רקע וצדדים התובע, מהנדס בניין מוסמך, הכין תוכניות לעבודת קונסטרוקציה ואדריכלות וכן כתב כמויות המתייחסים לשיפוץ מתחם הכדורגל בקריית ספורט בחולון (להלן: "העבודה"). לטענת התובע, הנתבע 1 (להלן: "מימון") פנה אליו בבקשה לביצוע העבודה, והתקיימו פגישות משותפות עם נציגי עיריית חולון, בעקבותיהם בוצעה העבודה אך שכרו לא שולם. 3. לטענת הנתבעת 2, היא לא היתה צד להתקשרות ואין לה כל יריבות עם התובע. מימון מסכים כי ביקש מהתובע לבצע את העבודה, וזאת אחר שצד ג' 2 (להלן: "אייל") ביקש ממנו סיוע כדי להביא להסדר בין צד ג'1 (להלן: "עיריית חולון") לבין עמותת מועדון לקידום כדורגל ארזים חולון (להלן: "ארזים") שיהיה בו כדי לגרום לפינוי מגרש הכדורגל הנמצא בשטח העיר חולון. לטענת מימון, בעזרת פעילותו הושג ההסדר, ועתה מתנערים הצדדים השלישיים מחובתם לשלם עבור העבודה שבוצעה, עבורם ועל דעתם. 4. אייל טען שאינו צריך להיות נתבע באופן אישי, כאשר על פעולותיו היו במסגרת תפקידו כמנהל אגף הספורט של העירייה. העירייה כפרה בטענות כנגדה, וטענה כי לא הזמינה את העבודה והיא אינה אחראית לשלם עבודה, ולגישתה אין לה כל קשר לתובע. 5. במעמד הדיון, העידו התובע, מימון, אייל וכן מר יוסי זהבי, מנהל אגף בינוי, תשתיות ומבני ציבור בעירייה. דיון והכרעה 6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את מלוא התביעה נגד מימון, ולקבל בחלקה את ההודעה לצד שלישי, הכל כפי שיפורט להלן. 7. מימון לא הכחיש כי הזמין את העבודה מהתובע, ולא טען כנגד השכר שביקש התובע עבור העבודה שבוצעה. בנסיבות אלה, יש לקבל במלואה את התביעה נגד מימון. 8. הנתבעת 2 הכחישה את מעורבותה בהתקשרות עם התובע, ולא הובאה כל ראיה הקושרת אותה להזמנת העבודה מהתובע. לפיכך, התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית. 9. למעשה, המחלוקת האמיתית הינה בין מימון לבין העירייה ונציגיה, אם העבודה הוזמנה עבור ובשם העירייה, כאשר עמדת העירייה ואייל הינה כי לא הזמינו את העבודה, וכי הזמנת עבודה כזו היתה דורשת קבלת מספר הצעות מחיר, ואישור ההתקשרות בנהלים העירוניים המקובלים. אייל טען כי בתפקידו כמנהל מחלקת הספורט הוא מבצע הזמנות עבודה רבות מידי שנה, ותמיד פעל בנהלים העירוניים. מר זהבי הבהיר כי שכרו המקובל של מנהל פרוייקט - המבצע "את כל הפעולות שעשה התובע והרבה מעבר לכך" - הינו 3% מעלות העבודה כולה, וכי מעולם לא הוצגה בפניו דרישה לתשלום שכר עבור עבודתו של התובע. 10. אמנם, אין בידי מימון מסמך מטעם העירייה או אייל, על פיו הוזמנה העבודה של ביצוע התוכניות וכתב הכמויות. עם זאת, עולה מהחוזה שנערך בין העירייה לבין ארזים (להלן: "חוזה ארזים") כי העירייה עשתה שימוש במסמכים שהוכנו על ידי התובע, ולא נטען או הוכח כי התובע נתן לעירייה הסכמה לעשות שימוש בפירות עבודתו ללא תשלום, או כי הנתבע נתן לעירייה או למי מעובדיה רשות להשתמש במסמכים אלה ללא שחלה עליהם כל חובה לשלם עבור העבודה שהושקעה בהם. 11. בהתאם להוראות סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] התחייבות כספית מטעם העירייה מחייבת חותמת העירייה וחתימת ראש העירייה והגזבר. אין חולק כי במקרה דנן לא נערכה התקשרות ישירה בין העירייה ו/או נציגה לבין התובע, וכי לא נחתם מסמך בין מי מהעירייה לבין הנתבע, שיש בהם כדי להטיל חיוב כספי על העירייה. בנסיבות אלה, ככל שלא היה נעשה שימוש במסמכים שהכין התובע במסמך רשמי של העירייה, לא הייתי מוצאת כי יש לחייב את העירייה בתשלום כלשהו, אך במקרה דנן, העירייה חתומה על חוזה ארזים שבו נרשם כך: "העירייה תשפץ ותכשיר את המבנים הישנים הנמצאים בקריית הספורט... העירייה תכשיר חדר הלבשה... כמו כן ועל מנת לעמוד בתקני ההתאחדות לכדורגל תוקם על ידי העירייה... מצ"ב תוכניות ומפרט השיפוצים כולל כתב כמויות ועלויות המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה" [ההדגשה במקור - ר.ה.] 12. לחוזה זה צורפו התוכניות וכתב הכמויות שהוכנו על ידי התובע, וכדי לסבר את האוזן אבהיר כי מדובר בעשרות עמודים של מסמכים, לרבות שרטוטים, תמונות, פירוט עבודות וחומרים, פירוט מידות ודפי ריכוז למכרז, וכן חישוב עלויות. בנסיבות אלה, אני קובעת כי העירייה עשתה שימוש ממשי בעבודתו של התובע, שהועברה אליה על ידי מימון, וכי עליה לשלם שכר ראוי עבור העבודה. 13. אבהיר עוד, כי אני מאמינה למימון, כי ביקש מהתובע לבצע את העבודה בהתאם לפניית אייל, נציג העייריה. אין להניח כי מימון יפנה לתובע ויזמין עבודה בסכומים לא מבוטלים, ואף ייקח על עצמו התחייבות כספית כלפי התובע - והכל לטובת העירייה - על דעת עצמו, ביוזמתו ובלא שנתבקש לסייע לעירייה באופן זה או אחר. לפיכך, אני סבורה שבמערכת היחסים שבין מימון לבין אייל והעירייה, מגיע למימון שיפוי ו/או השתתפות כספית מהצדדים השלישיים. סכום השיפוי לו זכאי מימון מהעירייה בגין העבודה: 14. שוכנעתי כי מימון סמך על אייל ולא שיער שיעמוד בפני שוקת שבורה בעת שיידרש לשלם לתובע עבור העבודה. עם זאת, נפל פגם בהתנהלותו, כאשר לא העלה את פרטי ההתקשרות על הכתב, לא דאג לברר מראש עם התובע מהי העלות שתידרש בגין העבודה, ולא מסר את הנתון המתייחס לעלות זו (שלא היתה ידועה לו) לעירייה. מימון מסר לנציגי העירייה את המסמכים שהכין התובע, כך שהעירייה יכולה לעשות בהם שימוש - וזאת מבלי שהבטיח את תשלום שכרו של התובע. נראה כי מימון סמך על אייל "בעיניים עצומות" ובלא אמצעי זהירות מינימליים שיהיה בהם כדי להבטיח אותו - ואת התובע - מפני סירוב העירייה לשלם לתובע את שכרו. 15. עם זאת, מצאתי כי אין לחייב את העירייה או את אייל בכל הסכום שבו חוייב מימון כלפי התובע, בשים לב להתנהלותו של מימון כמפורט לעיל, כאשר העירייה ו/או נציגיה לא קיבלו דרישת תשלום בכתב ולא התחייבו לשלם סכום מוגדר עבור העבודה. בנסיבות אלה, יש לבסס את החיוב על "שכר ראוי". אציין לעניין זה כי למרות שדרישת התשלום של התובע היתה מקובלת על הנתבע, הצדדים השלישיים כפרו בשכר הנתבע, וטענו כי דרישת השכר מופרזת וחריגה. 16. בעניין זה אני מקבלת את דבריו של מר זהבי כי השכר הנדרש על ידי התובע חורג מהסכומים אשר העירייה משלמת בדרך כלל, וכן את הבהרתו כי השכר המקובל עבור ניהול פרוייקט עומד על 3% משוויו. על פי צג/1, טבלת ריכוז עלות העבודות בפרוייקט, מדובר בעלות כוללת בסך של 409,780 ₪, ושכר ניהול הפרוייקט נקבע שם בסכום (כולל מע"מ) של כ- 12,600 ₪. 17. לפיכך, על דרך האומדנה, בשים לב לכל האמור לעיל, אני מעמידה את השיפוי לו זכאי מימון מהצדדים השלישיים בסך (כולל מע"מ) של 12,000 ₪. 18. חיוב שני הצדדים השלישיים: אמנם, אייל טען שלא היה מקום לתבוע אותו אישית, שכן הוא פעל כנציג העירייה. עם זאת, הוכח כי העירייה קיבלה את "תוצרת" עבודתו של התובע, באמצעות הנתבע ואייל, שלא בהתאם לנהלים העירוניים המחייבים. לפיכך, בשל חריגה מהנהלים שהביאה להתקשרות של מימון עם התובע ולהטלת חיוב כספי על העירייה שלא בדרך הקבועה בתקנה 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש], מצאתי כי יש להטיל את החיוב גם על אייל, ולפיכך החיוב על הצדדים השלישיים הינו יחד ולחוד. סוף דבר 19. התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית. בנסיבות העניין, משהוגש על ידי שני הנתבעים כתב הגנה אחד, אינני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעת 2. 20. התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת, והוא מחוייב לשלם לתובע את סכום התביעה, סך 33,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע 1, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 25.02.13, ועד לתשלום בפועל. 21. ההודעה לצד שלישי מתקבלת בחלקה. הצדדים השלישיים ישלמו לנתבע 1, יחד ולחוד, סך כולל של 12,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הצד השלישי 1 ו/או הצד השלישי 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 25.02.13, ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד. קונסטרוקציההנדסה / מהנדס