גזר דין א. כתב האישום הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות בעבירות שוחד לפי חוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד- 1954 ובהדחה בחקירה ושיבוש מהלכיה לפי הסעיפים 244 ו-245 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. שני הנאשמים זוכו מעבירה שיוחסה להם לפי חוק המפלגות, תשנ"ב-1992. עובדות כתב האישום נדונו בהרחבה בהכרעת הדין ועל כן נסתפק בהעלאת עיקריהן, בקצירת האומר. על פי האישום הראשון בסמוך לבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, ב- 5.12.02, נפגשו שני הנאשמים וסיכמו ביניהם שהנאשם יארגן, בערב הבחירות - 7.12.02, כנס של חברי מרכז במלון סיטי טאוור שברמת-גן, הנאשמת תממן את האירוח של המוזמנים לכנס והנאשם יפעל במהלך הכנס לקידום בחירתה כמועמדת לכהן כחברת כנסת בכנסת ה- 16. הנאשם הזמין 15 חדרים במלון ועוד באותו ערב מסרה הנאשמת לנהגה, עד המדינה אבי אוסקי, סך של 12,000 ₪, אותם העביר אוסקי בשליחותה למלון כתשלום עבור הזמנת חדרים. הכנס בסיטי טאוור התקיים כמתוכנן, השתתפו בו חברי מרכז ופעילים אחרים אשר התבקשו להצביע עבור הנאשמת ולהפעיל השפעתם על בעלי זכות בחירה נוספים שיצביעו אף הם עבור הנאשמת. בנוסף, בהתאם למוסכם בין הנאשמים, הוזמנה הנאשמת כאורחת יחידה להופיע בלילה שלפני הבחירות בפני חברי המרכז אשר שוכנו במלון על חשבונה, לשאת בפניהם את דבריה ולבקשם לתמוך בה. האישום השני עניינו האירועים שלאחר מעשה השוחד. מיד בתום הפריימריס החל עיסוק תקשורתי בחשדות למעשי שחיתות במהלך הבחירות. בין היתר, פורסם כי חברי מרכז קיבלו שוחד בחירות מאחד המועמדים וזכו לאירוח חינם במלון היוקרה על חשבון המועמד. שמה של הנאשמת נקשר למימון האירוח והופנו אליה שאלות בענין זה מצד העיתונות הכתובה והטלויזיה. הנאשמת הכחישה נמרצות כל קשר לכנס ועל אחת כמה וכמה למימונו. הנאשם החרה החזיק אחריה וטען בתקשורת כי הכנס נערך ביוזמתו ובמימונו האישי. הנאשמת חששה כי תחשף ברבים כמי שעומדת מאחורי מימון הלנתם של חברי המרכז במלון והחליטה לעשות מעשה ולקדם פני חקירה משטרתית צפויה על ידי הדחתם של המעורבים האחרים בפרשה, שותפיה לעבירה, למסור למשטרה גרסה שקרית וכוזבת, שתחלץ אותה מן החשד למתן שוחד בחירות. לשם מימוש מזימתה הורתה לנהגה אוסקי (להלן: "אוסקי") ביום 12.12.02, לאתר את הנאשם ולהביאו בשעה 23:00 לחניון בגעש לפגישה עמה ועם הראל, מי שהיה מנהל הכספים במטה הבחירות שלה. בפגישה הלילית הציגה הנאשמת לאוסקי ולנאשם את הגרסה הכוזבת שהגתה ואשר מטרתה לתת מענה תמים לעובדות אשר עלו על פני השטח ואשר מפני חשיפתן חששה. על פי הגרסה הכוזבת אמורים היו המשתתפים בה לומר בחקירתם הצפויה כי הנאשם מימן את האירוח מכספו, עקב תקלה לא הצליח להמציא את התשלום ביום הזמנת החדרים למלון ועל כן, ביקש הלוואה קצרת מועד מאוסקי. האחרון, מצדו, ביקש הלוואה אישית מהנאשמת והיא נענתה לו. בהמשך, הנאשם החזיר את הכסף לאוסקי ואוסקי היה אמור להחזירו לנאשמת. כחלק ממעשי ההדחה והשיבוש ביימה הנאשמת מעמד של החזרת הכסף בביתה ובו