תביעה נגד בנק משכן 1. ביום 2.7.12 לקחה התובעת משכנתא מבנק הנתבע המתנהל בסניף רמת בית שמש (להלן:"הסניף") ולצורך כך, חתמה על כל הטפסים הנדרשים לרבות טופס הוראת קבע לתשלום המשכנתא. לאחר מילוי דרישות הסניף הועבר סכום ההלוואה לידי הקבלן ממנו רכשה התובעת הדירה. לאור השתלשלות העניינים אשר אירעו לאחר העברת הסכום לידי הקבלן, ראתה התובעת מספר פעולות שבוצעו על ידי הנתבע - פעולות אשר גרמו לה עוגמת נפש, טרטור מיותר ובושת פנים ועל התנהלות זו של הנתבע הגישה התובעת תביעה זו, בה ביקשה לחייב הנתבע לשלם לה פיצוי של 5,000 ₪. 2. ואלו הן הטענות אותן מעלה התובעת להצדקת קבלת תביעתה: א. א) בחודש אוקטובר, שלושה חודשים לאחר לקיחת ההלוואה, ראתה התובעת בחשבונה, שהתשלום חזר ולא כובד עקב העדר הרשאה ורק לאחר פניות התובעת, בכתב ובע"פ - גם באמצעות עורך דינה- נוצר קשר עם הבנק והובטח ליצור קשר עם התובעת. נציגת הבנק אמנם יצרה קשר עם התובעת וסוכם, שהחוב שעמד על 2,800 ₪ יחויב יחד עם התשלומים הבאים. לשם כך, שוב נאלצה התובעת להגיע לבנק ושוב לחתום על טפסים שונים. ב) בחודש דצמבר ביקשה התובעת לטפל במסגרת החשבון שלה בבנק הפועלים סניף רחובות ובאותו יום היה לחץ לקוחות בבנק והתובעת המתינה בסבלנות. לאחר כשעה וחצי, החלו הפקידים לשלוח את הלקוחות לפקידה אחרת בבנק, שם טיפלה הפקידה בתובעת ולהפתעתה ולתדהמתה, בישרה הפקידה לתובעת, שהיא "חסומה" מאחר ויש פיגור בתשלומי המשכנתא. התובעת נפגעה מאמירה זו ובמיוחד לאחר שחיכו שם עוד לקוחות ושמעו את דברי הפקידה. לתובעת התברר, שהסדר החוב שסיכמה עליו עם הפקידה הקודמת לא בוצע והתובעת הסבירה לפקידה בסניף בנק הפועלים ברחובות את מה שקרה, אך כל הניסיונות להתקשר עם הפקידה הקודמת עלו בתוהו וכך נאלצה התובעת לחזור הביתה בבושת פנים מבלי שתוכל לבצע פעולה כלשהי כדי להסדיר את עניין פיגור תשלום המשכנתא. ב. התובעת הרגישה פגועה תוך הרגשת בושת פנים והשפלה ולאור זאת, שלחה התובעת פקס תלונה לבנק ברמת בית שמש ודרשה שיטפלו בנושא הוראת הקבע וכן דרשה פיצוי בגין בזבוז הזמן ועוגמת הנפש. התובעת סבורה, שבושת הפנים ועוגמת הנפש שנגרמו לה, נגרמו בשל התרשלות הבנק בטיפול במסמכי המשכנתא והיות והיא לא נענתה על דבר הפיצוי שביקשה, הגישה תביעה זו. 3. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובעת, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות: א. א) התובעת אכן הגיעה לסניף רמת בית שמש על מנת לקבל ההלוואה, אך היות והתובעת אינה לקוחה בסניף זה, נשלחה ההרשאה למרכז התפעול הבנקאי של הבנק על מנת שתוזרם במחשב הוראת הקבע, כפי שסוכם. בחודש אוקטובר 2012 פנתה התובעת לראשונה לסניף וביקשה לברר סיבת החזרת המשכנתא ולאחר בדיקה התברר, שההרשאה שנשלחה למרכז המטפל בעניין בנק לא הוזרמה למחשב וברגע שנתגלה הדבר, דאגה הפקידה בסניף למילוי טפסים חדשים ולהזרמת הרשאה חדשה במחשב. מאז 10.11.12 נפרעים התשלומים כסדרם. ב) בחודש פברואר 2013 הגיעה פניה נוספת מהתובעת בגין הסדרת החוב ובו ביום בוטל חוב הריבית בגין הפיגור בפירעון וכן נפרס חובה לארבעה תשלומים ובאופן כזה, הסתיים הטיפול באופן מהיר ללא נזק כלכלי לתובעת. בשל כל אלה, הוצע לתובעת - לפנים משורת הדין- פיצוי בסך 500 ₪, אך התובעת דחתה הצעה זו. 4. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, שיש לקבל את תביעת התובעת בחלקה - זאת מהנימוקים הבאים: א. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים, שעל מנת להעניק לתובעת הלוואה מובטחת במשכנתא, היא פנתה אל הסניף ומילאה את כל הטפסים הדרושים ואין חולק, שלאור ולאחר החתמה על הטפסים הרלוונטיים קיבלה התובעת את סכום ההלוואה, כאשר בעת קבלת ההלוואה גם נקבע גובה ההחזר החודשי. ב. א) אין זה מעניינה של התובעת ואין זה כלל משנה, אם בעת קבלת ההלוואה הייתה התובעת לקוחה בסניף או לקוחה של סניף אחר של בנק הפועלים, משום שבעצם החתמת התובעת על הטפסים - לפי דרישות הבנק- ובעצם אישור ההלוואה לאחר שנחתמו הטפסים, הוסכם על ידי הסניף לקבל את בקשת התובעת - גם אם היא לא הייתה באותו שלב לקוחה של הבנק. ב) הנתבע אינו מכחיש את טענת התובעת, שאכן שני תשלומי החזר ההלוואה לא כובדו, (מנהל הנתבע, מר רון שפירא אף העיד שייתכן ושלושה תשלומים לא הועברו - ראה בעמ' 2 לפ',ש' 9- 10), אך לטענת הנתבע, לא נבע עיכוב זה עקב התרשלות והוא גם מכחיש את טענת התובעת, שעקב אי כיבוד זה נגרמו לתובעת טרטור ועוגמת נפש. ג. הנתבע טוען, שאי כיבוד התשלומים הנ"ל נגרם: "בסך הכול הייתה תקלה בהזרמה למחשב שנבעה מכך שהתובעת הינה לקוחת סניף בנק הפועלים רחובות ובצעו את ההרשאה בסניף רמת בית שמש. התקלה השתרעה על פני 2 תשלומים בלבד ושנתגלתה התקלה היא תוקנה וגם חיוב ריבית הפיגורים בחשבון התובעת בוטל". (ראה סעיף 8 לכתב ההגנה). עוד נטען על ידי הנתבע, שהתקלה הנ"ל לא גרמה לתובעת נזק כלכלי, או נזק נוסף (כטענת מר שפירא בעמ' 2 לפ',ש' 11- 12) ותיאור הנזקים שנגרמו לה - מוגזמים ביותר. לעניין טענות אלו של הבנק, יש להשיב לה בשלושה אלה: א) עם כל הכבוד לנתבעת, נראה לבית המשפט, שהיא מנסה להסיר מעצמה אחריות בטענה, כאילו לא קרה דבר ובסך הכול הייתה תקלה. גם אם נטען על ידי הנתבע, שלתובעת לא נגרם נזק כלכלי, אין הנתבע יכול לפטור עצמו בקלות כזאת, שמדובר בסך הכול בתקלה, כאשר אין לי ספק, שגם אם לא הוכח נזק כספי - כלכלי- הרי שהוכח בפני, שתקלה זו גרמה לתובעת טרדה, בזבוז זמן ואפשר גם לומר, שהיא גרמה לה גם אי נעימות, לאחר שהפקידה הודיעה לה על "מחסום" ואי יכולת לפרוע חובותיה. ב) תקלות בהזרמה למחשב, אכן יכולות לקרות וכפי שהסבירה גב' לי כהן - יועצת המשכנתאות בסניף- שאין לה אפשרות לדעת אם הוראות הקבע נקלטה - אם לאו, או שאין לה אפשרות לבדוק אם הוראת הקבע מתבצעת בפועל, אך כאשר תקלה זו גורמת טרדה וטרחה ללקוח, אזי על תקלה זו - טעות זו- יש לשלם פיצוי לתובעת. (ראה דברי גב' כהן בעמ' 2 לפ', ש' 21- 24). הלקוח המגיע לסניפי הנתבע- מצפה לקבל שירות הולם ואם בשל טעות סניף הבנק או תקלה, שאין ללקוח כל מעורבות בה, נגרם ללקוח טרדה ואי נעימות, אזי על טעויות אשר גורמות ללקוח תמים לבזבז את זמנו - יש לשלם ואין הבנק יכול לפטור עצמו על ידי אמירת סתמית וכללית שבסך הכול אירעה תקלה. ג) ביחסי בנק לקוח, חייב הבנק לפעול כך, שהקו המנחה יהיה שיקול של טובת הלקוח, שכן יחסי הבנק והלקוח הנם יחסי תלות של הלקוח בבנק וקיימת נאמנות כפולה העשויה להתעורר באיזון האינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא ולכן, ביחסים אלה, גם אם אירעה תקלה ותקלה זו גרמה ללקוח התרוצצות ובזבוז זמן מיותרים - על הבנק לפצות את הלקוח. 5. א. מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981, חלה חובת נאמנות של הבנק כלפי הלקוח וחלה חובה על הבנק להעניק ללקוח את מלוא השירותים ולטעמי, חייב גם להיות קשר הדוק ורציף בין סניף לסניף של אותו בנק ואם היה הנתבע מזרים את ההרשאה ללא תקלה - הייתה נמנעת מהתובעת עוגמת הנפש ולהתרוצץ מסניף לסניף- כאשר היא עצמה עשתה את כל שהבנק דרש ממנה ואין היא אחראית לפעולות סניף אחד כלפי השני. ב. עם זאת, מסכים אנוכי לטענת הנתבע, שהסכום הנתבע על ידי התובעת, בנסיבות המקרה, הוא סכום מוגזם, שכן בקביעת הפיצוי יש לקחת בחשבון את פעולות הבנק מייד לאחר שנודע לו על התקלה ומייד תיקן את הטעון תיקון, ומכאן אילך הכול התנהל כשורה, התשלומים ירדו כסדרם וגם בוטלה הריבית שהצטברה בשל אותה תקלה. 6. סוף דבר, בהתחשב בכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שהפיצוי ההולם, המתאים והמידתי שיש לקבוע לתובעת הוא הסך של 1,000 ₪. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית - לאור הנימוקים שפורטו לעיל. לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. בנק