ביטול עסקה אופטיקה הלפרין

ביטול עסקה אופטיקה הלפרין העניין שבפני, תובענת התובעת לפיצויה בסך של 8,048 ₪, בגין עסקת רכישת משקפיים מאת הנתבעת. טענות התובעת לפי המתואר בכתב התביעה, התובעת פנתה לחנות הנתבעת, סניף קרית אליעזר, בסוף חודש מרץ 2011, מתוך עניין לרכוש משקפי ראיה עם עדשות מולטיפוקל (עדשה רב מוקדית). לדברי התובעת, הואיל ובאותה העת חל מבצע 1+1, הוצע לה לרכוש זוג משקפיים אחד, כאשר בנוסף לזוג המשקפיים אותו ביקשה לרכוש, תקבל זוג משקפיים ללא תוספת תשלום, ובהתאם בחרה משקפי שמש אופטיות, אותן אמורה הייתה לקבל ללא תוספת חיוב. מציינת התובעת, שלאחר המתנה ארוכה מהמובטח, נתקבלו אצלה שני זוגות המשקפיים, ואולם הם לקו בחוסר התאמה כך שהתובעת לא הצליחה לעשות בהן שימוש, ובהתאם הושבו שני זוגות המשקפיים לנתבעת (באמצעות מנהל החנות דאז, יוסי). לאחר כחודש וחצי הושבו לתובעת שני זוגות המשקפיים, ואולם עדיין, לא הייתה בהם התאמה לצרכי הראייה של התובעת, והתובעת ציינה כי פנתה למנהל הסניף דאז, יוסי, וביקשה לבטל את העסקה, להשיב את המשקפיים אשר נרכשו, ולקבל את כספה בחזרה, אולם נתקלה בסירוב לבטל את ההתקשרות. לאחר דין ודברים אלה, עשתה התובעת ניסיון נוסף, כפי שנתבקשה על ידי נציג הנתבעת, להסתגל למשקפיים, ואולם לאור אי התאמתם לצרכיה הרפואיים (מבחינה אופטית), שבה לסניף הנתבעת, וביקשה בפעם השנייה את כספה בחזרה. הפעם התנהלה התובעת מול מנהלת חדשה לסניף, אורנה, אשר ביקשה אפשרות לנסות ולתקן את הטעון תיקון. באותו שלב הושארו המשקפיים הרב-מוקדיות בסניף הנתבעת (ואין חולק כי לא הושבו עד היום), ואילו משקפי השמש (אשר גם בהם לא יכולה הייתה התובעת לעשות שימוש) נותרו אצל התובעת. בחלוף תקופה פנתה התובעת פעם נוספת לסניף, לבדוק מה עלה בגורל המשקפיים אשר נמסרו לבדיקה מחודשת, והתברר כי מנהל הסניף הוחלף פעם נוספת (ובאותה עת היה מנוהל הסניף בידי אדם בשם עומרי), ולאחר שגם אליו הופנתה בקשה לביטול ההתקשרות עקב אי התאמת המוצר אשר סופק, נענתה בדחייה נוספת. לאור כל אלו, טוענת התובעת כי הינה זכאית לבטל את העסקה ולקבל את מלוא המחיר אשר שילמה, בצירוף הוצאות שכירת עו"ד (אשר ניהל מו"מ מול הנתבעת אך ללא הצלחה) וכן פיצוי נוסף בגין אבדן שעות עבודה ועוגמת הנפש אשר הייתה מנת חלקה. טענות הנתבעת הנתבעת מנגד, לא הכחישה כי משקפי המולטיפוקל, אשר היוו עיקר עסקת הרכישה, מצויות בחזקתה מזה כשנה וחצי, ואולם לגישתה של הנתבעת, מאחר ותלונותיה של התובעת התמצו בזוג זה, אין ולא הייתה כל הצדקה, להשבת משקפי השמש אשר נרכשו או למסירת זיכוי בגינם. מציינת הנתבעת בכתב הגנה, כי לאחר התערבותו של מנהל בכיר מטעמה במחלוקת אשר נוצרה עקב שאלת מתן השירות, הוסכם על ביטול העסקה והשבת כספה של התובעת, ואולם הנתבעת סירבה לבטל את ההתקשרות במלואה, אלא אך ורק לבצע את הזיכוי בגין זוג משקפי הראייה (וללא זיכוי בגין משקפי השמש. הוסיפה הנתבעת והעלתה טענות לגבי תום ליבה ואמינותה של הנתבעת, ולגופו של עניין ציינה כי לשיטתה, מרגע שיוצרו המשקפיים על פי מפרט ייחודי שהינו תוצאת הבדיקה שנערכה לתובעת, הושלמה העסקה ולא קמה לתובעת זכות לבטלה, ובכל מקרה, אין ולא קיימת כל עילה לביטול ההתקשרות בנוגע למשקפי השמש. במסגרת הדיון אשר נערך בפני, הועלתה טענה נוספת של הנתבעת, אשר מצאתי לנכון להתייחס אליה בשלב זה, והיא הטענה כי התובעת קיבלה הנחה על שני זוגות משקפיים, ואין מדובר במבצע 1+1. לדברי נציג הנתבעת, במבצע אחד פלוס איד אמורה הייתה התובעת לקבל זוג משקפיים אחד במחיר מלא וזוג נוסף בחינם, כאשר על פי הקבלה, התובעת קיבלה הנחה של 60% על כל אחד מזוגות המשקפיים. דיון והכרעה טוענת התובעת בכתב התביעה, ובדיון אשר נערך בפני כי התקשרה בהסכם 1+1, וכי רואה היא את העסקה כמקשה אחת; וככל שכך הם פני הדברים, דורשת היא את ביטולה של העסקה בכללותה, והרי עבור זוג משקפי השמש לא שילמה, אלא קיבלה אותו ללא תמורה, בשל רכישת משקפי המולטיפוקל. בסעיף 2 לכתב הגנתה, מתארת הנתבעת כי אכן ההתקשרות הינה בעסקת אחד ועוד אחד. אציין כי במסגרת הדיון שבפני שינתה הנתבעת את טענותיה בהקשר זה, ונציגה ציין כי לגישתו, התובעת רכשה שני זוגות בהנחה, ואין צורך קשר או טעם לקשור בין שני זוגות המשקפיים. התובעת טענה בהקשר זה, כי את משקפי השמש לא תכננה ולא רצתה לרכוש, אלא רכשה אותם במסגרת 1+1, שכן ממילא התכוונה לקנות משקפי ראייה מולטיפוקליות. לגישתי, הצגת הנתונים על ידי הנתבעת, היתה חסרת תום לב; מעבר לשאלת האמינות של הנתבעת (אשר נפגמת מעצם שינוי הגרסאות), לא ראיתי הצדקה לנתק את העסקה לכלל רכיביה, שכן הובהר כי מדובר אכן במבצע 1+1, וכי משקפי השמש כלל לא היו נרכשות על ידי התובעת. מבחינתה של התובעת, ואני מקבל כי כך הם פני הדברים, המשקפיים אשר נתקבלו "במתנה" אינם נוגעים לשאלת הביטול, אלא קבלתם היתה תוצר לוואי של תנאי המבצע. העובדה כי לא מדובר במדויק במבצע 1+1 כפי שטען מנהל הנתבעת, או שהחשבונית הכילה רישום לפיו נמכרו שני זוגות משקפיים ב- 60% הנחה לגבי אחד מהם, אינה מעלה ואינה מורידה; שינוי הטיעון בהקשר של מהות העסקה, אינו מחמיא לנתבעת כלל; מבצע 1+1 מהווה דרך שיווקית ראויה למשיכת קהל הלקוחות, ולמעשה, העוסק מרוויח מרכישת יותר מוצרים המשווקים על ידו, (ורצונו של העוסק להרוויח נובע בעיקר מהפער שבין מחיר הרכישה של המוצר "העיקרי" לשוויו של רכיב ה"מתנה", כך שלמעשה בדרך כלל נרכשים שני מוצרים שערכם אינו זהה) - אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ללא רכישת המוצר "העיקרי" והיקר יותר, לא היה נרכש המוצר הנלווה, ובעת ביטול ההתקשרות לבטל את ההתקשרות באופן יחסי או חלקי, ולמעשה לכוף על הצרכן לשאת בניגוד לרצונו, בעלות מוצר ה"מתנה" ; לגישתי, ככל שמבוטלת ההתקשרות בשל פגם במוצר העיקרי, וכאשר הצרכן אינו מעוניין בהותרת מוצר ה"מתנה" בידיו (שונים הם הדברים אם הצרכן מעוניין לשמור את אותו רכיב, ואז עליו לשלם בעבורו) דינה של העסקה להיות מבוטלת במלואה, גם אם מדובר במוצר אשר הוכן במיוחד עבור הצרכן ואין לעוסק כל תועלת בהשבתו. לפיכך, ככל שתהא המסקנה כי לתובעת עילת ביטול בנוגע למוצר העיקרי המהווה את מרבית התמורה ומהווה המניע העיקרי לביצוע ההתקשרות - מן הראוי שכשם שהמכירה בוצעה בדרך של 1+1, תינתן ללקוח הזכות להשיב את שני המוצרים גם יחד. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי קמה לתובעת הזכות לבטל ההתקשרות שבין הצדדים ולקבל את מלוא כספה בחזרה, ואבהיר טעמי: הפרת החובה המוטלת על הנתבעת: אכן, מדובר במוצר אשר יוצר במיוחד עבור התובעת. ככזה, הוא אינו בר השבה וביטול לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א 2010, שכן תקנה 6 לתקנות, מבהירה כי אלו לא יחולו על מוצר אשר הוכן על פי צרכים נקודתיים של הצרכן. יחד עם זאת, ככל שנפלה אי התאמה מהותית במוצר המסופק, לא יכול העוסק להתעלם מהוראות חוק המכר, ובעיקר אמורים הדברים לגבי סעיף 11 (3) לחוק המכר תשכ"ח 1968, שם נקבע כי המוכר לא קיים את החיוב המוטל עליו, אם מסר "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם". כמעט ואין חולק כי המוצר העיקרי אשר נמכר במסגרת ההתקשרות כאמור, הינו זוג משקפיים אשר לא ניתן לעשות בו שימוש, ולא רק זאת, אלא שלפחות משך שנה וחצי מצוי בחזקת הנתבעת, ולאחר מספר ניסיונות לתקן הטעון תיקון, וללא הצלחה. נטל ההוכחה בהקשר זה, ומשקל היתר אשר יש להעניק לאפשרות לבדוק את טענות התובעת, מצדיק את הקביעה כי הנתבעת הפרה את החובה