תביעה קטנה לחיוב הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 18,040 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, בתאונת דרכים מיום 15.8.2012. בתאונה האמורה היו מעורבים רכב התובע ורכב נוסף בו נסע הנתבע 1, בבעלותה של הנתבעת 2, אשר היה מבוטח, בעת הרלבנטית, על ידי צד ג' חב' מנורה בע"מ. על פי הנטען בכתב התביעה, בעת שהתובע נסע ברכבו בצומת הושעיה, הוא עצר את רכבו בצומת, לפני רמזור אדום. לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק, התובע המשיך בנסיעתו, פנה שמאלה ובאותה העת ממש הגיח רכבם של הנתבעים, במהירות מופרזת, עבר את הצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה אדום, ופגע ברכבו של התובע. בכתב ההגנה שהוגש מטעמם, לא הכחישו הנתבעים את קרות התאונה מיום 15.8.2012, אולם נטען על ידם כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו ואחריותו הבלעדית של התובע. זה האחרון, כך נטען, נסע ועבר את הצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה אדום. הנתבע עוד הוסיף וציין כי, ביום התאונה כאשר הגיע לצומת בה אירעה התאונה, האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה ירוק, המשיך הוא בנסיעתו והופתע כאשר הגיע רכבו של התובע ופגע בו. התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 נמחקה. מטעמם של הנתבעים הוגשה בד בבד עם כתב ההגנה הודעה לצד ג' כנגד חברת הביטוח מנורה. זו האחרונה, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, הצטרפה לטיעוני הנתבעים - שולחי ההודעה לצד ג' נגדה, ככל שעניינן אחריות של התובע לקרות התאונה ועתרה בשים לב לאותן הטענות, לדחיית התביעה וההודעה לצד ג'. במסגרת הדיון אשר התנהל לפני ביום 9.9.13, שמעתי את עדויות בעלי הדין וטיעוניהם. בעדותו של התובע, תאר האחרון את נסיבות התאונה וציין כי בעת התאונה, שעה שהגיע לטבריה דרך צומת הושעיה, עצר את רכבו בצומת בשל אור אדום ברמזור. כעבור זמן קצר של שלוש שניות התחלף האור ברמזור לירוק, או אז המשיך בנסיעתו; פנה שמאלה והבחין ברכבו של הנתבע מגיח במהירות מופרזת. כתגובה האיץ התובע את מהירות רכבו, כאשר רכבו של הנתבע נסע בנתיב הימיני ופגע בו. במסגרת עדותו, העלה התובע טענה נוספת לפיה הנתבע הציע לו למסור גרסה שלפיה הרמזור התחלף בהיותו באמצע הצומת. בהתאם להצעה הנטענת הנ"ל הובטח לתובע רכב. מטעמו של התובע הוגש תמלול שיחה שהתנהלה בינו לבין הנתבע בעניין האמור. בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל התובע מדוע הקליט את השיחה בינו לבין הנתבע, השיב כי הנתבע הציע לו כמה פעמים לטעון שהתאונה אירעה באשמתו, ובתמורה יתן לו רכב. כשנשאל התובע, מדוע האיץ את מהירות רכבו, ציין כי היה לאחר הפניה, ועל מנת לברוח מרכבו של הנתבע, לא היה מנוס אלא להאיץ את המהירות בתקווה שעל ידי כך הוא יחלץ את רכבו מן ההתנגשות עם רכב הנתבע. התובע עוד ציין כי אם היה עוצר את רכבו ובולם, הנתבע היה פוגע בו בפגיעה חמורה יותר. הנתבע 1, העיד אף הוא לפני וציין כי, בעת התאונה בעת הגיע לצומת, ראה שהאור ברמזור אדום ומשכך האט את מהירות נסיעתו. ולאחר שהרמזור התחלף המשיך בנסיעתו; הבחין ברכב היונדאי נכנס לצומת באיטיות ולא רצה לפגוע בו. במסגרת חקירתו הנגדית הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע, לפיהן