קיבלתם זימון למשפט תעבורה בקריית אונו ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בקריית אונו יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בקריית אונו ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בקריית אונו, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בקריית אונו ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בקריית אונו בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בקריית אונו כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בקריית אונו ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בקריית אונו, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה קריית אונו מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בקריית אונו, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) עבירת תעבורה נסיעה באור אדום בקריית אונו## בתתע 1606-04-12 כנגד הנאשמת נרשמה ביום הודעת תשלום קנס על עבירת אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה. נטען יל ידי עורכי הדין שהנאשמת נהגה ביציאה המזרחית מהחניון התת קרקעי של קניון קריית אונו, לכיוון הצומת מרומזר. על פי הרשום בנסיבות המיוחדות של המקרה ציינה עדת התביעה בדו"ח שרשמה כי עמדה - "על רחוב לוי אשכול מכוון צפון לדרום במרחק כ- 15 מטר מהיציאה המזרחית של קניון קריית אונו. בית המשפט בחן את גרסת עדת התביעה וגרסת הנאשמת זו מול זו, ומצא כי בגרסת עדת התביעה סדקים, ומולה הנאשמת עמדה על גרסתה, עדותה בבית המשפט לא נסתרה בחקירה נגדית, וצוין כי הנאשמת עשתה לאורך כל הדרך רושם אמין מאד. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, בית המשפט החליט לזכות את הנאשמת מחמת הספק. ##(2) עבירת אי הפעלת מונה בבנסיעה לכיוון קריית אונו## בתת 376/06 נטען כי הסיע הנאשם במונית בנסיעה מיוחדת פקח סמוי של משרד התחבורה, מכביש מול תחנת המשטרה במסובים ליד קניון קריית אונו. העבירה בא הואשם היתה אי הפעלת מונה - עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על המצרכים והשירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) בזיקה לתקנה 510(א) לתקנות התעבורה, עבירה לפי סעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. החקירה בבית המשפט ע"י עורך דין העד סיפר כי ביום האירוע עלה על המונית בה נהג הנאשם וביקש לנסוע לקניון קריית אונו. ##הכרעת בית המשפט:## בית המשפט קבע כי התביעה הרימה מלוא נטל ההוכחה המוטל עליה והרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום. ##(3) פגיעה בהולך רגל בקריית אונו - בקשה לפסילה מנהלית## בפמ 2635-07-18‏ ‏הוגשה בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה. הצו ניתן בקשר עם תיק בחשד לתאונה מסוג "פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה ע"י רכב נהוג בידי המבקש, שפגע בהולך רגל במעבר חצייה, בצומת רחובות בקריית אונו. במסגרת התביעה הוגש דו"ח צפייה בוידאו שנלקח מצילום מצלמת וידאו שתיעדה את התאונה דרך מצלמת אבטחה הממוקמת בקניון קריית אונו וצופה ישירות אל מעבר החצייה. בית המשפט ציין כי במקרה זה הוא לא סבור כי יש בטענות ההגנה שנטענו באמצעות עורך דין או אף בעברו התעבורתי של המבקש שאינו מכביד, או בנסיבות האישיות והרפואיות כדי להפריך את המסוכנות הנובעת ממעשיו הלכאוריים. עוד צוין כי העניין נובע מהראיות אשר לא זו בלבד שהן מספקות תשתית ראייתית לביסוס החשד כנגד המבקש, אלא הן מוסיפות ומלמדות על רשלנות ברף שאינו נמוך, מצדו של המבקש. ##הכרעת בית המשפט:## בסופו של דבר, בית המשפט פסק כי כי החלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מנהיגה