סיווג פגימה - תקנות הנכים

הדיון בערעור נשוא פסק הדין להלן מתמקד בשאלת סיווג פגימה בכליות על פי תקנות הנכים: פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת הוועדה הרפואית העליונה, על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), מתאריכים 24.02.04, 04.05.04, 31.08.04 ו- 30.11.04. המערער, יליד 1952, הוכר כנכה על פי החוק - החמרה בשיעור 75% - בגין דלקת כרונית של הכליות . כתוצאה מהחמרה שחלה במצבו במשך השנים, נזקק המערער להשתלת כליה בשנת 1994. למרבה המזל נקלטה הכליה היטב, אך יחד עם זאת נזקק המערער באופן קבוע לטיפול תרופתי שנועד למנוע דחיית הכליה המושתלת. הדיון בערעור שבפני מתמקד בשאלת סיווגה של הפגימה על פי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969 (להלן: "התקנות"). על פי העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, למערער כליה אחת בלבד, זו המושתלת, ולמעט תופעות לוואי קלות וטיפול תרופתי קבוע אין הוא סובל מבעיות תפקודיות חריגות. בנימוקי החלטתה מיום 30.11.04 מסבירה הוועדה הרפואית את שיקוליה כדלקמן: "מדובר, איפה, בחולה מושתל כליה ומקבל טיפול אימונוסופרסיבי עם השפעות קלות מאוד בפעולת הכליה המושתלת. אין סעיף בספר התקנון המדבר על מ"א השתלת איברים. לכן לדעת הועדה יש לקבוע את הנכות לפי סעיף מותאם. לדעת הועדה נכותו הכוללת היא 60% בהתחשב בעובדה שמדובר בהשתלת כליה וטיפול אימונוסופרסיבי וזאת למרות שהוא מתפקד טוב. יש לציין ש- 100% ניתן לחולה דיאליזה עם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי, אין ספק שמצבו של הנ"ל רחוק מאוד מזה והרבה יותר טוב מזה לעין שיעור לכן הועדה קובעת 60% נכות לפי סעיף 22(4)ב'. הנכות כוללת את השפעת הטיפול האימונוסופרסיבי". על מסקנה זו חולק ב"כ המערער הטוען, שאין מקום להשוות מצבו של המערער לחולה הנזקק לדיאליזה או לכל נכה אחר והיה על הוועדה לקבוע את נכותו בהסתמך על הפרטים בתקנות הרלבנטיות לעניינו. מנגד טוענת ב"כ המשיב, כי הוועדה בחנה את שיעור ההגבלה התפקודית ממנה סובל המערער וקבעה על פיה את הנכות, בהתאם לסמכות הנתונה לה. סבורה אני כי הוועדה שגתה בפירוש הוראת התקנות ויישומן על מקרהו של המערער. צודק עו"ד רוזין בטענתו לפיה, אין מקום להשוואת מצבו של המערער למצבו של נכה אחר, שנכותו מסווגת על פי פרט אחר, תוך הוספת דרישה שאינה קיימת בתקנה המיושמת לגביו. עיון בפרטי התקנות מעלה, כי ביחס לחלק מהפגימות קבע מתקין התקנות סיווג על פי מידת ההגבלה התפקודית וביחס לפגימות אחרות הסתפק בציון הפגימה ושיעור הנכות שיש לקבוע בגינה. בפרט 22(4), המתייחס לכריתת כליה, מסווג שיעור הנכות כדלקמן: "א. כריתת כליה אחת ללא הפרעות בפעולת הכליה השניה 30% ב. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות קלות בפעולת הכליה השניה 60% ג. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות בפעולת הכליה השניה הגורמות להפרעות קשות במערכת הדם והלב 100%." לעומת זאת פרט 22(7), העוסק בדלקת כליות כרונית, מסווג את הפגימות על פי תוצאות הדלקת כגון הפרשת חלבון בשתן, בצקת, תסמונת נפרוטית, תפקוד הכליה ועוד. בפרט 22(7)ה, שאליו השוותה הוועדה את מצבו של המערער, נקבעו 100% כאשר הנכה סובל מהפרעות קשות ואיננו מסוגל לעבוד. כפי שציינתי לעיל, הוועדה בחרה לסווג את פגימתו של המערער לפי פרט 22(4), המתאים למצבו אשר אינו כולל מבחן של פגיעה בכושר עבודה ומשכך, השאלה שעל הוועדה להתייחס אליה היא מידת ההפרעה בפעולת הכליה השנייה. מעיון בהחלטה עולה, כי הוועדה לא הסתפקה בסיווג על פי מדד זה והוסיפה למבחנים שנקבעו בפרט 22(4) מבחן תפקודי, ובכך שגתה. משנקבע על ידי הוועדה כי מצבו של המערער מתאים להוראת פרט 22(4)ב' היה עליה להמשיך ולהחליט בענייננו על פי הוראת תקנה 10(ז) לתקנות הקובעת: "לאחר השתלת אברים פנימיים חיים או תחליפים מלאכותיים, תיקבע דרגת הנכות כמפורט להלן: (1) ... (2) שלב שני - בהעדר סימני דחייה, ואולם קיים צורך בטיפול מונע דחייה, תיקבע דרגת נכות הגבוהה בדרגה אחת מן הקבוע לליקוי התפקודי של האבר או האברים; (3) שלב שלישי - בהעדר צורך בטיפול מונע דחייה, תיקבע דרגת נכות צמיתה לפי הקבוע לליקוי התפקודי של האבר או האברים". בהוראות תקנה זו הביע מתקין התקנות את דעתו כי אין להתייחס למי שהושתל בגופו איבר כאל מי שסובל מפגימה זהה בדרגה זו או אחרת; וכי מצבו של מושתל האיברים, הנזקק לטיפול מונע דחייה, חמור יותר. הוועדה לא הייתה רשאית להתעלם מהוראה מפורשת זו ולקבוע את דרגת הנכות תוך השוואה לפרט שאינו רלבנטי לעניינו של המערער, רק מן הטעם שמגבלתו התפקודית אינה חמורה די צורכה. אשר על כן, החלטתי לקבל את הערעור ולהחזיר הדיון לוועדה הרפואית העליונה, על מנת שתשוב ותבדוק את המערער ותקבע את שיעור נכותו על פי הוראות התקנות הרלבנטיות. המשיב ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. צבאנכותחוק הנכים (תגמולים ושיקום)