הוצע על ידו לתובע רכב בתמורה לגרסה מתואמת. עוד מסר הנ"ל כי, הגיע לצומת הנ"ל במהירות של 80-90 קמ"ש, וכאשר הבחין ברכבו של התובע האט את נסיעתו ופנה לנתיב השמאלי. בסיכום טענותיו לפני חזר התובע על גרסתו והגיש את תמלול השיחה, ממנו ניתן לראות לטענתו כי הנתבע ניסה לשכנעו להונות את חברת הביטוח, כנגד הבטחת הנתבע ליתן לו רכב. התובע עוד ציין, כי בצומת הזו הוא עובר כל יום מאחר והצומת נמצאת בקרבת ביתו. התובע הצביע על הסתירה הקיימת בדבריו של הנתבע, אשר ציין בהתחלה שנסע לאט אולם לא הבחין ברכבו של התובע. הנתבע בסיכום טענותיו, ציין כי הגיעו בוחנים אשר לא הצליחו לקבוע מי מהצדדים נסע באור אדום. נציגת הנתבעת, בסיכום טענותיה, ציינה כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה, וכי לפי גרסתו הוא ראה את רכבו של הנתבע מגיע, ויכל למנוע את התאונה על ידי בלימה. בסיכומיה הנ"ל טענה נציגת הנתבעת לעניין ההקלטה שהוגשה מטעמו של התובע, ומסרה כי אין בה כדי להוות הוכחה וראיה לטענותיו של התובע לפיהן הנתבע הוא זה שנכנס בצומת כשהרמזור באור אדום. עוד ציינה כי כפי שעולה מגרסתו של התובע, הנתבע יכל למנוע את התאונה, מאחר ושדה הראיה בכיוון נסיעתו היה ברור יותר, עם זאת הוא בחר להאיץ את מהירות נסיעתו וכתוצאה מכך גרם לתאונה. בנוסף, נטען כי ישנו מקום לזקוף לחובת התובע אשם תורם משמעותי. ממצאים ומסקנות בנוגע לשאלת האחריות: עיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויותיהם, כמפורט לעיל, שמעתי את הגרסאות המנוגדות זו של התובע וזו של הנתבע. עיינתי גם בתמונות שהגיש התובע המשקפות הן את זירת התאונה והן את מיקום הנזק בכלי הרכב השייך לתובע. כמו כן, קראתי את תמלול השיחה אשר התנהלה בין התובע לבין הנתבע. לאחר שעשיתי כן שוכנעתי כי ישנו מקום להעדיף את גרסת התובע על זו של הנתבע, כפי שיובהר להלן. תחילה אציין כי הגרסה שנמסרה על ידי התובע הותירה בליבי רושם אמין וחיובי. גרסה זו, מתיישבת היטב עם נתוני הכביש, כפי שניתן היה לדלות אותם מהתמונות שצורפו וסומנו ת/1 -ת/4, כמו כן, הגרסה שנמסרה על ידי התובע מתיישבת היטב עם מיקום הנזק ברכבו של התובע אשר ניזוק לאורכו של דופן ימין. עיינתי בתרשים התאונה אשר צורף לכתב התביעה, ונערך על ידי התובע, אשר גם ממנו ניתן להיווכח כי התאונה התרחשה בהתאם למופיע בתרשים, דבר התואם את גרסתו של התובע כפי שנמסרה לאורך כל ההליך הזה. לעומת זאת גרסתו של הנתבע ביחס לאופן התרחשות התאונה אינה מתיישבת עם מיקום הנזקים בכלי הרכב. כך גם הגרסה ככל שעניינה המהירות בה נסע הנתבע עובר לרגע התאונה. הנתבע טען כי בעת שנכנס לצומת, באור ירוק לטענתו, הגיע רכבו של התובע אשר עבר את הצומת באור אדום במהירות איטית. הנתבע לדבריו הופתע מכניסת רכבו של התובע לצומת והוא ניסה לברוח מרכב התובע אך לא הצליח. הנתבע במסגרת עדותו לפני, לא הרחיב בתיאור לגבי אופן התרחשות התאונה, אך ציין שהבחין ברכבו של התובע, עובר את הצומת באיטיות. ככל שתתקבל גרסתו של הנתבע, ובשים לב למהירויות הנסיעה הנטענות על ידי הנתבע, נראה כי התאונה, ככל שהיתה מתחרשת על פי תיאורו של הנתבע, לא היתה גורמת לרכב התובע את הנזקים שנגרמו לו בפועל (נזקים לאורך הכנף כולו). כאן המקום לציין כי, גרסתו של הנתבע, כפי שזו נמסרה על ידו דווקא מלמדת ומחזקת את גרסתו של התובע, לפיה הנתבע הגיע ונכנס לצומת כשהוא נוסע במהירות מופרזת. מיקום הנזקים ברכבו של התובע אינו מותיר ספק בכך שגרסת התובע ביחס לאופן התרחשות התאונה הינה הגרסה המסתברת בנסיבות העניין ומטה את הכף לטובת התובע. גרסתו של התובע, שנשמעה אמינה בעיני, מתיישבת עם נתוני הכביש ועם מיקום הנזקים בכלי הרכב. על אמינותו של התובע ניתן גם ללמוד מתמלול השיחה אשר הוגש על ידו, ממנו ניתן לראות כי הנתבע לא נענה לבקשת הנתבע לתיאום גרסאות. גרסתו של הנתבע בכל הנוגע למהירות נסיעתו עובר לתאונה אינה מתיישבת גם עם נתוניו של דו"ח הבוחן ומעלה ספק באשר לאמינותו של הנתבע. ממצאים וקביעות בשאלת הנזק: באשר לשאלת הנזק - שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח את נזקיו במלואם. בכלל זאת, עלה בידי התובע להוכיח, על ידי הקבלות ומסמכים המסודרים שהוצגו על ידו, את נזקיו הישירים. בחוות הדעת שהוגשה מטעמו של התובע, העריך השמאי מטעמו של התובע את הנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה ובשים לב שהרכב הוכרז כאובדן מלא, נקבע בחוות הדעת כי נזקיו של התובע בגין אובדן הרכב שווי ערך לשוויו של הרכב בסך 16,700 ₪. בגין שרידי הרכב קיבל התובע את הסך של 800 ₪ כפי שעולה מחוות הדעת עצמה ומספח השיק שהגיש התובע (מוצג ת/6). מכאן בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובע, יש לפצות את התובע בסך 15,900 ₪. בנוסף, יש לפצות את התובע בגין שכ"ט השמאי בסך 580 ₪ ובהוצאות הגרירה והאחסון בסכום הנתבע - 284 ₪. כן זכאי התובע לפסיקת פיצוי בגין המוצרים שרכש זמן קצר לפני התאונה, בסך 236 ₪ והוצאות הדלק בסך 242 ₪ - הוצאות שירדו לטמיון בעקבות התאונה, בסכום כולל של בהתאם לקבלות שהוצגו לפני. למותר לציין כי הנתבע מלבד הכחשתו הכללית ביחס לראשי הנזק לא העלה טענות הגנה כלשהן בשאלת הנזק, ולפיכך, יש לפסוק לתובע פיצוי בגין מלוא נזקיו המוכחים הנ"ל. שקלתי את טענת צד ג', בסיכומי טענותיה, לעניין האשם התורם ולא מצאתי בנסיבות תיק זה מקום לייחס לתובע אשם תורם כלשהו. עלה מעדויות העדים כי התובע היה ער למתרחש בכביש, נכנס לצומת במהירות איטית, לאחר התחלפות האור ברמזור בכיוון נסיעתו, הבחין ברכב הנתבע כשהוא מגיח במהירות, והאיץ את מהירותו על מנת לחמוק מרכבו המגיח על הנתבע. בנסיבות אלו, נראה לא דבק בפועלו של התובע אשם כלשהו ויש מקום לדחות את טענתה של צד ג' לעניין האמור. לסיכום: לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את תביעתו של התובע במלואה. בנוסף, הריני מקבלת את ההודעה לצד ג' ובהתאם לאמור, הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2 לשלם ביחד ולחוד לתובע את הסך של 17,242 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מועד הגשת התביעה (ביום 26.2.03), ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף לסך האמור ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע את הוצאות המשפט בסך 300 ₪. בשים לב להודעה לצד ג' שהתקבלה במלואה כאמור הריני מורה לצד ג' לשפות את הנתבעים בסכומים הפסוקים הנ"ל באופן מלא. הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעים שאם לא כן, יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. רכבתאונת דרכיםתביעות קטנות