גזר דין 1. כתב האישום בתיק זה הוגש לבית המשפט בתאריך 02/12/02. חשוב לציין שמדובר בכתב אישום המשתרע על 42 עמודים, אשר רשומים בו 281 עדי תביעה. 2. בתאריך 23/12/02 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן ובו 328 עדים, ולאחר זמן הוגש כתב אישום מתוקן בשנית. 3. המאשימה מיוצגת על ידי פרקליטות מחוז המרכז למיסוי וכלכלה, באמצעות עוה"ד מרגולין ומויאל, הנאשמים 1 - 3 מיוצגים על ידי עוה"ד דרור ומנצ'ל והנאשמים 4 - 6 מיוצגים על ידי עו"ד אפשטיין. 4. התיק אמור היה להישמע בפני כב' השופטת חני סלוטקי. 5. המאשימה הגישה לנשיא (בדימוס) גלעדי, בקשה לקבוע אם התיק לדיון בפני דן יחיד או בפני מותב תלתא. מסיבות שתוארו בהחלטת השופט גלעדי מיום 06.11.03, הוחלט על ידו שתיק זה ידון בפני מותב תלתא בראשות ס. הנשיא השופט טימור. 6. זמן קצר לאחר שהנשיא (בדימוס) גלעדי נתן את ההחלטה הנזכרת בסעיף 5, זימנתי אלי את באי כוח הצדדים והבהרתי להם את מצוקת כח האדם השיפוטי בבית המשפט המחוזי בב"ש וכי אם התיק ישמע בפני מותב תלתא, פרוש הדבר שרבע משופטי בית המשפט המחוזי בב"ש יצטרכו לדון רק בתיק זה במשך חודשים ארוכים ואולי שנים, לאור העובדה, שכפי שצויין לעיל, התביעה אמורה היתה להעיד 328 עדים ויש להניח שגם הסניגורים היו מעידים כמה עשרות עדים מטעמם. לכן הצעתי לצדדים להעביר את התיק לדיון בפני מגשר, כב' הנשיא (בדימוס) אפרים לרון, כאשר האלטרנטיבה היתה - שיתוק חלקי של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לתקופה בלתי ידועה מראש. הצעתי הובאה ע"י נציגות המאשימה בפני היועץ המשפטי לממשלה והוא הסכים ש"המגשר" המוצע או הח"מ "יגיעו לפשרה בנוגע לסכום שבמחלוקת", שכן הצדדים הגיעו להסכמות, לבד מגובה הקנסות ואורך תקופות המאסר שיוטלו על הנאשמים. גם הנאשמים נתנו את הסכמתם ל"העברת הדיון" לכב' הנשיא (בדימוס) לרון. 7. כב' הנשיא (בדימוס) לרון כינס את באי כוח הצדדים ואת הנאשמים למספר דיונים, ולאחר עבודה מאומצת, הגיעו הצדדים להסכמות, שבעקבותיהן הוגש כתב אישום מתוקן והסדר טיעון מפורט. אנו מסמנים את הסדר הטיעון, כולל הנספח, כמוצג במ/1. 8. הנאשמים הורשעו ב-6.4.05 בעובדות שיוחסו להם "בכתב האישום המתוקן בשנית" שצורף ל"הסדר הטיעון", שנחתם באותו יום. לגבי הנאשם 6 - פנינו, כמוסכם בהסדר הטיעון, לשירות המבחן למבוגרים כדי שיחווה את דעתו אם ניתן לבטל את הרשעתו של נאשם זה. 9. הרקע לעבירות שעברו הנאשמים תואר בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן כלדקמן: "1. בחודש מאי 1999, או במועד סמוך, רכשו נאשמים 1 ו-4 אנית הימורים בשם אטלנטיק X (להלן: "אנית ההימורים/האניה"). 2. לכל המאוחר בראשית 2000 החלו נאשמים 1-3, אב ושני בניו, ביחד עם נאשם 4 לארגן משחקים אסורים והימורים, כהגדרתם בחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין" ולהלן: "משחקים אסורים"), ולערוך אותם על גבי אנית ההימורים. 3. נאשם 1 היה אחראי על קבלת החלטות בכל נושא הקשור בארגון המשחקים האסורים ועריכתם. 