510 (2003); עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897 (2003); עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ, פסקה נו' לפסק דינו של השופט רובינשטיין (ניתן ביום 24/5/10)). כל מחסום שמציב עורך המכרז בפני מציע פוטנציאלי פוגע בתחרות, בעקרון השוויון ועשוי להשפיע על השגת התוצאה המיטבית להתקשרות. קביעת תנאי סף להשתתפות מביאה לפסילת הצעתם של המשתתפים שאינם עומדים בתנאים שנקבעו. הצעות אלו כלל אינן מובאות לדיון בפני וועדת המכרזים ובכך יש משום הגבלת שיקול דעתה (ע' דקל הנ"ל, עמ' 277). הצבת תנאי סף פוגעת גם בחופש העיסוק של המציעים הפוטנציאלים, שכן תנאי הסף מונעים לחלוטין השתתפות של מציע (ראה ע' דקל הנ"ל, עמ' 278). 11. על אף הקשיים שמתעוררים מהצבת תנאי סף למכרז מכיר הדין באפשרות להציב תנאים מקדמיים להשתתפות במכרז (ראה תקנה 6(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (ניתן ביום 15/11/09)). לקביעת תנאי סף להשתתפות ישנן מספר תכליות המצדיקות את הפגיעה בעקרונות הכלליים של דיני המכרזים. הטעם הראשון נעוץ בחובת ההגינות המוטלת על הרשות הציבורית. כאשר עורך המכרז יודע בוודאות גבוהה כי הצעה שאינה עומדת בתנאי מסוים תפסל, מוטלת עליו החובה לומר זאת מראש למציעים השונים. מתן הודעה כי מדובר בתנאי כזה שאי עמידה בו תמנע זכיה במכרז, תחסוך למציעים פוטנציאלים שאינם ממלאים את התנאי את העלויות הגבוהות של ההשתתפות במכרז. הדבר גם ייעל את ההליך ויחסוך מוועדת המכרזים לדון ולבדוק הצעות חסרות סיכוי. נימוק נוסף שהובא בפסיקה להכרה בתנאי סף הינו השמירה על טוהר המידות, שכן הצבת תנאי סף, כמו תנאי כשירות, תמנע השתתפות של מציעים שאינם מתאימים ותמנע אפשרות של מתן עדיפות מטעמים זרים למציעים שכאלו. לעיתים לתנאי הסף יש חשיבות גם לצורך שמירה על עקרון השיוויון על מנת שכל המתחרים יעמדו בסטנדרט מינימלי אחד. כך בעע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב - יפו, פ"ד נו(5) 941, 946 (2002) אומר בית המשפט כי "עמידה בתנאי סף כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות". 12. ההכרה באפשרות של קביעת תנאי סף להשתתפות במכרז אינה מאפשרת לעורך המכרז לקבוע תנאים להשתתפות כאוות נפשו. בקביעת תנאי הסף עליו לבחון האם התנאי משרת את תכליות דיני המכרזים ככללן והאם התכלית לגיטימית להצבת תנאים מקדמיים. מקום שאין בהצבת תנאי סף כדי לשרת תכלית לגיטימית יש להמנע מקביעת תנאי סף שכאלו ולאפשר הגדלה של מספר המשתתפים (ע' דקל הנ"ל, עמ' 277-279). תנאי סף במכרז צריך לעמוד במבחן הענייניות (ראה ע' דקל הנ"ל, עמ' 410; עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 304 (2004) וכן עע"מ 2879/08 הנ"ל). תנאי סף ייחשב כענייני מקום שיש בו לתרום להצלחת ההתקשרות ולהשגת יעדי המכרז. תנאי סף צריך גם להיות סביר ולשרת תחרות הוגנת בתנאי שוויון (עע"מ 6464/03 הנ"ל). עוד נקבע כי תנאי סף במכרז צריך לעמוד במבחן המידתיות (ראה ע' דקל הנ"ל, עמ' 462; עע"מ 2879/08 הנ"ל; עת"מ (י-ם) 1115/07 שירותי בריאות כללית נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6/11/08)). מבחן המידתיות משמעו עריכת איזון בין המטרה לבין האמצעי המשמש להשגתה. 