מהו מעצר מנהלי ?

מהו מעצר מנהלי ? בית המשפט ציין בפסיקתו כי הדרך המקובלת בה מתמודדת מדינה עם סיכונים פנימיים לביטחונה ולביטחון הציבור הינה באמצעות החוק הפלילי. חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979 הסמיך את שר הביטחון להורות על מעצרו של אדם, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, אם נמצא "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים" זאת (סעיף 2(א) לחוק). השר מוסמך להורות מפעם לפעם על הארכת הצו ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שישה חודשים (סעיף 2(ב) לחוק). ראש המטה הכללי הוסמך גם הוא להוציא צו מעצר מן הטעמים הנזכרים, אלא שתוקפו של צו מעצר כאמור הוגבל ל-48 שעות והוא אינו ניתן להארכה (סעיף 2(ג) לחוק). מקום המעצר ייקבע בצו המעצר (סעיף 3 לחוק). משנעצר אדם על פי צו מעצר יש להביאו תוך 48 שעות מעת מעצרו לפני נשיא בית משפט מחוזי, אשר רשאי "לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו" (סעיף 4(א) לחוק). אם מחליט הנשיא לאשר את הצו עליו לדון מחדש בעניין המעצר לא יאוחר משלושה חודשים לאחר האישור, או תוך תקופה קצרה יותר שקבע (סעיף 5 לחוק). החוק הורה במפורש, כי בהליך המתנהל לפני נשיאו של בית המשפט המחוזי ניתן לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע הנשיא "שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק". הטעמים לסטייה כאמור יפורטו בהחלטה (סעיף 6(א) ו-(ב) לחוק). נוסף על כך מאפשר החוק לנשיא לקבל ראיה שלא בנוכחות העציר ובא-כוחו, ואף לא לגלות להם את תוכנה (סעיף 6(ג) לחוק). ההחלטה של נשיא בית משפט מחוזי בעניין צו מעצר נתונה לערעור בפני דן יחיד בבית המשפט העליון (סעיף 7(א) לחוק). בנוסף לחוק הותקנו תקנות העוסקות בסדרי הדין בפני הנשיא ובערעור (תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים), תשל"ט-1979) וכן תקנות העוסקות בתנאי המעצר (תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי), תשמ"א-1981. בצידו של ההסדר שבחוק בעניין מעצר מינהלי קיים הסדר דומה בצו בדבר הוראות הביטחון החל ביהודה ובשומרון (לפיכך, משנתייחס בהמשך לפסקי הדין העוסקים בנושא של צו מעצר מינהלי, לא נבחין בין אלה הדנים בחוק לבין אלה המתייחסים לצו הוראות הביטחון). ההסדר שבחוק הינו בעל מספר מאפיינים יחודיים ונזכיר את העיקריים שבהם. ראש וראשון הוא עצם הסמכתה של רשות מינהלית, במקרה זה שר הביטחון, ליתן צו מעצר לתקופה ארוכה, שבאופן תיאורטי אינה מוגבלת. אומנם, כל צו מעצר שמוצא לגבי אדם אינו יכול לחרוג מתקופה של שישה חודשים, אך אין מגבלה על מספר הצווים העוקבים שרשאי שר הביטחון להוציא כנגד העצור. ההסדר המקובל בשיטתנו הוא שצווי מעצר, למעט לתקופות קצרות ביותר, מוצאים על ידי בתי המשפט או בתי דין (ראו בעיקר ההסדרים שבחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים) וכן חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, חלק ה', פרק ראשון, סימן א'). מאפיין בולט נוסף הוא האפשרות שניתנה לנשיאו של בית משפט מחוזי לקבל ראיה על פי צד אחד, היינו שלא בנוכחותם של העצור ושל פרקליטו. בנוסף למאפיינים שציינו נזכיר, כי הסמכות שניתנה לנשיא בית משפט מחוזי הינה לבטל את צו המעצר או לקצר את התקופה וכן, ובכך העיקר, "לאשר" את צו המעצר. מעצר מנהלישאלות משפטיותמעצר