הנטל להוכיח תשלום דמי חופשה מוטל על המעביד : בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי מעביד חייב לנהל פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית בנוסף לחובתו לתת לעובד את ימי החופשה להם הוא זכאי או לשלם פדיונם עם סיום יחסי העבודה. יחד עם זאת נקבע כי במצב בו המעביד לא הציג פנקס חופשה אולם הוצגו תלושי משכורת, תלוש השכר מהווה ראשית ראייה בכתב לגרסת המעביד. כמו כן נקבע כי המעביד חייב לדעת ולהוכיח אם וכמה ימי חופשה קיבל העובד בפועל. משהוכיח העובד את תקופת עבודתו, עובר נטל ההוכחה אל המעביד שאומנם נתן לעובד את ימי החופשה מגיעים לו על פי החוק, לשם כך על המעביד לנהל פנקס חופשה מסודר. אופן ניהול פנקס חופשה : תקנות חופשה שנתית (פנקס-חופשה), התשי"ז-1957 קובעות בדיוק כיצד ינוהל פנקס חופשה. על פי התקנות, יש לנהל לגבי כל עובד, רישום שיכלול את פרטיו המלאים, את מועד החופשה שניתנה, את דמי-החופשה ששולמו ותאריך התשלום, את התאריך בו חדל העובד לעבוד, ואת פדיון-החופשה ששולם ותאריך התשלום. היעדר ניהול פנקס חופשה על ידי המעביד משמש לטובת העובד בהוכחת ניצול ימי החופשה כאשר התביעה נידונה בבית הדין לעבודה. נטל ההוכחהדמי חופשה שנתית