תביעה נגד מרכז אקדמי עקב ציון נכשל במבחן

תביעה נגד המרכז האקדמי פרס עקב ציון נכשל במבחן: 1. א. א) בחודש אוקטובר 2011 נרשם התובע לשנת לימודים אצל הנתבעת כסטודנט שלא מן המניין במסלול הגשמה לקראת תואר ראשון במשפטים. לטענת התובע, הוא בחר דווקא בנתבעת משום שיועצת לימודית מטעמה, הגב' מימי יהודה צדקה התחייבה בדבר האקלים הערכי והלימודי של הנתבעת ובייחוד עקב הדגש שניתן לתמיכה ולסיוע לסטודנטים. ב) בגדר המסלול נדרש התובע, בשנה הראשונה, כתנאי להמשיך לימודיו לקראת התואר לעבור את כל הקורסים בציון 60 לפחות ולעמוד בממוצע כולל של 75 לפחות ושילם בעד שנת לימודים ראשונה סך של 24,480 ₪, אשר כלל, בין השאר, קורס אחד חוזר. ב. א) התובע טוען, שעמד בכל התחייבויותיו וחובותיו האקדמיות עד שבמהלך חודש יוני 2012 עבר התובע אירוע נוירולוגי קשה ועקב אירוע זה לא יכול היה התובע לגשת למועדי א' באף קורס שעבר ונאלץ להסתפק במועד ב' ברוב המקצועות. בסופו של יום, נותרו לתובע מבחנים בשני מקצועות בלבד שנקבעו לחודש אוקטובר 2012 ובהפרש של יומיים זה מזה. ב) במבחן הראשון לא נוכחו בחדר המרצה ועוזר הוראה כמתחייב בתקנון ואף לא היו זמינים טלפונית ולכן, לא יכול היה התובע לקבל הבהרות לגבי חלק מהשאלות שלא היו ברורות והתובע נכשל בבחינה. בעקבות כישלון זה, פנה התובע באופן אישי אל פרופ' רן שפירא, נשיא הנתבעת, (להלן:" נשיא הנתבעת") אשר הבטיח לתובע, שאם יצליח במבחן במקצוע נוסף, יאפשר לו לגשת למבחן חוזר במקצוע בו נכשל. ג) למרות שהתובע הצליח במבחן האחרון, לא קוימה ההבטחה הנ"ל וגם בקשת התובע לקורס חוזר לא נענתה מבלי ליתן הסבר לסירוב זה. בסופו של יום, סיים התובע את שנת הלימודים בציון נכשל במקצוע האחרון וקיבל ציון כללי ממוצע 72.59 ועל פי כללי התוכנית - לא היה זכאי התובע להמשיך בלימודיו לקבלת התואר. ג. בשל ההתנהלות הנ"ל של נציגי הנתבעת, מלין התובע על כך, ששנה שלמה של מאמצים, קשיים והוצאות ירדה לטמיון ונאלץ להתחיל מחדש את לימודיו במוסד אחר. התובע אף לא קיבל תגובה עניינית לפניותיו אלא קיבל תשובה לאקונית שדוחים את דרישותיו ובישרו לתובע, שעקב הישגיו הנמוכים - מופסקים לימודיו. אי לכך ולאור האמור לעיל, מבקש התובע בתביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו סך 31,761 ₪, הכולל בחובו: החזר שכר לימוד בסך 24,480 ₪, החזר שכ"ט עו"ד בסך 2,281 ₪ ופיצוי על הטרדה, עוגמת נפש ואובדן שנת לימודים בסך של 5,000 ₪. 2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, משום שבכל הנוגע לתובע, היא פעלה על פי כל דין ומשיקולים אקדמיים עניינים. עוד נטען, שתביעתו של התובע היא תביעה קנטרנית, חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי ודורש השבת שכר הלימוד הנעדר אחיזה במציאות ו/או בדין. זאת ועוד, בהיות הנתבעת מוסד להשכלה גבוהה ללימודים לתארים אקדמיים, אזי כל החלטה בעניין הפסקת למודים של תלמיד היא החלטה מקצועית גרידא, שהתקבלה במסגרת החופש האקדמי ובהגשת התביעה, מבקש - למעשה- התובע לתקוף החלטת הנתבעת להפסקת לימודיו, בעוד התובע לא עמד בתנאים המעניקים לו הזכות להמשך לימודיו ונושא זה, אינו נושא לדיון בבית המשפט המתבקש,בעצם, להיכנס לשיקוליה של נציגי הנתבעת. לגופו של עניין, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) מסלול הלימודים אליו התקבל התובע הוא מסלול "הגשמה" (להלן:"המסלול