משטרת ישראל רושמת למעלה ממיליון דו"חות לנהגים בשנה, אך איננה אחראית על גבייתם. על פי נתוני המרכז לגביית קנסות (הנכונים למאי 2011) הרי רישיונם של כ - 270,000 נהגים לערך מעוכב עקב אי תשלום קנסות. יש לציין כי לרובם הגדול יש רישיון נהיגה בתוקף אך לו יבקשו רישיון חדש (עקב אובדן ו/או אחרי תקופת פסילה) לא יקבלו. מתוך אלו, כך על פי נתוני המרכז לגביית קנסות, קרוב ל - 120,000 נהגים פג תוקף הרישיון אך הם לא קיבלו רישיון חדש וגם לא יקבלו עד אשר רישיונם לא יחודש. לאלו יש להוסיף קרוב ל - 200,000 נהגים שרישיונם מעוכב בהוצאה לפועל עקב אי תשלום חוב אזרחי. חלקם מן הסתם בעלי חוב שבאפשרותם לשלם המתחמקים מחובם, וחלקם אנשי םקשי יום ופרנסה שאין בידם אפשרות לשלם, ואפילו היו מאוד רוצים לעשות כן. המצב מסתבך היות שנהג שרישיונו פג והוא לא חידשו בתוך שנה מיום פקיעתו, צריך לעבור מבחן תיאוריה ומבחן מעשי מחדש. רבים מנהגים אלו (אם לא רובם המוחלט) ממשיכים לנהוג ויצוין כי בהיעדר רישיון נהיגה אין להם גם ביטוח . מפעם לפעם נהגים אלה נתפסים וניתנת להם הזמנה לדין (על עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף). הניסיון מלמד כי חלק גדול מנהגים אלה גם לא מתייצבים בבית המשפט, ונשפטים בהעדרם לפסילה ו/או קנס נוסף. צווי הבאה שמוצאים לא יעילים ולרוב אינם מבוצעים. מניסיוננו נהג שנתפס והמשיך לנהוג מסתבך ברצף של קנסות ופסילות שאין לו כל אפשרות מעשית לצאת ממנה לבדו, וכך הוא נידון לעונש של "שלילת עולמים". התוצאה בעייתית. במקום לגבות את הקנסות, הסנקציה היא עונש פלילי שניתן על נהיגה בלא רישיון נהיגה כיוון שפג תוקפו. שוב, במקום לגבות את הקנס, "מענישים" את הנהג על כך שלא שילם ובמקרים לא מעטים גורמים לבעיה חריפה יותר (ראו בעניין זה המאמר אברהם טננבוים וסיוון רצון "מגמות בדיני תעבורה - וביקורת החמרת הענישה" דין ודברים כרך ז' חוברת 1, כסלו תשע"ג-דצמבר 2012). מה יכול בית המשפט להטיל כעונש על עבירה מעין זו? לבית המשפט, שמקרה כאמור מגיע לידיו, נוח ביותר להטיל על הנאשם עונש כלשהו (מאסר בפועל, מאסר על תנאי או פסילת רישיון) ובכך "לסיים" את התיק. ואולם כפי שהסברנו, בפועל הבעיה איננה נפתרת אלא מוחמרת. אין טעם בקנס, משום שהנאשם ממילא לא משלם וזו הסיבה להסתבכותו, אין טעם בפסילה, משום שהוא הוכיח על עצמו כי הוא נוהג ללא רישיון. ניתן להטיל מאסר (או מאסר על תנאי) אך עונש זה יקר ואיננו פותר את הבעיה שכן כשהנאשם משתחרר מהמאסר, הוא ישוב לנהוג. דרך אחרת הקשה הרבה יותר לשופט היא ללחוץ על הנהג ולעזור לו לעזור לעצמו. קרי, לשלם את הקנסות ולעבור מבחן מעשי ותיאוריה מחדש עד אשר יוציא רישיון. זורי הדרך שזה נוקט מותב זה למרות שהיא הקשה ביותר עבורו. ומן הכלל אל הפרט כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10 לפקודת התעבורה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל- 1970. הטענה העובדתית בתיק היא כי ביום 09.11.09 בסמוך לשעה 09:45 נהג הנאשם ברכב בקטנוע מס' 17-594-60 ונסע בכביש הרכבת מול תחנת הדלק "סונול" ליד חניון אגד בתלפיות, בירושלים. על פי הנטען באותן נסיבות נהג הנאשם ברכב, לאחר שנודע לו שהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה עוד ביום 12.03.09 על ידי ביהמ"ש לתעבורה במסגרת תיק ת' 7692/06. באותן נסיבות נהג הנאשם כשרישיון הנהיגה שלו פקע עוד בשנת 2007, וללא פוליסת ביטוח בתוקף. במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 30.05.2013, ביקש הנאשם באמצעות ב"כ עו"ד קיסלסי לצרף עוד שלושה תיקים נוספים שבהם הודה והורשע הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. להלן מספרי התיקים: תת"ע 8853/09, תת"ע 4550-10-10 ו תת"ע- 2536-01-13. ביהמ"ש נענה לבקשת הצירוף. ביום 20.06.2013 הגיש התביעה את טיעוניה לעונש וביום 