גזר דין 1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בפניי, בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין, תשל"ג-1977. לפי המתואר בכתב האישום בו הודו והורשעו הנאשמים כאמור, הרי שביום 3.5.04 בשעה 16.30 לערך, ברחוב נשיאי ישראל, סמוך לקניון בכרמיאל, כל אחד מהנאשמים החזיקו על גופם סכין. 2. בישיבת יום 15.2.06 הודו הנאשמים כי החזיקו בסכינים, והוסיפו כי החזיקו בהן "סתם". על יסוד תשובתם זו לכתב האישום, הורשעו בדין, שהרי החזקת הסכינים בנסיבות שתוארו הינה עבירה פלילית, לפי סעיף 186 הנ"ל, הקובע כי: "המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה דינו 5 שנים". 3. בית המשפט, בישיבת יום 15.2.06 ולאחר הרשעת הנאשמים, ולאור הצהרת המאשימה כי תעתור לעונש של מאסר בפועל, הורה על מינוי סניגור ציבורי לייצג את הנאשמים בתיק זה, והמשך הדיון נדחה לטיעון לעונש. בישיבת 15.3.06 הופיע סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית לייצג את הנאשמים, אך זה שוחרר מייצוגם, וזאת לבקשת הנאשמים אשר הצהירו כי אינם מעוניינים בייצוג, אף שהוסברה להם חשיבות הדבר. 4. בטיעוניה לעונש עתרה המאשימה להטיל על הנאשמים מאסר בפועל ומאסר על תנאי, כשהיא מעירה כי לא תתנגד להמיר את המאסר בפועל בעבודות שירות. כן ביקשה המאשימה להפעיל במצטבר את המאסר על תנאי שקיים כנגד הנאשם מס' 2. הנאשם מס' 1 טען לעונש באומרו כי הוא עבריין לשעבר וכי כיום הוא נקי, כדבריו, וביקש להתחשב בו. הנאשם מס' 2 טען כי קנה את הסכין בקניון והיה בדרכו הביתה, וכי מעולם לא תקף איש. 5. החזקת סכין מחוץ לביתו ולחצריו של המחזיקה, שלא למטרה כשרה, הינה עבירה חמורה, בשל הסיכון הרב הטמון בה. שהרי סכין הנישאת על הגוף בנסיבות כגון אלו שבפניי, היינו ברחובות או במקומות הומי אדם, יוצרת מקור לסכנה כי בהתפתח אירוע לא צפוי עלול המחזיק בה, או מי שתגיע לידיו במהלך הדברים, לעשות בה שימוש הפוגע בגופם של אחרים, ואולי בחייהם. עבירות אלימות במקומות ציבוריים, ובעיקר אלו המבוצעות תוך שימוש בסכינים, הפכו לנגע ולתופעה מדאיגה במקומותינו, ועל בית המשפט מוטלת החובה לתרום למיגורה. הדבר ייעשה ע"י ענישה מחמירה, שיש בה להרתיע את הנאשם הספציפי הנותן את הדין, וכן את העבריינים הפוטנציאליים, שיידעו כי החזקת סכין בניגוד לחוק, ובוודאי שימוש בה, תביא עליהם עונש חמור, המבטא את סלידת החברה מהתנהגות זו ורצונה להילחם בה. 6. בענישה על דרך המאסר בפועל ראוי לנקוט עת מדובר בנסיבות המציבות את עבירת החזקת סכין במדרג חומרא גבוה. נסיבות כאלה מצאתי בעניינם של הנאשמים שבפניי. אנמק: א. הנאשמים נמצאו יחדיו כשהם נושאים עליהם סכינים. בהיותם ברחוב ראשי סמוך לקניון בכרמיאל. היותם יחד, כשעל כל אחד מהם סכין, הינה בגדר נסיבה מחמירה. העובדה כי שני הנאשמים הלכו יחדיו בהיותם חמושים בסכינים היא מקור לדאגה, ומצביעה על סיכון גבוה. ביצוע עבירה בצוותא, בנסיבות אלו, מחריף את חומרת העבירה כאמור. ב. עברם הפלילי של הנאשמים. לחובתו של הנאשם מס' 1 הרשעות קודמות, שעיקרן בעבירות הסמים המסוכנים והרכוש, כאשר ההרשעה האחרונה הינה מסוף שנת 2000 - כך למדתי מגיליון הרשעותיו שסומן ת/2. באשר לנאשם מס' 2, מצאתי שלחובתו הרשעות קודמות, כאשר האחרונה שבהן הינה בגין החזקת סכין למטרה לא כשרה, בת"פ 2457/02. הנאשם נידון שם למאסר על תנאי בן 60 ימים לשנתיים, מיום גזר הדין שניתן ב- 11.11.02. מאחר והעבירה בתיק שבפניי בוצעה ביום 3.5.04, יוצא כי המאסר המותנה שהוטל בת"פ 2457/02 הנ"ל הינו בר הפעלה. עברו הפלילי של נאשם הינו שיקול הנזקף לחובתו, והמחייב, ככלל, להחמיר בעונשו, שהרי נאשם זה לא השכיל להפנים את הלקח, והוכיח כי העונשים שהוטלו עליו בעברו לא היה בהם כדי להרתיעו. כך בענייננו. הנאשמים הורשעו בעברם בעבירות שונות, בגינן נידונו לעונשים שונים. נאשם 1 נידון בעברו למאסר בפועל של שנתיים בגין עבירות רכוש, בנוסף לעונשים אחרים. נאשם 2 נידון, בין היתר, למאסר מותנה, והנה, בחלוף כשנה וחצי השנה, שב ונשא סכין על גופו, במקום ציבורי ,שלא למטרה כשרה, ועוד הוסיף והחזיקה כשהוא בחברת הנאשם מס' 1 שגם הוא נשא על גופו סכין, באותו מעמד. 7. כפי שציינתי, נאשם הנושא על גופו סכין, כשהוא שוהה במקום ציבורי הומה אדם, יוצר סכנה של ממש לציבור, שמא במגע עם אחרים במקום יתפתח אירוע של אלימות אשר יוביל לשימוש בסכין הנישאת על גופו של הנאשם, בין על ידו של זה ובין ע"י אחר - שימוש שיש בו לפגוע בגופו של אחר, ואף בחייו. ניסיון החיים לימד אותנו כי אין המדובר כאן בתרחיש נדיר או דימיוני. האלימות, לרבות זו שמבוצעת תוך שימוש בנשק קר, הפכה למכת מדינה, שמחייבת להילחם בה, לא רק בקרות אירוע טראגי של פגיעה בגוף ובנפש, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר, כשסכינים מובאים אל הרחוב, אל הקניון, אל הפאב, ולכל מקום ציבורי אחר, ללא הסבר מניח את הדעת, ללא מטרה כשרה, "סתם" - כדברי הנאשמים כאן. סביבה נטולת כלי נשק, קר או חם, היא סביבה בטוחה יותר, והמזהם אותה בכלי נשק אלו, ייענש בחומרה, קל וחומר בנסיבות שבפניי. 8. בהתחשב באמור, ולאחר שלקחתי בחשבון את הודאת הנאשמים בפניי ואת טיעוניהם של הצדדים לעונש, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים כדלקמן: * מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים. * מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי הנאשמים לא יעברו בתקופה זו על עבירה בה הורשעו בתיק זה ויורשעו עליה. * אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 60 ימים שהוטל על נאשם מס' 2 בת"פ 2457/02 בבית משפט זה, כאשר חודש אחד מתוכו יהיה במצטבר למאסר שהוטל על הנאשם 2 כאן, והיתרה תרוצה בחופף למאסר שהוטל היום על נאשם זה. * המוצגים להשמדה. * על מנת לאפשר ריצוי המאסר בפועל על דרך עבודות השירות, אני דוחה לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות ליום 22/05/06 בשעה 10.00. אני מורה לממונה על עבודות השירות להכין ולהגיש חוות דעת באשר ליכולתם ולהתאמתם של הנאשמים לבצע עבודות שירות . משפט פליליסכיןהחזקת סכין