אוסקי מסר לידיה מעטפה ובתוכה 12,000 ₪, אותם קיבל קודם לכן מהראל. במהלך החקירה המשטרתית נעצרו הנאשם ואחריו אוסקי. שניהם כאחד מילאו אחר הוראות הנאשמת ומסרו בחקירתם גרסאות כוזבות. הנאשמת הוזמנה לחקירה מספר ימים אחריהם והיא עצמה מילאה פיה מים אל מול החוקרים ובעימותים. רק כעבור מספר חודשים כשהחליט אוסקי, מטעמיו הוא, להפוך לעד מדינה, הוא מסר לחוקרים גרסת אמת שהובילה להשלמת החקירה ולהעמדת הנאשמים לדין על פי כתב אישום זה. ב. הראיות לעונש בטרם החלו הטיעונים לעונש, נשמעו מספר עדים מטעם הנאשמת והוגשו מסמכים מעם שני הנאשמים. העדים לעונש, כולם כאחד, דיברו טובות בנאשמת. העדה, הגב' שרה דורון, שרה לשעבר, עומדת על מעשיה הטובים של הנאשמת "מעשים שנעשו בצנעה ... עם אכפתיות, לב, זמן, נכונות ועזרה לזולת..כשרואים אותה יודעים שגם אדם ישר יכול להבחר ולהצליח" (פרוטוקול, עמ' 2 ש' 8-11). העד, ח"כ רומן ברונפמן, מוסיף ומונה את תכונותיה הטובות ואליו מצטרף העד מר גדעון פת, מי שכיהן במשך 16 שנה כשר בממשלות ישראל ומגדיר את הנאשמת כ"אשה נחמדה, נעימת הליכות..." (עמ' 9 ש' 13). ח"כ, הרב יצחק לוי, כיהן גם הוא במספר ממשלות, מאשר את דברי קודמיו ומוסיף כי מדובר באשה אשר מנהג לה לעשות מעשי חסד "...הארנק שלה פתוח ללא קבלת שום טובת הנאה..." (עמ' 12 ש' 13). העד, מר גדעון אברג'יל, היה "הומלס" עת הכיר את הנאשמת בתחנה המרכזית במסגרת ביקור שערכה במקום. לו עצמו עזרה הנאשמת בדרכים שונות וביניהן, מימון כרטיס טיסה לאתיופיה לביקור אמו ומימון ניתוח בעיניו החולות. מספר עדים העלו את דבריהם על הכתב והם: ח"כ אברהם פורז, מר נתן שרנסקי, עו"ד דב שילנסקי, מר פלויד אברמס, גב' סטנדרד לונקה, ד"ר מרינה סולודקין, ורד לם, רות בראון, טיומקין משה (ניצב בדימוס), הרב יצחק דוד גרוסמן, מר דני יתום - כולם מעלים על נס את פועלה של הנאשמת כחברת כנסת, את מזגה הנוח, טוב לבה,תמיכתה בזולת ועזרתה לחלש. הראיות המוגשות מטעם הנאשם הן מכתב מרופא המשפחה בדבר מצבו הרפואי, מצב חשבונו של הנאשם בבנק הפועלים, פירוט חישוב דמי אבטלה מטעם מל"ל, הסכם שכירות דירה בחדרה, אישור מנכ"ל המ"מ יקנעם על-פיו שימש הנאשם כסגן יו"ר המועצה, ללא שכר, משנת 1989 ועד שנת 1999 ובמקביל עמד בראש היחידה לחיילים ומשוחררים, שימש סגן יו"ר מועצת המנהלים של המתנ"ס ויו"ר ועדת הנוער בישוב, אישור על פיו שירת כסא"ל אלוף במילואים, תעודה על פיה הוא מחזיק בתואר בוגר במדע המדינה ובמדעי החברה ותעודה בדבר לימוד בקורס השלטון המקומי. ג. טיעוני ב"כ הצדדים א. ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, עומדת על החומרה הטמונה בעבירה נשוא האישום הראשון. על פי הקביעות בהכרעת הדין , הנאשמים במעשיהם עברו את העבירה של שוחד בחירות ביודעין ובכוונה מלאה, ועל ידי מתן טובת הנאה לפעילים ביקשו להשפיע על שיקול הדעת העצמאי והבלתי תלוי של הבוחרים ופגעו "...