כיצד מתבצעת המצאת כתבי בי דין לחו''ל ? דרכי המצאת כתבי בי דין לחו''ל קבועות באמנה בדבר המצאתם בחוץ-לארץ של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים מיום 15.11.1965 (להלן: אמנת האג), אשר אומצה על-ידי הדין הישראלי בתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975. פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מורה כי המצאת כתבי בית-דין, שלא ניתן לעשותה בישראל, מחייבת קבלת היתר מבית-המשפט להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. יתרה מכך, עצם סמכותו של בית-המשפט לניהול ההליך תלויה במתן היתר כזה. בית-המשפט רשאי להעניק היתר המצאה לחו"ל בכפוף לקיום אחת העילות המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר-הדין האזרחי ובכפוף לדרישות שבתקנה 501 לעניין תוכן הבקשה למתן היתר. לדרך ההמצאה שנבחרה אין כל נפקות בשאלה אם היתר ההמצאה ניתן כדין. סוגיית דרכי ההמצאה רלוואנטית לשאלת ביצוע ההמצאה בפועל. כך, כנגד טענת הנמען כי לא קיבל כלל את המסמך, מקימה מסירה על-פי אחת מדרכי ההמצאה הקבועות בדין חזקה, כי ההמצאה בוצעה. אך מובן הוא, כי אין להיזקק לחזקה זו מקום בו ברי, על-פי המצב העובדתי, כי המסמך הגיע בפועל לידי הנמען. בפסיקה ובספרות הובעה הדעה, כי הקפדה על קיומן של הדרישות הפורמליות הקשורות לאופן ההמצאה היא תנאי לקיום ההליך בפני בית-המשפט. אלא שאין זו הלכה פסוקה, ובמספר פסקי-דין והחלטות של בית-המשפט העליון נקבע כי ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת, ישירה או עקיפה. בית המשפט ציין כי דרך ההמצאה הינה שאלה טכנית גרידא, ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד, שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוואנטיים. משפט בינלאומימסמכיםבעל דין בחו"ל / חברה בחו"להמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין