תקנה 97 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה

רקע כללי בתמצית התובע, יליד 1958 בעל עסק למכירת חומרי בניין וכלי בית. הגיש ביום 30.8.08 תובענה בגין נזקי גוף כנגד הנתבעים. הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") הינו רופא שיניים אשר טיפל בעקירה והשתלת שיניים בפיו של התובע בין החודשים ינואר - מרץ 2006, הנתבעת מס' 2 הנה רשת מרפאות לטיפולי שיניים אשר נטען כי העבידה את הנתבע והנתבעת מס' 3 הינה חברת ביטוח אשר נטען כי הוציאה פוליסה לכיסוי חבות הנתבעת מס' 2 כלפי צד ג'. ביום 9.10.07 הגיש הנתבע בקשה לדחיית הגשת כתב ההגנה מטעמו עד לסוף נובמבר 2007. בהתאם להחלטת הרשמת מיום 22.10.07 היה על הנתבע להפנות בקשתו אל התובע ולבקש עמדתו של זה לבקשה. ביום 30.3.08 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע, אשר קיבל את כתב התביעה במסירה אישית ביום 17.9.07 ולא הגיש כתב הגנה מזה מספר חודשים. בהתאם להחלטת הרשמת מיום 31.3.08 נותב התיק לדיון בפני בהתאם להוראת תקנה 97 לתקסד"א. בקשת התובע למתן פסק דין נתמכת בתצהירו מיום 26.3.08. בתצהיר נאמר, בין היתר, כי בסוף שנת 2005 תחילת שנת 2006 עבר התובע טיפולי שיניים של עקירה והשתלה, כי הטיפול נעשה בצורה רשלנית כאמור בחוות הדעת הרפואית שהוא צרף לכתב תביעתו וכתוצאה מרשלנות הנתבע נגרמו לו נזקים כמפורט להלן: נזקים לעבר: א. הוצאות רפואיות - 15,000 ₪. ב. הוצאות נסיעה לרבות נסיעות לטיפולים רפואיים - 1,000 ₪. ג. עזרת הזולת לעבר - 6,000 ₪. ד. אובדן השתכרות - 39,000 ₪ (לפי חישוב של 1,500 ₪ X 26 חודשים). ה. הוצאות מיוחסות לרבות כלכלה נוזלית - 6,500 ₪. ו. הכנת חוות דעת פרופ' כהנא - 1,800 ₪. ז. הכנת חוות דעת + טיפולים רפואיים, ד"ר א. צלמון - 8,675 ₪. נזקים לעתיד: א. כאב וסבל ואובדן הנאת חיים - 100,000 ₪. ב. הוצאות רפואיות לעתיד - 44,091 ₪ (לפי החישוב כדלקמן: (1) טיפולי שיניים - 36,500 ₪. (2) תרופות נוירולוגיות + משככי כאבים - 7,591 ₪. ג. הוצאות בושת - 30,000 ₪. ד. הוצאות נסיעה וניידות לעתיד - 10,000 ₪. ה. עזרת הזולת לעתיד - 5,000 ₪. ו. אובדן השתכרות לעתיד - 155,342 ₪. ז. פגיעה בזכותו האוטונומית של התובע על גופו - 25,000 ₪. ביום 30.4.09 נחקר התובע בבית המשפט. בהתייחס להוצאות בסך 15,000 ₪ ציין התובע כי אסמכתאות לכך צורפו לבקשה כנספח ח'. ביחס להוצאות הנסיעה בסך 1,000 ₪ ציין התובע כי יש לו אסמכתאות ויש לו קבלות והמדובר בד"ר סלמון - מומחה לשיקום פה אשר אליו נסע לרמת גן מספר רב של נסיעות. בהתייחס לעזרת הזולת לעבר בסך של 6,000 ₪ הבהיר התובע כי מדובר בבני משפחתו - אשתו וילדיו, אשר עזרו לו לבוא לחנות בהיותו עצמאי מאחר ונאלץ לסגור פעמים רבות את העסק וגם טיפלו בו בביתו. באשר לאובדן השתכרות לעבר בסך 39,000 ₪ ציין התובע כי "מדובר שהרבה פעמים העסק היה סגור וגם בתקופות האשפוזים ובנסיעות למומחה ובימים שלא יכולתי לעבוד" (עמ' 1 ש' 28-29). הוא נשאל בהתאם לאיזה חישוב נערך התחשיב והשיב "זה