4. המשחקים האסורים עצמם בוצעו בשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל ובשטח הטריטוריאלי של מצרים. 5. ארגון ועריכת משחקים אסורים בשטח הטריטוריאלי של מצרים מהווה עבירה על החוק ועל פי הדין המצרי. 6. נאשמים 1-4 פעלו להסתיר את הקשר שלהם לאנית ההימורים, לארגון המשחקים האסורים ולעריכתם. 7. כמו כן ביצעו נאשמים 1-4 פעולות ברכוש, שהוא רכוש אסור, כהגדרת המונחים בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), במטרה להסתיר ולהסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, או כל עשיית פעולה אחרת בו (להלן: "פעולות הלבנת הון"), הכל כמפורט באישום השני. 8. בהמשך למתואר בסעיפים 5-6 לעיל, שלטו נאשמים 1-4 במערך חברות זרות וישראליות, כדלקמן: BLUE WAVE CRUISES LTD היא חברה זרה שמקום רישומה הוא באיי מרשל (להלן: "בלו וייב"). נאשם 4 מחזיק במניות בלו וייב, בשמו ובשם נאשמים 1-3. EMERALD TRADING S.A. היא חברה זרה שמקום רישומה באיי מרשל (להלן: "אמרלד"). נאשם 4 מחזיק במניות אמרלד, בשמו ובשם נאשמים 1-3. HOLIDAY TRADING S.A. היא חברה זרה שמקום רישומה באיי מרשל (להלן: "הולידיי"). נאשם 4 מחזיק במניות הולידיי, בשמו ובשם נאשמים 1-3. MERCURY INVESTMENTS S.A. היא חברה זרה שמקום רישומה באיי מרשל (להלן: "מרקורי"). נאשם 4 מחזיק במניות מרקורי, בשמו ובשם נאמשים 1-3. רויאל אופק שירותי ספנות ושייט בע"מ, היא חברה ישראלית, שבעליה הראשונים היו נאשם 1 (להלן:"רויאל אופק") ותושב זר, קרוב משפחה של נאשם 1, בשם לואי פחארטין (להלן: "לואי"). ביום 3.12.00, או במועד סמוך, הועברה המניה שהחזיק נאשם 1 לללי כהן, אמו של נאשם 1 (להלן "ללי"). על פי מסמכי ההתאגדות של רויאל אופק ובהתאם להצהרותיה לרשויות, משמשת החברה כסוכנות אוניות. מנהלי החברה הם נאשמים 1-3, והמוסמכים לייצגה ולחייבה הם נאשמים 1-4. 9. החברות הנזכרות בסעיף 7 א-ג לעיל, הוצגו באופן פורמלי כמי שמבצעות את ארגון המשחקים האסורים ועריכתם. בפועל, ארגון המשחקים האסורים ועריכתם בוצעו על ידי נאשמים 1-4, או מי מטעמם, כמפורט באישום הראשון. 10. נאשמים 1-4 השתמשו בחברות הנזכרות בסעיף 7 כדלקמן: רכשו באמצעות בלו וייב ביום 11.5.99 או במועד סמוך, את אנית ההימורים. כרתו חוזה בין אמרלד לרויאל אופק, ביום 1.6.99 או מועד סמוך, למתן שירותי סוכנות אניה. העבירו מחברת בלו ווייב לרויאל אופק ביום 18.7.99 את הטיפול בענייני התפעול והניהול של האניה. כרתו חוזה בין בלו וייב לאמרלד, במועד בלתי ידוע, להפעלת המשחקים האסורים באניה. החליפו את אמרלד בהולידי, ביום 1.1.02 או מועד סמוך, וכרתו חוזה בין הולידי לבלו וייב, ביום 1.1.02 או מועד סמוך, להפעלת המשחקים האסורים באניה. כרתו חוזה בין הולידי לרויאל אופק, ביום 4.1.02 או מועד סמוך, למתן שירותי סוכנות אניה. 11. בנוסף השתמשו נאשמים 1-4 בחברות הנזכרות בסעיף 7 ד-ה לעיל לשם ביצוע פעולות הלבנת הון, כמפורט באישום השני." 10. אנו עושים את כתב האישום המתוקן בשנית כחלק בלתי נפרד מהכרעת דין זאת, יחד עם זאת אציין בשנית את העבירות שיוחסו לכל אחד מהנאשמים: א. הוראות החיקוק בהן מואשמים נאשמים 1-4 ו-6 1. איסור הלבנת הון - 38 עבירות על סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון לנאשם 1; 19 עבירות לנאשמים 2-4. 2. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור - 38 עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון לנאשם 1; 19 עבירות לנאשמים 2-4; 2 עבירות לנאשם 6. ב. בנוסף הואשמו הנאשמים 4-1 בעבירות הבאות: מירמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - עבירה על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א 1961. ג. הנאשמים 1 ו-5 הואשמו בעבירות הבאות: מתן שוחד, עבירה על סעיף 291 לחוק העונשין. 11. בהתאם להסכמת הצדדים, אנו מחלטים בזאת את כל הנכסים המפורטים בהסדר הטיעון שהגישו הצדדים ולפי תנאיו. החילוט נעשה מכח סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. 12. העבירות שעברו הנאשמים חמורות עד למאוד. מדובר בעבירות לפי חוק איסור הלבנן הון, עבירות של מתן שוחד (לגבי נאשמים 1 ו-5), עבירות של מרמה ותחבולה ועורמה בכוונה להתחמק מתשלומי מס הכנסה (לגבי נאשמים 1-4) ועבירות של ארגון משחקים אסורים (לגבי הנאשמים 1-4). ב"כ המאשימה הכתירה את הרשעת הנאשמים בתיק זה כ"נדבך מרכזי במלחמה של רשויות החוק בנגע ההימורים ובתופעות הלבנת ההון והשמטת הכנסות הנלוות של אותו נגע. החוק הנ"ל נועד לצרף את מדינת ישראל למשפחת העמים הנלחמת בפשיעה גם באמצעות הכלי של מלחמה ברווחים כלכליים". בשולי החלטה שכתב כב' השופט יעקב טירקל, מבית המשפט העליון, בבש"פ 0157/03 שלום איסקוב וחמישה אח' נ. מדינת ישראל ביום 1.12.03, הוא כתב מספר מילים על העבירה של הלבנת הון, לאמור: ה"דברים אמורים בעבירה חמורה, שיש אומרים שהיתה למכת מדינה, השולחת גרורות ממאירות לכל מגזרי המשק כמעט. זאת פעילות פלילית הכרוכה בפשע המאורגן והמסכנת את החברה, את הכלכלה ואת אזרחי המדינה. כדי להילחם בתופה זאת ולמגרה נחקק חוק איסור הלבנת הון, שמטרותיו הוסברו היטב בדברי ההסבר להצעת החוק: "ההכרה כי מדינת ישראל משמשת גם היא בסיס נוח לפעולות של הלבנת הון, וכי החקיקה בתחום הלבנת הון תשרת אינטרסים לאומיים וכלכליים, וכן אינטרסים של שלטון החוק, הן פרי ניסיון שנצבר בשנים האחרונות, כתוצאה מחשיבה חדשה של רשויות אכיפת החוק בתחום הסמים והפשע המאורגן. ניסיון זה מלמד כי לא ייתכן מאבק יעיל נגד סחר בסמים ותופעות של עבריינות מאורגנת ללא תקיפה ישירה של תופעת הלבנת הון, תוך שימוש בכלים ההולמים את אופייה של התופעה ותוך הירתמות וגיוס של המוסדות הפיננסיים עצמם לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק במאבק זה. בהעדר צעדי התארגנות מעשיים בישראל להתמודדות עם התופעה, עלולה ישראל לשמש כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של ישראל, וכן באמון הציבור בישראל במערכות אלה". יתר על כן, המחוקק קבע עונש של עשר שנות מאסר לעבירה של איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ושבע שנות מאסר לעבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון (עבירות שבהן מואשמים העוררים). גם על ידי חומרת העונשים הביע המחוקק את דעתו, כאמור בדברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, על "ההשלכות השליליות הרבות שיש לביצוע העבירה והפגיעה החמורה בתקנת הציבור" ועל "חשיבות של המלחמה בעבירות אלה"". 