13. תקנה 6 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 קובעת הוראות בדבר תנאי סף במכרז: (א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים: (1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין; (2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן; (3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), התשל"ו-1976. (ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו. רואים אנו כי הדין מכיר מפורשות בכך כי רישום במרשם המתנהל על פי דין יהווה תנאי סף להשתתפות במכרז. הדין מכיר גם בשיקול דעתו של המזמין לקבוע תנאי סף נוספים, ואין כל התייחסות מפורשת להצבת תנאי בדבר חברות בארגון או גוף וולונטארי כלשהו. קביעת תנאי כזה על ידי המזמין נובעת בעיקר משיקולי נוחות, שכן החברות באותו גוף מלמדת לכאורה על עמידה בתנאי כשירות מסוימים שקובע אותו ארגון. כאשר אותו גוף פרטי הינו מוכר בענף הרלבנטי, ידוע ברמתם המקצועית של החברים בו וכאשר הוא מאגד את מרבית העוסקים בענף, יש בחברות בו כדי לסייע למזמין לסנן מציעים שאינם בעלי כשירות מספקת. מאידך, הצבת תנאי סף של חברות בגוף פרטי מעבירה את שיקול הדעת לעניין כשירות המציע מוועדת המכרזים לאותו גוף. שיקוליו של אותו גוף פרטי אינם עומדים לביקורת; הם עשויים לנבוע משיקולים לא ענייניים או משיקולים שאינם רלבנטיים לכשירות החברים לביצוע עבודות המכרז. בקביעת תנאי סף שכזה יש לפגוע בחופש העיסוק של המציעים השונים ולהכריחם להתקשר עם אותו גוף פרטי. התקשרות זו עלולה להיות כרוכה בתשלומים או בפעילויות, שאין להם כל עניין בהם ואשר אין בהכרח קשר בינם לבין כשירות המשתתף. המחבר ע' דקל סבור כי בדרך כלל הצבת תנאי סף של חברות בגוף פרטי תהא פסולה ותחשב כבלתי עניינית (שם עמ' 284). סוגיה זו טרם עלתה מפורשות לדיון בפסיקה. איני סבור כי במקרה הנוכחי ראוי לקבוע הלכה מחייבת בעניין. עם זאת יש להעיר, כי בדרך כלל מוטב כי מנסח המכרז ימנע מהצבת תנאי סף של חברות בארגון פרטי. רק באותם מקרים בהם אותו ארגון פרטי מאגד בתוכו את מרבית העוסקים בענף, ישנה מערכת בקרה מסודרת על קבלת החברים לו, דרכי הקבלה ידועות ומפורסמות וניתנות לביקורת, קיים פיקוח על הליכי החברות וכדומה, ניתן יהיה לשקול הצבת תנאי סף שכזה. ייתכן גם כי ניתן, במצבים מתאימים, להכיר בתנאי הסף מחד, תוך הותרת שיקול דעת לוועדת המכרזים לאפשר השתתפות גם של מי שאינו עומד בתנאי החברות, ובלבד שיעמוד בתנאים אחרים שיבטיחו כי הינו עומד באותם תנאי כשירות שנדרשים מחברי אותו גוף. 14. כאמור, בשלב זה של הדיון איני סבור שראוי להביע דעה לגבי תקפות תנאי הסף שקבעה הוועדה בדבר חברות בארגון הגננות. כדי להכריע בשאלה האם תנאי הסף בדבר החברות בארגון עומד בדרישות יש צורך בדיון נפרד, במסגרתו יהיה מקום לשמוע את עמדת הוועדה, את הסבריה לכלילת תנאי הסף בין תנאי המכרז, את משמעות הדרישה לגבי צמצום התחרות, את טיבה של הבדיקה שעורך הארגון לחבריו, וכו'. כאמור, וועדת המכרזים לא התייחסה כלל לתקפות תנאי הסף במכרז, אלא החליטה, בשל המחלוקות שעמדו בפניה, להעדיף את ההצעה הזולה ביותר מבלי להביע כל עמדה מפורשת בנוגע לתנאי הסף. לפיכך, אין מקום לדון בטענות במסגרת הדיון הנוכחי. עם זאת יצוין, כי התנהגות זו של הוועדה ראויה לביקורת, שהרי לא ייתכן לקבוע תנאי סף ולהתעלם ממנו מבלי לתת לכך כל הסבר ומבלי לשקול את המשמעות של