בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן בערעור 1. בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת שניצר-רהב מיום 27/12/09 (בש"א 7918/09) אשר התירה את תיקון כתב התביעה לבקשת המערער ברכיבי החופשה וההבראה בלבד, ודחתה את בקשתו לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת נתבע. הרקע לערעור: 2. המערער, מר אדרוזו מרבין (להלן: "המערער" ו/או "התובע") אשר הינו עובד זר אזרח הפיליפינים הגיש כנגד המשיב, עיזבון הנפטרים חסידה ויעקב מירקין ז"ל (להלן: "העזבון" ו/או "המשיב" ו/או "המנוחים") תביעה לתשלום זכויות שונות שהגיעו לו, לטענתו, בקשר לעבודתו כמטפל סיעודי אצל המנוחים, החל מיום 23/09/02 ועד שפוטר ביום 22/09/09. לטענתו, במסגרת תקופת עבודתו טיפל המערער ללא כל סיוע בשני המנוחים חסידה ויעקב מירקין בכל צרכיהם, לצד עבודות נקיון הבית ותחזוקתו במשך 7 ימים בשבוע, ובכל שעות היממה. 3. בעקבות בקשה לשמיעת עדות מוקדמת אשר הוגשה עקב רצון המערער לחזור למולדתו, ובטרם שהוגש כתב הגנה מטעם העיזבון, נשמעה ביום 29/11/09 עדות המערער בפני כב' הרשמת בר"ג-הירשברג. 4. ביום 22/12/09 נעצר המערער על ידי משטרת ההגירה מאחר ולא היתה בידו אשרת שהיה כדין, והושם במעצר. 5. בקשה לשמיעת עדות מוקדמת משלימה של המערער נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 30/12/09. ביום 30/12/09 הושב התובע באמצעות רשויות ההגירה, בחזרה לארצו. 6. באשר לכתב ההגנה יצויין כי ביום 31/01/10 הוגשה ואושרה בקשה בהסכמה להגשת כתב ההגנה רק לאחר מתן ההחלטה בערעור זה. הבקשה לתיקון כתב התביעה: 7. ביום 06/12/09 הגיש המערער בקשה לצירוף נתבעים ולהגשת כתב תביעה מתוקן (להלן: "הבקשה") אשר במסגרתה התבקשו התיקונים הבאים: א. תיקון סעיף פדיון דמי חופשה שנתית בהתאם לתקופת ההתיישנות - 7,392 ₪ במקום 16,016 ₪ בכתב התביעה המקורי. ב. תיקון סעיף פדיון דמי הבראה בהתאם לתקופת ההתיישנות - 7,140 ₪ במקום 2,429 ₪ בכתב התביעה המקורי. ג. צירוף נתבע - מר אליהו מירקין, בנם של המנוחים. 8. נימוקי הבקשה באשר לסעיפי פדיון דמי החופשה ודמי ההבראה היו כי התיקון מבוקש בהתאם לתקופת ההתיישנות החלה עליהם, ובאשר לבקשה לצירוף נתבע נטען כדלקמן: "5. לנוכח חקירת התובע במהלך עדותו המוקדמת (בטרם הגשת כתב הגנה) עולה, כי הנתבעים טוענים כי התובע שעבד אצלם 7 שנים תמימות, לא עבד אצלם כלל, וכי רק שכר חדר בבית הנפטרים. 6. גישתם המפתיעה של הנתבעים להתכחש ל- 7 שנות עבודת התובע, הביאה את התובע להוסיף את הנתבע אלי מירקין, כמי שקיבל אותו לעבודה, ניהל אותו ושילם את משכורתו בכל 7 שנות עבודתו, לתקן את כתב תביעתו בהתאם." יוסף כי הבקשה לתיקון כתב התביעה לא נתמכה בתצהיר. החלטת הרשמת: 9. כבוד הרשמת שניצר-רהב קיבלה את הבקשה לתיקון כתב התביעה באשר לרכיבי ההבראה והחופשה, ודחתה את הבקשה לצירוף נתבע נוסף, כמפורט להלן: "בפניי בקשתו של התובע לתיקון תביעתו. לאחר שנחקר על תצהירו במסגרת הליך עדות מוקדמת. לאחר שקראתי את הבקשה ואת התגובה לה, הריני מחליטה להתיר תיקון התביעה ברכיבי החופשה וההבראה בלבד, אולם