13. ב"כ המאשימה הסבירה את נכונות המדינה להסכים להסדר טיעון כזה, שתוצאותיו העונשיות, לטעמה, מקלות במידה רבה עם הנאשמים, בין השאר בגלל רצונה שלא לשתק את בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שכן אם לא היה מושג הסדר טיעון היה בית המשפט נאלץ לדון בתיק זה במותב תלתא (בינתיים החוק שונה וניתן לדון בתיקים מסוג זה בפני שופט דן יחיד), דבר שהיה גורם לשיתוק בית המשפט המחוזי באר שבע ולתקלה גדולה לציבור. דעתי היא, כי נכונות המדינה להתפשר ולהתגמש במקרה זה אינו הכרח בל יגונה אלא להפך, מדובר בצעד הראוי להערכה, שכן במקרה זה אולי יצאו הנאשמים בעונש קל מזה שהיו ראויים לו אלמלא ההסדר - אבל לעומת זאת בית המשפט יתפנה לדיון בעשרות תיקים אחרים, חמורים לא פחות - וכן בתיקים אזרחיים שבהם צדדים ממתינים שנים רבות ליומם בבית המשפט. ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה בפנינו, שההמלצה על הטלת עונשי מאסר קצרים על הנאשמים היתה לא רק בשל המצוקה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע והצורך להגיע להסדר טיעון כדי לצמצם את המצוקה הזאת, אלא היא היתה גם סבורה - "שהאינטרס שעמד בבסיסו של כתב אישום זה וכתבי אישום נוספים שהוגשו לגבי ספינות קאזינו אחרות, הוא אינטרס של מיגור תופעת ההימורים באילת, וכדי לקדם את האינטרס הזה (סברה המדינה) שיש חשיבות רבה לתוצאה שהיא תוצאה שנראית לעין באופן מיידי... במצב דברים זה הודיית הנאשמים והרשעתם הם חלק בלתי נפרד מן התוצאה שאליה (הגיעה המדינה) ולפיה, ככל הידוע כרגע למדינה, לא פועלות אוניות קאזינו באילת". ב"כ המאשימה הטעימה, שהיא נמנעה מהבאת ראיות והחליטה לקדם הסדר טיעון לאחר שבמשך שנים היה קושי, שנבע מנושאים של משפט בינלאומי ויחסים דיפלומטיים עם המדינה הגובלת, והיה קושי גדול באכיפת כל הנושא לגבי הימורים באוניות המשייטות מעבר לגבולות ישראל. כל קביעה כזו חייבה, לדבריה, לציין היכן עובר הגבול בדיוק, כאשר בסופו של יום, העונשים שהומלצו על ידי המגשר הם כאלה שלקחו בחשבון את הטענות שנזכרו לעיל. ב"כ המאשימה הרחיבה במתן הסבר על האילוצים שעמדו בפני הרשויות השונות, קרי רשות הנמלים ושלטונות הצבא (ראה עמודים 22 - 20 לפרוטוקול). 14. ב"כ הנאשמים 1-3, עו"ד דרור, ביקש מאיתנו לאשר את הסדר הטיעון ולדון את הנאשמים לעונשים שהומלצו. גם עו"ד אפשטיין, ב"כ הנאשמים 4-6, המליץ לאשר את הסדר הטיעון. 