ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

רכש דירה חדשה מקבלן ולטענתו יש בה ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו. 2. התובע מבסס את תביעתו על חוות דעת הנדסית שצורפה לכתב התביעה (עותק מקורי של חוות הדעת עם תמונות צבעוניות הוגש במהלך הדיון וסומן ת/2) המונה מספר ליקויים בדירה, ולטענתו נותרו שישה ליקויים שטרם תוקנו. התובע עתר לפיצוי בסך של 16,300 ₪. 3. לטענת הנתבעת, הוגשה בעבר תביעה אחרת על ידי התובע, שלא ביקש לפצל את סעדיו ולפיכך הוא אינו זכאי להגיש תביעה זו. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי תיקנה את מקצת הליקויים וכי התובע לא הסכים לתאם עמה מועד לביצוע התיקונים כאשר קיימת לה הזכות לביצועם, לפני שניתנת לתובע זכות לסעד כספי כלשהו. הנתבעת טענה כי "התביעה מיותרת, התובע יקבל והיה מקבל את התיקונים הנדרשים בהתאם לחוות דעת הנתבעת... גם ללא כתב תביעה זה." דיון והכרעה 4. תחילה אציין, כי התביעה הקודמת בין הצדדים הוגשה בשל טענה לאיחרו במסירת הדירה, בעילה חוזית. בתביעה זו לא מדובר בעילה זהה אלא בעילה שונה ונפרדת, ולא היתה לתובע מניעה מהגשת התובענה דנן. 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. 6. זכוכית מעקה המרפסת: לטענת התובע, הזכוכית אינה מחוסמת, והדבר נלמד מכך שאינה נושאת הטבעה כמתחייב בתקן. הנתבעת טענה כי "לא מופיעה הטבעה, משום מה" אך אין ספק שהזכוכית מחוסמת, שכן כל הזכוכית לבניין כולו סופקה מאותו יצרן ועל כולן יש הטבעות, למעט זו שבדירת התובע. לעניין זה אני מקבלת את התביעה, לאחר שהתובע הוכיח בחוות הדעת מטעמו כי התקן הישראלי מחייב הטבעת חותמת. בשל כך ישנו ספק אם הזכוכית המדוברת היא אכן מחוסמת, ויש להחליפה. מאחר ולבית משפט זה אין סמכות לתת צו "עשה" המחייב את החלפת הזכוכית, יש לפסוק לטובת התובע פיצוי מתאים. בחוות הדעת מטעם התובע צויינה עלות ההחלפה בסכום של 6,000 ₪ (בצירוף מע"מ), ואילו נציג הנתבעת בדיון טען כי עלות הזכוכית הינה לכל היותר כ- 10% מסכום זה. אין בידי לקבל את הערכות העלות שנטענו על ידי הנתבעת. לא הוצגו בפני בית המשפט מסמכים כלשהם מטעם הנתבעת, להוכיח את העלויות והסכומים הנטענים על ידה. בנוסף, לצורך ביצוע העבודות על ידי התובע באמצעות בעל מקצוע אחר הוא יידרש לשלם עלויות גבוהות מאלה של הנתבעת (שהינה קבלן) וכן הוצאות נילוות כגון הובלה, עבודה, פירוק ופינוי הזכוכית הישנה וכד'. עם זאת, בהערכת העלות של מהנדס התובע אין פירוט והפרדה בין עלות הזכוכית, עלות עבודת ההתקנה, עלות הפינוי וכד', ובשים לב לגודל הזכוכית (שאף היא לא צויינה בחוות הדעת מטעם התובע) כפי שהבהיר נציג הנתבעת בדיון, מצאתי את הערכת העלות בחוות הדעת גבוהה באופן בלתי מוסבר. לפיכך, ועל דרך האומדנה, אני קובעת בסעיף זה כי הנתבעת תפצה את התובע בגין החלפת הזכוכית (לכזו שנושאת הטבעה המאשרת שהיא מחוסמת) בסך 3,000 ₪ (כולל מע"מ). 7. מיקום האסלה בשירותים: הנתבעת מסכימה להחזיר לתובע את הסכום שנדרש על ידו, 234 ₪ ולפיכך אין צורך להכריע בטענה. 8. אבן הכיסוי בחלק התחתון של מעקה המרפסת: לטענת התובע, האבן הינה בגוונים לא אחידים והדבר גורם להפרעה אסטטית. לעמדת הנתבעת, מדובר באבן טבעית בה באופן טבעי קיים שוני בגוונים ולפיכך יש לדחות את התביעה בעניין זה. מהתמונות שצורפו לחוות הדעת מטעם התובע עולה כי לא מדובר בשינויים קלים בגוונים אלא בשינויים בולטים לעין, ואני מקבלת את הטענה כי מדובר בפגם אסטטי. בחוות הדעת נרשם עוד כי יש להחליף אריח שנשבר במעקה, ולכך לא היתה התייחסות בכתב ההגנה או בטיעוני נציג הנתבעת בדיון. על כן אני מקבלת את התביעה בנוגע לסעיף זה, בסך של 1,755 ₪ (כולל מע"מ). 9. מיקום שקע הטלוויזיה בממ"ד: התובע טען כי ביקש להזיז את מיקום השקע, אך הוא הועבר למיקום שונה מהמבוקש, דבר שמחייב עבודה נוספת ומשמעותית כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש. הנתבעת טענה שהשינוי התבקש לאחר ביצוע הממ"ד ולא ניתן היה לבצע את המבוקש, לכן סירובה היה מוצדק, והיא תשיב לתובע את הסכום ששולם על ידו בתמורה לביצוע השינוי. ככל שלא ניתן היה להזיז את מיקום הנקודה, ובפועל לא היה נעשה דבר, אכן לא היה מקום לתביעה בעניין זה ככל שעלות השינוי היתה מוחזרת לתובע. עם זאת, זו אינה טענת התובע, שלדבריו בוצע שינוי אך "אני שילמתי את זה לבצע שינוי והזיזו לי את השקע למקום לא רצוי". הנתבעת לא התייחסה לטענה זו, לפיה בוצע שינוי, שלא בהתאם לבקשת התובע. בחוות דעת המהנדס מטעם התובע הובהר כי השקע קיים היום במיקום שונה מזה הרשום בתוכנית, ועל כן אני מקבלת את התביעה גם בעניין זה, ופוסקת לתובע את עלות התיקון כפי שפורטה בחוות הדעת מטעמו, בסך 2,340 ₪ (כולל מע"מ) וכן החזר התשלום שנגבה מהתובע לצורך ביצוע השינוי שבוצע שלא לפי בקשתו, בסך 430 ₪, ובסה"כ 2,770 ₪. 10. הקרמיקה במרפסת השמש: התובע טען כי מידות הקרמיקה שסופקה במרפסת זו אינה תואמת את המפרט. הנתבעת הסכימה כי המידות שונות, וטענה כי הדבר נעשה משיקולים אדריכליים, אך הסכימה לבצע הדבקה של מרצפות אחרות, במידות "הנכונות", מעל הריצוף הקיים. הנתבעת הבהירה כי גם לאחר ביצוע ההדבקה, הקרמיקה במרפסת תהיה נמוכה מסף חדר המגורים בהתאם לנדרש במפרט הטכני ובתשריט המכר, וכי היא מוכנה לתת לתובע אחריות לכך שלא ייכנסו מים לתוך הדירה. התובע מסרב לקבל תיקון כזה ולטענתו "אני חושב שאני לא צריך להסכים לקבל תיקון של הדבקה אפילו אם זה אפשרי מבחינה טכנית. קניתי בית חדש ואני רוצה לקבל ריצוף חדש בגובה המקורי." בעניין זה, לא אוכל לקבל את דרישת התובע. בחוות דעת המהנדס מטעם התובע אין התייחסות לאפשרות ההדבקה, וכל שנרשם שם היה כי יש להתקין את הקרמיקה "על פי מפרט הדייר". ככל גם לאחר הדבקה, תהיה הקרמיקה בגובה הנדרש -כטענת הנתבעת שלא נסתרה - יש לראות בכך ביצוע העבודה "בגובה המקורי" (כלשון התובע). לפיכך, עמדתי הינה כי התובע אינו יכול לדרוש החלפה של הקרמיקה במקום הדבקה. ברור שלו היה התובע נעתר להצעת הנתבעת לבצע את החלפת הקרמיקה בהדבקה, היו עלויות הנתבעת נמוכות משמעותית מהסכום הנדרש מהתובע לבצע הדבקה של קרמיקה, שכן הנתבעת רוכשת מוצרים מסוג זה בכמויות גדולות ומעסיקה עובדים על בסיס קבוע לצורך ביצוע עבודות אלה. לאור דחיית עמדת התובע בסוגייה זו, ומאחר שהוא דחה את הצעת הנתבעת לבצע את התיקון בהדבקה, ובהעדר יכולת אפשרות בית המשפט להעריך עלות ביצוע ההדבקה על ידי הנתבעת - התביעה בעניין זה נדחית. 11. גובה נקודת הניקוז מרפסת השמש: לטענת התובע, נקודת הניקוז גבוהה מסביבתה ויש להזיזה. בכתב ההגנה אין כל התייחסות לטענה זו, ועל כן אני מקבלת את התביעה בנוגע לליקוי זה, בסך 351 ₪. 12. הוצאות ניהול המשפט: התובע עתר להחזר הוצאה בסך 2,000 ₪ עבור "שכר חוות דעת הנדסית והפסד ימי עבודה". לכתב התביעה לא צורפה חשבונית המתייחסת לתשלום למהנדס עבור הכנת חוות דעתו. חוות הדעת נערכה לפני הגשת התביעה ועל מנת לסייע לתובע בפנייתו לנתבעת בדרישה לתיקון ליקווים שונים, שחלקם בוצע לפני הגשת התביעה. לפיכך, לא אוכל לקבל את עתירת התובע במלואה. על דרך האומדנא, ומאחר שאני סבורה שהתובע השתמש בחוות הדעת כדי לבסס את התביעה, והיא תמכה בטענותיו וסייעה לו בהוכחת מרבית דרישותיו, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע את הוצאותיו לניהול המשפט, לרבות אגרת בית המשפט ששולמה על ידו, בסכום כולל של 1,200 ₪. הפסד כספי בגין אובדן ימי עבודה לא הוכח. סוף דבר 13. התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 9,310 ₪ עבור עלות תיקון הליקויים כמפורט לעיל, לרבות הוצאות התובע בגין תובענה זו. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 24.03.13 ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד. בניהליקויי בניהקבלן