התחמקות מחידוש חוזה שכירות

הודיעה כי בכוונתה למכור את הדירה בתום שנת השכירות. הנתבעת התחמקה מחידוש החוזה עם התובעת לשנה זו, ומסרה כי די בכך שסיכמו את הדברים בעל-פה. בחודש יוני 2012 התברר לתובעת כי הנתבעת לא שילמה את תשלומי ועד הבית מזה שישה חודשים. התובעת פנתה בעניין זה לנתבעת, אך הנתבעת השיבה, כי גבו ממנה תשלומי ועד הבית ביתר, כי אין בכוונתה לשלמם וכי על התובעת להשיב לה תשלומי ועד בית ששולמו ביתר בכל המועדים החל מתחילת השכירות משך 3 שנים. התובעת נאלצה לפנות לנתבעת באמצעות עו"ד, אשר דרש מהנתבעת במכתב מיום 21.9.12 להסדיר את חובותיה וכן להשיב את הדירה צבועה ונקייה לידי התובעת. הנתבעת לא הגיבה למכתב, ובחודש נובמבר 2012 שלחה לתובעת הודעת sms כי היא עוזבת את הדירה ביום 1.12.12. הנתבעת החזירה לתובעת את מפתחות הדירה ביום 5.12.12. התובעת גילתה כי הנתבעת השאירה את הדירה מלוכלכת ולא מסוידת חרף התחייבותה. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בתשלום חוב ועד הבית בסך של 2,750 ₪; הוצאות מכתב עורך הדין בסך של 600 ₪; הוצאות צביעה וניקוי הדירה בסך של 2,300 ₪ וכן תשלום אגרת בית המשפט. תמצית טענות הנתבעת הנתבעת שכרה את דירת התובעת מיום 1.8.08 ועד ליום 30.11.12. התובעת לא שילמה תשלומי וועד הבית החלים כרגיל על בעל הנכס, לכל לאורך תקופת השכירות. תשלומי ועד הבית כוללים הוצאות קבועות כגון בגין שיפוץ הלובי, קניית כדים לגינה ותיקונים כאלה ואחרים, וע התובעת כבעלת הנכס לשאת בהם. נציגת ועד הבית בשם שלומית, הודיעה לנתבעת כי אין ברצונה להתערב בנושא או לפצל את החוב. על פי החישוב שביצע נציג בשם יהודה מוועד הבית, הייתה הנתבעת לשלם סך של 170 ₪ לחודש בלבד בגין ההוצאות השוטפות של ועד הבית. התובעת אכן הסכימה לעשות לנתבעת הנחה בגובה 20 ₪ לחודש בתשלומי ועד הבית. התובעת הציגה קבלה על תיקונים וצביעה מחברת "פלד קבלנים ומהנדסים בע"מ", אלא שהתובעת מעולם לא הזמינה בעל מקצוע לתיקונים בנכס. בעלה של התובעת היה מגיע ומבצע תיקונים שטחיים ולא מקצועיים בנכס. התובעת זייפה את החוזים שצירפה כנספחים 44-49 לכתב התביעה. אין חתימות של הנתבעת ליד השינויים, החוזים הם בהפרש של שלושה חודשים אחד מהשני, אין לנתבעת עותק מחוזים אלו. טענות התובעת שכנגד במסגרת התביעה שכנגד חזרה התובעת שכנגד על טענותיה המופיעות בכתב ההגה כמפורט לעיל. התובעת שכנגד טוענת כי שילמה לאורך כל השנים תשלומי ועד בית ביתר, וכי על הנתבעת שכנגד להשיב לה סך כולל של 2,940 ש"ח בגין חלקה בתשלומי ועד הבית. לציין כי סכום התביעה עומד על סך של 30,000 ש"ח, אולם אין בכתב התביעה שכנגד כל פירוט של הסכום הנתבע מעבר לסך של 2,940 ש"ח כאמור לעיל. טענות הנתבעת שכנגד הנתבעת שכנגד חזרה אף היא על טענותיה בכתב התביעה, וכן הכחישה את טענות התובעת שכנגד בדבר זיוף החוזה, לגביו נטען כי הוצג ע"י התובעת שכנגד הציגה לרשויות על מנת לקבל הטבות כאם חד הורית. כן נטען כי התובעת שכנגד שילמה את תשלומי ועד הבית משך תקופה ממושכת ככל הדיירים, מבלי לטעון דבר כנגד התשלומים. דיון והכרעה למען הנוחות, תכונה להלן התובעת והנתבעת שכנגד "גילי" והנתבעת והתובעת שכנגד תכונה להלן: "ליאת". התביעה הראשית גילי צירפה לכתב התביעה את חוזה השכירות בין הצדדים. על פי סעיף 4.