15. לגבי הנאשם מס' 6, ביטון (משה) מייק, ערך שירות המבחן בדיקה מעמיקה ובסופה הגיע למסקנה שבוטאה בתסקיר מיום 4.7.05 כדלקמן: "מייק התקשה לשתף אותנו באופן מעמיק יותר בהסתבכותו הפלילית והתייחסותו לעבירה היתה קונקרטית ומצומצת. כאמור, גם תוכניותיו לעתיד אינן ברורות בשלב זה, כפי שעלה מהשיחה איתו. לאור זאת, אין בידינו להמליץ על אי הרשעתו בדין. במידה שבית המשפט ישקול הטלת צו של"צ נוכל לגבש תוכנית מתאימה במסגרת תקופת דחיה בת מספר שבועות". ב"כ המאשימה אמרה, כי היא הסכימה להסדר הטיעון לגבי נאשם זה רק אם תהיה המלצה חיובית מצד שירות המבחן. בהעדר המלצה כזו, היא ביקשה להרשיע את הנאשם מס' 6. ב" נאשם מס' 6, עו"ד אפשטיין, ציין שמרשו עומד בפני סיום הפקולטה למשפטים, והרשעתו תפגע בסיכוייו לקבל רשיון עריכת דין, והוא ביקש מאיתנו לבטל את ההרשעה "הגם שאין המלצה של שירות המבחן" וזאת בהסתמך על סעיף 2 לפקודת המבחן שבו לא נכתב שניתן לא להרשיע נאשם רק אם שירות המבחן ממליץ על כך וכי עמדת שירות המבחן היא רק אחד השיקולים העומדים בפני בית המשפט בשאלה זו. לגבי יתר מרשיו ציין עו"ד אפשטיין, כי הנאשמים "ויתרו על חלום גדול מאוד, על הימורים חוקיים במפרץ אילת... החלום נטוע לא בפירצה בחוק אלא בעובדה שהים הסגור של מפרץ אילת וחופש השייט בו היו סיבה לפעמים ליציאה למלחמה של מדינת ישראל. המדינה נלחמה על חופש השייט באילת ומדינת ישראל ניסחה את חופש השייט בהסכם השלום שהיא חייבה וזה הופך את הים לים בינלאומי חופשי. יש", הוסיף עו"ד אפשטיין, "כוחות רבים שזורמים מתחת לפני השטח וטעם טוב לעיסקה הוא העובדה שהשאלות האלה לא נדונו". 16. עו"ד דרור ציין, ודבריו לא הוכחשו על ידי ב"כ המאשימה, שספינות ההימורים באילת פעלו מאז שנות ה-90, "וכל אדם, שרצה לעלות על ספינת הימורים והיה מגיע לנמל לא היה משלם לרשות הנמלים. היה לוקח בקופה כרטיס של אחת הספינות ובסוף היום הקופה היתה מעבירה את הכרטיסים לרשות הנמלים על פי צבע והרשות היתה באה לבעלי הספינה ואמרו להם כמה מהמרים עולים ולקחו 4 דולר על כל מהמר". עוד הוסיף ע"ד דרור, כי הספינות של חיל הים היו מתואמות עם הספינות וגם עם המשטרה המצרית, הכל היה בתיאום ואף אחד לא אמר להם שהם עוברים על החוק. הנאשמים הגישו אלבום תמונות (שסומן נ/4) ומהתמונות שבו ניתן ללמוד שבמקומות רבים באילת, ובייחוד כנראה בדרך למקום המעגן של הספינה, הוצבו, בריש גלי, שלטים גדולים שעליהם היה כתוב : " קזינו ויקטוריה * * * * * קזינו מס' 1 * * * * 6341356 " כן, רואים בתמונות שהוגשו את הספינה כשהיא עוגנת בנמל אילת, בריש גלי ולא בהסתר, כשעליה, באותיות ענקיות המילה "קזינו". כמו כן, רואים בתמונות מבנה, ששימש כנראה מקום לרכישת כרטיסים לעלייה לאוניה. והתמוה מכל, בלוח מודעות גדול מאוד שניצב באילת, תחת הכותרת "רשות הנמלים והרכבות - נמל אילת" מופיע השם "ויקטוריה 2000" מספר פעמים, והכוונה כנראה שמשרדי הקזינו הזה שוכנים בביתן מספר 2 במתחם רשות הנמלים באילת. הסניגורים לא טענו, כי על יסוד סעיפים 34יח או 34יט אין הנאשמים נושאים באחריות פלילית, אבל, נוכח האמור לעיל, אני סבור כי ניתן לקבל את דברי הסניגורים כנכונים, מה גם שב"כ המאשימה, בהגינותה, לא ניסתה אפילו לסתור אותם. ניתן, אם כן, לטעון שהיה מעין "שיתוף פעולה שבשתיקה", או לפחות עצימת עיניים, מצד הרשויות השונות עם בעלי ספינות ההימורים, ואדם תמים, יכול היה לחשוב שהכל חוקי והכל מותר, שאם לא כן כיצד הרשויות משלימות עם העובדה, שבעשרות מקומות מרכזיים באילת ניתלו שלטי פרסומת של אוניות