להלן פסק דין בנושא נפילה לבור ניקוז / נפילה לתוך בור ניקוז: פסק דין הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, זאת לאחר שסיכמו טענותיהם בעל פה והגישו מסמכים. התובעת, ילידת 1991, טוענת כי נפלה ביום 30.4.06 בעת הליכתה ברח' העליה בחיפה, כתוצאה מכניסת רגלה לבור ניקוז שהיה חסר בו שלב ברזל-דבר שאפשר את כניסת הרגל. התובעת טוענת כי יש להטיל החבות על העיריה, בהיותה מחזיקת השטח. כן נטען כי לאחר האירוע ובעקבות תלונה של אביה של התובעת, תיקנה העיריה את המפגע-לעובדה זו ניתן אישור ע"י הנתבעת במכתב שהגישה מיום 23/5/06. כתוצאה מהנפילה נפגעה התובעת בברך רגל שמאל. יום לאחר האירוע פנתה לרופא, והתלוננה על נפיחות ועל כאבים בברך. בבדיקתה אובחנה נפיחות, אך צילומים שנעשו לה לא העלו ממצא מיוחד, והומלץ לה לשכב עם רגל מורמת במשך 3 ימים. כן הומלץ לה להשתמש במשכחי כאבים. לאחר מספר ימים פנתה לאורטופד בקופ"ח שם התלוננה על נפיחות, שטפי דם וכאבים. התובעת נשלחה לבצע בדיקת אולטרסאונד, שבסיכומה נרשם: "לא הודגמו ממצאים פתולוגים בברך שמאל". נטען כי התובעת (תלמידת תיכון) נעדרה מבית ספרה במשך 3 שבועות, אם כי הוצגו אישורים רפואיים של רופא קופ"ח למשך 10 ימים בלבד, מיום 4.5.06 ועד יום 12.5.06 (וכן לא הוצג אישור בית הספר המעיד על העדרות בפועל). יצויין כי באישור שניתן ביום 9.5.06 נרשם כי היא פטורה מספורט למשך 3 שבועות. במהלך הדיון הוצג אישור רפואי נוסף, מיום 20.9.07 - אישור רטרואקטיבי בו נרשם כי מיום 20.6.06 ועד 20.9.07 יש להתחשב בתובעת בענין שיעורי ספורט בשל כאבים בברך. 5. התובעת עותרת לפיצוי כולל בסכום של 22,000 ש"ח, אשר יקח בחשבון את הכאב וסבל שנגרם לה, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות (הוצגו קבלות בסכום של כ- 180 ש"ח). 6. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה וכי אין להטיל עליה אחריות בגין האירוע, זאת מאחר ולא ידעה על המפגע, וכן כי המפגע נמצא בכביש במקום שאינו מיועד להולכי רגל. לחילופין נטען כי במידה ותוטל אחריות יש להטיל על התובעת אשם תורם מכריע לקרות האירוע, וכי הפיצוי הראוי, בהתחשב בפגיעה הקלה הינו בסך 3,000 ₪, וזאת בטרם ניכוי אשם תורם. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סכום של 3,000 ש"ח. בקביעה זו נתתי דעתי בין היתר לדברים הבאים: (א) יש לקבל גרסת התובעת כי נפלה במקום האמור-ראה בהקשר זה תיעוד רפואי מיום 1/5/06: "אתמול נפלה על ברך ברחוב", ומיום 4/5/06:"...רגל ניכנסה לביוב..". (ב) מהתמונות שהציג ב"כ התובע עולה כי מדובר במפגע (שלב אחד ברשת הברזל שהיתה מונחת על פתח הניקוז היה חסר), יחד עם זאת, ברור כי המקום אינו מיועד כלל להולכי רגל (מדובר בכביש), כאשר בסמוך למקום נמצא מעבר חציה, כך שכלל לא ברור מדוע בחרה התובעת לחצות את הכביש במקום שאינו מיועד לכך, ולדרוך על רשת ניקוז שניתן לראות באופן ברור כי חסר בה שלב. (ג) לאור האמור לעיל יש לייחס לתובעת אשם תורם גבוה מאוד לקרות האירוע, הגם שיש לתת את הדעת לכך שהנפילה ארעה באור יום, בדרכה חזרה מבית הספר, במקום מוכר. (ד) במישור הנזק נתתי דעתי לכך כי הפגיעה היתה קלה יחסית, לא הצריכה טיפול מיוחד פרט לחבישה, לא הותירה נכות, וכעבור 10 ימים בלבד כבר יכלה לשוב לבית הספר. באשר לטענה כי התובעת סבלה במשך שנה שלמה מכאבים, יש לומר כי לא הוצג ולו מסמך רפואי אחד במהלך אותה שנה. הוצג מסמך אחד שניתן, כאמור, בצורה רטרואקטיבית, בתום אותה תקופה (9/07), ומכאן שאין לייחס לו משקל רב. 8. סוף דבר: הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סכום כולל של 3,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%+מע"מ, וכן להשיב לה את האגרה ששולמה על ידה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה. מאחר והתיק הסתיים בפשרה, טרם ישיבה שלישית, פטורה הנתבעת מתשלום יתרת האגרה. נוכח גובה הסכום שנפסק איני מורה על הפקדה על אף שמדובר בקטינה. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבוריניקוזנפילה