##(1) מה התנאים לקבלת פטור מאגרת בית משפט ?## מפסיקת בית המשפט ומעיון בתקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות) עולה כי על המבקש פטור מאגרת בית משפט לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים כדלקמן: ##(א)## כי אין ביכולתו לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך. ##(ב)## כי ההליך בגינו מתבקש הפטור מתשלום אגרה מגלה עילה. תקנות ביהמ"ש אגרות 2007 מראות כי, החלטה על פטור מאגרה שניתנה בשנתיים הקרובות מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה. ##(2) איך מקבלים פטור מאגרה ?## איך מקבלים פטור מאגרת בית משפט ? מסגרת הנורמטיבית המסדירה את עניין הפטור מאגרה, מעוגנת בהוראת תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות) , התשס"ז- 2007. תקנה 14 (ג) קובעת: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". שני אדנים, אפוא, לתקנה זו : האחד, חוסר יכולת כלכלית והשני הליך שמגלה עילה. בהתקיים שני אלה, רשאי ביהמ"ש ליתן פטור מאגרת ההליך, כולה או חלק הימנה. אגרת בית המשפט נגבית בגין שירות המסופק על ידי המדינה באמצעות מערכת בתי המשפט, וכספי האגרה נכנסים לקופתה מכאן, עניינה הלגיטימי של מערכת המשפט לגבות אגרה זו ולמנוע הליכי סרק, הפוגעים בהקצאת המשאבים הציבוריים בצורה לא נאותה ואף בעיקרון השוויון. מנגד, החיוב באגרה מגביל את זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ואף יש הרואים בה זכות הנעלית על חוקי היסוד ( ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות) אולם, גם זכות זו, ככל זכות אחרת אינה זכות מוחלטת אלא יחסית וניתן לפגוע בה בתנאים שונים, ובהם הדרישה כי הפגיעה תהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. תקנות בית המשפט (אגרות) באות, אפוא, לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין אפשרות ניצולה לרעה. לצורך עמידה בתנאי "הליך שמגלה עילה", אין הכרח להראות כי סיכויי ההליך הם ממשיים, אלא די בקיום סיכוי, ולו ברף נמןך (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר). הטעם לכך נעוץ בחשיבות שמייחס המשפט, כאמור, לזכות הפנייה של האזרח לערכאות. ##(3) פטור מאגרת בית משפט - מה צריך להוכיח ?## על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים. אשר לתנאי של העדר יכולת כלכלית, תקנה 14 (א) קובעת כי : "בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה". נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך זה עליו לפרוש תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבו הכלכלי. המבקש פטור מאגרה נדרש, כנאמר לעיל, אף להוכיח כי קיימת לו עילת תביעה. לצורך עמידה בתנאי זה "הליך שמגלה עילה", אין הכרח להראות כי סיכויי ההליך הם ממשיים, אלא די בקיום סיכוי, ולו ברף נמוך, בשל החשיבות שמייחס המשפט, לזכות הפנייה של האזרח לערכאות. ##(4) ההלכה בנושא פטור מאגרת בית משפט:## הלכה פסוקה היא כי בעל דין המבקש ליתן לו פטור מתשלום אגרה לשם נקיטתו של הליך משפטי, חייב להוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה הנדרשת ממנו ולא זו בלבד אלא שעל המבקש להכבד ולהכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי במטרה לשכנע את בית המשפט בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. זאת ועוד, המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים. יתרה מכך, על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופת הציבור. הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייבת להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבה ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו. בית המשפט ציין בפסיקתו כי יכולת לשלם אגרה היא היכולת לגייס את סכום הכסף הדרוש, ולאו דווקא היכולת לשלמו באופן אישי. על שום כך אין לבחון את שאלת יכולתו של בעל דין לשלם אגרה בקנה מידה מכני. יכולתו של בעל דין לשלם אגרה יכולה להתבטא גם בגיוס כספים לתשלומה, לרבות על דרך של קבלת הלוואה מקרובים, מכרים, ידידים או מוסדות בנקאיים ואחרים. על אדם שמבקש פטור מאגרת בית משפט לשכנע את בית המשפט כי עשה מאמץ לגייס את סכום האגרה. במידה ובית המשפט מתרשם כי המבקש בחר בפתרון הקל, היינו, העמסת האגרה שתשלומה מוטל עליו על שכם הציבור - לא יאושר פטור מאגרת בית משפט. יודגש כי אף בהתמלא כל התנאים המצטברים לעיל, אין הפטור ניתן באופן אוטומטי, ועל ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו ולבחון כל מקרה לגופו. פטור מאגרהשאלות משפטיותאגרת בית משפטאגרה