תביעה קטנה ע"ס 8,470 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שאירעה ביום 19.9.12. טענות התובע: בכתב התביעה שהוגש מטעמו טען התובע כי במועד התאונה, 19.9.12, בעיר טבריה, רכב הנתבע פגע ברכב התובע מאחור וגרם לו נזקי פח שפורטו במסגרת חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמו (צורפה כנספח א' לכתב התביעה). לתובע שולם על ידי הנתבעים, בגין הנזק, חלק מן הפיצוי המגיע לו והנתבעים נותרו חייבים לו, בגין הפרשים, סך של 6,229 ₪. בנוסף נתבעו על ידי התובע במסגרת התביעה ראשי נזק נוספים והכל כמפורט בסעיף 1 לכתב התביעה. טענות הנתבעים: הנתבעים, בכתב ההגנה שהוגש מטעמם, הודו בפגיעת רכב הנתבע 2 ברכב התובע אולם נטען על ידם כי רכב התובע ניזוק כתוצאה מן התאונה באזור מרכז המגן האחורי ברכב בלבד. בשל האמור שולם לתובע פיצוי ע"ס 10,256 ₪ ואין התובע זכאי לתשלום פיצוי נוסף מעבר למה ששולם לו בפועל. נטעו גם על ידי הנתבעים כי מעיון בתמונות הנזק רכב התובע ניתן לראות בבירור כי ברכב התובע ישנם שני מוקדי נזק שונים שלא ייתכן שנגרמו באותה תאונה. מטעמם של הנתבעים הוגשה חוות דעת נגדית התומכת בטענותיהם הנ"ל. מסכת הראיות בתיק: בדיון שהתנהל לפני היום, בתביעה הקטנה, נשמעו עדויותיהם של כל העדים. מטעמו של התובע העידו התובע והשמאי מטעמו ומטעמם של הנתבעים העידו הנתבע 2 והשמאי מטעם הנתבעים. בעדותו של התובע חזר האחרון על גרסתו לעניין האופן שבו קרתה התאונה וטען ביותר מהזדמנות אחת, כי ברכבו לא היו נזקים כלשהם עובר לתאונה. כל הנזקים שנגרמו לרכב, המשתקפים בתמונות הנזק ובחוות דעתו של השמאי מטעמו, הם תוצאה ישירה של התאונה עצמה ובנסיבות העניין ישנו מקום לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא הפיצוי הנתבע. השמאי מטעמו של התובע, בעדותו לפני, אישר את חוות הדעת שניתנה על ידו וטען כי להבנתו כי אין המדובר במוקדי נזק שונים אלא בנזק אחד המתיישב לחלוטין עם נסיבות התרחשות התאונה כפי שלמד עליהן מפי התובע. העובדה כי רכב התובע נפגע על ידי רכב אחר שנסע מאחוריו, שאין בו בליטות בחלקו הקדמי, מתיישבת היטב עם מהות הנזק גרם לרכב התובע ושוללת גרסת הנתבע לפיה רכב התובע נפגע רק במרכז הרכב בלבד. הנתבע, בעדותו לפני, אישר פגיעת רכבו ברכב התובע, אולם טען כי לא זכור כי לרכב התובע נגרם נזק בצד האחורי שמאלי. זכור לו לעומת זאת כי כתוצאה מהמכה שקיבל הרכב (של התובע), נפל חישן מן המגן האחורי של הרכב. השמאי מטעמם של הנתבע העיד גם הוא לפני ובעדותו אישר כל האמור בחוות דעתו. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדויותיהם של העדים ולאחר עיינתי בכל החומר אשר הונח לפני ושקלתי היטב את הטענות והעדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכפי שיפורט להלן. בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי. ראש וראשון, עדות התובע הותירה בליבי רושם אמין וחיובי. התובע בעדותו עמד בתוקף על כך כי רכבו היה ללא נזקים עובר לתאונה וכי כל הנזקים שנראים בתמונות הנזק ואליהם התייחס השמאי מטעמו בחוות דעתו, נגרמו בתאונה נשוא תיק זה ולא בכל תאונה אחרת. ברוב הגינותו התובע לא התיימר ליתן הסבר ותשובות לשאלות שלא היתה לו התשובה להן, וכל אימת שלא היה לו הסבר לשאלה זו או אחרת, לא היסס לומר זאת תוך מתן דגש על גרסתו החד משמעית לפיה, רכבו היה תקין עובר לתאונה. עדותו של השמאי מטעמו של התובע הותירה אף היא בליבי רושם אמין וחיובי. מקובלת עלי עדותו של השמאי ביבי לפיה מוקד הנזק יכול להתיישב עם נסיבות התאונה, כפי שהתובע טען להן במסגרת תביעתו. צודק השמאי בטענתו לפיה, תיאור הרכב של הנתבע אינו יכול להתיישב עם המסקנה שלפיה רכב התובע נפגע רק במרכז הרכב האחורי ולא בחלקים אחרים - אחוריים, של הרכב. הנתבע בעדותו טען תחילה כי לא זכור לו כי גרם נזק לחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע, ובשלב מסויים הכחיש גרימת נזק שכזה. עדותו זו אינה הגיונית ובנסיבות העניין, בשים לב להסבריו של השמאי מטעמו של התובע, אינני רואה מקום לקבלה. כך גם, אינני רואה מקום לבסס ממצאים על חוות דעתו הנגדית של השמאי מטעמם של הנתבעים וזאת אף בשל העובדה כי חוות הדעת הראשונית ניתנה מבלי שהשמאי טרח לבדוק את רכב התובע. בנסיבות העניין, ובאין מחלוקת באשר לפגיעת רכב הנתבעים ברכב התובע, ובשים לב לאימון שמצאתי ליתן בעדויותיהם של התובע והשמאי מטעמו, הריני רואה מקום לקבל את טענת התובע שלפיה כל הנזקים שנגרמו בחלקו האחורי של הרכב, ואשר הוערכו בחוות דעתו של השמאי מטעמו של התובע, הם תולדה של פגיעת רכב הנתבע 2 ברכב התובע. באשר לנזקים, שוכנעתי כי יש מקום לקבלת הערכתו של השמאי ביבי ובנסיבות העניין, אני מקבלת את התביעה ביחס לראשי הנזק א ב, ו- ג בסעיף 1ג' לכתב התביעה. ראש הנזק שעניינו הפסד זמן, ריצות, טירטורים, ימי עבדה ובולים לא הוכח ולפיכך אינני פוסקת כל פיצוי בגינו. סוף דבר: אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ופוסקת לטובת התובע את הסכומים שלהלן: סך של 7,470 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ביום 3.3.13, ועד למועד התשלום המלא בפועל; סך של 750 ₪ בגין הוצאות המשפט. הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו לתובע על ידי הנתבעים, ביחד ולחוד, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. תביעות קטנותרכב