ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות: עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה על ידי דוד והודיה גלעד (להלן: "גלעד"). פרטי הדירה נשוא התביעה: תאריך רכישה: 13/10/98 (עותק החוזה צורף לכתב התביעה - נספח א'). מיקום הדירה: רחוב בן זכאי 54/6, אלעד. סוג הדירה: דירה בת ארבעה חדרים, מטבח וחדרי שירותים בכניסה 3 בבניין 109 (לפי תוכנית החברה) בפרויקט "אחוזת אברהם". תמורת הדירה: 481,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה. תאריך מסירה: 27/06/00 (מוצג א' לתיק המוצגים המשותף).   טענות גלעד: בדירה נתגלו, לאחר מסירתה, ליקויים חמורים שלא תוקנו אלא באופן שיטחי. תמיכה מקצועית: חוות דעתו של המהנדס, מר רון ארד, מאת ארז ביקורת מבנים אשר נערכה בחודש 07/06 (נספח ג' לכתב התביעה). סוגי הליקויים: רטיבות, עיבוי, שלד ובניה, טיח וצבע, סדקים, ריצוף וחיפוי, כן ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות וחלונות הדירה. עלות מוערכת: 73,498 ₪ (כולל מע"מ). סעדים מבוקשים: סך כולל של 113,948 ₪: ליקויי בנייה - 73,498 ₪, עגמת נפש - 25,000 ₪ ודיור חלוף - 15,000 ₪ כאשר משיקולי אגרה הועמד סכום התביעה על הסך של 100,000 ₪. בסיכומיהם העמידו גלעד את עתירתם על סכום מוקטן בסך כולל של 43,906 ₪ - הכולל סך של 28,906 ₪ - ליקויים ו- 15,000 ₪ - עוגמת נפש. בעילת התביעה: הפרת חובות מוכר כלפי הנתבעת, "מוריס אגבבה" (להלן: "אגבבה"). טענות אגבבה: פניות בעניין ליקויי בנייה נתקבלו בשנת 2000 ותוקנו כאשר באופן בלתי צפוי חזרו גלעד בפניה ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 2006. חוות הדעת מטעמם של גלעד מוכחשת כטרדנית ומופרזת. תמיכה מקצועית: חוות דעתו של האדריכל, מר אבי גולדשטיין, מיום 25/10/07 (צורפה לכתב ההגנה), לפיה עלות תיקון הליקויים הנה 2,150 ₪. מומחה מטעם בית המשפט: תאריך מינוי: 13/05/08. שם המומחה: המהנדס יצחק ברמן (להלן: "המומחה/ברמן"). מועד חוות הדעת: 06/11/08. ממצאים: רטיבות, עיבוי ועובש, טיח וצבע, ריצוף וחיפוי, ליקויים בדלתות, חלונות ותריסים, אינסטלציה וחשמל. עלות מוערכת: 24,600 ₪: ליקויים - 20,100 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ועלות לקבלן מזדמן) וירידת ערך - 4,500 ₪. בחוות דעתו מציין ברמן, כי הליקויים שאותרו הנם ליקויי ביצוע (באחריות הקבלן), למעט, הליקוי ברוחב המסדרון (סעיף 3.1 ירידת ערך), חלון הממ"ד (סעיף 5.4.1), איוורור חדר האמבטיה (סעיף 8.1), איוורור השירותים (סעיף 9.3) ומפסק התאורה בחדר השירות (סעיף 10.3.1) שהינם ליקויי תכנון. עוד הוסיף הלה, כי הליקויים שנמצאו בדירה אינם תוצאה של בלאי סביר, אלא תוצאה של חומר ו/או עבודה לקויים. הצדדים ויתרו על חקירתו של המומחה, אך הציגו ראיות וקיימו חקירות ביחס לשאלת מתן ההזדמנות הנאותה. מימצאיו המקצועיים של ברמן אינם שנויים איפוא במחלוקת הגם שגלעד מבקשים להוסיף על הנאמר בחוות דעתו סכום של 600 ₪ בגין קיומם של חריצים (סעיף 6.4.4) שמועד היווצרותם לא הוברר. הואיל ונימוקיהם של גלעד בנקודה זו לא זכו להתייחסות בסיכומי אגבבה יש להעדיפם ולזכותם בתוספת בסך של 600 ₪ בצירוף התוספות המקובלות, על הנקוב בסיכום חוות הדעת. עוד אוסיף על כך לבקשתם של גלעד פיצוי בסך של 2,400 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. טענות ההתיישנות, השיהוי וההזדמנות הנאותה: בכל אלה מצאתי לקיים דיון משותף שכן ההכרעה בהם חופפת כפי שיוסבר להלן: אגבבה טוענת, כי מצד גלעד לא הוענקה לה ההזדמנות הנאותה לתיקון הליקויים כמתחייב על פי חוק וזאת בהסתמך על עדותו של מר ליפשיץ שהעיד מטעמה בנושא זה. גלעד, לעומת זאת, טוענים, כי אגבבה מיצתה את זכותה לתיקון הליקויים תוך שהם מסתמכים על עדותו של מר גלעד בעצמו בעניין זה. שני הצדדים הפנו אותי לעיון בתיק המוצגים ממנו נלמד, כי עוד במועד מסירת הדירה הצביעו גלעד על קיומן של אי התאמות (פרוטוקול המסירה - מוצג א'), ובסמוך לכך הופנו מטעמם דרישות לתיקון (מכתב מיום 03/10/00 - מוצג ה', מכתב מיום 06/11/00 - מוצג ט'). במועדים שונים בשנים 2000-2002 מתועדים קיומם של נסיונות תיקון מצידה של אגבבה (וראה לעניין זה הפרוטוקולים מיום 31/12/00 - מוצג ל', מיום 24/01/01 - מוצג