פסק-דין השופט מ' חשין: מונחים לפנינו שני ערעורים: ערעורו של המערער בע"פ 2982/04 (שמואל כליליאן) על חומרת העונש שגזר עליו בית-המשפט המחוזי וערעורה של המדינה על קולת העונש שנגזר על שני המשיבים (באותו ערעור), אחד מהם הוא כליליאן והאחר הוא יהונתן פיטימשווילי. שמענו שני ערעורים אלה בצוותא חדא ואף פסק-הדין אחד הוא. פיטימשווילי וכליליאן, המשיבים בערעורה של המדינה, (להלן נכנה אותם - הנאשמים) עמדו לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של שוד ושיבוש מהלכי משפט. השניים הודו בעובדות אשר יוחסו להם בכתבי האישום (המתוקנים), הורשעו בדינם, ודינו של כל אחד מהם נגזר ל-12 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר) ול-18 חודשי מאסר על תנאי. כן חוייב כל אחד מן השניים לפצות את המתלונן בסכום של 5,000 ₪. ואלו הן העובדות שכליליאן ופיטימשווילי הודו בהן: היה זה ביום 23.3.03, בשעות הבוקר, שסוכן-מוכר סיגריות בא לצורך עסקיו לחנות פלונית באשדוד. עוד הסוכן עוסק בהכנת הסיגריות למכירתן, קפצו עליו הנאשמים, לראשם כובעי גרב וידיהם עטויות כפפות גומי. כליליאן התיישב במושב הנהג, פיטימשווילי דחף את הסוכן לחלקו האחורי של הרכב, הצמידו אל הדלת האחורית כשפניו כלפי מטה, חבש על ראשו כובע גרב, אזק את ידיו מאחורי גבו, ובאיומי דמוי-אקדח שהצמיד לראשו של הסוכן, נטל ממנו את מפתחות הרכב, מכשיר איתורן ומכשיר פלאפון. פיטימשווילי איים על הסוכן בדמוי-האקדח שהחזיק בידו כי יהרוג אותו אם לא ימסור את הקוד המשמש להנעת הרכב, ולאחר מכן החל כליליאן נוהג ברכב מן המקום. השלושה הגיעו לחוף, ובהיתקע הרכב בחול, פרקו הנאשמים את קרטוני הסיגריות מן הרכב בכוונה לנוטלם עימהם, בעוד הם מאיימים על הסוכן ושואלים אותו האם יש איתורן בקרטוני הסיגריות. באותו מעמד יצרו השניים קשר עם אדם שלישי כדי שיסייע להם להבריח את קרטוני הסיגריות הגנובים ולמלטם מן המקום, ואותו שלישי הגיע למקום בג'יפ. הסוכן ניצל הזדמנו שנקרתה לידו, לחץ על לחצן המצוקה שהיה מותקן ברכב, ולאחר מספר שניות התקשרו מחברת איתורן למכשיר הפלאפון של הסוכן. פיטימשווילי הורה לסוכן באיומי הדמוי-אקדח שכיוון לראשו להשיב שהכל בסדר, והסוכן עשה כאשר צווה והודיע למי שהתקשר אליו כי "הכל פיקס". לאחר מכן הוזעקו למקום כוחות משטרה, הנאשמים נמלטו אך נעצרו על-ידי המשטרה בסמוך לאחר מכן. עד כאן - פרשת השוד. האישום השני שהנאשמים הודו בעובדות המפורטות בו היה זה, ששעה שהיו במעצר תיאמו הנאשמים ביניהם גירסאות כיצד למלט את השלישי מן הפרשה. בגוזרה את דינם של הנאשמים הדגישה שופטת בית המשפט המחוזי את החומרה היתרה הנודעת למעשה השוד המתוכנן היטב, שוד שלווה באכזריות לא מעטה כלפי הסוכן אשר היה נתון בפחד ובבהלה ממעשיי הנאשמים. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן שהסוכן אויים בדמוי-אקדח שהנאשמים החזיקו בידיהם. בא-כוח המדינה הציג לפנינו את אותו דמוי-אקדח, ובמבט ראשון - כך אף במבט שני - נראה אותו דמוי-אקדח כאקדח ממש, אקדח מאיים על חיים. בה-בעת ציינה שופטת בית-משפט קמא את הודאתם של הנאשמים בעובדות ואת העובדה כי אין הם נושאים אחריהם עבר פלילי. לסופם של שקלא וטריא גזרה שופטת בית משפט קמא עונש כפי שציינו בראשית דברינו. לטענת המדינה העונש שהוטל על הנאשמים, עונש קל הוא ביתר. הסוכן, כך הדגיש עו"ד כרמל, היה נתון באימת מוות ממש, והחוויה הקשה שעבר - חווית הקורבן - אין ספק כי תלווה אותו עד אחרית ימיו. הנאשמים הוכיחו נחישות ודבקות בביצוע מעשה השוד, ולא מעט אכזריות אף נלוותה למעשיהם כלפי הסוכן. כדי כך נהגו הנאשמים בקור רוח, שלאחר היתקע הרכב בחולות אשדוד, לא ויתרו על השלל שסברו כי נפל לידיהם, והזעיקו אותו שלישי כדי שיעזור להם להיחלץ מן הקושי שנקלעו אליו. יתר על כן, כך הדגיש עו"ד כרמל, שרות המבחן לא תלה תקוות רבות בכל אחד מן הנאשמים לעת שהגיש תסקיר לבית משפט קמא, ומאום לא נשתנה בהתנהגותם של הנאשמים עד עצם היום הזה. בא-כוחו של כליליאן, עו"ד יאיר לחן, הסב את תשומת ליבנו לנסיבותיו האישיות של מרשו, בהדגישו כי מעידתו זו היתה מעידה חד פעמית וכי אורח חייו אינו אורח חיים של עבריניים. בא כוחו של פיטימשווילי הסב את תשומת ליבנו כי מרשו רצה עד היום למעלה ממחצית עונשו, כי ביני לביני נפטרה אימו, וכי לא יהיה זה נכון לקטוע את תהליך הטיפול שהוא עובר בכלא כיום. שרות המבחן ממליץ כי יוטל על כליליאן עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שרות ובנוסף לו יינתן צו מבחן, ואשר לפיטימשווילי ממליץ שרות המבחן כי ערעורה של המדינה יידחה. מעשה השוד שהנאשמים הורשעו בו, מעשה קשה הוא עד למאוד, מעשה הוא שהאדישות לזולת והזלזול בזולת מחלחלים בו למתחילה ועד סוף. אכן, אותה שעה (לערך) שהסוכן היה נתון בו באיומי מוות היתה כנצח בעיניו, ונקל לשער כי יישא את חוויית הקורבן עד יום אחרון, בין ביום בין בלילה. הסוכן, הקורבן, הוכיח אמנם תושיה, אך למותר לומר אין בלחיצה על לחצן המצוקה כדי למעט כהוא-זה מן הבריונות והאלימות הקשות שהנאשמים הוכיחו כלפיו ועל הטראומה שחווה. אכן, בית-משפט קמא נפל לשגגה באיזון השיקולים המושכים לצדדים, בהטילו על הנאשמים עונש הלוקה בהיעדר מידתיות בולטת ביחס לעונש שהיה ראוי לגזור עליהם. העונש הקבוע בצידה של עבירת השוד שהנאשמים הורשעו בה הוא עונש מאסר בן 14 שנים, ועונש של 12 חודשי מאסר אין בו כלל ועיקר כדי לבטא את הזוועה שבמעשיהם. הגענו איפוא לכלל מסקנה כי יש להחמיר בעונשם של הנאשמים, ופירוש הדברים הוא, ממילא, כי יש לדחות את ערעורו של כליליאן. מקובל עלינו מקדם, מטעמים של אינטרס ההסתמכות ככל הנראה, כי בערעור על קולה אין למצות את העונש עם מי שעומדים לשאת בעונש. גם זו הפעם לא נסטה מן המקובל ולא נמצה את העונש עם הנאשמים. אנו מחליטים לקבל את ערעור המדינה, לבטל את גזר דינו של בית-משפט קמא, ולדחות את ערעורו של כליליאן. אנו מוסיפים ומחליטים לגזור על פיטימשווילי וכליליאן, על כל אחד מהם, עונש מאסר בן 5 שנים, מתוכן 3 שנים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. והתנאי הוא כפי שקבע בית-המשפט המחוזי. אין שינוי בחיוב הפיצוי כפי שקבע בית-משפט קמא. כליליאן יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.10.04, עד השעה 11:00, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. הערבויות הקיימות תמשכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותו של כליליאן לריצוי עונשו כאמור. משפט פלילישודערעור