למשך שישים יום, הינה נכונה, מבוססת, ראויה ומידתית ובדין יסודה. ##(4) חציית קן הפרדה רצוף בקריית אונו## תת (ת"א) 29072/06 מדינת ישראל נ' עפר ניר הנאשם הובא לדין על כך שבנוהגו את רכבו, במועד הנקוב בכתב האישום, בדרך בר אילן – קרית אונו – גבעת שמואל, נהג את רכבו משמאל לקו הפרדה רצוף, כאשר בצידו הימני של הקו לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36 (ג) לתקנות התעבורה בעדותו בפני אישר הנאשם, שאכן עלה לכביש הראשי מדרך עפר שמשתלבת לכביש בר אילן – קריית אונו, כפי שאומנם תאר את הענין עורך הדו"ח. לדבריו, היה זה יום גשום והדרך היתה מלאה בוץ טענת הנאשם לפיה ירד גשם במקום, יכולה להתיישב גם עם האפשרות שהגשם שטף את הבוץ ולאו דווקא עם קיומו של בוץ. ##הכרעת בית המשפט:## אחר הדברים האלה ולאחר שהזהרתי את עצמי שאני סומך על עדות יחידה, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. ##(5) טענת התנהגות בלתי נאותה לנוסע באוטובוס בקרית אונו## בתח"ת 145/06 הנאשם הואשם בכך כי התנהג בצורה לא נאותה לנוסע, במעשים אלה עבר הנאשם עבירה לפי סעיף 4 לצו הפקוח על מצרכים ושרותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות ) בזיקה לתקנה 416(א) ו 416(ב) לתקנות התעבורה, עבירה לפי סעיף 39(א) וסעיף 39(ב) לחוק הפיקוח על מצרכים ושרותים. הנאשם נהג באוטובס מתחנה מרכזית החדשה לקריית אונו. בתאריך הרלבנטי עלה המתלונן לאוטובוס בצומת עלית ברמת גן וירד מהאוטובוס בקריית אונו. ##הכרעת בית המשפט:## בית המשפט לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם השתמש כלפי המתלונן בביטוי שציין הנהג, יתכן ואולי המתלונן שמע זאת אבל לא מהנהג אלא מחלק מנוסעי האוטובוס, שכן, לא היה צל של ספק שעמידה ליד נהג האוטובוס במהלך נסיעה של כחצי שעה והערות בלתי פוסקות על אופן הנהיגה הפריעו לנהג במהלך נהיגתו.

 

הסבת דו"ח תעבורה בקרית אונו

##להלן פסק דין בנושא הסבת דו"ח תעבורה בקריית אונו## 1. בפני ערעור על החלטתו של בימ"ש לתעבורה תל-אביב (כב' השופט ויטלסון) בב"ש 945/08 מתאריך 24.3.08 שעניינו דחיית בקשת המערערת ליתן לה אורכה להישפט בגין דו"ח מס' 23380036755 (להלן: "הדו"ח"), לפיו היא הורשעה בכך שבתאריך 18.12.03 לא צייתה לאור אדום ברמזור בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2. על המבקשת הוטל קנס בסך 1,000 ש"ח, ששולם בתאריך 4.9.04. טיעוני ב"כ המערערת 3. לטענת ב"כ המערערת, הרכב אומנם רשום פורמלית על שם מרשתו, אך היה בפועל בחזקתה של אם בעלה - גב' פסיה, אשר גם שילמה את הקנס, ודיווחה למרשתו על כך, וזו יצאה מההנחה שגב' גם פעלה להסבת הדו"ח על שמה (ראו סע' 21 לבקשה להארכת מועד להישפט). 4. עוד לדבריה, מיד כשנודע לה שהדו"ח לא הוסב על שמה, היא פנתה באמצעות בה כוחה לבימ"ש קמא מכוח סע' 230 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, בבקשה להארכת מועד להישפט. 5. ב"כ המערערת מלין על כך, שבימ"ש קמא דחה בקשתו בהעדר מרשתו מבלי שאיפשר לה לטעון טענותיה בפניו. עוד לדבריו, אם לא תתקבל בקשתה להארכת מועד להישפט והרשעתה תיוותר על כנה, ייגרם לה עיוות דין, באשר היא תישא באשמה לא לה, לרבות אמצעי הענישה הנגזרים מהרשעתה, ובכלל זה פסילה בפועל וצורך לעמוד מחדש בדרישת מבחן רישוי. 