המוטלת עליה. מה ברור, פשוט וקל היה, מלהציג את זוג המשקפיים המצוי בחזקת הנתבעת מזה כשנה וחצי, ולהציג התאמת זוג המשקפיים למידות תיקון הראייה הנדרש אצל התובעת? הנתבעת נמנעה מלהציג את זוג המשקפיים, או להעבירם לבדיקה ולהציג את תוצאותיה, ובכך חיזקה את טענת התובעת, כי לא הייתה התאמה בין מידת תיקון הראייה הנדרשת לצורך שימוש ראוי וסביר, למידת התיקון שבזוג המשקפיים נשוא המחלוקת. יש לזכור כי אופטומטריסטים רבים עובדים אצל הנתבעת, ובנקל יכולה היתה להציג ראיות ולערוך בדיקות ללא עלויות ניכרות או הוצאות מיוחדות, ומשלא עשתה כן, חיזקה את טענות התובעת. אי הבאת עדים וראיות: חיזוק נוסף למסקנה כי יש לקבל את התביעה, מוצא אני בכך כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולא השמיעה כל עדות מטעמה, שהייתה לה רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים. מטעם הנתבעת התייצב לדיון מר חרופי, אשר הגם שהיה בהחלט מסביר פנים ונעים הליכות, הוא לא הציג כל ראיה מטעמו, ולא יכול היה לספר אודות השתלשלות הדברים המפורטת בכתב התביעה ופורטה בעדות התובעת, ויתר על כן, לא הובא כל עד אחר, אשר יכול היה לנסות ולסתור את טענות התובעת בדבר דרך החתחתים אשר עברה עד למועד בו הושאר זוג המשקפיים בחנות הנתבעת (שם הוא מונח מזה כשנה וחצי). על משמעות אי הבאת עד חיוני או ראיה חיונית אמר כבר בית המשפט העליון כי קיימת חזקה שצד אשר אינו מביא עד חיוני או ראיה חיונית, ללא הסבר סביר, כאשר מדובר בעדות אשר יכולה היתה לתמוך בגרסת אותו צד, פירוש הדבר הוא שאותה עדות הייתה משמשת לחובתו של אותו צד, ולא תומכת בו. ראה: קדמי, "על הראיות" (חלק שלישי - תשס"ד 2003) עמ' 1648, ע"א 641/87 קלוגר נ' אורט ישראל בע"מ ואח', פד"י מד (1) 245, ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פד"י מה (4) 651. אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גרסתה לגבי מהות ההתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חיזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השימוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נמסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוונטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כמעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) - ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמקשה אחת, וסירוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהווה לגישתי חוסר תום לב קיצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה. אוסיף, כי הואיל והתובעת נדרשה להוצאות רבות, לרבות עלות שכירת שירותי עו"ד לצורך כתיבת מכתבים, ובהקשר זה צורפו קבלות ודבר לא נטען כנגד הוצאות אלה לא בכתב ההגנה ולא בדיון אשר נערך בפני, אני מקבל את דרישתה של התובעת בכל הנוגע לעלות שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, סבורני שדרישתה של התובעת בהקשר של אבדן עלות שעות עבודה ועגמת הנפש הנטענת, לא הוכחו דיין, ונוקבות בסכום אשר לגישתי אינו פרופורציונלי למחלוקת הנטענת, ומן הראוי לפסוק סכום חלקי ומופחת בהקשר זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת הסכומים כמפורט להלן: 4,000 ₪ כהשבת התמורה לאחר ביטול ההתקשרות, 1,348 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, 1,250 ₪ בגין ריבית, הוצאות ההליך, עגמת נפש ואבדן שעות עבודה. סה"כ אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 6,598 ₪. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד תשלומו בפועל, והחבות בתשלומו תהא בכפוף להשבת משקפי השמש על ידי התובעת לסניף קרית אליעזר של הנתבעת. עינייםאופטיקהביטול עסקה (הגנת הצרכן)