04.08.2013 הגישה ההגנה את סיכומיה. אציין כי ההגנה טענה בחצי פה כי הנאשם לאמיתו של דבר לא ידע על הפסילה, אולם היות והנאשם הודה כבר בפרוטוקול יותר מפעם אחת בכל ארבעת עבירותיו, לא מצאתי לנכון להתייחס לכך, אלא לטעונים לעונש בלבד. המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופסילה לתקופה של שנה. מנגד ההגנה ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולא להשית עליו עונש של מאסר בפועל ולהסתפק בעונש הצופה פני עתיד. מדובר בנאשם נורמטיבי שהסתבך עסקית עד חובות של ששה מיליון שקלים ובכל זאת הוא מתאמץ להחזיר חובותיו כמידת האפשר. בזמנו עד שקרס, סיפק פרנסה למשפחות רבות ורק נפילתו גרמה לכל זאת. מדובר באב לחמישה ילדים ששנים מהם משרתים כעת בצבא ביחידות מובחרות והוא האחראי לפרנסת המשפחה. בעיקר מציינת ההגנה כי לאחר מאמצים כבירים ועילאיים, ולאור לחצו של בית המשפט הנאשם הוציא רישיון נהיגה כדין ביום 28.02.2013. . מעבר לאמור לעיל ציינה כי אין עסקינן בנאשם "רגיל" ומסוכן שנהג ללא רישיון נהיגה, אלא מדובר בנאשם שהחזיק ברישיון נהיגה ובעל כישורי נהיגה המכיר את כללי הנהיגה וההתנהלות בכביש. בנסיבות האמורות לעיל, משהוציא רישיון נהיגה כדין ופועל להסדר חובותיו, לטענתה, שליחתו מאחורי סורג ובריחה, עלול לגרום לרגרסיה משמעותית במצבו ותפגע קשות בכלכלת המשפחה ובמאמציו להסדרת החובות. באשר למתחם הענישה הסנגורית צירפה אסופה של פסקי דין בהם בתי משפט הסתפקו בפסילה ובפסילה על תנאי וקנס ולא בעונש של מאסר בפועל. אין ספק כי הנאשם שלפנינו הוא אחד מאותם שלוש מאות שישים אלף מקרים (אף למעלה מזה) של נהגים שרישיונם מעוכב עקב בעיות כספיות (אם בגין חובות להוצאה לפועל, ואם בגין קנסות שלא נגבו). קרי, לא בגלל מסוכנתם לציבור נמנעת מהם האפשרות לנהוג אלא בגלל מצבם הכלכלי שלעיתים לא מאפשר תשלום קנסות. בנושא זה עסקתי בהרחבה בפ"ל (ירושלים) 460-04-10 מדינת ישראל נ' שוויקי (פורסם במאגרים המשפטיים, 23.10.2011) וכל המופעים שם רלוונטיים גם לעניינו). אכן מסכים אני עם טענת ההגנה כי עסקינן בנאשם ששינס מותניו ועמל קשות עד שהסדיר את רישיונו וכיום פועל ללא לאות להסדרת חובותיו הכספים. אולם, למרות כל ההבנה לנאשם הוא חרץ את גורלו בכך שהמשיך לנהוג שוב ושוב ביודעין ואף ניצל את ההזדמנויות שנתן לו בית המשפט גם לרעה, ולא אוסיף בכך. לאמור נוסיף, כי תיקון 113 לחוק העונשין שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", קובע את העיקרון המנחה בענישה ואת השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול בעת מתן גזר הדין. סעיף 40ד ו- 40ה לתיקון קובעים כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור. העונש ההולם על עבירות שלפנינו נע בין פסילה לתקופה ארוכה (כולל רכיבי ענישה נוספים) לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה או ארוכה (שיכול להיות גם בעבודות שירות). הכל בהתאם לשאר הנסיבות ולהקשר העניינים. לאור האמור, לאחר ששמעתי את הצדדים, ושקלתי את מדיניות הענישה, את נסיבותיו האישיות, גילו, עברו התעבורתי והוצאת רישיון הנהיגה כדין, ולאחר שקבעתי כי גורם השיקום הוא המרכזי במקרה שלפני, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 30 יום, היות ומדובר בתקופה קצרה וסמלית אין מקום לעבודות שירות אלא במאסר בפועל. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 29.9.2013 עד השעה 10:00, במעצר ניצן, איזור התעשיה הצפוני רמלה, כשברשותו ת.ז. או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון בשב"ס טל.08-9787336 או פקס: 08-9194028. מאסר על תנאי של חודשיים לשלוש שנים, אם ינהג בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה תקף. בשל מצבו הכלכלי לא מצאתי מקום להשית עליו קנס. כמו כן , אין מקום לרכיבי ענישה נוספים. משטרה