במהלך חופשה נחבל ברגלו בעת שנפל בכניסה לבריכה שבמלון 2. התובע טוען שנפילתו ופציעתו כתוצאה ממנה - חבלה בירך ימין וחתכים באצבעות רגל ימין, נבעו מן העובדה שאריחי קרמיקה בכניסה אל הבריכה היו מפורקים ושבורים. 3. בעדותו בבית המשפט, כמו גם בכתב התביעה שהגיש, העלה התובע טענות למספר ראשי נזק, שעל פי תפיסתו אמורים לזכותו בפיצוי. כך טען הוא כי עצם העובדה שהוא החליק ונפצע מלמדת על רשלנות מצד המלון והוסיף כי בעקבות פציעתו נפגמו הנאתו והנאת אשתו מן החופשה אליה יצאו הם יחדיו. 4. התובע הסביר את סכום תביעתו -23,000 ₪ ב"הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, נסיעות לצורך קבלת טיפולים, עזרת הזולת בעבר, בזבוז החופשה השנתית ושיבושה, בזבוז ימי עבודה ועגמת נפש". לתמיכת טענותיו, העיד התובע את חברו מר איאד עוויסאת שהיה עמו בחופשה ואשר הגיע אל מקום הנפילה מיד לאחר שזו ארעה, והציג ראיות נוספות, כמפורט להלן: תצלומים של אריחים שבורים במקום הנפילה (ת/1). מסמך מיום 9.11.11 שכותרתו "הפניה למיון כללי" בבית החולים "סורוקה" מטעם רופא במלון, בו מצויין כי התובע "נפל על הרצפה בבריכה" וכי הוא מתלונן על כאבים בירך ימין ויש חתך ב- 3 אצבעות ברגל ימין". הפניה לצילום מיום 13.11.11 מטעם רופא המשפחה של התובע בו מצויינים "סימני חבלה באצבע שנייה רגל ימין". אישור מחלה מיום 13.11.11 הממליץ על מנוחה למשך 8 ימים - מיום 10.11.11 ועד 17.11.11. לשאלות נציג נתבעת 2 השיב התובע כי הוא נעדר מן העבודה למשך 8 ימים וכי מסר את אישור המחלה במקום עבודתו. 5. במהלך הדיון בבית המשפט, כמו גם בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעות, טענו נציגותיהן כי נתבעת 1 איננה אחראית להחלקתו ו/או לפציעתו של התובע כתוצאה ממנה, שכן המקום שהוא ספא לבריכות מלח הינו מן הסתם מקום חלק ורטוב. נציג נתבעת 1 הוסיף וטען כי הרצפה עליה החליק התובע נמצאה שלמה וכי הוא ככל הנראה הגיע אליה במהירות ו/או בחוסר זהירות. 6. בתגובה לתצלומים (ת/1) בהם נראים בבירור אריח מפורק ואריח נוסף שבור שנפלו מבסיס המעקה שבכניסה אל הבריכה (כשבתצלום אחד נראה האריח השבור מונח על הארץ ויש בו סדק אלכסוני ובתצלומים נוספים מונח ומוחזק אריח זה בידיו של התובע, בשני חלקיו השבורים), טען נציג נתבעת 1 כי "יכול להיות שהאבן התפרקה אבל הוא הגיע למקום והחליק". 7. בהעדר מחלוקת על העובדה שבמועד הרלבנטי היה התובע אורח במלון, הרי שעל פי החוק חלה על המלון "חובת זהירות מושגית" כלפיו - חובה הנוגעת לתקינות המלון ומתקניו, תחזוקתו ומניעת מפגעים בו. מעבר לכך, יש לבחון, האם בנסיבות המקרה, הופרה "חובת זהירות קונקרטית" ובהקשר זה, השאלה היא האם יכול אדם סביר לצפות בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק שבסופו של דבר נגרם? (ר' ע"א 417/81 מלון רמדה נ' אמסלם וההפניות שם). 8. מבחן הציפיות מבחין בין סכנה רגילה לבין סכנה בלתי רגילה, כשהאחרונה היא זו המטילה חובת זהירות קונקרטית. בהקשר זה נפסק בפסה"ד הנ"ל, בין השאר, כי: "... אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים" (השופטת בן-פורת בת.א. (י-ם) 277/59 פ"מ לח 104 בעמ' 108). אלה הם סיכונים סבירים אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום-יום. ההולך לבית מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע"א 683/77), והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים שהם טבעיים לאותה נדנדה...." (ע"א 145/80). 9. על בסיס הראיות שהונחו בפני, אני קובעת כי בעוד עצם החלקת התובע במהלך כניסתו אל הבריכה יכולה להיחשב כשייכת לסוג המקרים המוגדרים "סיכונים סבירים וטבעיים", הרי שהפציעה אשר נגרמה לו באצבעות רגלו, בעקבות הנפילה נבעה מתחזוקה לקויה של בסיס המעקה אשר אריחים ממנו התפרקו במהלך אותו ארוע ושבריהם הם שפצעו את התובע. 10. לטעמי, התפרקות האריחים הינה סכנה בלתי רגילה המטילה על המלון חובת זהירות קונקרטית כלפי אורחיו ולכן מסקנתי היא שהנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בזה שהיא לא דאגה וגם/או ווידאה את תקינות בסיס המעקה ובכך איפשרה את היווצרות הסכנה. 11. באשר לשאלת נזקיו של התובע - סבורני כי גובה הנזק הנתבע הינו מוגזם וחלקו הארי בלתי מבוסס. התובע אמנם הניח בפני ראיות מספיקות להוכחת פציעתו ושיבוש חופשתו ואולם שאר טענותיו בדבר הוצאות רפואיות, נסיעות וכיו"ב, לא הוכחו. במצב דברים זה הנני מעריכה את הנזק שנגרם לתובע בסכום של 4,500 ₪ ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לו סכום זה, בתוספת הוצאות בסך 500 ₪, בסה"כ 5,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. בית מלוןתאונות בבריכהתאונות במלוןבריכת שחיה / בריכת מיםרגליים