6. לתימוכין בטענתו, צירף ב"כ המערערת את תצהירה של גב' פסיה מתאריך 4.12.07 לפיו, בתאריך 18.2.03 בעת ביצוע העבירה נשוא הבקשה היה הרכב רשום על שם כלתה - אך היה בחזקתה וברשותה, ועל כן מתבקש ביהמ"ש להסב הדו"ח על שמה. 7. ב"כ המערערת הפנתה את ביהמ"ש לשני פסקי דין של כב' השופט אחיקם סטולר מביהמ"ש המחוזי מרכז, אשר קבע כי הערכאה הדיונית היתה צריכה לדון בבקשה להארכת מועד להישפט במעמד שני הצדדים, וכן קיבל הערעור והורה במקרה אחד על הסבת דו"ח תעבורה משמו של הבעלים הרשום ברכב לשם מי שטען שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה בהתבסס על התצהירים שהגישו (ע"פ 07-09-2604 יגאל עמית נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 12.2.08)), ובמקרה אחר - הורה על הארכת המועד להישפט (ע"פ 07-09-2016 שלום קסטנבוים נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 16.1.08)). 8. ב"כ המערערת עתר לביהמ"ש גם לעכב ביצועה של החלטת בימ"ש קמא, ובבקשתו זו דן כב' השופט ז. המר בתאריך 22.6.08 אשר קבע כי "אכן צדק בימ"ש קמא, כי פסק הדין הפך חלוט, ואין נאשם שקיבל דו"ח יכול לבקש להישפט עליו לאחר שפסק הדין ניתן והוא לא בוטל, ולא נתבקש ביטולו". עוד הוסיף וציין בעניין קיום הדיון בהיעדר המערערת ובא כוחה, כי "אין פסול בדיון עפ"י בקשה ותגובה בכתב". 9. ב"כ המערערת הפנה לאסופת פסקי דין שניתנו בבימ"ש מחוזי מרכז בענין האיסור לקיים דיון שלא בנוכחות הצדדים, וכן הסבת דו"חות על שם נהג אחר עפ"י הרשום בתצהירים. טיעוני ב"כ המשיבה 10. ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשת המערערת ומציינת, כי המערערת לא הגישה כלל תצהיר, ואילו תצהירה של חמותה של המערערת - גב' פסיה, הוא תצהיר "דל ולקוני", אשר אינו תומך במרבית הטענות העובדתיות המוזכרות בהודעת הערעור. כמו כן, אין בתצהירה התייחסות לטענת המערערת כי גב' היא ששילמה בפועל את הקנס, וכי כל העת הרכב הנדון נמצא ברשותה ובחזקתה. נהפוך הוא, סע' 2 לתצהירה מתייחס ליום ביצוע העבירה בלבד, כשהתצהיר ניתן בחלוף כמעט 5 שנים לאחר ביצוע העבירה. כמו כן, בתצהירה של גב' לא צויין כי היא שילמה את הקנס, וכי יידעה את המערערת בדבר תשלום הקנס, או כי הניחה למערערת להאמין שהיא תטפל בהסבת הדו"ח על שמה. 11. ב"כ המשיבה הצביעה על כך שגב' לא הצהירה שהיא מתגוררת בבית המערערת, שאם לא כן - הכיצד הגיע לידה הדו"ח - אותו היא שילמה, אם לא נמסר לה ע"י המערערת שלביתה הוא נשלח. להזכירנו, שהמערערת לא חתמה על תצהיר המפרט האמור לעיל. 12. ב"כ המשיבה אף הפנתה תשומת לב ביהמ"ש למניע העולה מתצהירה של גב', אשר לה אין כל הרשעה קודמת, ואילו למערערת 15 הרשעות קודמות. החלטת בימ"ש קמא 13. בימ"ש קמא דחה בקשת המערער לעיכוב ביצוע עונש הפסילה, בציינו, כי לאחר שהקנס שולם במועד, מדובר בפסק דין חלוט, ולא ניתן לבטלו, ועסקינן בבקשה לקיים הליך שאיננו קיים, כפי שכבר נקבע ברע"פ 2096/07 ציפורה רייני-כוכבי נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 1.5.07); ורע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 29.1.08). דיון 14. אין מחלוקת כי המערערת היא הבעלים הרשום של הרכב באמצעותו בוצעה עבירה של נהיגה באור אדום ברמזור. 15. המערערת לא הגישה תצהיר, וטענתה כי מעולם לא ידעה על הדו"ח נשוא הערעור כלשון המערערת: "המערערת אומרת שלא ידעה ולא יכולה לדעת אודות הדו"ח שבו מדובר" עד שהגיעה אליה הודעה ממשרד הרישוי בשלהי שנת 2007 - אינם מעוגנים בתצהיר, ואף סותרים האמור בסע' 21 לבקשה להארכת מועד להישפט, שכן שם נטען שגב' פסיה הודיעה למערערת על כך שהיא שילמה את הקנס נשוא הדו"ח, כלשון הסעיף: "המערערת סברה לתומה, כי משדיווחה לה הנוהגת ברכב, הגב' פסיה, כי הסדירה את תשלום הקנס, יצאה מנקודת הנחה כי הושלם הטיפול בהודעת תשלום הקנס, לאור העובדה כי הוסדר תשלום הקנס". וכן האמור בסע' 25: "המערערת תטען כי משלא ידעה, ולא יכלה לדעת שהדו"ח נותר רשום על שמה…" (לאחר תשלום הקנס - י.