ההחלטה. וועדת מכרזים הסוברת כי תנאי סף שנקבע להשתתפות הינו בטל צריכה לנמק את החלטתה, לשקול את הטענות לביטולו אל מול הנימוקים לקביעתו כתנאי במכרז. כמו כן עליה לשקול את המשמעות של ביטול התנאי ואת התוצאות המתבקשות. כך, עליה לשקול האם ביטול התנאי פוגע בתחרות ובעיקרון השוויון. עליה להחליט, ולנמק את החלטתה לגבי התוצאה הראויה; האם תהא זו התעלמות מהתנאי או שמא ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש ללא התנאי. לכל אלו אין תשובה בהחלטות הוועדה, שכאמור ראתה לנגד עיניה רק את השיקול הכלכלי. 15. עוד ראוי לציין, כי הלכה היא שמשתתף במכרז המבקש להעלות טענות כנגד הוראות המכרז, או תנאים במכרז, צריך להעלות טענותיו מבעוד מועד, ובטרם החלטה בדבר זהות הזוכה (ראה למשל בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל - משרד התחבורה, פ"ד לו(4) 44, 47 (1982); וכן רע"א 9333/05 היולט-פקרד (ישראל) בע"מ נ' מפעל הפיס, בפסקה 7 (ניתן ביום 30/10/05); עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24/11/09); בג"צ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר בע"מ נ' עיריית כפר סבא, פ"ד מג(3) 269, 270 (1989)). 16. משתלת חיפה לא העלתה שום טענה ביחס לתנאי הסף לפני מועד הגשת ההצעות ואף לא לפני מועד פתיחת הצעות המכרז. רק לאחר שהובהר לה כי הצעתה נפסלה בישיבת וועדת הבדיקה שמונתה על ידי וועדת המכרזים, נזכרה לפתע להעלות את הטענות כנגד תנאי הסף. קבלת הטענה כי נפלו פגמים במכרז וכי תנאי הסף בדבר החברות בארגון הינו בטל, בשלב כה מאוחר, פוגעת בעיקרון השוויון ובתחרות. יש להניח כי משתתפים פוטנציאלים נמנעו מלהגיש את הצעתם מאחר ולא עמדו בתנאי הסף, ואם נכיר בזכותה של הוועדה להתעלם מתנאי הסף, הרי נמצא פוגעים באותם משתתפים פוטנציאלים. יתירה מכך, יתכן שחלק מהמשתתפים שהגישו הצעות למכרז, השקיעו משאבים כדי להתקבל כחברים בארגון, בטרם הגשת ההצעה, ועל מנת לעמוד בתנאי הסף. התעלמות מתנאי הסף תפגע בהם ולמעשה תיתן יתרון למשתלת חיפה, אשר לא טרחה ולא השקיעה משאבים כדי להתקבל לארגון. סוף דבר 17. בשים לב לכלל הנסיבות האמורות יש לבטל את החלטת וועדת המכרזים אשר הכריזה על משתלת חיפה כזוכה. עם זאת, איני מוצא מקום להתייחס לטענות לגבי כשרות הצעתו של ערן סגלוביץ, שהרי הוועדה כלל לא דנה בטענות בעניין זה. הדיון יחזור לוועדת המכרזים. וועדת המכרזים תהיה רשאית להחליט לדון בכל ההצעות שהוגשו בפניה בהתאם להוראות המכרז המלאות ולהכשיר אך ורק הצעות העומדות בכל תנאי הסף, לרבות תנאי החברות בארגון. מאידך, אם הוועדה תגיע למסקנה כי מדובר בתנאי סף פסול, וכי היה מקום לבטלו, תהיה הוועדה רשאית להורות על ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש. במקרה שכזה, יהיה על הוועדה לשקול את ההשלכות של החלטת הביטול על המשתתפים השונים, את הפגיעה שעלולה להיגרם לאותם משתתפים שהצעותיהם פורסמו ונודעו ברבים, ולהביא בחשבון את המשמעות הכספית של החלטה שכזו. 18. בשים לב לכל האמור ברי כי התנהגותה של וועדת המכרזים היא שגררה את הצדדים להליכים בתיק זה. על כן הנני מחייב את המועצה לשלם לכל אחד מהעותרים (ערן סגלוביץ והישאם פאוזי) וכן למשתלת חיפה הוצאות בסך של 10,000 ₪ + מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים. מכרז