בעקרון הבסיסי של טוהר הבחירות שהינו מנשמת אפה של הדמוקרטיה" (פרוטוקול, עמ' 21 ש' 20-21). העבירה היא מעשה של קניית שלטון בכסף, גם אם מדובר בבחירות פנימיות של מפלגה, מאחר והבחירות קובעות את רשימת המועמדים שאמורים, בהמשך, להגיע לכנסת ולהנהיג את המדינה. העבירות נשוא האישום השני הינן הוספת פשע על עוון ולא בכדי קצב המחוקק עונש של מספר שנות מאסר לכל אחת מעבירות אלה. הנאשמים סיימו לבצע את העבירה הראשונה של שוחד בחירות ועברו לביצוען של שתי העבירות הנוספות של הדחה ושיבוש מהלכי משפט בדרך המאפיינת עבריינים מנוסים ודלה השפה, כמאמר התובעת, מתיאור שרשרת מעשי התיאום והביום שבבסיס האישום השני. מעשי השיבוש וההדחה נשאו פרי: בשל הגרסה הכוזבת שנמסרה ע"י אוסקי, השתיקה הסלקטיבית של הנאשם ושתיקתה של הנאשמת בחקירה נתקלה המשטרה בחומה בצורה וחקירתה הגיעה, כמעט, למבוי סתום. אשמתה של הנאשמת, לטענת התביעה, גדולה היא ורבה מזו של הנאשם. החלק הארי בביצוע העבירות נזקף לחובתה, הכסף המשחית היה כספה, היא אשר הדיחה את נהגה לדבר עבירה, רתמה את הנאשם לעגלתה והביאה אותו למצב בו חטא והחטיא אחרים. לא זאת אף זאת. לנאשמת היה תפקיד ראשי באירועי האישום השני, היא אשר יזמה את המפגש בגעש, היא עמדה מאחורי תיאום העדויות שבגרסה הכוזבת, כשהנאשם תורם חלקו בהשלמתה. את כל אלה יש לראות בחומרה יתרה לאור מעמדה הרם של הנאשמת אשר בעצם ביצוע המעשים על ידה יש משום פגיעה קשה בחברה, בשלטון החוק ובאמון הציבור בנבחריו. כל אותם דברי שבח שנאמרו בזכות הנאשמת, במהלך המשפט ובראיות לעונש, מאבדים ממשקלם אל מול חומרת העבירות, היקפן, העניין הציבורי הכרוך בהן ואף השיקול של הרתעת הציבור הוא בר משקל במאזן הכולל. הנאשמת לא היתה "טירון פוליטי" בעת ביצוע העבירות, עמדו לרשותה עוזרים ויועצים נאמנים והיא בחרה לעשות את שעשתה מאחורי גבם מבלי לידעם או לשתפם. במצב דברים זה, לא ניתן להקל בדינה גם לא לאור האמור במסמכים שהוגשו בשמה. בדברים אחרונים אלה מתייחסת התובעת גם לפסיקה: "… לענין מידת העונש אינו דומה קלונה הרב של עבירה כשהיא נעברת בידי איש משכיל ונשוא-פנים, לקלונה הפחות שבאותה עבירה כשהיא נעברת בידי בור ואביון : עבירתו של בעל "הצווארון הלבן", המקפיד על נקיון בגדיו ומזניח נקיון-כפיו, חמורה פי כמה, ועונשו של זה חייב להיות חמור שבעתיים. ואם בכל מועלי המעל כן, בעובדי ציבור וראשי מוסדות ונאמני המדינה לא-כל-שכן: לא זו בלבד שאין בכל אותן זכויות שרכשו להם בתקופת עברם המזהיר כדי לשמש להם מליץ יושר בשעת קלקלתם, אלא אותן זכויות עצמן הופכות להם לקטגורים המוחים כביכול על עלבונם" ( ע"פ 395/75 - מיכאל צור נ' מדינת ישראל . פ"ד ל(2), 589עמ' 598-599). באשר לנאשם- מדובר במי שעברו נקי, חבר מרכז חדש אשר בקש לקדם עצמו ולהשפיע על תוצאות הבחירות לטובתה של הנאשמת ואגב כך, קיבל שוחד ונתן שוחד. עמדתה של התביעה היא כי יש לאבחן בין העונשים שיושתו על הנאשמים ולהחמיר בדינה של הנאשמת ביחס לדינו של הנאשם. על כל אלה מבקשת ב"כ התביעה להטיל על הנאשמים עונש של מאסר בפועל כשהאבחנה בין השניים תתבטא באורך התקופה ובגובה הקנס, והיא מפנה להלכה כי בעבירות מסוג זה, עבירות להן נלווה קלון, יש לקבוע כי המאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח, למען יראו וייראו. ב. ב"כ הנאשמת מסכים עם דרישת התובעת לראות בעבירות בהן הורשעה הנאשמת עבירות ברות קלון בשל טיבן וטבען. לדבריו, עצם הקביעה כי מדובר בעבירות אשר קלון בצידן תאלץ את הנאשמת לחדול מחברותה בכנסת וכבר בכך הפגיעה בה רבה ביותר. ב"כ הנאשמת, במהלך טיעוניו, מפנה לת.