נעשה על ידי עו"ד. מדובר על תקופה של לפחות שנתיים ראשונות. בקושי עבדתי על אובדן של יותר ברציפות חודש חודשיים שלא עבדתי..." (עמ' 1 ש' 31-33). באשר להוצאות מיוחדות ציין התובע כי נאלץ לקנות דברים מיוחדים וכי ביחס להוצאות להכנת חוות הדעת, האסמכתאות נכללות בנספח ח'. באשר להוצאות רפואיות לעתיד בסך 44,091 ₪ ציין התובע כי צריכים לעשות השתלות מילוי עצם והסכום הוא בהתאם חוו"ד צלמון, כי התחשיב של התרופות ומשככי הכאבים הינו הוצאה שהוא נאלץ להשתמש בתרופות יקרות וחומרים נוזליים מיוחדים. לדבריו הוצאות הבושת בסך של 30,000 ₪ הינם עקב העובדה כי משותקת לו חצי לסת ושפתיים ו"הרבה פעמים לצערי... יוצא לי רוק בצורה לא נעימה מאחר ואני לא שולט על השפה" (עמ' 2 ש' 8-9). באשר להוצאות נסיעה וניידות לעתיד הבהיר התובע כי זה "להמשך טיפול. כרגע אני סובל מכאבים. הרופא המליץ לי להמתין המתנה על מנת לעשות את הטיפולים של השתלות ומילוי עצם וכל מה שמשתמע (עמ' 2 ש' 10-12). ביחס לעזרת הזולת לעתיד אמר התובע כי "אחרי טיפול כזה אני אצטרך שיקחו אותי ויחזירו אותי וטיפלו בי ויעזרו לי בעסק כי לא אוכל לעבוד" (עמ' 2 ש' 13-15) ובאשר לאובדן השתכרות לעתיד ציין התובע כי זה "על תקופות שלא אעבוד עקב זה. גם ככה לא מעט ימים לא עובד כי הכדורים שאני לוקח מרדימים אותי ואני נאלץ להגיע לבית. אני לא יכול לנסוע זה משפיע עלי חזק. מדובר על כדור טריגליטול" (עמ' 2 ש' 16-18) ובאשר לתביעתו בגין פגיעה באוטונומיה ציין התובע כי אינו יודע למה הכוונה (עמ' 2 ש' 21). חוות הדעת מטעם התובע מטעם התובע צורפו לכתב התביעה שתי חוות דעת האחת של ד"ר אליעזר צלמון, מיום 2.8.07 מומחה לשיקום הפה (נספח ו' לכתב התביעה) והשניה של פרופ' אסתר כהנא, נוירולוגית מיום 16.7.07 (נספח ז' לכתב התביעה). ד"ר צלמון בחוות דעתו מציין בין היתר ובתמצית את תמיהתו המקצועית באשר לתכנון ההשתלות וביחס לשתל (במקום שן 35) אשר תוכנן להיות במקום הנוגע לאיזור בו שוכן עצב. לדבריו בלתי מובנת החלטת הרופא להשתיל דווקא במקום זה, צילום C.T. היה מאפשר תמונה ברורה יותר בגלל תלת המימדיות שהוא מציע ואת הסכנה שבהשתלה באיזור זה, ניתן היה לאתר כבר בצילום הפנורמי. לחוות דעתו של ד"ר צלמון בפנינו מקרה של זלזול ורשלנות מקצועית שהובילו לנזק קבוע וכאב מתמיד למתרפא וכי אחוזי הנכות צריכים להקבע על ידי נוירולוג מומחה. בחוות דעתו מתייחס ד"ר צלמון לתכנית טיפול ועלויות אותן העריך בסך של 36,000 ₪ כמפורט בעמודים 5 ו-6 לחוות דעתו. פרופ' כהנא בחוות דעתה מציינת בין היתר בתמצית כי בדקה את התובע בחודש יולי 2007, כי הממצאים התרכזו באיזור הפנים, שם היתה לו ירידת תחושה למגע ודקירה של העצב החמישי משמאל ונמצאה גם ירידת תחושה לדקירה בחניכיים משמאל וירידת תחושה קלה גם בלשון משמאל. לדבריה, התובע עבר השתלת שיניים עם פגיעה בענף 3 של עצב הטריגמנוס סמוך למקום כניסתו לתוך הלסת. התוצאה מפגיעה זו יש לו הפרעה תחושה טיפוסית, טריגימינל נוירולוגיה וphanton sensation- (הרגשה כאילו השיניים נמצאות). במועד הבדיקה, כשנה לאחר הפגיעה ניתן לומר שהפגיעה היא בלתי הפיכה והתובע יזקק כל ימיו לטיפול קבוע בטגרטול. פרופ' כהנא העריכה נכותו של התובע ב-30%. דיון והכרעה 8. ככלל יאמר כי תצהיר עדותו של התובע מיום 26.3.08, הינו תצהיר כללי, בלתי מפורט, סתמי שרב בו החסר והוא לא ביסס כהלכה את הסכומים הנתבעים. 