הסדרת מעמד לעובדת זרה בהריון

הסדרת מעמד לעובדת זרה בהריון זוהי עתירה כנגד החלטת המשיבה שלא לאפשר לעותרת להסדיר מעמדה כעובדת סיעודית. העובדות 1. העותרת נכנסה לישראל לראשונה ביום 13.4.05, באשרת ב/1, ועבדה בתחום הסיעוד. 2. ביום 26.12.06 נפטרה מעסיקתה של העותרת, גב' יתח גרציה, והעותרת קיבלה אשרה מסוג ב/2 עד ליום 3.3.07. 3. ביום 20.3.07 נרשמה העותרת אצל מעסיק בשם אלחנן חנוכייב, וניתנה לה אשרת ב/1 עד ליום 9.4.08. ביום 27.3.07 טענה העותרת בפני יחידת הסמך בתמ"ת, כי מעסיקה מכה אותה וכי היא בהריון מאזרח ישראל, נשוי עם ילדים. 4. ביום 10.4.07 עזבה העותרת את מעסיקה חנוכייב והחלה לעבוד אצל גב' יתח אסתר, אף שלא היה לגב' יתח היתר להעסקת עובד סיעודי (ר' פרוטוקול שמיעת טענות, נספח ה' לתגובה). 5. במקביל החלה העותרת ללמוד לצורך גיורה (ר' נספחים ג' וד' לתגובה). 6. ביום 17.1.08 נעצרה העותרת ונערך לה שימוע, אשרתה בוטלה בהעדר מעסיק והוצאו כנגדה צו הרחקה וצו משמורת. במסגרת השימוע טענה העותרת כי יש לה חבר ישראלי בשם יעקב יתח (להלן: "יעקב"), אשר הוא בנה של יתח גרציה ז"ל, אותה סעדה עד פטירתה, ובעלה של יתח אסתר, אשר בה היא מטפלת באותו מועד. העותרת ציינה כי יעקב סרב לבקשתה להתגרש מאשתו וכי היא איננה בהריון. 7. ביום 20.1.08 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת שם טענה העותרת כי "יעקב הבעל של אסתר היה חבר שלי קודם, עכשיו אין לי חבר. לא אמרתי שאני בהריון" (נספח ט' לתגובה). בית הדין דחה את בקשת העותרת לשחררה ממשמורת. 8. ביום 4.2.08 הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה, במסגרתו ביקשה לבטל את הרחקתה מהארץ ולאפשר לה להסדיר את מעמדה אצל מעסיקה בשם מרים דלל (עת"מ 1248/08). 9. ביום 7.2.08 שוחררה העותרת ממשמורת, וביום 26.2.08 ביקשה להסדיר את מעמדה אצל המעסיקה דלל מרים. המשיבה דחתה את בקשה זו של העותרת ביום 5.5.08, מהטעם שהיא שוהה בישראל תקופה ארוכה שלא כדין, ולאור החשש כי תשתקע בישראל. 10. ביום 23.10.08, פנתה המבקשת יחד עם יעקב, אל המשיבה, בבקשה לקבל מעמד מכח היותם ידועים בציבור. לעותרת וליעקב נערך שימוע ממנו עלה כי יעקב עודו נשוי לאשתו, כי העותרת ויעקב נפגשים פעם בחודש ואינם מנהלים משק בית משותף. לאור ממצאי השימוע נדחתה בקשת העותרת למעמד מכוח היותה ידועה בציבור של אזרח ישראלי. 