מהו העונש ההולם בעבירות של הפקרה ? זוהי השאלה העיקרית שלפנינו מה צריך להיות עונשו של מי שהיה מעורב בתאונת דרכים, ברח מהמקום והורשע בעבירת הפקרה? במיוחד לאור החוק החדש הקובע שכל עזיבת מקום נחשבת למעשה להפקרה? וצריכים אנו לזכור כי מנסיונו של בית משפט זה, הרי המפקירים רחוקים מלהיות עבריינים. רוב גדול של אותם מפקירים, אם לא רוב מוחלט, הם אנשים מן הישוב, נורמטיביים, בעלי משפחות, משרתים במילואים, תורמים לחברה, ובכל זאת, התנהגו כפי שהתנהגו. בדרך כלל גם להם עצמם אין הסבר למעשיהם מלבד הנטייה האנושית לברוח בשעת משבר. ונוסיף כי בריחה זו ברוב המקרים גם איננה רציונלית ומרעה משמעותית את מצבם של הבורחים/ות. ברוב המקרים מספרי הרכב של הבורחים ברורים, זהותם ידועה, והיום בעידן מצלמות האבטחה וסתם מצלמות הטלפון תהיה זו טפשות לחשוב כי המשטרה לא תאתר את הבורחים אחרי מאמץ קל. והתשובה היא כי למרות כל אלו אין מנוס מעונש מרתיע שכן מבלי קשר לסיבות הלא רציונליות לעיתים, מן הראוי להבהיר כי בריחה ממקום התאונה היא התנהגות מגונה שהציבור לא יכול לעבור עליה בשתיקה. והכל כפי שיתואר. פרטי המקרה שלפנינו הנאשם הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה בקלות ראש וברשלנות, לפי תקנה 21(א)+(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "התקנות") בצירוף סעיף 68 לפקודה, תשכ"א -1961; נהיגה תחת השפעה, לפי תקנה 26 לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודה; גרם נזק לאדם ולרכוש לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודה. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, שתה הנאשם ביום 10.5.12 בסמוך לשעה 23:00 כוס וקצת של בירה במסעדה בישוב בית נקופה. לאחר שעזב את המסעדה נהג הנאשם ברכבו, מ"ר 25-248-75, בכביש 1 לכיוון ירושלים. בעליה לכיוון הקסטל האיט רכב רנו שנסע לפני הנאשם את מהירות נסיעתו, והנאשם שלא הבחין בהאטה התנגש בחלקה האחורי של הרנו. כתוצאה מהתאונה הסתובב רכב הרנו על צירו ופגע במעקה הבטיחות בצד ימין. הנאשם הבחין בתאונה וברכבו נפתחו כריות האוויר, אך הוא לא עצר את הרכב כדי לעמוד על תוצאות התאונה והמשיך בנסיעה. בעקבות תקלה ברכב נאלץ הנאשם להשאיר אותו בתחנת דלק ועלה על מונית בדרך לביתו. לבסוף נמצא הנאשם ע"י המשטרה כשהוא בביתו שותה משקה אלכוהולי. בהתאם להסכמות בהסדר הטיעון הוריתי על הכנת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. כמו כן הוריתי על הכנת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר לעניין התאמתו של הנאשם לביצוע עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות כאמור בסעיף 51ב לחוק העונשין, תשל"ז -1977. טיעוני המאשימה לעונש: ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם וציין כי אלה מצדיקים מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הפנה את בית המשפט לפסקי דין בהם הוטלו עונשים כבדים על עבירות הפקרה לאחר פגיעה. בין היתר ציין ב"כ המאשימה את פסק דינו של מותב זה בעפ"ת 10059-04-13 מדינת ישראל נ' אבו ראס. נטען כי יש להטיל על הנאשם עונש של מעל לשנת מאסר בפועל, פסילת רשיון נהיגה לכ-10 שנים, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. טיעוני הנאשם לעונש מטעם הנאשם העידה אחותו אשר סיפרה על אופיו הנדיב והמסייע. היא טענה כי מעשיו בתיק זה אינם מאפיינים את דמותו באופן כללי. ב"כ הנאשם טען כי הנוסעים ברכב הרנו נפגעו פגיעות קלות מאוד. עוד ציין ב"כ הנאשם כי תסקיר שירות המבחן עולה בקנה אחד עם הדברים שנאמרו ע"י אחות הנאשם בעדותה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי שאינו בעל דפוסים עבריינים וכי מעשיו ככל הנראה נעשו מתוך מצוקה. כמו כן ציין ב"כ הנאשם את התרשמותו של שירות המבחן כי חרטתו של הנאשם והאמפתיה שהוא מביע כלפי הנפגעים היא אותנטית. ב"כ הנאשם תיאר את הנזק שייגרם לנאשם אם יישלח למאסר בפועל, הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינה אישית והפנה את בית המשפט לפסקי דין בהם ניתנו עונשים קלים של כמה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. לבסוף