מהי גישת בית המשפט בארץ במקרישם של אונס של בעל את אשתו ? מפסיקת בית המשפט עולב כי אונס של בעל את אישתו הוא הבעייתי ביותר מבין סוגי האינוס המוכרים. הרגישות המיוחדת שבמערכת יחסי בני זוג המורכבת מרבדים רגשיים רבים ושונים, החיכוך היומיומי, המגע התמידי, השהות המשותפת תחת קורת גג אחת וקיום יחסי מין כחלק אינטגרלי מחיי הנישואין, יוצרים מערכת יחסים מורכבת, רגישה, שברירית, הפכפכה, רווית קשיים, מתחים, מריבות, התפייסויות, עליות ומורדות, העלולים לטשטש את הגבול בין הסכמה לסירוב. עם זאת אין להטיל ספק בכך, שיש ובעל מקיים עם אישתו יחסי מין בכפיה, בעל כורחה וחרף התנגדותה. ומשכך נעשה, הרי זה אינוס. בית המשפט ציין כי בחלק מהמקרים נובע היחס הכוחני אדנותי של הבעל כלפי אישתו, מתוך תפיסת עולם מעוותת, בה נתפסת האישה כמי שמשמשת כלי לסיפוק צרכיו ויצריו של הבעל. אין להמעיט בחומרת מעשים מעין אלו המהווים חלק מתמונה עגומה של אלימות במשפחה. אכן, בנישואים מגולמים חיי מין בין בני זוג אלא שאין בכך כדי לבטל את החובה המוסרית, האנושית והמשפטית לקיימם אך ורק בהסכמה ולכבד סירוב והתנגדות. בית המשפט העליון התבטא נחרצות בעניין אונס בעל את אישתו כדלקמן: "...פסיקתנו כבר הכירה בכך מזה זמן רב, כי גם ביחסים שבין בני זוג, אינוס הוא לעולם אינוס, וזכותה של האשה לשלמות גופה, לכבודה, ולאוטונומיה של הרצון שלה ראויה להגנה". וכך גם נפסק במקרים דומים נוספים, בהם בוצעו עבירות מין כנגד קטינים חסרי ישע, בבתי המשפט עמדו על הצורך להגן עליהם מפני חורשי רעה, כאשר השיקול המרכזי בעבירות הללו הוא טובתם של הקטינים, בין אלה שנפגעו בפועל ובין אלה העלולים להיפגע בעתיד. גישת בית המשפט היא כי הענישה מהווה ביצוע חלק הכרחי מההיבט הטיפולי, ויש בה מסר ברור וחד משמעי, לפיו, המעשים הללו אסורים, ראויים לגינוי מוחלט ומהווים עבירה פלילית שעונשה בצידה. לגישת בית המשפט הענישה מהווה חלק הכרחי גם מההיבט הטיפולי. יש בה משום מסר ברור וחד משמעי, כי מעשה גילוי העריות הוא מעשה אסור, הראוי לגינוי מוחלט ומהווה עבירה פלילית שעונשה בצדה. מסר זה דרוש לקורבן העבירה הזקוק לאישור מן החוק כי אין הוא אשם בביצוע המעשים האסורים שנעשו בו. הענישה דרושה גם ליתר המעורבים בעניין, שאר בני המשפחה והעבריין עצמו כדי להעמיד דברים באורם הנכון, על משמעותם העובדתית המוסרית והחוקית של מעשים אשר בשום פנים ואופן אין להבליג על ביצועם. בית המשפט ציין בפסיקתו כי מיעוטם של מעשי אונס עונים לתסריט "טיפוסי" כביכול, בו תוקף זר מגיח מבין הצללים ותוקף באלימות ובכוח את קורבנו; מרביתם המכריע של מעשי אינוס מתרחשים דווקא בין אנשים המקיימים היכרות מוקדמת - בני זוג, ידידים ובני משפחה, וכפיית המעשה אינה מתבצעת תמיד אגב שימוש באלימות פיזית. בית המשפט פסק כי אבחנה אקסיומטית בין "טיפוסי" אונס לעניינה של ענישה לא זו בלבד שחוטאת היא לערכים הקבועים בלב-לבו של האיסור הפלילי על אונס, אלא נמצאת חוטאת למציאות-חייהן של מרביתן המכריעה של קורבנות עבירה זו. בית המשפט ציין בפסיקתו כי גבר מבצע עבירת אינוס באשה אם בא הוא במגע אישות עימה באין הסכמת האשה למגע וביודעו כי האשה אינה מסכימה למגע. משפט פליליעבירות מין