התקרבות היתר בין שתי המכוניות אירעה גם בשל הסיבה, שלמרות שעל פי העדויות, נסעו הרכבים תחילה זה לצד זה - הנתבע בנתיב האמצעי ואילו התובע בנתיב הימני- בכל זאת עולה מעדויות הצדדים המעורבים בתאונה, שאף אחד מהם לא ראה את הרכב שנסע במקביל אליו. בעניין זה נשאל התובע, אם הוא ראה את המונית ועל כך משיב: "הנסיעה הייתה מאד איטית ואני הייתי מרוכז בכביש, אני משער שהוא נסע במקביל אלי..." וגם הנתבע נשאל, אם הוא ראה את מכונית התובע ועל כך השיב: "לא, אני נוסע ישר..". (ראה עדות התובע בעמ' 11- 12 ועדות הנתבע בעמ' 3 לפ',ש' 3- 4) 4. סוף דבר, לאור טענות הצדדים וחומר הראיות הנוסף שבתיק זה ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע שהסטייה הייתה של כ"א מהמכוניות לעבר המכונית האחרת ותוך התקרבות יתר של שתי המכוניות אירעה התאונה ומשכך, קבעתי את אחריותם של שני המעורבים בתאונה באופן כזה, שלכל אחד מהם יש לייחס אחריות בשיעור של 50% ובהתאם לחלוקת אחריות זו על הנתבעים לפצות את התובע. 5. א. התובע הוכיח נזקיו בסך של 3,998 ₪, הכולל בחובו: גובה הנזק בסך 3,530 ₪ ואין מקום להעניק לתובע את סכום המע"מ מאחר ומאז קרות התאונה, לא מצא התובע לנכון לתקן הרכב (עמ' 1 לפ',ש' 24- 25) ופועל יוצא מכך הוא, שהוא טרם שילם את המע"מ ולכן אין להעניק לתובע סכום נזק, שטרם נשא בו. כמו כן, כולל סכום הנזק הנ"ל סך של 468 ₪ שכ"ט שמאי ואילו את יתרת סכום התביעה בסך של 1,000 ₪ לא הוכיח התובע בהיותו סכום כללי, בלתי מפורט ובלתי מוכח. 6. על כן, מתוך סכום הנזק המוכח של 3,998 ₪, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 1,998 ₪ (מחצית מסכום הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה -7.3.13- ועד התשלום בפועל. כמו כן ובהתחשב בחלוקת האחריות, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכב