הכרעת דין השופט ח.פיזם, ס.נשיא [אב"ד] 1. לנאשם, יליד 1952, יוחסו העבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס לפי סעיף 347(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין), של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיף 380 + 382(ג) לחוק העונשין, ושל תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 + 382(ב) לחוק העונשין. נטען בכתב האישום כי במהלך שנות נישואיו של הנאשם למתלוננת (אשתו), ובמיוחד משנת 1990 ואילך, במספר רב של מקרים, במועדים שאינם ידועים במדוייק לתביעה, בעל הנאשם את המתלוננת בפי הטבעת שלה, תוך שימוש בכח, כנגד רצונה החופשי, ולמרות שהיא חזרה ואמרה לו כי אינה מעוניינת בקיום יחסי מין מסוג זה. במספר מקרים, במועד הנ"ל (כך נטען בכתב האישום), הכריח הנאשם את המתלוננת למרוח שמן בפי הטבעת, ולאחר מכן דחף לה מלפפון לפי הטבעת שלה. עוד נטען (שם), כי בתחילת פברואר 2000 או בסמוך לכך, כאשר המתלוננת שכבה על מזרן, דרך עליה הנאשם ודרש ממנה לספר לו האם היא מנהלת רומן. עוד נטען (שם), כי בחודש מרץ 2000, מועד מדוייק, אינו ידועה למאשימה, דרש הנאשם מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין. המתלוננת סרבה. בעקבות סרובה, חבט הנאשם באגרופו בגבה, משך אותה בשערותיה, הוריד את תחתוניה בכוח והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה שלא בהסכמתה החופשית. עוד נטען בכתב האישום כי ביום 01.04.00, ביקש הנאשם מהמתלוננת להכין לו קפה, משנענה כי תכין זאת לאחר מכן, תפס אותה בשערותיה, משך אותה והורה לה להכין קפה מיד. ביום 02.04.00, לאחר ששוב סרבה המתלוננת לדרישותיו של הנאשם כי תכין לו קפה, הושיב הנאשם את המתלוננת לידו, ושם את רגלו על פניה. המתלוננת ניסתה לקום, והנאשם שם את רגלו פעם נוספת על פניה, ובעט בה. 2. כתב האישום נערך על פי הודעותיה של המתלוננת, והוא למעשה גירסתה המהימנת עליי. אכן, במשך שנים, כבשה המתלוננת את תלונותיה כנגד הנאשם, אך אני מאמין שהדבר נבע מבושה, ומקשיים לחזור על דברים אלה בפני אחרים. גירסתה של המתלוננת נתמכת על ידי הודעתה של בתה, אשר הוכרזה כעדה עויינת, והודעתה (ת2/) מתקבלת כראיה לפי סעיף 10(א) לפקודת הראיות. שכן אני מעדיף אותה על פני עדותה שבפנינו. הבת היתה במצב קשה, היא לא יכולה היתה להעיד נגד אביה. אני מעריך שהיו עליה לחצים מוסריים ואולי גם אחרים. עובדה היא שהמתלוננת עצמה שקלה בשלב מסויים, לחזור בה מתלונתה, כנראה גם כן מן הסיבות הנ"ל. בהודעתה המשטרה, ת2/, אישרה הבת כי ראתה את הנאשם בועט במתלוננת, וממשיך במעשים אלה למרות בקשתה של המתלוננת להפסיק. עוד היא מאשרת כי שמעה צעקות כאשר הנאשם והמתלוננת היו ביחד. גירסתה של המתלוננת נתמכת גם על ידי תעודת הרופא, המתייחסת ליום 15.03.00 (ת1/), ובה ממצאים של כאבים ורגישות של המתלוננת בכתף ימין, בצוואר ובזרוע ימין. גירסתה של המתלוננת נתמכת גם על ידי עדות בתה, עאידה אל-עוסי (להלן: עאידה), (לבית אבו עסלה, ת14/), שגם היא בעדותה, חזרה בה מהודעתה במשטרה, וגם היא הוכרזה כעדה עויינת (עמ' 19), אף כי תחת לחץ החקירה, היא אישרה שמה שאמרה בהודעתה, נכון (עמ' 20 לפרוטוקול). אני מציע להעדיף את הודעתה של עאידה, ת14/, על עדותה בפנינו. עדה זו אמרה בהודעתה, כי ראתה איך הנאשם דחף את המתלוננת לקיר, פצע אותה בראשה, וכן ששם את כף רגלו על פניה של המתלוננת, וכן אישרה כי המתלוננת אמרה לה שהנאשם עינה אותה, אך לא סיפרה לה במה התבטאו העינויים. גם מהעימות שנערך בין המתלוננת לבין הנאשם, ניכרים דברי האמת בגירסתה (ראה ת7/). 3. בחקירתו הראשונית במשטרה, ת2/, הכחיש הנאשם כי הוא תקף את המתלוננת או כי קיים עימה יחסי מין שלא כדרך הטבע (בפי הטבעת) נגד רצונה. לעומת זאת, בחקירה מאוחרת יותר, ובעדותו שבפנינו, טען הנאשם כי המעשים המיניים שעשה במתלוננת לפי גירסתה היו בהסכמתה. המדובר בסתירה מהותית, היורדת לשורש גירסתו של הנאשם. כאן אציין, שגירסתה של המתלוננת שהיא לא הסכימה, להחדרת מלפפון לפי הטבעת שלה, וזאת פעמים אין ספור, סבירה יותר, בנסיבות, מגירסתו של הנאשם. נכון שקיימות אצל נשים וגברים סטיות שונות, בכל זאת, הסכמה של אישה להחדרת מלפפון לפי הטבעת שלה, נראה כארוע חריג, וזה תומך בגירסת המתלוננת שיחסי המין של הנאשם עימה, שלא כדרכה, היו בניגוד לרצונה, וכי הם נעשו עימה בכפייה, ותחת לחץ ואלימות הנאשם בה. 4. עדותו של בן הנאשם (בגיר), העד עלי אבו עסלה (להלן: עלי), אינה מהימנת עליי. עלי העיד שנהג לישון פעמים רבות בחדר אחד עם הוריו. זאת, כשלא היתה כל מניעה שהוא ישן בסלון, במקום שהוא ישן פעמים רבות לפני או בסמוך למועדים הרלוונטים לכתב האישום. לפי גירסתו של עלי, הוא לא ראה שהתרחשו הדברים, כפי שהעידה המתלוננת, אימו. עלי העיד גם כי הוא נכח בעת שישן בחדר אחד עם הוריו, שהם קיימו יחסי מין רגילים. זוהי גירסה לא סבירה. שוב, הרי לא היתה מניעה מהם לבקש מעלי לישון בסלון, כפי שנהג לעשות פעמים רבות. עדותו של עלי היא מגמתית. התרשמתי שעלי היה מעוניין לעזור לנאשם, גם על חשבון האמת. עדותו נראית לי מניפולטיבית. יודגש, כי הנאשם הכחיש שאי פעם שם את רגליו על פניה של אשתו. אולם הכחשתו הוסתרה על ידי העדה עיידה, אשר אישרה כי ראתה את הנאשם שם את רגליו על גופה ופניה של המתלוננת. 5. סוף דבר, לאחר ששוכנעתי במהימנות גירסתה של המתלוננת, ובראיות אשר תמכו בגירסתה, שוכנעתי מעל לכל ספק מתקבל על הדעת, שהנאשם ביצע את העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, ואני מציע לחבריי, להרשיעו בעבירות אלה. ח. פיזם, ס.נשיא (אב"ד) השופט, א. רזי: אני מסכים. א. רזי, שופט השופטת ש. שטמר אני מסכימה. ש. שטמר, שופטת לפיכך, הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וכמפורט בחוות דעתו של האב"ד, השופט ח. פיזם. משפט פליליעבירות מין