עיון בחומר חקירה: הלכה היא שלמושג "חומר ראיות" יש ליתן פירוש רחב ככל האפשר. כדי לשמור על זכותו של הנאשם למשפט הוגן, כל ספק לענין רלוונטיות החומר פועל לטובת זכות עיון בחומר חקירה. החומר נבחן במבחן נגיעתו לאישום - בהתקיים יסוד של ממש להשערת או לתקוות הנאשם שהחומר עשוי להשפיע על בירור האישום נגדו, יחשב אותו חומר כחומר ראיות, אפילו הנגיעה היא עקיפה או מסופקת. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע לעניין עיון בחומר חקירה כדלקמן : "(א) הוגש כתב אישום בפשע או עוון רשאים הנאשם וסנגורו וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת בנוגע לאישום ובידי התובע להעתיקו. (ב) נאשם רשאי לבקש מביהמ"ש שאליו הוגש כתב האישום להורות לתובע ולהתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו. (ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון בפני שופט אחד, במידת האפשר תובא בפני שופט שאיננו דן באישום. (ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של ביהמ"ש בלבד". על מנת לממש את זכות העיון ולהקל עליה, תוקן החוק, תיקון מס' 19 בשנת תשנ"ה- 1995 ולסעיף 74(א) הוספה חובה לערוך רשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת יחד עם זאת - לא כל החומר שנאסף במהלך החקירה נחשב כחומר ראיות החייב בגילוי. זכותה של ההגנה לעיין בחומר חקירה כפופה לחריגים ביניהם החריג הנוגע למסמכים פנימיים בתיק המשטרה/ הפרקליטות שאינם מכילים מידע מהותי. חומר המתייחס בעקיפין, באופן רחוק ושולי לעדי התביעה הוא חומר רלוונטי לנושא המשפט גם הוא איננו בגדר חומר חקירה החייב בגילוי. על הסניגוריה להראות מהי התועלת הצפונה בחומר להגנת הנאשם ומה המימוש הלגיטימי שתוכל לעשות בו. למרות הפרשנות הרחבה, גם במסגרת סעיף 74 לחוק לא יותר לנאשם להטריד את התביעה בבקשות שעניינן חשיפת מידע שהקשר בינו לבין כתב האישום קלוש. באשר לרשימות נקבע, שלעתים יומן תיק (להבדיל מתוכן עניינים) עשוי לשמש כרשימה. לגבי תיקים שהיקפם רב מאוד, המכילים אלפי מסמכים שתי גישות: האחת מתעלמת מקשייה הטכניים של התביעה ומחיבת אותם בעריכת רשימה מפורטת למרות הקושי. האחרת המוצאת להתחשב ביכולת המעשית של התביעה לבצע עבודה טכנית של רישום פרטני של כל עמוד ועמוד, ובאיזון בין זכות הנאשם להגנה ליכולתה המעשית של התביעה לבצע העבודה הרבה,ניתן להסתפק ברשימה המכילה תמצית סוג וטיב החומר שבכל קובץ וקובץ, מבלי לחייב התביעה לפרט עבור הנאשם כל מסמך ומסמך. סעיף 74 (ד) קובע, שבמחלוקת בין ב"כ הצדדים בשאלת הרלוונטיות של חומר להגנת הנאשם, כאשר התביעה עומדת בסירובה לחשוף בפני הנאשם וב"כ חומר שבחזקתה, מכריע בית המשפט. סעיף 74(ד) לחוק קובע כי החומר השנוי במחלוקת יועמד לעיונו של בית המשפט שבפניו הוגשה בקשת לחשיפת חומר. ככלל מחויב בית המשפט בעיון בחומר בטרם החלטה. משטרהמשפט פלילימסמכיםחקירה משטרתיתזכות העיוןשאלות משפטיותחומר חקירהעיון בחומר חקירה