פ. 4387/05 (שלום ת"א) מ"י נ' עומרי שרון ואח', מנתח גזר דין זה ארוכות (גם בטיעונים וגם בבקשות לתיקונים והוספות) ומבקש לקבוע כי העבירות באותו תיק חמורות וכבדות מאלה שבענייננו ועל-כן, לדעתו, יש לאבחן בין הנאשמים, בשני התיקים, לעניין העונש. הערנו על כך במהלך הדיון ואנו חוזרים ואומרים, כאן ועתה, כי איננו מוצאים קשר בין שני התיקים, לא ענייני ולא מהותי ואף דמיון בהתנהלות הנאשמים לא נמצא. בשתי פרשיות שונות עסקינן, בעבירות שונות לחלוטין, כשלכל פרשה היבטי חומרה האופייניים לה ואת העונש יש לגזור בכל נושא וענין, איש איש על פי מידתו. את העבירות בהן הורשעה הנאשמת מבקש בא-כוחה לראות ביחס הולם לענין ההיקף הכספי הכרוך בהן ואילו לגבי העבירות הנוספות בנסיבות הענין אין בהן, לדעתו, חומרה יתרה. עברה של הנאשמת נקי, מדובר במעידה אחת שמשכה קצר, היא עשתה רבות למען הפרט והכלל, הובילה מהלכים חברתיים ולא ניתן למחוק במחי יד את הזכויות שצברה במהלך שנות חייה. אכן, הנאשמת אינה מביעה חרטה אך זאת משום שעד עצם הרגע הזה היא מאמינה בחפותה. על כן מבקש הסנגור להסתפק בעונש של מאסר על-תנאי ואם ימצא בית המשפט לנכון להחמיר בדינה, הוא עותר לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. ג. ב"כ הנאשם מתחיל טעוניו בהפניה לפסיקה הנוהגת במקומותינו ומבקש לקבוע כי מדובר בפסיקה תקדימית לעניין העבירה של שוחד בחירות על פי חוק הבחירות לגופים ציבוריים (להלן: "חוק הבחירות"). עסקינן בבחירות וולונטריות להן קצב המחוקק עונש מרבי של שנת מאסר ועל כן, אין למצות את הדין עם הנאשמים. באשר לעבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם - חלקו בהן קטן, יחסית: הוא לא לקח חלק בתכנון הפגישה בגעש, הוא לא חזה מראש את מטרתה, הוא התייצב לקריאת הנאשמת ומילא אחר הוראותיה. הנאשם נעצר מיד בראשית החקירה, ישב במעצר מאחורי סורג ובריח במשך 9 ימים ולאחר מכן היה במעצר בבית מלון כשלגביו, עצם ההליך המשפטי אשר התארך, ולא באשמתו, פגע בו ובמשפחתו בכל דרך אפשרית והיווה לגביו עונש כבד ביותר. עברו של הנאשם נקי, מדובר באדם חיובי לחברה ולכלל, מי שהתנדב לתרום ממרצו ומזמנו והיום התפורר עולמו והוא נושא על גבו קלון מוסרי. במצב דברים זה, הוא מבקש כי בית המשפט יסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי או של"צ ללא קנס בצדם, בהתחשב במצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם. שני הנאשמים מצטרפים לדברי באי כוחם ומוסיפים מעט משלהם: הנאשמת מספרת על ילדותה, על המסלול אותו עברה עד הגיעה לעולם הפוליטיקה, על מאבקיה הפוליטיים ועל פועלה במסגרת זו. הנאשם מבקש לשים על כפות המאזניים מחד, את מעשיו למען המשפחה, הצבא והקהילה ומאידך, את החטא שחטא ואשר בשלו כבר נענש דיו. היום, כל שנותר לו הוא לבקש מבית המשפט לנהוג בו במידת הרחמים גם למען משפחתו. ד. דיון קשה היא מלאכת גזירת הדין, על אחת כמה וכמה בענייננו. בבואנו לשקול את הענישה ההולמת בתיק זה עומדים בפנינו שיקולי הענישה המקובלים אשר האיזון ביניהם הוא, כידוע, מלאכה עדינה של שילוב בין עניינו של הפרט לעניינו של הכלל, בין הצורך להרתיע את הנאשמים ואת שכמותם לבין הצורך לראות את האדם שמאחורי העבירה, את מעשיו ופועלו עד ביצועה של העבירה. אל כל אלה נוסף הצורך לאזן בין חומרת העבירות לבין הידיעה כי, ככל הנראה, אין צפויה מאותם נאשמים סכנה שיחזרו לסורם. כל אלה כפופים לנקודת הפתיחה והיא כי העונש שקצב המחוקק לשתיים מתוך שלושת העבירות הוא עונש גבוה, יחסית, וההלכה היא כי תקרת העונש תשמש נקודת מוצא בעת גזירת העונש. הוגשה לעיוננו פסיקה רבה ע"י ב"כ הצדדים לגבי כל אחת ואחת מהעבירות נשוא תיק זה, כאשר הפסיקה בעבירות של שוחד בחירות מעטה. פסק-הדין הדן, ישירות, בעבירה על חוק הבחירות הוא ת.פ. (שלום רמלה) 1165/03 מ.י. נ' חיים נעים וראה גם ע.פ. (מחוזי ת"א) 70938/04 ¬חיים נעים נ' מ.י. (להלן: "תיק נעים"). בתיק זה הועמד הנאשם לדין בגין עבירות של הפרעת בחירות, שחיתות ואיום על פי חוק הבחירות וחוק המפלגות תשנ"ב-1992. יצויין כי, בפועל, מדובר בעבירת נסיון שבבסיסה בקשת הנאשם נעים לקבל שוחד תמורת הסכמתו להצביע בעד מועמד מסויים ולהשפיע על אחרים להצביע בעד אותו מועמד. בית משפט השלום דחה את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים וגזר על הנאשם, בין היתר, מאסר לריצוי בעבודות שירות. בערעור הוחלט לקבל את הסדר הטיעון והתקבלה עתירת התביעה למאסר מותנה, קנס ושל"צ. הפרט המעניין לענייננו הוא הנימוק שנתנה התביעה להסדר המקל שהוצע על ידה והוא ראשוניות ההליך הפלילי לפי חוק הבחירות. בית משפט דחה הנמקה זו וקבע כי העובדה שהנאשם דרש שוחד במסגרת בחירות מקדימות ולא אגב בחירות לכנסת "אינה משנה ממהות מעשים...מאופיים המושחת...(ו)מהפגיעה האנושה שמעשים שכאלה יכולים להנחיל לעקרון הדמוקרטי באשר הוא... יש ליישם מדיניות ענישה דווקנית, מכבידה, נוקשה ובלתי מתפשרת, שאם לא כן תתפשט השחיתות שאנו עדים לה ותהפוך לנגע שיחלחל ויפגע במרקם המאד עדין של החברה הדמוקרטית בישראל" (עמ' 58). לדעתנו אין לראות את העמדתם לדין של פוליטיקאים ועסקנים בגין עבירות של שוחד בחירות כתלם חדש שנחרש בדין הפלילי, גם אם מדובר בבחירות מפלגתיות פנימיות, המקדימות את הבחירות לכנסת. האיסור שבמתן שוחד וקבלתו במהלך מערכת בחירות, בין מקדימות ובין כלליות, הוא כה מובהק וברור לכל, עד כי יש לדחות את הגישה כי הנאשמים ראויים להתחשבות ממשית בעונשם בשל היותם בין הראשונים שהועמדו לדין בעבירות שוחד לפי חוק זה. מדובר בנורמה משפטית-התנהגותית וכל בר בי רב יודע שקולות בוחרים לא קונים בכסף או בהענקת טובות הנאה. ענין לנו בעבירה בה אין כל רבותא, קניית השלטון בכסף הייתה ונותרה עבירה ועל כן לא נקבל את טענת ההגנה כי יש לנהוג בפרשה זו על פי המקובל כי אין עונשין אלא