הנ"ל") והנתבעת יידעה את התובע מהן הדרישות האקדמיות המוצבות בפני תלמיד במסלול זה. אלה תלמידים המתקבלים על תנאי ללימודי תואר ראשון במשפטים והודע לתובע מהם תנאי המעבר בהם הוא מחויב במסלול זה לשם המשך לימודיו כתלמיד מן המניין והתובע אישר בחתימת ידו שידועים לו תנאים אלה. ב) הנתבעת ממשיכה, בכתב ההגנה ומסבירה מהן האפשרויות והתנאים בלימודים במסלול הנ"ל והנתבעת מכחישה את טענת התובע, שאם הייתה מתאפשרת לו בחינה נוספת בקורס בו נכשל, היה עומד בקריטריונים בדבר מעבר ללימודי משפטים כתלמיד מן המניין. כמו כן, מכחישה הנתבעת את טענות התובע, שהציון הממוצע שלו היה 72.59 ומבהירה, שהתובע בציינו ציון זה הסתמך על גיליון ציונים לא סופי, שכן בסופו של יום קיבל התובע ציון ממוצע של 68.84. לכן, עם ציון ממוצע כזה, גם אם הייתה הנתבעת מאפשרת לתובע לגשת למבחן חוזר וגם אם היה עובר את המבחן - לא היה מגיע לציון הממוצע הנדרש על מנת לאפשר לו ללמוד כתלמיד מן המניין. ב. א) עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, שבפועל לא נגרם לתובע נזק בר תביעה, שכן הנתבעת נהגה עם התובע בהתאם לתקנון האקדמי ונוהלי הלימוד. לתובע ניתנה האפשרות להיבחן במועד נוסף וניתן לתובע די זמן להתכונן לבחינה זו ולמרות זאת, שוב נכשל התובע בבחינה. בעקבות כישלונו גם במועד נוסף זה, פנה התובע לגורמים שונים אצל הנתבעת וביקש לאשר לו קורס חוזר של מבוא לתורת המשפט, אך תלמיד אשר לומד במסלול הנ"ל אינו יכול לחזור על לימודיו. עם זאת, הוזמן התובע לשיחה עם רכזת הרווחה אצל הנתבעת על מנת לבחון את בעיותיו ובנוסף לכך, הועבר עניינו של התובע לוועדת חריגים ובפניה הובאו כל הנתונים הקשורים לתובע, כולל ציוניו וממוצע ציוניו, ברם לאחר שהוועדה שקלה את טענות התובע ואת הדברים שהשמיע בפני רכזת הרווחה, נאצלה הוועדה להחליט, שהתובע לא עמד בתנאי המעבר ולכן, לא יוכל התובע להמשיך בלימודיו אצל הנתבעת. ב) לטענת התובע בדבר היעדר מרצה ועוזר הוראה בזמן הבחינה, לצורך קבלת הבהרות לשאלות שלא היו ברורות, משיבה הנתבעת בכך, שאכן במועדים רגילים (מועד א' ומועד ב') שמועדם נקבע מראש, אמור מרצה הקורס או עוזר הוראה שלו להיות נוכחים בבחינה, ברם במועד הבחינה, שהיה מועד מיוחד נוכחו במקום משגיחים ונוכח אחראי הבחינות וגם על ידו ניתן היה להיעזר ובנוסף לכך, היה גם זמין מרצה הקורס טלפונית לשאלות הנבחנים. ג) עוד נטען על ידי הנתבעת, שנשיא הנתבעת לא הבטיח לתובע דבר, וטענתו של התובע היא טענה הנוגדת את נהליה את הנתבעת ולנשיא הנתבעת אין סמכות לאשר מועד בחינה שלישי לתלמיד. 3. א. בטרם אכריע לגופן של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים במשפט זה, אתייחס תחילה לטענת הנתבעת בדבר היות הנתבעת גוף עצמאי, אשר ניהולה מוסדר בתקנון פנימי ולאור מהות מוסד הנתבעת הרי שלמוסד זה נתונה ההחלטה בעניין הפסקת לימודים של תלמיד זה או אחר והחלטה זו היא החלטה מקצועית, אשר מתקבלת במסגרת החופש האקדמי בעניין אקדמי מובהק ובשל כך, אין התובע רשאי לתקוף החלטה זו במסגרת תביעה זו, שהוגשה לבית משפט זה, שכן אין עניין אקדמי מובהק כזה ניתן לבחינה שיפוטית. ב. א) לאחר שבחנתי טענה זו, אומר כבר עתה לנתבעת, שאין בית משפט זה מתערב בהחלטותיה או בשיקול הדעת של המוסמכים להחליט מטעם הנתבעת בשאלות האקדמיות הפנימיות שלה ואין גם בפני בית משפט זה בקשה