הקזינו, כיצד ספינות של חיל הים היו מתואמות עם ספינות ההימורים, כיצד היו תיאומים בין שלטונות הנמל לבין ספינות המשטרה המצרית וכיצד אדם יכול היה לרכוש כרטיסי עליה לאוניה, על החוף, במשרדים של חברות ההימורים והכל מבלי שהרשויות העירוניות והממשלתיות יפצו פה ואף אחד לא יפסיק את הפעילות הבלתי חוקית הזו. כאמור, אומנם ב"כ הנאשמים, בהגינותם, לא טענו שיש בתופעות הללו משום פטור מאחריות פלילית או הגנה מן הצדק, אולם אף אני סבור, כי יש בכך כדי להוות נימוק לקולא לטובת הנאשמים לאור העובדות שנסקרו לעיל, וזו סיבה נוספת שבגללה מן הדין לקבל את הסדר הטיעון. 17. יצויין שהממונה על עבודות שירות חיווה את דעתו שהנאשמים 2, 3, 4 ו-5 יוכלו לרצות את עונשי המאסר שהומלץ עליהם בהסדר הטיעון בעבודות שירות. 18. לאור האמור בהסדר הטיעון, וההנמקה שפירטתי לעיל, הייתי ממליץ לחברי לקבל את הסדר הטיעון ולדון את הנאשמים לעונשים הבאים: א. נאשם מס' 1 דניאל כהן (יחזקאל) 36 חודשי מאסר, מתוכם 17 חודשים לריצוי בפועל ויתרת התקופה על תנאי לשלוש שנים מיום שחרורו מבית הסוהר לבל יעבור את העבירות שבהן הורשע וכן עבירות נוספות לפי חוק איסור הלבנת הון. תחילת ריצוי עונש המאסר ביום 22.11.05. קנס בסך 400,000 ₪ או עשרה חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם תוך 90 יום מהיום. כל הערבויות הבנקאיות שניתנו להבטחת התייצבותו למשפט ו/או ליציאתו לחו"ל ישמשו כחלק מהערבויות להבטחת התשלומים כמפורט בפרק ב' של ההסכם (סעיף 19 לגז"ד זה). עד למועד התייצבותו לריצוי המאסר, יוותר בתוקף העיקול שהוטל על הבית ברחוב השומר 9, נס ציונה (מדובר בבית פרטי עם גינה בשווי של לפחות 400,000 $ שעליו רשומה משכנתא בשווי של כ-90,000$). עיקול זה יוסר עם התייצבותו לריצוי העונש או שהנכס יחולט לקופת המדינה היה ולא יתייצב לריצוי עונשו. במידה ויהיה צורך לתקן את כתבי הערבות יבוטלו הקיימות כנגד קבלת ערבויות מתאימות. יתר הערבויות (אישיות ו/או צד ג') יעמדו בעינן בנוסף לנכס, כאמור, עד להתייצבותו לריצוי העונש. ב. נאשם מס' 2 ציון כהן (יחזקאל) 12 חודשי מאסר מתוכם ששה חודשים לריצוי בפועל בעבודות שירות במטה מ.ל.ח בבי"ס תיכון גולדור, אילת, וששה חודשים על תנאי לשלוש שנים מהיום לבל יעבור את העבירות שבהן הורשע ובנוסף עבירות נוספות לפי חוק איסור הלבנת הון. הנאשם 2 יתחיל לבצע את עבודות השירות בעוד 60 יום מהיום והמזכירות תשלח על כך הודעה לממונה על עבודות שירות. קנס כספי בסכום של 175,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם תוך 90 יום מהיום. ג. נאשם מס' 3 יניב כהן (יחזקאל) 12 חודשי מאסר מתוכם ששה חודשים לריצוי בפועל בעבודות שירות במטה מ.ל.