נטען כי עלו לאוטובוס אנשים רבים, הודיע נהג האוטובוס, כי אינו לוקח אנשים בעמידה, ירד מהאוטובוס, והשאיר עשרות נוסעים, ובהם תינוקות, ללא אוורור ובמחנק איום. לטענת התובעים , הם נאלצו להמתין עד שעה 23:00, על אף שהנוסעים שהתכוונו לנסוע בעמידה ירדו מהאוטובוס, ואז נאלצו לעבור, על מטלטליהם ותינוקותיהם, לאוטובוס אחר שהגיע, וגם אז המשיך הנהג להתעלל בנוסעים, בטענה שאחת הנוסעות הרביצה לו, ויצא לדרך רק בשעה 23:25, דבר שגרם לתובעים להגיע לביתם בשעה 2:30 לפנות בוקר. 3. התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה במזיד באי עמידה בהתחייבויותיה, בין היתר, באי העמדת פיקוח צמוד על הנהג, ולמניעת ההתעללות בנוסעים. 4. התובעים דורשים סכום של 28,000 שבשל זלזול, השפלה, עוגמת נפש, ואי עמידה בהתחייבויות הנתבעת בקשר להובלת נוסעים. 5. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת ,כי במסגרת מאמציה לשרת את ציבור נוסעיה בצורה הטובה ביותר, העמידה לרשות הציבור החרדי ביום 25.2.13 מוקדי איסוף מיוחדים, כאשר המוני אנשים, חלקם בגילופין עקב חג הפורים, חוסמים את הכביש ומפריעים למהלך התנועה התקין. מרגע פתיחת דלתות האוטובוס, נכנסו לתוכו כ - 30 -40 נוסעים בלי לשלם, והנהג ביקש שישלמו וגם התריע כי מותר לו על פי חוק להסיע עד 10 נוסעים בלבד בעמידה, וזאת מטעמי בטיחות. בהעדר התייחסות מצד הנוסעים לדברי הנהג , וכאשר במשך שעה שלמה אף אחד מהנוסעים לא נאות לרדת מהאוטובוס - דומם הנהג את מנוע האוטובוס, והזעיק פקח למקום האירוע. 6. עוד נטען, כי במהלך האירוע אחת הנוסעות הכתה את הנהג, ולאחר קבלת התנצלות מצדה (בסיוע של שוטר שהוזמן למקום), החל הנהג בנסיעתו, ובמקביל החלו להגיע אוטובוסים נוספים. 7. הנתבעת טוענת כי התנהגות הנהג הייתה ללא רבב, בהתאם לנהלים ולהנחיות, לרבות הנחיות מיוחדות לחג הפורים, בשל האווירה "הקלילה והעליזה" המאפיינת חג זה. לטענתה, ההמתנה ועוגמת הנפש לה טוענים התובעים אינם באחריותה, והיא פעלה ללא דופי לאורך האירוע כולו. לחלופין נטען, כי התובעים לא הוכיחו את הנזקים הנטענים. 8. בדיון שנערך ביום 18.7.713 נחקר הנהג, וכן נחקרו הפקח ,מאיר מלכה, וקצין משטרה דוריד דאהר, שהגיע לאירוע ופעל כאמור בפסקה 6 לעיל. הואיל והועלתה על ידי התובע 1 שאלה של היערכות הנתבעת לגבי מספר האוטובוסים שהיה דרוש בנסיבות העניין (פרוטוקול עמ' 1 שורה 9) - נשאל הפקח על ידי בית המשפט כמה אוטובוסים הגיעו באותו ערב, והוא השיב: "אנו מכירים את הבעיה ונערכנו בהתאם... זה התחיל בשעות הערב המוקדמות והגיעה כמות גדולה מאד של אוטובוסים... כל האירוע מדווח בפרוטוקול של מנת"י, גם הנהג מחויב לרשום את הנתונים המדויקים בכרטיס העבודה שלו" (פרוטוקול עמ' 3 שורות 7-12). 9. הנתבעת נדרשה להמציא, תוך 30 ימים, את הפרוטוקול שהוזכר על ידי הפקח, וכן תדפיס ג'י.פי.אס , על מנת להוכיח את מספר האוטובוסים שהועמד לרשות הנוסעים, וכן את משך הזמן שחיכו הנוסעים לאוטובוסים הנוספים (ראה פרוטוקול עמ' 4 שורות 1-7). 10. מעיון בראיות שהמציאה הנתבעת, בהתאם להחלטה הנזכרת בפסקה 9 לעיל, עולה כי ביום 25.2.13 העמידה הנתבעת 15 אוטובוסים לכיוון צפת, לעומת 7 אוטובוסים בימים שאינם ימי חג, דהיינו מספר כפול של אוטובוסים. מכאן, שהנתבעת אכן הייתה מודעת לבעייתיות של אותו יום, ונערכה לקראתו. אין לדרוש מהנתבעת כי עקב מספר ימי עומס חריג בשנה, במהלך חגי ישראל, תגדיל באופן משמעותי את כל צי האוטובוסים שלה , כך שביתר ימות השנה יהיו האוטובוסים מושבתים באופן חלקי. דרישה כזו איננה סבירה, ועלולה אף לפגוע לגרום נזק כספי לכלל ציבור הנוסעים בכך שיהא על הנתבעת להעלות את דמי הנסיעה באוטובוס על מנת לכסות הוצאה גדולה שכזו. 11. דא עקא, שמפירוט זמני היציאה של האוטובוסים, בהתאם לסדר הופעתם ביומן התנועה במועד הרלבנטי לתביעה, כפי שהומצא על ידי הנתבעת, עולה כי אוטובוס שמספרו 88-007-001 החל בנסיעה בשעה 21:05:22, ואילו האוטובוס נשוא התביעה החל בנסיעה רק כעבור כשעתיים וחצי, בשעה 23:24:15. אמנם בין לבין, יצאו אוטובוסים נוספים - אולם האוטובוס הבא, אחרי האוטובוס שיצא בשעה 21:05:22, החל בנסיעה בשעה 22:00, דהיינו בהפרש של כשעה, פרק זמן שאיננו סביר בנסיבות העניין. נראה שהיה על הנתבעת להיערך באופן שונה , ו"להזרים" באותו יום מספר גדול יותר של אוטובוסים בסמוך לשעה 21:00 לנקודת האיסוף של הציבור החרדי , על חשבון קווים אחרים עמוסים פחות, ובכך אולי היה נמנע, ולו באופן חלקי, המצב שתואר על ידי התובעים. 12. טוב תעשה הנתבעת אם תיקח את הדבר לתשומת לבה, לגבי העתיד, ובמיוחד לאור דברי התובע 1 בתוספת לתגובתו לפיה גם במוצאי ראש השנה האחרון שוב נשנתה בעיית המחסור באוטובוסים של הנתבעת, עם כל המשתמע מכך. 13. על אף האמור, אין להתעלם מהתנהלותם הפסולה של אותם הנוסעים (לא התובעים) , אשר כנראה כתוצאה מהמחסור באוטובוסים עלו לאוטובוס נשוא התביעה במטרה לנסוע בעמידה, בניגוד להוראות הבטיחות ובניגוד לבקשותיו של הנהג, ובכך "תרמו" תרומה מכרעת לכך שהאוטובוס נשוא התביעה התעכב ולא יצא לדרך. 14. בנסיבות האמורות, שאינן כמובן בשליטתה הישירה הנתבעת, ולאחר שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת סכום הנזק בסך של 28,000 ₪ הנדרש על ידם - דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים . אוטובוסנהג אוטובוס