לגבי צירופו של מר אליהו מירקין, איני מתירה את הוספתו כנתבע, משום שמדובר בשינוי גרסתו של התובע לעומת כתב התביעה הראשון ובפרט לאחר שניתנה עדות מוקדמת, מן הראוי היה שהמבקש יפרט יותר את הסיבות לשינוי מכפי שפורטו, ויגבה אותה בתצהיר ערוך כדין, דבר שלא נעשה. יש לציין כי התובע היה מיוצג מתחילת ההליך על ידי עו"ד. זאת ועוד, מעיון בכתב התביעה המתוקן עולה כי גרסתו של התובע לגבי עבודתו עבור ואצל שני המנוחים לא השתנתה. לפיכך, מכל הסיבות האמורות לעיל, הבקשה לצירופו של מר אליהו מירקין כנתבע, נדחית, למעט ברכיבי ההבראה והחופשה המבוססים ממילא על חישובים ועל חוק. ..." הערעור: 10. התובע טען בערעורו: א. הבקשה לצירוף הנתבע מתבססת על כך שהסעד הנתבע הינו בשל מעשה אחד או סדרה אחת של מעשים, כאשר אילו הוגשו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת שאלה משפטית או עובדתית משותפת. ב. צירוף הנתבע אינו נדרש בשל תועלתו ונוחותו של התובע, אלא כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהחליט ביעילות ובשלמות בכל השאלות והמחלוקות העולות מכתב התביעה. ג. לתובע בהיותו עובד זר שאינו בקיא בהלכות המקום היה ספק ממי הוא זכאי לתבוע ולשם כך מאפשרות התקנות צירוף נתבע במקרה שכזה. ד. טעתה כב' הרשמת עת דחתה את הבקשה בנימוק כי מדובר בשינוי גרסה, שכן גרסת התובע לא שונתה בין כתבי התביעה הראשון והמתוקן. ה. טעתה כב' הרשמת אף בדרישה כי הבקשה הייתה צריכה להיות מגובה בתצהיר, זאת הן מהטעם שבקשה מסוג זה אפשר להגיש גם במועד הדיון, הן מאחר וטרם הוגש כתב הגנה והן מאחר וחלק מהבקשה התקבל גם ללא תצהיר. 11. המשיבה תמכה בהחלטת הרשמת וטענה: א. תיקון התביעה הינו נסיון פסול להציג גרסה חדשה ומתוקנת לאחר שגרסת התובע בכתב התביעה התמוטטה בחקירתו הנגדית בשלב העדות המוקדמת. ב. טענות המערער ביחס לגרסת העיזבון הינו מטעות שכן כל עוד לא הוגש כתב הגנה אין המערער יכול לדעת מה תהא גרסת ההגנה. ג. המערער ידע עת שהכין את תביעתו מי העסיק אותו ורק לאחר שהבין את הקושי שבהוכחת גרסתו הוא מבקש לשנות גרסה. מכל מקום, המערער לא הציג הסבר לשאלה מדוע "נזכר" בגרסתו החדשה רק לאחר שנשמעה עדותו, ולאחר שנחשפו ראיות המשיב. ד. היענות לערעור משמעה היפוך סדר הבאת הראיות. על בית הדין ליתן משקל לסדר הבאת הראיות, ולא לאפשר יתרון לא הוגן למערער אשר מבקש "לתפור" לעצמו תביעה חדשה, מה גם שהמערער היה מיוצג מתחילת ההליך. 12. בדיון שהתקיים ביום 09/02/10 הוסכם כי פסק הדין בערעור יינתן על יסוד החומר המצוי בתיק בית הדין. דיון והכרעה: 13. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, אנו קובעים כי דין הערעור להדחות, כפי שיפורט להלן. 14. התקנה הרלבנטית לענייננו היא תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, הקובעת כדלקמן: "(א) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." 15. לעניין זה נפסק כי בבואו להכריע בדבר צירוף צד להליך ישתמש בית הדין בקנה המידה כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון: "האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני יהיה בעל דין ובלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהיה מעשה בית דין כלפיו" {דב"ע ל/22-0 המוסד לביטוח לאומי נ' דבאש ואח', פד"ע ב (1) 29}. 