אם כן מזהירין. בתי משפט כבר אמרו את דברם בענין החומרה שבמעשים אלה ונביא אך דוגמא אחת בנושא: "כדי לממש את המטרה החשובה והעקרונית שצוינה לעיל, דהיינו ייצוג יחסי נאות ואמיתי של דעות ציבור הבוחרים והשקפותיהם בבית הנבחרים של המדינה - היא הכנסת - וכדי לוודא ולהבטיח, שהנבחרים לא ינצלו את שררת השילטון, שנמסרה בידם, לרעה - חובה להקפיד על כך, שהבחירות תהיינה חופשיות וטהורות מכל רבב של כפייה, השפעה לא הגונה ושחיתות, וכי יהיה ברור שהאזרח הבוחר, כשמימש את זכותו להצביע ומיצה את רצונו הפוליטי בפתק הבוחר, עשה כן כבן-חורין ועל-פי שיקול-דעתו החופשי. בחירה כפויה או בחירה קנויה מעוותות ומסלפות את יסוד היסודות של ההוויה הדמוקרטית האמיתית. נטלת מצבור הבוחרים את חירות בחירתו ושללת ממנו את שיקול הדעת העצמאי - נמצאת עוקר ומנתץ את ציפור הנפש של שיטת הממשל הדמוקרטי, שיש לשמור עליה ולקיימה, למען לא יימסר השלטון בידי אנשים שיבקשו לכפות את דעתם על הכלל". (ע"פ 71/83 - שמואל פלאטו שרון ו-2 אח' נ' מדינת ישראל . פ"ד לח(2), 757 עמ' 764-765). ומן הכלל אל הנאשמת, חברת כנסת שנים רבות הנושאת תפקידים ציבוריים רבים ובכלל זה סגנית שר התשתיות הלאומיות בעת ביצוע העבירות. לגביה טענות מסוג זה חסרות כל משקל. לא עולה על דעתנו כי הנאשמת אינה יודעת שאסור לה להעניק טובות הנאה לבוחריה על מנת לקדם בחירתה וברי לנו כי לצורך כך אין עליה לפתוח את ספר החוקים ולבדוק על פי איזה סעיף ובאיזה חוק נקבע האיסור. מהתנהגות הנאשמים, במהלך ביצוע העבירות, עולה בבירור כי הבינו את האסור שבמעשיהם ועל מנת להסתירם אף נקטו במעשי טשטוש ושיבוש חקירה. יש לזכור כי לגבי הנאשמת מדובר בשרשרת פעולות וביניהן הוצאת כספים במזומן בשעת לילה מאוחרת, החלפת רכבים לצורך נסיעה למלון, הוצאת קבלה ע"ש בתה המאומצת של הנאשמת והכל כדי להרחיקה מכל חשד בקשר למעשי העבירה. ועוד יש לדעת. בתיק נעים מדובר בעבירת נסיון לקבל שוחד ואילו בענייננו מדובר במהלך מורכב ומתוכנן למתן המתת המושחת, מהלך שהחל במפגש בארבע עיניים בין הנאשמים ותפס תאוצה בהמשך. מיותר להזכיר כי עבירת שוחד הבחירות, העבירה הראשונה בדרכם של הנאשמים, היא בבחינת הטיית תוצאות הבחירה, פגיעה בטוהר הבחירות, בשוויון ההזדמנויות ובהליך הדמוקרטי ולא בכדי רואה בה התביעה קניית שלטון בכסף עד כדי השחתה. הלכה למעשה, קנתה לה הנאשמת מקום מושב של כבוד ברשימת המועמדים לכנסת וכך זכתה לראות את השקעתה נושאת פרי. בענין זה אין נפקא מינה אם מדובר בסכום שלכאורה אינו רב, 12,000 ש"ח, באשר מן המפורסמות הוא כי דין פרוטה כדין מאה ואין לכמת ערכים בכסף. שמענו מפי עדי האופי כי לבה וארנקה של הנאשמת היו פתוחים בפני נזקקים. גם במקרה דנן הארנק נשאר פתוח אך היא לא שתה לבה לחוק, לעקרונות יסוד בדמוקרטיה ולתקינות שלטונית בסיסית. באשר לנאשם, שטרח לחזור ולהציג עצמו כאדם הגון שהליקוי היחיד שמצא בעצמו הוא נטיית לבו אחר הפוליטיקה ורצונו העז להתפרסם, קבענו כי גם הנאשם זכה להשיג את שביקש, פרסום ותהילה, אך לא בכך חטאו. נמצא כי הנאשם הוא בבחינת מי שנתן