מ', מיום 12/09/01 - מוצג ס', מיום 04/12/01 - מוצג ע', מיום 06/05/02 - מוצג פ'). אלה משקפים ללא ספק קיומם של נסיונות תיקון של ליקויים בכללם ליקויי רטיבות. לאחר אתנחתא בת מספר שנים קיימת פניה מתועדת משנת 2006 המשקפת את העברתה של חוות הדעת ההנדסית שנערכה מטעמם של גלעד לידיה של אגבבה המאשרת את קבלתה ביום 12/09/06 (מוצג צ'). עוקבים לה מכתבי דרישה של גלעד לתיקון הליקויים מיום 20/09/06 (מוצג ק') ומיום 21/11/06 (מוצג ת'). לפניה מיום 20/09/06 הגיבה אגבבה במכתב הנושא אמנם תאריך מוקדם יותר כנראה מתוך טעות (09/05/06) (מוצג ר') בו ביקשה שהות על מנת לפעול לבדיקתם של הליקויים. בחוות הדעת שהוגשה על ידי אגבבה, מאשרת זו ביצועם של תיקונים בתחום האיטום של חדר המגורים והשינה וכן תיקוני סדיקה. הגם שאגבבה שולחת אצבע מאשימה כלפי גלעד באי מתן ההזדמנות הנאותה מאשרת זו באותה נשימה, בעקיפין, ביצועם של תיקונים אף לאחר הגשת חוות הדעת מטעמם של גלעד (סעיף 12 לכתב הגנתה), דבר המלמד על חוסר הסבירות שבגירסתה כשברור שמדובר בסבב נוסף של תיקונים בשנת 2006 בהתחשב במועד עריכת חוות הדעת הנ"ל. בכל היבט שבו נבחן את הדברים, אם כן, ניווכח, כי לאגבבה הוענקה ההזדמנות הנאותה. טענת ההתיישנות הנבחנת גם היא לאורן של עובדות אלה מבוססת על טענתה של אגבבה, לפיה חלפו למעלה משבע שנים מאז מסירת הדירה ועד להגשת התביעה כאן. מעבר לכך, טוענת אגבבה לשיהוי ולמניעות ביחס לאותה תקופה בהתחשב ברווח הזמן שחלף מאז פניות גלעד שנענו ועד לפנייה המחודשת בשנת 2006 (כארבע שנים). טענת ההתיישנות במובנה הפורמאלי איננה מתקבלת, שכן מועד מניית ההתיישנות אינו מתחיל ביום מסירת החזקה, אלא בתום תקופת הבדק, היינו שנה מאוחר יותר, כך שחישוב הזמן שגוי לדעתי. אשר לשיהוי הנטען, צודקת אגבבה לקיומו של פער זמן בין פנייתם המתועדת האחרונה של גלעד, בתום המחצית הראשונה של שנת 2002 ועד לפנייה הנוספת בשנת 2006, אלא ש"בזמן אמת" לא שללה אגבבה לפי הודאתה היא בסעיף 12 לכתב הגנתה את מחויבותה ואחריותה מחמת שיהוי, אלא שהיא ביצעה בפועל תיקונים. לכן, נכון לראותה - בהקשר זה - כמי שויתרה על טענת השיהוי. נוסיף על כך את העובדה ולפיה הליקויים לפי חוות דעתו של ברמן הנם במרביתם ליקויי ביצוע שאינם תוצאה של בלאי ובחלקם אינם משקפים אלא כישלונות תכנוניים. מהותית, אם כן, צודקים גלעד בטענותיהם לגבי קיומן של הפרת כללי הבנייה והתקנים הרלוונטיים מצידה של אגבבה. האחרונה לא הבחינה בכל הפרק של טיעוני ההתיישנות, השיהוי וכיוצא באלה בין סוגי הליקויים השונים על פיהם נגזרת תקופת האחריות המוחלטת וממנה נמנית תקופת האחריות וההתיישנות ובכך, למעשה, נחלש מאוד קו הטיעון שלה. מצאתי אם כן לנוכח שיקולים אלה לדחות את טענות הסף של אגבבה. סוף דבר: התביעה התקבלה בחלקה: הנתבעת תישא כלפי התובעים בחיובים כמפורט: סך של 20,100 ₪ (עלות תיקון הליקויים כולל פיקוח הנדסי ועלות לקבלן מזדמן) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 06/11/08 (מועד מתן חוות הדעת) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. סך של 870 ₪ (600*0.1 + 600*0.35 - עלות תיקון הליקוי בגין קיומם של חריצים - סעיף 6.4.4) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 06/11/08 (מועד מתן חוות הדעת) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. סך של 4,500 ₪ (ירידת ערך) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 25/07/07 (מועד הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל. סך של 2,400 ₪ (עגמת נפש) בתוספת מע"מ והפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 25/07/07 (מועד הגשת התביעה) ועד לתשלום בפועל. אשר להוצאות - התובעים זכו אמנם בתביעתם, אלא שזכייה זו (27,870 ₪) עומדת על כ- 27% מסכום הדרישה בכתב התביעה (100,000 ₪), כך שבפועל כ- 73% מהתביעה נדחתה. לפי דעתי, הנסמכת על פסיקת בתי המשפט במקרים דומים, ראוי, מקום בו מסתבר, כי התביעה נוהלה באופן מופרז להביא דבר זה לביטוי בהוצאות. התובעים לא יזוכו אם כן בהוצאות כלשהן. עותק פסק הדין ישלח לבאי כוח הצדדים ולמומחה בית המשפט, מר יצחק ברמן - בכתובתו - רחוב ארבע ארצות 18, ת.ד 45019, תל אביב, בדואר רשום. תביעות מטבחיםליקויי בניה