9. בגין נזקי עבר - א. המדובר בנזק מיוחד שיש להוכיח, קל וחומר בעניננו כאשר לא קיימת בפני ביהמ"ש גרסה של הצד שכנגד (ר' ע"א 605/88 תבורי נ' מעיינות הגליל פד מה 1, 10-11). בגין הוצאות נסיעה - יפסק לתובע על דרך האומדנא סך של 1,000 ₪. בגין עזרת הזולת לעבר - לא מצאתי כי מגיע לתובע פיצוי כלשהו. ראש נזק זה לא הוכח כנדרש ובשים לב למהות הפגיעה הנטענת. אבדן השתכרות לעבר - בתצהיר התובע הובא רק פירוט מספרי בלתי מספק. נזק זה לא הוכח כדבעי. לא הוגשו מטעם התובע - כבעל עסק עצמאי - דו"ח חשבונאי, דוחות מס, מאזנים, או דוחות מע"מ לתמוך טענות כי לעיסקו העצמאי נגרם אובדן השתכרות בפועל (ר' גם תשובתו בעמ' 1, ש' 28-33). בגין הוצאות מיוחדות לכלכלה, על דרך האומדנא - 3,500 ₪. בגין שכר המומחית פרופ' כהנא נפסק לתובע הסך של 1,800 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החשבוניות. ביחס לד"ר צלמון צורפו קבלות בסך 8,675 ₪ אשר לטענת התובע הינם בגין הכנת חוו"ד וטיפולים רפואיים (סע' א.ז. לתצהיר) בגין טיפולים רפואיים עפ"י חוות צלמון יפסק לתובע הסכום כהערכת המומחה (ר' סע' 10 א. להלן). לא נטען ע"י התובע כי הטיפול שקיבל אצל ד"ר דלמון אינו חלק מהטיפול המוגדר בחוו"ד המומחה. לא הוגדר ע"י התובע מה שכרו של המומחה בגין חוו"ד. בנסיבות הענין נפסק לתובע על דרך האומדנא פיצוי בגין עלות שכ"ט המומחה צלמון בסך 3,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה מיום 10.5.06 (אמצע תקופה). ז. הוצאות לקופ"ח עפ"י קבלות - 1,591 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה / האסמכתא. 10. בגין נזקים לעתיד - א. טיפול שינים לעתיד, על פי חוו"ד צלמון בסך 36,500 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חווה"ד. תרופות מכוסה בסל הבריאות, ואחרת לא הוכח (ר' נספח ה). כאב וסבל - בהתאם לחוו"ד כהנא הנכות אינה תפקודית, לא נמצאה פגיעה מוטורית בפנים, מדובר בהפרעות תחושתיות, נפסק באופן גלובאלי פיצוי בסך 40,000 ₪. הפסד השתכרות לעתיד - לא הוכח. בבחינת "העבר מלמד על העתיד" (ר' גם תשובתו בעמ' 2, ש' 16-18 שאינה מספקת). עזרת הזולת - אפס, לא הוכח, התובע לא עמד בנטל השכנוע ברכיב זה. הוצאות נסיעה - על דרך האומדנא - 1,000 ₪. לא מצאתי לפסוק לתובע "הוצאות בושת", הפיצוי נכלל ברכיב "הכאב וסבל". פגיעה בזכותו האוטונומית של התובע לא הוכחה כנדרש (ר' גם תשובתו בעניין זה בעמ' 2, ש' 21-22). 11. בנוסף הנני פוסק כי הנתבע מס' 1 ישלם לתובע בגין שכ"ט עו"ד סך השווה ל-17.5% מן הסכומים שנפסקו לעיל. ניתן היום 24 באוגוסט, 2009 (ד' באלול תשס"ט) בהעדר דורון חסדאי, שופטפסק דין בהעדר הגנה