16. באשר לטענת המשיב ביחס לשלב בו מצויה התביעה ולסדר הבאת הראיות, אמנם תצהיר העדות הראשית מטעם התובע כבר הוגש וכן נשמעה זה מכבר עדותו בהליך של עדות מוקדמת, אולם לשון התקנה ברורה ולפיה הצירוף, ככל שימצא מוצדק, יכול שיעשה בכל שלב משלבי הדיון. 17. השאלה המכריעה לעניינינו הינה אם כן האם צירופו של מר אליהו מירקין אכן דרוש כדי לאפשר לבית הדין "לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", בלא שמר מירקין יהיה בעל דין ובלא שפסק הדין יחייב אותו ויהיה מעשה בית דין גם כלפיו. 18. כבר נפסק, כי במקרים שמתעורר ספק בדבר זהות המעביד ראוי כי בית הדין יצרף את הטוענים כלפיו שהוא המעביד. {ראו: י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, מהדורת 2004, פרק 10 עמ' 12, ע"ע (ארצי) 1359/00 כהן עמיאל נ' כימיקלים לישראל בע"מ, פס"ד מיום 08.06.03, דב"ע (ארצי) נג/200-3 מועצת פועלי רמת השרון נ' יצחק בן דוד, פס"ד מיום 20.02.95}. 19. אולם, במקרה דנן לא נטען כלל על ידי המערער כי התקיימו בינו לבין מר אליהו מירקין יחסי עבודה וכי מר אליהו מירקין היה המעסיק שלו ולא המנוחים, או כי מדובר במקרה של מעסיקים במשותף. יתרה מזאת, בכתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה נותרה גרסתו בעניין זה כאשר היתה ולפיה המערער עבד אצל ועבור המנוחים בלבד (ראו גם סעיף 16 לערעור). 20. אם כן, לשם מה נדרש צירופו של מר אליהו מירקין, בנם של המנוחים, כנתבע נוסף? הטעם היחיד לכך, כפי שהוא עולה מהבקשה ומהערעור, נעוץ בעובדה כי מר אליהו מירקין היה לטענת המערער "המוציא והמביא" בכל העניין, מי שקיבל את המערער לעבודה אצל המנוחים, ניהל אותו ואף סיים את עבודתו אצלם באחת. 21. טעם יחיד זה אין בו כדי להצדיק צירוף אדם כנתבע נוסף. טעם זה עשוי להצדיק בקשה להזמנה למתן עדות, על מנת לשפוך אור על המחלוקת. שכן, מהדברים עולה כאמור כי בכוונת המערער לנסות ולסתור את טענת המשיב לכאורה, לפיה המערער כלל לא עבד אצל המנוחים אלא רק שכר שם חדר (יש לזכור כי מדובר בהערכה בלבד שכן טרם הוגש כתב הגנה) וזאת באמצעות מעורבותו הנטענת של מר אליהו מירקין בהעסקתו. אולם, רק לשם כך לבירור הסוגייה האם מדובר בעובד או שמא בדייר ומשאין חולק כי האדם שצירופו מתבקש אינו המעביד, ולא מבוקש גם לחייבו בסעדי התביעה כמעביד, אין כל צורך להפוך גם אותו לבעל דין ולנתבע. 22. סוף דבר: א. לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה. ב. המערער יגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטת כב' הרשמת שניצר-רהב מיום 27/12/09 (בש"א 7918/09), וזאת בתוך 15 יום. עותק יומצא ישירות לצד שכנגד. ג. המשיב יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. ד. בנסיבות דנן אין צו להוצאות.   ניתנה ביום 01 במרץ, 2010 (ט"ו באדר תש"ע) בהעדר הצדדים. נ.צ. - דניאלה גרינברג נחתם ביום 09/03/2010 אהובה עציון, שופטת אב"ד כתב תביעהמסמכיםערעור