גזר דין 1. הנאשם, שהיה נאשם 1 בכתב אישום שהוגש נגד שני נאשמים, הורשע לאחר משפט הוכחות בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ושל בריחה ממשמורת חוקית, לפי סעיף 257(2) לחוק העונשין. ברקע העבירה, אותה ביצע הנאשם, עומדת קלטת פורנוגרפית שהופצה בעיר טירה, ובה מככבים בני זוג המתגוררים בישוב (להלן: "המתלוננים"). אין חולק כי בתאריך 22.12.02, הגיעו המתלוננים לסניף בנק לאומי בטירה, על מנת למשוך כסף. בצאתם מסניף הבנק, הותקפו השניים על ידי המון פורעים, שהפליא בהם את מכותיו. האירוע המיוחס לנאשם, נוגע למתלונן בלבד, וזה התרחש במרחק מה מסניף הבנק, שם הוכה המתלונן פעם נוספת לאחר מעשה התקיפה שהתרחש זמן קצר קודם לכן. מלכתחילה, יוחסה לנאשם זה וכן לנאשם האחר, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. אך בשל העובדה כי המתלוננים לא אותרו ולא הופיעו בפני בית המשפט, חזרה בה התביעה מהאשמה בכל הנוגע לנאשם 2. אשר לנאשם, נקבע בהכרעת הדין, כי אין כל וודאות כי החבלות הקשות שנגרמו למתלונן תוצאתן באירוע התקיפה הנוסף, ולפיכך אין ניתן לייחס תוצאה זו למעשיו של הנאשם. עם זאת, נקבע כי מדובר בחבירה ספונטאנית של מספר תוקפים, אשר עשו יד אחת על מנת לתקוף את המתלונן ולכלות בו את זעמם, ולפיכך הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. לאחר הופעת המשטרה, נמלט הנאשם מהמקום וגם לאחר שהודע לו כי הוא עצור, התנגד למעצרו וברח מהמשמורת החוקית בה היה נתון אותה עת. 2. התובע, עו"ד אורי רניצקי, ציין, כי כל חטאו של המתלונן היה השתתפותו באותה קלטת, אשר הופקה והופצה למורת רוחו של הנאשם ושל חבר מרעיו. לא היה כל סכסוך אישי עם המתלונן, ולא היתה כל התגרות מצידו שהופנתה כלפי הנאשם. על רקע זה, יש לראות בחומרה רבה את התנהגותו של הנאשם, שאיש לא מינהו כשומר המוסר במקום מגוריו. הנאשם היה מעורב במעשה שהוגדר כ"לינץ'" כלפי המתלונן, אשר לא יכול היה להתגונן מפני אותו המון שהפליא בו את מכותיו. הנאשם לא הסתפק באותה התנהגות אלימה, אלא נמלט מידי השוטרים אשר ביקשו לעוצרו, והורשע בעבירה של בריחה ממשמורת. התובע הצביע על עברו הפלילי של הנאשם, ממנו עולה כי הוא נתן הדין בשלוש הזדמנויות בפני ערכאות שיפוטיות שונות, בגין ביצוע עבירות של תקיפה והיזק בזדון לרכוש. בתאריך 10.7.01, נגזר דינו של הנאשם לארבעה חודשי מאסר על תנאי "שלא יעבור עבירה של אלימות כנגד אדם", זאת לאחר הרשעתו בעבירה של תגרה במקום ציבורי (ת.פ. 2579/00 - שלום כ"ס). התובע ציין, כי עונש מאסר מותנה זה, לא הרתיע הנאשם מביצוע עבירת אלימות חמורה, כפי שזו הוכחה במקרה דנן. הנאשם לא הודה במיוחס לו, ואין לזקוף לזכותו הודאה באשמה והבעת צער וחרטה על מעשיו. בנסיבות אלה, ועל יסוד פסיקתו של בית המשפט העליון בעבירות מסוג זה, מבקש התובע לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, להפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה ולחייב הנאשם בקנס כספי. ב"כ הנאשם, עו"ד ג'לג'ולי, ציין כי הנאשם מנהל עסק של סופרמרקט בטירה. הוא אדם משכיל אשר סיים סמינר למורים. עברו הפלילי אינו מכביד, ויש לראות הנאשם כאדם נורמטיבי בחברה. הסנגור ציין, כי הנאשם העיקרי בתיק, הוא נאשם 2, אשר יזם את התקיפה במוקד הראשון, יצא פטור בלא כלום, ואילו הנאשם שהיה מעורב באירוע ליד סניף הדואר, הוא היחידי הנותן את הדין. הנאשם יצא מפתח חנותו מתוך סקרנות גרידא, ומעורבותו באירוע לא היתה מתוכננת. לגישת הסנגור, הכעס כלפי המתלוננים לא התמקד בתוכנה של הקלטת הפורנוגראפית, אלא בעובדה כי בשער הקלטת ניתן לראות תצלום של מואזין, דבר שיש בו כדי לפגוע ברגשותיהם של אנשים אשר המסורת הדתית חשובה בעיניהם. על רקע זה יש לראות את התנהגותו של הנאשם, ועל בית המשפט להתייחס לתמונה הכוללת, כך לטענת הסנגור. הנאשם שהה במעצר בית במשך כשנתיים, הוא הפיק את לקחו וכיום הינו מבין כי טעה בהתנהגותו. הנאשם ארס לו את בחירת ליבו לפני כשבועיים והוא מתכוון לשאתה לאישה בקרוב. עתידו של הנאשם עדיין לפניו, והטלת עונש מאסר עלולה לגרום לו למשבר ממנו לא יתאושש. בנסיבות אלה, סבור הסנגור כי אין לגזור על הנאשם מאסר בפועל, ומן הראוי להאריך את תוקפו של המאסר המותנה. לחילופין, ביקש הסנגור להסתפק בעונש מאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות. הנאשם בדברו האחרון, ציין כי טעה בכך שהלך למקום והיה עליו להשאר בחנותו. הוא למד את לקחו וכבר קיבל את עונשו. הנאשם מבטיח כי לא יתקרב לדבר שיש בו משום סכנה. 3. יש לראות בחומרה רבה את התנהגותו של הנאשם, אשר ביחד עם המון פורעים תקף את המתלונן באכזריות, מבלי לחוס עליו ומבלי לתת הדעת לתוצאות המעשה. לנאשם לא יוחסה אחריות לחבלות הקשות שהיו מנת חלקו של המתלונן, אך בשל העובדה כי זה הוכה בשני מוקדים שונים, ואפשר שאותן חבלות נגרמו לו במוקד הראשון. עם זאת, אין בכך כדי להקהות את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר נטל חלק בהכאתו הברוטאלית של המתלונן. הנאשם הוסיף חטא על פשע בכך שמילט עצמו ממשמורת חוקית בה היה נתון. עברו הפלילי של הנאשם אינו מן הקלים, ורק לאחרונה הורשע בהשתתפות בתגרה במקום ציבורי, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי. עונש זה לא הרתיעו מלשוב ולעשות שימוש באלימות. יש טעם בדברי התובע, כי הנאשם לא הופקד על ידי מאן דהוא על שמירת ערכי המוסר והמצפון בעיר טירה או בכל מקום אחר במדינת ישראל. לא היה זה מתפקידו לבוא חשבון עם המתלונן, ובוודאי שלא היה מקום לשימוש באלימות כה קשה כלפיו. מעשים מסוג זה מחייבים ענישה מכבידה, על מנת להרתיע הנאשם עצמו ואחרים שכמותו מפני ביצוע מעשים מסוג זה. אין להשלים עם נטילת החוק לידיים, בין אם מדובר במעשה של יחיד ובין אם של המון משולהב. נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולעובדה כי בכוונתו לשאת אישה בקרוב, אך בכך אין כדי לפוטרו מענישה שיש בה רכיב של מאסר לריצוי בפועל. לאור האמור, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות לקולא ולחומרה, הנני גוזר על הנאשם שלושים ושישה חודשי מאסר, מהם שמונה עשר חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי לשלוש שנים לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות שהיא פשע. הנני מפעיל את עונש המאסר המותנה, בן ארבעת החודשים, שהושת על הנאשם בת.פ. 2579/00, וזאת במצטבר לעונש שהוטל על ידי. התוצאה היא כי על הנאשם לרצות עשרים ושניים חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. כמו כן, הנני מחייב הנאשם בתשלום קנס בשיעור של 3,000 ₪ או שישה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, מתחילת החודש הראשון שלאחר שחרורו של הנאשם מהמאסר. ביצוע עונש המאסר יעוכב עד ליום 2.1.05. ביום זה יתייצב הנאשם עד לשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בת"א לריצוי עונשו. כל המגבלות והערבויות שנתנו על ידי הנאשם - יעמדו בעינן - וישמשו להבטחת התייצבותו של הנאשם לריצוי עונשו, כאמור. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום. משפט פליליאלימותקלטתתקיפה