א.). עוד הוסיף ב"כ המערערת וטען ש"בכלל המערערת לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס" (עמ' 12 שורות 29-28). 16. ב"כ המשיבה ביקשה להגיש מסמכים המצביעים על מקום מגורי המערערת ומקום מגורי המשיבה, וב"כ המערערת התנגד בתחילה, אך בהמשך זנח את התנגדותו (עמ' 10 שורות 29-28). מהמסמך במ/3 עולה כי המערערת החזיקה ברכב באמצעותו בוצעה העבירה הנדונה מתאריך 22.8.00 ועד 19.8.04. עפ,י המסמך במ/1 הדו"ח נשלח לכתובתה של המערערת ברח' מאיר יערי 2 ת"א, ובכתובת זו התגוררה המערערת מחודש פברואר 2002. 17. עפ"י המסמך במ/2, גב' פסיה מתגוררת מאפריל 2003 ברח' יחזקאל 10 קרית אונו, כך שבעת ביצוע העבירה נשוא הערעור - 18.12.03, גב' התגוררה בכתובת הנ"ל, ואם שילמה הודעת תשלום הקנס כנטען בהודעת הערעור, אזי מאן דהוא היה צריך למסור לה אותו, מאחר וכאמור, היא אינה מתגוררת בבית כלתה - המערערת. 18. מלשון סע' 229(ח) לחסד"פ עולה, כי כאשר אדם משלם את הקנס, רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בימ"ש, ובחלוף המועד להגשת הערעור הפך פסק הדין לחלוט. על כן נקבע בע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מ"י כי בקשה להארכת מועד להישפט שהוגשה לאחר שפסק הדין היה לחלוט - "הוגשה שלא כדין". ברע"פ 9996/07 ד"ר ציפורה רייני כוכבי נ' מ"י ( וכן בתק-על 2007(2) 1940), נקבע כי לא ניתן להסב דו"חות לאחר תשלומם, שכן ההרשעה היתה לחלוטה, ולא ניתן להשיג עליה (שם נטען כי ההמצאה בוצעה שלא כדין), ויש צורך לעתור קודם לכן לביטול הרשעה. על כן עתרה שם המערערת לביטול הרשעתה בטענה ששינתה את כתובתה והדו"חות לא הומצאו לה, וביהמ"ש העליון קבע כי היה עליה לדעת על המצאת הדו"חות לבית הוריה, ותשלומם ע"י אחר. במ"ח 40491/07 עו"ד דן בן נר נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 16.4.08) קבע ביהמ"ש העליון: "לא אטעה אם אעריך, שאותה טענה עובדתית בה נאחז המבקש מועלית בפני התביעה המשטרתית חדשות לבקרים, ולו בשל כך שאמצעי האכיפה - ובמקרה דנן מצלמת רמזור - אינו מאפשר את זיהויו של הנוהג ברכב בעת ביצוע העבירה. בנסיבות אלו, המעט שהיית מצפה לו הוא כי טענה מעין זו תועלה בהזדמנות הראשונה, ולא כך משנתברר כי זהותו של נמען ההודעה עומדת לו לרועץ בשל רישום קודם של חובתו. העיכוב הממושך בהעמדתה של המשטרה על זהותו האמיתית של הנהג, והיזדקקות לדבר רק משנתברר כי לעבריינות הכבישים יש מחיר אף בדמותם של הליכי הרישוי, אף הם אינם מוסיפים לאותה טענה מימד של אמינות יתרה, וזאת בלשון המעטה…" 19. כפי שכבר צויין, המערערת לא הגישה תצהיר התומך בטענותיה, ובא כוחה גרס כי ניתן להשלים זאת ע"י חקירה בבית המשפט או הגשת תצהיר בשלב זה של הדיון. בענין זה כבר נקבע ברע"פ 9142/01 סוראיא איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793: "ביהמ"ש לא ישעה לבקשה להיות נוכח בדיון מקום בו המבקש לא טרח לפרט במסגרת בקשתו ובמסגרת התצהיר התומך בה את הפרטים המלאים הדרושים על מנת להכריע בטענות ולהחליט בבקשה. הוא גם לא יאפשר למבקש להופיע לדיון רק על מנת לאפשר לו להשלים בעל פה את הדברים שלא טרח לפרט בכתב". על הלכה זו חזר ביהמ"ש העליון (כב' הנשיאה ד. בייניש) בע"פ 4808/08 מ"י נ' שרון מנחם (לא פורסם - ניתן בתאריך 6.1.09). 20. אשר על כן, נוכח העדר תצהיר של המערערת, כשתצהירה של גב' פסיה אינו מבסס כיאות את הבקשה, בהינתן התצהיר הנ"ל כמעט חמש שנים לאחר ביצוע העבירה, כשפסק הדין כבר חלוט - אין מקום לקבל הערעור, והוא נדחה. פטרתי באי כח הצדדים מהתייצבות לשימוע פסק הדין, והמזכירות תשלח להם עותק פסק-הדין. ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ט (20 באפריל 2009) בהעדר הצדדים. יהודית אמסטרדם, שופטת משפט תעבורה