כיצד מוכיחים יסוד נפשי של כוונה בעבירות אלימות במשפט הפלילי ? בית המשפט ציין כי על כוונתו של התוקף ניתן להסיק מתוך התנהגותו בנסיבות המקרה. במסגרת זו, ניתן לעשות שימוש בחזקה כי נאשם התכוון לתוצאות הנובעות באופן טבעי ממעשיו. כך, אם אדם תוקף בכלי קטלני את חברו ופוגע בו במקומות רגישים בגוף, ניתן להסיק מכך על החלטה להמית את המותקף. יריות בנשק קטלני לכיוון ראשו או חזהו של הקרבן, יכולות ללמד על החלטה כזו. מכות עם גרזן על ראשו של הקורבן מלמדות גם הן על החלטה כזו. ניתן להסיק מסקנה דומה במקרה של דקירות בעוצמה עם סכין במקום רגיש כמו החזה. וכבר נקבע לא אחת, שאפילו דקירה אחת בחזה אשר גרמה למוות יכולה, בנסיבות מתאימות, ללמד על החלטה להמית. על קיומה של כוונה ניתן ללמוד גם מנסיבות העניין. דקירה בסכין המכוונת לפלג גופו העליון של אדם בו מצויים איברים חיוניים מקימה חזקה לחובת הדוקר לפיה התכוון לחבול בקורבן חבלה חמורה. כאשר אדם דוקר בתנועה ישירה אדם אחר באזור הלב ניתן לייחס לו כוונה זאת מאחר מתקיימים היסודות הנדרשים לכוונה דהיינו חזות או צפיית התוצאה של מעשי הדקירה ורצון להתגשמותה. משפט פלילימחשבה פלילית / היסוד הנפשיכוונה פלילית