האם יש לשלם אגרה על בקשה לאישור עיקול זמני ? תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח 1987 (להלן: תקנות האגרות) קובעות: 2. חובת תשלום אגרה (א) לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול כאמור בתקנה 12א, או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה. תקנה 20 לתקנות האגרות מונה את העניינים אשר פטורים מתשלום אגרה. תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 עוסקות בבקשה לאישור עיקול זמני, לאחר שהמחזיק בנכסים המעוקלים לא הודה שאלו מצויים בידו או שהוא מתנגד לעיקול מכל טעם אחר: 369. מחזיק שלא הודה (א) לא הודה המחזיק כי נכסי הנתבע מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל תוך המועד שנקבע לו, יהא התובע שלפי בקשתו ניתן צו העיקול רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או תוך חמישה עשר ימים מתום המועד האמור, הכל לפי נסיבות הענין, להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול. (ב) דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה ויחולו עליה הוראות תקנה 19; דינו של מחזיק לענין אישור העיקול כדינו של נתבע בשינויים המחוייבים לפי הענין. תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: 19. תוכן ההזמנה בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט או הרשם. מטרת תקנה 369(ב) היא לפתוח חזית מריבה ישירה בין המחזיק לבין התובע. עם הגשת הבקשה לאישור העיקול, הופך המחזיק לנתבע לעניין אישור העיקול והבקשה הופכת לתובענה לכל דבר: אכן הלכה פסוקה היא שהבקשה לאישור העיקול אינה אלא בגדר תובענה המוגשת כנגד המחזיק. אם התובע לא בקש אשור העיקול - כך קובעת תקנה 371 - יהא העיקול בטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו, וזאת משום שלא נפתחה כלל חזית בין התובע לבין המחזיק. בית המשפט ציין בפסיקתו כי דין הבקשה המנומקת האמורה הוא, על פי תקנה 369(א), כדין כתב תביעה והיא תומצא למחזיק עם הזמנה לדין, בה יידרש להגיש כתב הגנה ככל נתבע אחר. משמע, המחזיק נעשה עם הגשת הבקשה נתבע לעניין אישור העיקול ובית המשפט יפסוק, על יסוד בקשת התובע מזה וכתב הגנתו של המחזיק מזה, גם בסכסוך שביניהם. גובה האגרה ייקבע, על פי הסכום המבוקש לאישור העיקול. אגרהעיקול