שוחד ולקח שוחד לעצמו, השוחד שקיבל אפשר לו בילוי מפנק במלון, עם אשתו וחבריו ועם אשתו וילדיו והשוחד שנתן פתח לו חלון הזדמנויות להתקדם בסולם הפוליטי בדרכו להשיג את המטרות להן שאף. על רמת הענישה בעבירות שוחד בחירות לשקף נכונה את מטרת החקיקה ותכליתה - הערך החברתי והמשפטי עליהם היא באה להגן. האינטרס הציבורי מחייב הצבת רף ענישה גבוה אשר תכליתו שמירה על טוהר תהליך הבחירות והרתעת פוליטיקאים ועסקנים פוליטיים מלזהמו במעשי שחיתות. שיקול ענישה מרכזי זה יש לאזן כראוי עם שיקולי ענישה אחרים ובכלל זה נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. יש לזכור כי על פי ההלכה הנוהגת, בעבירות שוחד השיקולים האישיים אינם עומדים במקום ראשון ובאים לידי ביטוי במידת העונש ולא במהותו. ובטרם נעבור לעבירות הנוספות נעיר כי חלק מחברי המרכז אשר עלו על דוכן העדים בזה אחר זה ונדרשו להתייחס לאירוח החינם בו זכו, הותירו רושם לא חיובי. מקבוצה מכובדת כזו של אנשים, מי אשר בידיהם הופקדה הזכות ועליהם הוטלה החובה לבחור מועמדים לכנסת, מועמדים שאפשר וינתן בידיהם רסן השלטון לתקופת כהונה של ארבע שנים, לא ציפינו לשמוע את ההסברים אותם השמיעו באולם בית המשפט. עד כאן דברינו לגבי העבירה הראשונה, אך יש לזכור כי בכך לא תמו מעלליהם של הנאשמים והם עוברים עבירות חמורות שבעתיים, עבירות הבולעות לקרבן את העבירה הראשונה ומאפילות עליה. הנאשמת אשר יודעת כי החקירה עומדת להפתח והיא עלולה להקלע לעין הסערה בשל מעשיה הבלתי כשרים, מחליטה להקדים תרופה למכה. היא מבצעת שרשרת פעולות נוספת ועוברת את העבירות כבדות המשקל של הדחה ושיבוש מהלכי חקירה. היא מזמנת פגישה חפוזה וחשאית באישון לילה במגרש חניה ומורה לאחרים לשנן גרסה המרחיקה אותה מדבר עבירה ואף נעזרת בנאשם המשתף עמה פעולה, המתבקש לעזור ביצירת הגרסה על ידי השתלת עובדות כוזבות בה. בפגישה משתתף שמואל הראל, מנהל המטה ומי שאחראי על תקציב הבחירות שלה, ובפועל היא גוררת גם אותו למעשי העבירה. אם בכך לא רב, שני הנאשמים מופיעים בהמשך בתקשורת, הנאשמת באמצעות הדוברת שלה, ומוסרים מידע שקרי אשר מטרתו לכסות על פשעיהם ולשבש כל אפשרות לגילוי העובדות האמיתיות. כך הם נוהגים גם במהלך החקירה במשטרה - הנאשם מוסר גרסה חלקית שמטרתה לזרות חול בעיני החוקרים ואילו הנאשמת ממלאה פיה מים ואינה מוסרת כל גרסה, גם כאשר הנאשם ואוסקי עצורים ומילה אחת שלה עשויה לעזור להם או, לפחות, לקצר משך מעצרם. יש לזכור כי הגרסה הכוזבת אכן שיבשה את החקירה כאשר למעשה השיבוש תורם כל אחד את חלקו שלו. עינינו הרואות, מדובר בעבירות חמורות, כפי שציינו בראשית דברינו. שתי העבירות הנוספות נכללות בסימן א' לפרק ט' לחוק העונשין, שכותרתו היא "שיבוש עשיית משפט", עבירות אשר נועדו להגן על טוהר ההליך השיפוטי ועל תקינותם של ההליכים המשפטיים במטרה להבטיח את חשיפת האמת באמצעות המשפט. לא די להם לנאשמים אשר פגעו בטוהר הליך הבחירות, הם מוסיפים ופוגעים בטוהר ההליך השיפוטי. האינטרס הציבורי מחייב כי העונש שיצא מעם בית משפט זה יהלום את סולם הענישה