ביקש ב"כ הנאשם להימנע מהטלת עונש מאסר על הנאשם ובמקום זאת להטיל עליו עונש נרחב של של"צ. מתחם העונש ההולם הערך החברתי הנפגע - לפי פסיקת בית המשפט העליון תכליתה של עבירת ההפקרה היא להגן על שלושה ערכים חברתיים: הראשון והעיקרי הוא מתן עזרה רפואית לנפגעי תאונות דרכים; השני הוא מניעת הימלטותם של אשמים; השלישי הקלת פעולתם של גורמי אכיפת החוק (ראה: ע"פ 9628/09 שרעבי נ' מדינת ישראל). התיקון לחוק במסגרתו שונה נוסח סעיף 64א לפקודה עולה בקנה אחד עם הכללת תכליות המשנה לצד התכלית הרפואית העיקרית. תכליתן של שאר העבירות שעבר הנאשם הן כמובן שמירה על בטחון ציבור הנהגים. מדיניות הענישה - מדיניות הענישה בעבירת ההפקרה משתנה מאוד ותלויה בנסיבות האירוע. כפי שהסברנו ולאור הערכים החברתיים יש לבדוק את שלוש המטרות. מתן עזרה רפואית, מניעת הימלטות, ועזרה לגורמי החוק. ונדגיש כי אלו הירארכיות. דהיינו, המטרה הרפואית חשובה יותר מעניין ההימלטות וזה חשוב יותר מעזרה לרשויות. באירועים החמורים יותר, בהם יש צורך ממשי בעזרה רפואית ונעשית בריחה מודעת בכוונה להמלט מאחריות, ניתנים עונשים מחמירים. לעומת זאת, במקרים בהם הבריחה נעשית מתוך מצוקה או הלם לאחר שכבר הוזמנו גורמי הרפואה, וזהות הבורחים ידועה העונשים קלים יותר. לפיכך אין ללמוד מפסק הדין עפ"ת 10059-04-13 אבו ראס נ' מדינת ישראל אליו הפנה ב"כ המאשימה לענייננו. עניינו של פסק דין זה היה תאונה אשר גרמה לפגיעת גוף קשה, כאשר הנאשם לא הזעיק את גורמי הרפואה או אכיפת החוק ואף תיקן את נזקי הרכב מבלי להודיע על כך. מאידך פסקי הדין ת"ד 1233-08 פרקליטות מחוז דרום נ' אלטחן וע"פ 1206-07 מדינת ישראל נ' שאדי עוסקים בנאשמים אשר גרמו לפגיעות קלות, ולמרות שבריחתם נעשתה במטרה להימלט מאחריות, הוטלו עליהם עונשי מאסר בעבודות שירות בלבד. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - הנאשם נהג ברכב לאחר ששתה משקאות משכרים ובכך סיכן את עצמו ואת שאר הנהגים. בהמשך פגע ברכב בדרך שיכלה לגרום לנזק חמור בהרבה מזה שנגרם בפועל ואף לא עצר לעמוד על תוצאות התאונה. למרות זאת, יש להתחשב בכך שהנזק בפועל אינו משמעותי וכן בכך שככל הנראה בריחתו לא נעשתה מדעת ופעולותיו משוללות כל הגיון. הנאשם השאיר את רכבו בתחנת דלק ולא פעל בדרך כלשהי כדי לנסות לטשטש את עקבותיו. נראה שבכל הקשור לעבירת ההפקרה מעשיו הם בעלי אופי קל יחסית. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, ולאור היחס בין שלושת הרכיבים שעליהם עמדתי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם הוא בין 4 חודשי מאסר שיכולים להיות גם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. גזירת עונשו של הנאשם נסיבות שאינן קשורות בנאשם - לנאשם 30 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה במשך 27 שנות נהיגה. רוב העבירות אינן חמורות. התרשמות שירות המבחן מהנאשם היא חיובית. בתסקירו כותב שירות המבחן כי התרשם שהנאשם אדם נבון המעריך שמירת חוק ומתנהל בדרך כלל באופן יציב וכי ההתנהגות בגינה הורשע נבעה מתוך מצוקה. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות. לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשים מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בבית החולים הדסה הר הצופים. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 12.01.14 וההליכים הקשורים לכך יוסברו לו על ידי סנגורו. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים אם ינהג בזמן פסילה, או יפקיר לאחר פגיעה או בזמן שכרות או תחת השפעת אלכוהול,. וזאת (בהתאמה) בניגוד לסעיפים 67 לפקודה, סעיף 64א (על כל סעיפיו), סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, או תקנה 26 לתקנות התעבורה. פסילת הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים ימים בניכוי הפסילה המנהלית שריצה. רישיונו יופקד תוך 90 יום מהיום. קנס על סך 40,000 ₪ שישולם בעשרה תשלומים החל מיום 1.12.2013 המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום דריסהמשפט תעבורהתאונת דרכיםתאונת פגע וברח / הפקרהשאלות משפטיות