11. ביום 8.12.08 ניתן פסק דין בעת"מ 1248/08 (כב' השופטת ש. ברוש), המקבל את עתירתה של העותרת כנגד צו ההרחקה שהוצא לה, ומורה למשיבה לשקול הסדרת מעמדה של העותרת כעובדת סיעודית אצל גב' מרים דלל. יחד עם זאת, הסדרת מעמדה של העותרת כעובדת אצל גב' דלל, לא צלחה. לטענת העותרת, לאור הימשכות ההליכים להסדרת מעמדה של העותרת, נאצלה גב' דלל להפסיק את עבודתה של העותרת אצלה, שכן כל עוד לא הוסדר מעמדה כדין, גב' דלל לא יכלה לקבל גמלת סיעוד עבור עבודתה של העותרת, ונאצלה לשלם את שכרה של העותרת מכיסה הפרטי. לפיכך, טוענת העותרת, החלה גב' דלל להעסיק עובדת אחרת, ביום 26.10.08. העותרת לא יידעה את בית המשפט על הפסקת העסקתה אצל גב' דלל, עובר למתן פסק הדין. 17. ביום 12.2.09 פנתה העותרת למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדה כעובדת זרה בתחום הסיעוד אצל גב' יתח אסתר, אשתו של יעקב. גם בקשה זו נדחתה, מהטעם שהעותרת שוהה בישראל שלא כחוק החל מיום 10.4.07, אינה עומדת בנהלים ו"נוקטת בכל אמצעי על מנת להמשיך ולשהות בישראל" (נספח טז לתגובה). 18. ביום 16.3.09 פנתה העותרת בבקשה להסדיר מעמדה במסגרת "מבצע חד פעמי להסדרת מעמד של עובדי סיעוד זרים ללא אשרה בתוקף /ללא מעסיק סיעודי" (להלן: "המבצע"), אצל גב' יתח אסתר. ביום 30.3.09 נדחתה בקשתה. 19. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה. דיון 20. לטענת העותרת, היה על המשיבה לאפשר לה להסדיר את מעמדה, לאור קביעות פסק הדין בעת"מ 1248/08. לטענתה, "אין עוררין כי פסק הדין מאפשר הסדרת מעמדה כעובדת סיעודית. אמנם צוין שם את המעסיקה הגב' דלל, אך זאת לאור העובדה כי במועד פסק הדין הגב' דלל היתה המעסיקה הרלוונטית". דין טענה זו להידחות. פסק הדין בעת"מ 1248/08 ניתן ביום 8.12.08, והתייחס מפורשות להעסקתה של העותרת אצל גב' דלל. פסק הדין אף הסתמך על כך שהעותרת כבר עובדת אצל גב' דלל אשר היא אישה מוגבלת, ועל כך שגב' דלל ומשפחתה שבעי רצון מעבודת העותרת. לפיכך, קבע בית המשפט, כי "ניתוק הקשר בשלב זה, יסב גם לה סבל ועוגמת נפש". העותרת לא יידעה את בית המשפט בדבר הפסקת העסקתה אצל גב' דלל עובר לפסק הדין, ורק כעבור כחודשיים ממועד פסק הדין הגישה בקשה להסדיר את מעמדה כעובדת סיעודית אצל גב' אסתר יתח. 21. גם אילו התקבלה טענה העותרת (טענה שאיננה נכונה) לפיה פסק הדין שניתן בעת"מ 1248/08 איפשר את הסדרת מעמדה של העותרת כעובדת סיעודית, מבלי שיתנה זאת בהעסקתה אצל גב' דלל, אין בכך כדי להועיל לעותרת. במקביל להתדיינות בעת"מ 1248/08, ביקשה העותרת להסדיר את מעמדה כידועה בציבור של יעקב. עובדה זו לא הובאה לידיעת בית המשפט בעת"מ 1248/08, ויש בה כדי לחזק את התשתית הראייתית המצביעה על כוונתה של העותרת להשתקע בישראל. לפיכך, כאמור, אין בפסק הדין מיום 8.12.08 כדי להקנות לעותרת זכות כי מעמדה יוסדר, ואין בו כדי לשלול את סבירות החלטת המשיבה נשוא פסק דין זה. 22. העותרת מוסיפה וטוענת כי בעת הגשת בקשתה היא עמדה בתנאי המבצע, וכי טרם מיצתה את הזכות לעבוד 63 חודשים מיום הגעתה ארצה. גם משום כך, טוענת העותרת, היה על המשיבה לאפשר לה להסדיר את מעמדה. גם דין טענה זו להידחות. אמנם, העותרת עמדה בתנאיו של המבצע. יחד עם זאת, נהלי המשיבה אינם שוללים את שיקול דעתה הרחב בהחלטה האם להתיר לשוהה הזר לשהות בישראל ולעבוד בה. בהחלטתה, שקלה המשיבה את התנהלותה הכוללת של העותרת ומצאה כי אין להתיר לעותרת להוסיף ולעבוד בישראל. 23. העותרת שוהה בישראל בלא אשרה מיום 10.4.07, מועד בו עזבה את מעסיקה חנוכייב. העותרת טענה כי היא בהריון מגבר ישראלי נשוי עם ילדים, ובהמשך חזרה בה מטענה זו. כמו כן, העותרת ביקשה להתגייר, אף שבהמשך הפסיקה את תהליך הגיור, על פי טענתה בעת"מ 1248/08. העותרת הגישה בקשה להסדיר את מעמדה כעובדת סיעודית אצל גב' דלל, אולם פנייתה נדחתה מחשש להשתקעותה מאחר ונודע כי היא מבקשת לעבור הליך גיור ומסרה שיש לה בן זוג ישראל. העותרת הגישה עתירה כנגד החלטה זו, העתירה נתקבלה ובית המשפט הורה למשיבה לשקול לאפשר את העסקתה אצל הגב' דלל. במקביל להתדיינות בעתירה 1248/08 ביקשה העותרת להסדיר מעמדה כידועה בציבור, ובקשתה נדחתה לאור ממצאי השימוע שנערך לה וליעקב, מהם עלה כי הם אינם מקיימים חיים משותפים. בהחלטתה זו, מיום 15.12.08, הורתה המשיבה לעותרת לעזוב את ישראל תוך 7 ימים. העותרת לא עשתה כן, וביום 12.2.09 פנתה למשיבה בבקשה להסדיר את מעמדה כעובדת סיעודית אצל גב' יתח. גם בקשה זו נדחתה, ביום 3.3.09, והמשיבה הורתה לה לעזוב את ישראל תום 30 יום. העותרת לא קיימה גם אחר הוראה זו, וביום 16.3.09 הגישה את הבקשה נשוא העתירה. 24. ממכלול התנהלותה של העותרת עולה כי היא פעלה בחוסר תום לב, כאשר טענה כי היא בהריון וחזרה בה מטענה זו, וכאשר לא יידעה את בית המשפט אודות ניסיונותיה להסדיר את מעמדה כידועה בציבור ואודות הפסקת עבודתה אצל גב' דלל. העותרת שוהה בישראל שלא כדין מזה זמן ממושך, ועושה ככל אשר לאל ידה על מנת להישאר בארץ, בין בניסיונותיה להסדיר את מעמדה כעובדת סיעודית, בין באמצעות גיור, ובין כידועה בציבור, והכל תוך התעלמות מהחלטות המשיבה. לאור התנהלותה של העותרת, ולאור החשש הסביר מפני השתקעותה, החלטת המשיב שלא להסדיר את מעמדה של העותרת מכוח המבצע הינה סבירה, ולא מצאתי מקום להתערב בה. 25. במהלך הדיון בעתירה טענה ב"כ העותרת, כי מטרת העותרת לא היתה לבקש מעמד מכוח היותה ידועה בציבור של יעקב, וכל שביקשה היא להסדיר מעמדה כעובדת סיעודית אצל גב' אסתר יתח. לטענתה, המשיבה הטעתה את העותרת והנחתה אותה להגיש בקשה להסדיר מעמד כידועה בציבור, במקום כעובדת סיעודית. טענה זו לא נטענה בעתירה ולא נתמכה בתצהיר, ודי בכך כדי לדחותה. כמו כן, לעותרת וליעקב נערך שימוע אשר מטרתו היתה לברר את טיב היחסים ביניהם. קשה לקבל טענה לפיה העותרת לא ידעה כי היא מבקשת להסדיר את מעמדה מכוח יחסיה עימו. 26. סוף דבר - העתירה נדחית. הריוןהסדרת מעמדמשרד הפניםעובדים זרים