הוגשה לתיקון טעות בפסק דין, בית המשפט ציין כי המדובר בהשמטה הניתנת לתיקון בהתאם להוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984. המדובר בהשמטה טכנית של סכומים, המתייחסת לדברים אותם רצה בית המשפט לכלול בפסק הדין. עוד צוין כי מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת ; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה. בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. להלן ההחלטה במלואה: החלטה המשיב הגיש בתיק העיקרי תביעה נגד המבקשות לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעטיה של תאונה שארעה במהלך עבודתו של המשיב אצל המבקשות 1-2, אשר היו מבוטחות באותה עת בפוליסת ביטוח מעבידים אצל המבקשת 3. בפסק הדין, אשר ניתן על ידי ביום 28.11.07 (להלן - פסק הדין) התקבלה התביעה וניתן על ידי פסק דין, אשר חייב את המבקשות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 87,804 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. עניינה של הבקשה המונחת בפני עתה היא בקשה לתיקון טעות בפסק הדין. לטענת המבקשות נפלה השמטה בפסק הדין. נקבע בפסק הדין, כי יש לנכות את דמי הפגיעה, שקיבל המשיב מהמוסד לביטוח לאומי בעטיה של התאונה נשוא התביעה, וזאת בהתאם לאישור המל"ל, אשר הוגש על ידי המבקשות ביום 7.11.04 כהשלמה לתיק המוצגים מטעמן. המבקשות טוענות, כי אישור זה של המל"ל כולל עמודים נוספים בהם מפורטים תשלומים נוספים, שקיבל המשיב מהמל"ל בעטיה של התאונה, ויש לנכות גם סכומים אלו מסכום הפיצוי המגיע למשיב. בתגובת המשיב לבקשה לא העלה המשיב טענה כלשהי בדבר אי היותו של התיקון המבוקש נכנס בגדרן של הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984. טענות אלו הועלו לראשונה ע"י ב"כ המשיב בדיון שהתקיים בפני ביום 26.3.08. כל שנאמר בתגובה הן טענות לגופו של ענין. לפיכך הוחלט על ידי בדיון הנ"ל, כי יש לראות בשתיקה זו הסכמה לדון בבקשה לגופה, מבלי להזדקק לשאלה, האם התיקון המבוקש איננו בגדר התיקון הנזכר בסעיף 81 הנ"ל. על כן פטור אני מלדון בטענות בענין זה, שהועלו בכתב סיכום טענות המשיב. אישור המל"ל כולל ארבעה עמודים. בעמוד הראשון מפורטים התשלומים ששולמו למשיב בגין דמי פגיעה. בשאר עמודי האישור מצויין, כי המשיב קיבל תשלומים נוספים מהמל"ל בגין גימלת נכות מעבודה. המדובר בסך 16,335 ₪, ששולם למשיב ביום 7.2.03, ובסך 44,880 ₪, ששולם למשיב ביום 27.7.04. למעלה מן הצורך אוסיף ואומר, כי המדובר בהשמטה הניתנת לתיקון בהתאם להוראות סעיף 81 הנ"ל. המדובר בהשמטה טכנית של סכומים, המתייחסת לדברים אותם רציתי לכלול בפסק הדין. בענין זה נאמר בע"א 769/77, יוסיפוב נ' יוסיפוב, פד"י לב(1)667, 670: "מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת ; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה. בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל". כן ראה ע"א 3197/98, יורשי המנוחה שרה ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים הרשמי פד"י נה(5)385; ע"א 6091/06, הלון נ' בלייר, תק-על 2008(1)4518. אמנם מדובר בתשלומים, ששולמו למשיב לאחר התאונה נשוא התביעה (להלן - התאונה), אך עדין יש לבדוק האם תשלומים אלו שולמו בעטיה של נכות שנגרמה בתאונה. אם מדובר בתשלומים ששולמו בגין נכות שלא נגרמה בתאונה, אין מקום לנכות תשלומים אלו מהפיצוי המגיע למשיב בגין התאונה. בפסק הדין אימצתי לענין שיעור נכותו של המשיב בעטיה של התאונה את האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט ד"ר אריאל אורן, אשר העריך את נכותו הצמיתה של המשיב בשיעור 15%, כאשר רק 5% מתוכם הם בעטיה של התאונה, והשאר בגין מצב רפואי קודם. עיון באישור המל"ל מלמד אמנם, כי שיעור הנכות, אשר נקבע על ידי המל"ל גבוה בהרבה משיעור הנכות שנקבע על ידי בפסק הדין. מאידך עולה מהאמור באישור המל"ל, כי גימלת הנכות שולמה כולה בגין הנכות שנגרמה למשיב בעטיה של התאונה. האם במצב דברים זה יש לנכות מסכום הפיצוי את מלוא גימלת הנכות, או שמא יש לנכות רק את החלק היחסי בהתאם ליחס בין דרגת הנכות, שנקבעה בפסק הדין, ובין דרגת הנכות, שנקבעה על ידי המל"ל. בענין זה נאמר בע"א 2730/90, יצחק נ' וינרט, (לא פורסם): "באשר לסכום הניכוי בגין גימלאות המוסד לביטוח לאומי שקבל ומקבל - סכום זה צריך להקבע על פי הגימלאות שקבל ומקבל המערער בפועל, יהיה אחוז הנכות אשר נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר יהיה. כל עוד מנוכה הסכום בהתאם לכך, לא נגרם כל עוול למערער באשר בסך הכול הוא מקבל את מלוא נזקיו כפי שנקבעו על ידי בית המשפט המוסמך - חלקם מהמוסד לביטוח וחלקם מהמזיק". כן ראה דברים דומים שנאמרו בע"א 1098/90, ישראל יעקב נ' פיטוסי רפי, תק-על 92(3)695, בסעיף 4.ד. לפסה"ד; וכן ת"א (ירושלים) 45/93, נעים נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2001(1)11482, בסעיף 33 לפסה"ד, שם נאמר: "נראה לי, כי הדרך הנכונה ללכת בה הינה כפי שנאמר בעניין שרון יצחק נ' וינרט. התובע מקבל קצבת נכות כללית של הביטוח הלאומי עקב פגיעתו בתאונה, אותה תאונה בגינה נפסק הפיצוי בפסק דין זה. ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי באופן חלקי, כפי שמבקש התובע, מעניקה פיצוי כפול למעשה בגין אותו הנזק". העולה מן הדברים, כי בהתאם להלכה הפסוקה יש לנכות מסכום הפיצוי המגיע לאדם, שניזוק בתאונה, מהמזיק, את מלוא הסכומים שקיבל מהמל"ל בגין אותה תאונה, גם אם תשלומי המל"ל שולמו בהתאם לדרגת נכות גבוהה יותר מדרגת הנכות אשר נקבעה על ידי בית המשפט בהתאם לחומר הראיות שהונח בפני אותו בית משפט. אשר על כן, יש לקבל את הבקשה, ולתקן את פסק הדין באופן שינוכו מסכום הפיצוי שנפסק בפסק הדין מלוא התשלומים, שקיבל התובע מהמל"ל, לרבות גימלת הנכות. סכומי גימלת הנכות, כשהם משוערכים למועד מתן פסק הדין, 28.11.07, הינם בסך 74,374 ₪. סכום זה יש להפחית מסכום התשלום, שנקבע בפסק הדין. סיכומם של דברים, פסק הדין מתוקן בזאת באופן שהמבקשות - הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו למשיב - התובע סך של 13,430 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין, 28.11.07. כמו כן, ישאו המבקשות - הנתבעות בהוצאות המשיב - התובע וכן בשכר טרחת עורך דינו בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. חוק בתי המשפט