המותווה על ידי בתי המשפט על ערכאותיהם בעבירות בהן הורשעו הנאשמים. זה לא מכבר הורשע נאשם שהוא עורך דין במקצועו בשל עבירה של סיוע לשיבוש הליכי משפט. בית משפט קובע בעניינו כי עצם הרשעתו בגין עבירה שכזו הופכת את כשלונו לחמור שכן כעו"ד היה עליו לסייע לבית משפט לעשות משפט ולא להכשילו. נראה לנו כי אם לגבי עורך דין יפים הדברים, הרי לחברת בית המחוקקים על אחת כמה וכמה הם מתאימים. יצויין כי אותו עורך דין נדון לשנת מאסר בפועל ולצדה שנת מאסר על תנאי כשבגזר הדין קובע בית משפט כי הוא לוקח בחשבון את ההשלכות שיש לגזר דין כזה על הנאשם אשר ענישתו בפלילים תגרור אחריה תוצאות לגבי יכולתו לעסוק במקצועו (ראה ת.פ. 40250/04 (מחוזי ת"א) מ.י. נ' עו"ד רשקובן קיריל ואח' (גז"ד מיום 4.12.05, לא פורסם). למרות האמור במקובץ לעיל, לא נהפוך את הנאשמת לנושאת דגל המלחמה בעבירות בהן הורשעה שכן, לו היינו עושים כך, היה עלינו להשית עליה עונש גדול בהרבה מזה שנטיל. גם עם הנאשם לא נמצה את הדין ולגבי שניהם ניתן משקל לעובדה כי מדובר במי שעברם נקי ואשר מרום מעמד, איש איש על פי שיוכו, הגיעו אל ספסל הנאשמים. אנו מכריזים על העבירות כעבירות שיש בהן קלון ומטבע הדברים יש לכך השלכה על עתידם של הנאשמים בהמשך דרכם ובמיוחד נכונים הדברים לגבי הנאשמת. בסופו של יום, לאחר ששקלנו את כל שבפנינו ולאחר שנתנו משקל לגילה של הנאשמת, לזכויות שנצברו במהלך פעילותה הציבורית וכן בהתחשב במסמך החסוי (בימ"ש/1), איננו ממצים עמה את הדין, כפי שכבר נכתב. באשר לנאשם, אנו זוקפים לזכותו את כל העובדות שנפרשו בפנינו ואת חלקו היחסי בעבירות. סוף דבר. אנו מטילים על הנאשמת את העונשים הבאים - 1. עונש מאסר למשך 18 מתוכו 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה תהא על תנאי לתקופה של 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי לא תעבור כל עבירה על הוראות חוק הבחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק הבחירות") וכן לא תעבור כל עבירה על הוראות סימן א' לפרק ט' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). 2. קנס בסך 75,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום. אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים - 3. עונש מאסר למשך 12 חודשים, מתוכם 3 חודשים יהיו לריצוי בפועל והם ירוצו בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות (להלן: "הממונה") . חוות דעת הממונה תהווה חלק בלתי נפרד מגזר דין זה. היתרה 9 חודשים תהא על תנאי והתנאי הוא כי לא יעבור תוך 3 שנים כל עבירה על הוראות חוק הבחירות וכן לא יעבור כל עבירה על הוראות סימן א' לפרק ט' לחוק העונשין. 4. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם ביום 25.4.06. 5. הנאשם יחתום על התחייבות על סך 10,000 ₪ להימנע מכל עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה. ההתחייבות תהיה לתקופה של שנתיים מהיום ואם לא יחתום הנאשם על ההתחייבות ירצה תקופה של 20 ימי מאסר תמורתה. והודע לנאשמת על זכותה לערער תוך 45 יום מהיום. שוחדבחירות