ח. לחוזה השכירות, על השוכר לשאת בתשלומי ועד הבית. במועד חתימת הסכם השכירות תשלומי ועד הבית הסתכמו ב-230 ₪ לחודש. התשלום הועלה לסך 250 ₪ החל מחודש ינואר 2010. אין מחלוקת, כי ליאת נשאה בתשלומי ועד הבית במלואם החל מיום 1.8.08 . ליאת טוענת כי מתוך תשלומי ועד הבית, עליה לשלם סך 170 ש"ח בלבד לכל חודש שזהו הסכום בגין הוצאות שוטפות, וכי וועד הבית שיפץ את הלובי ורכש כדים לגינה, מתוך הסכומים ששולמו בגין ועד הבית. דין הטענה להידחות. על פי החוזה, על השוכרת, היא ליאת - לשאת במלוא תשלומי ועד הבית. ואכן משך מרבית תקופת השכירות שילמה ליאת את תשלומי ועד הבית כמתחייב מהחוזה. טענתה לפיה עליה לשלם בסכום של 170 ש"ח לחודש בלבד, נטענה בעלמא. למותר לציין כי טענותיה של ליאת בדבר רכישת הכדים או שיפוץ הלובי, או בדבר החישוב שנעשה ע"י אדם בשם יהודה ואו כל נציג אחר מועד הבית-לא הוכחו. כך, ליאת לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה כי החוזה זויף, טענה אשר הנטל להוכחתה מוגבר(ר' ע"א 3546/10 אליהו מישאלי נ' אולגה קליין, [ 7.11.11]) ועל כן דין הטענה להידחות. גילי צירפה לכתב התביעה את מכתב ועד הבית מיום 21.1.13, המאשר כי שילמה את חוב ועד הבית במלואו, בסך של 3,000 ש"ח וכן קבלה על תשלום החוב. מאחר שבכתב התביעה תבעה סך של 2,750 ש"ח בלבד בגין החוב לוועד הבית, על ליאת לשלם לגילי סך של 2,750 ש"ח עבור החוב בגין תשלומי ועד הבית. בדיון מיום 25.8.13 הודתה ליאת כי התחייבה להחזיר את הדירה מסוידת וצבועה, אך לא עשתה כן (עמ' 1 לפרוטוקול). גילי צירפה בגין רכיב זה של התביעה קבלה על סך של 2,000 מאת פלד קבלנים ומהנדסים בע"מ, וכן קבלה מרשת "הום סנטר", אשר לפיה עלות הצבע (סופרקריל לבן) עמדה על סך של 299.99 ש"ח. יחד עם זאת, עולה מהקבלה כי ניתנה לה הנחה של 15%, ועל כן הסכום ששולם בפועל עבור הצבע עומד על סך של 255 ש"ח בלבד. אשר על כן, על ליאת לשלם לגילי סך של 2,255 ₪ בגין צביעת הדירה. התביעה שכנגד דין התביעה שכנגד להידחות. כפי שנקבע לעיל, האחריות לשאת במלוא תשלומי ועד הבית לתקופת השכירות מוטלת על ליאת. יתר רכיבי התביעה לא פורטו כנדרש. ליאת ציינה בדיון מיום 25.8.13 כי היא תובעת על כך שגילי הפרה את החוזה כאשר לא תיקנה את חבל הכביסה ואת הרטיבות בדירה, אך טענות אלו לא פורטו כדבעי בכתב התביעה שכנגד, לא צוינה או צורפה כל פניה מזמן אמת תלונה או דרישה מזמן אמת, וכן לא צוין בו הסכום הנתבע בגין חלק זה של התביעה שכנגד. מכל מקום, טענות אלו לא הוכחו . סוף דבר התביעה הראשית מתקבלת בחלקה. ליאת תשלם לגילי סך של 5,005 ש"ח בלבד (סך של 2,750 ש"ח בגין החוב לוועד הבית; וסך של 2,255 בגין צביעת הדירה), בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. איני מוצאת לנכון לחייב את ליאת בתשלום מלוא הסך ששולם לעורך דינה בגין שליחת המכתב, אולם ליאת תישא בהוצאותיה של גילי בסך של 250 ש"ח. התביעה שכנגד נדחית. חוזה שכירותחוזהשכירות