ח בבי"ס תיכון גולדור באילת וששה חודשים על תנאי לשלוש שנים מהיום לבל יעבור את העבירות שבהן הורשע ובנוסף עבירות נוספות לפי חוק איסור הלבנת הון. הנאשם 3 יתחיל לבצע את עבודות השירות בעוד 30 יום מהיום והמזכירות תשלח על כך הודעה לממונה על עבודות שירות. קנס כספי בסכום של 175,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם תוך 90 יום מהיום. להבטחת התייצבותם של נאשמים 2 ו-3 לריצוי עבודות השירות ישאר משועבד הנכס הידוע כמגרש 275 בשכונת שחמון באילת, הרשום על שם נאשם מס' 3, והשיעבוד יוסר עם התייצבותם של הנאשמים, או שהנכס יחולט לקופת המדינה היה ומי מהם או שניהם ביחד לא יתייצבו, כאמור, לביצוע עבודות השירות. הערבויות הבנקאיות שהעמידו הנאשמים 2 ו-3 ישוחררו לטובתם, ויתר הערבויות (אישיות ו/או צד ג') יעמדו בעינן בנוסף לנכס, כאמור עד התייצבותם לריצוי עבודות השירות. ד. נאשם מס' 4 הראל צדוק (שועה) 12 חודשי מאסר מתוכם ששה חודשים לריצוי בפועל בעבודות שירות באגף התחזוקה בעירית אילת וששה חודשים על תנאי לשלוש שנים מהיום לבל יעבור עבירות שבהן הורשע ובנוסף עבירות נוספות לפי חוק איסור הלבנת הון. הנאשם 4 יתחיל לבצע את עבודות השירות ביום 16.10.05 והמזכירות תשלח על כך הודעה לממונה על עבודות שירות. קנס כספי בסכום של 175,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם תוך 90 יום מהיום. כל הערבויות הבנקאיות שניתנו להבטחת התיצבותו של הנאשם 4 למשפט ו/או ליציאתו לחו"ל ישמשו כחלק מהערבויות להבטחת התשלומים כמפורט בפרק ב' להלן. עד להתייצבותו לריצוי עבודות השירות יוותר בתוקף העיקול שהוטל על הבית בהרחבה 34 במושב צרופה (שערכו על פי הערכת שמאי 250,000$). עיקול זה יוסר עם התייצבותו לריצוי העונש או שהנכס יחולט לקופת המדינה היה ולא יתייצב לריצוי עונשו. ה. נאשם מס' 5 מישל (מאיר) קדוש 8 חודשי מאסר מתוכם 4 חודשים לריצוי בפועל בעבודות שירות בבית חולים יוספטל באילת ויתרת התקופה על תנאי לשלוש שנים מהיום לבל יעבור עבירות שבהן הורשע. הנאשם 5 יתחיל לבצע את עבודות השירות בעוד 30 יום מהיום והמזכירות תשלח על כך הודעה לממונה על עבודות שירות. קנס כספי בסך 75,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר באם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום. להבטחת התייצבותו של הנאשם מס' 5 לריצוי עבודות השירות יעמדו בתוקפן הערבויות שנתן לצרכי התייצבות למשפט מלבד הערבות הבנקאית שתשוחרר לטובתו. עם התייצבותו לריצוי עבודות השירות ישוחררו ויבוטלו הערבויות שנתן לצורך התייצבותו למשפט. ו. נאשם מס' 6 מייק משה ביטון לאור דברי ב"כ הצדדים כפי שפורטו בעמ' 29 לפרוטוקול אנו מורים לשירות המבחן למבוגרים להגיש עליו תסקיר משלים, ולאחר שיוגש התסקיר המשלים נקיים דיון חוזר בשאלת אי ההרשעה ו/או העונש שראוי להטיל על הנאשם הזה. 19. כמו כן, הייתי מציע לחברי לאשר את האמור בפרקים ב' ו-ג' של הסדר הטיעון ולתת לו תוקף כחלק מגזר דין זה ולראות בפרק הנ"ל כאילו הוא חלק מגזר הדין. יצויין שהחיוב הכספי הכולל שהוטל על הנאשמים הינו 4,600,000 ₪. עובדה זו נותנת ביטוי נוסף לחומרת מעשי הנאשמים ולצורך להלחם נגד התופעה של הלבנת הון. הנשיא י. פלפל השופט נ. הנדל: אני מסכים נ. הנדל, שופט השופטת ר. יפה-כ"ץ: אני מסכימה ר. יפה-כ"ץ, שופטת לפיכך הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' הנשיא י. פלפל. זכות ערעור (לגבי הנאשמים 1 - 5) תוך 45 יום לביהמ"ש העליון. משפט פליליהימורים