לפסול החלטה זו או אחרת וגם לא את ההחלטה בדבר המסקנה אליה הגיעה הנתבעת להפסקת לימודיו של התובע. אני מסכים לטענת הנתבעת, שאם אכן היה מבקש התובע לפסול אחת מהחלטות הנתונות לסמכות הנתבעת, הרי שהייתה גם נשאלת השאלה, האם התובע היה רשאי להעלות שאלות אלו בפני בית משפט זה. ב) בנוסף לאמור לעיל, יש לציין, שממילא כבר נקבע, שהתערבותו של בית המשפט בהחלטות ובהליכים של גופים עצמאיים וולונטאריים היא מוגבלת מאד. (ראה ע"א 575/70 תג'ר ואח' נגד התאחדות לכדורגל בישראל, פ"ד כד (2) 499, 501). ג. הטענות אותן מעלה התובע בתביעה זו, אינן נוגעות לגופן של ההחלטות להפסקת לימודיו, שכן סוברנית הנתבעת לקבוע לעצמה קריטריונים להמשך לימודים - כפי שאכן עשתה, אך טענות העיקריות אותן מעלה התובע, שהן - למעשה- מעלות גם את השאלות השנויות במחלוקת הן שתיים: א) הטענה הראשונה, אותה מעלה התובע היא, שכחלק משכר הלימוד ששילם התובע, הוא היה זכאי לקבל קורס אחד חוזר, מעבר למבחן החוזר שדרש, שכן לטענת התובע, לאחר שיחה עם נשיא הנתבעת הובטח לו מבחן חוזר - ועל כך יש לו מסמך בכתב- ובפועל התעלמו לגמרי מהנושא של קורס חוזר כאילו הוא לא קיים. ב) הטענה השנייה היא, שבמבחן הראשון במקצוע: מבוא לתורת המשפט, לא נוכחו בחדר המרצה ועוזר הוראה כמתחייב בתקנון ואף לא היו זמינים טלפונית ובשל היעדרם, לא יכול היה התובע לקבל הבהרות לגבי חלק מהשאלות שלא היו ברורות ובכך לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה וכתוצאה מכך, נכשל התובע במבחן. (ראה גם עדות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 17- 19). בעניין זה, מוסיף התובע ואומר, שביקש מבחן חוזר ולאחר פגישה שהייתה לו עם נשיא הנתבעת נאמר לו, שהיות ולא הייתה מרצה או מתרגל בזמן המבחן, יהיה זכאי התובע לקבל מבחן חוזר ואף הזכיר שהביא עד מטעמו בעניין זה. (עמ' 1 לפ',ש' 21- 24). העד שהובא מטעם התובע הוא מר יוני מור - (להלן:"מר מור") ואל עדותו עוד אתייחס בהמשך. ד. א) התובע העיד בבית המשפט כך:" בפגישה שהייתה לי איתו (עם פרופ' שפירא- ג.ב.) בארבע עיניים, ויש לי עד שבא מטעמי, שיחה שהייתה של מספר תלמידים...". ואכן לצורך תמיכה בעדות זו של התובע, הוא הביא לעדות את מר מור, אשר בתחילה העיד, שהוא בקיא בסיפור של התובע, אך אט אט כיוון מר מור את עדותו לעניינו האישי ואמר:" כי גם לי היה משהו דומה". (עמ' 2 לפ',ש' 9). ב) גם מר מור העיד, שהייתה להם שיחת סיכום עם נשיא המוסד, אשר טען שאם לא הגיעו מרצים או עוזר הוראה מטעם המכללה, יהיה מבחן חוזר והוא גם ידע לומר, שדבר זה מקובל בכל המכללות ובכל האוניברסיטאות. אמר כך- אך אמירה זו לא הוכחה. (עמ' 2 לפ',ש' 13). ה. בעצם, עובדה זו על ההבטחה לנוכחות מרצה או עוזר הוראה כבר הוכחה על ידי התובע וגם באמצעות המסמך "נוהל בחינות" (נספח ד' לכתב התביעה) ולעניין זה אף אתייחס בהמשך, ברם לא אוכל להתעלם מעדותו של מר מור, אשר המשכה הפכה להיות עדות מגמתית, תוך מעורבות יתר עד כי כבר לא ניתן לראות בה עדות אובייקטיבית אשר היה בה כדי לתמוך בטענותיו הספציפיות של התובע- זאת לאור העובדות הבאות: א) מר מור, בא בעצם להעיד, כעד אובייקטיבי בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים למשפט זה, אך במקום עדות, החל מר מור לחוות דעתו, טען טענות שאינן קשורות כלל לנושא הדיון. כך למשל, הרחיב העד והביע דעה, שלא ייתכן שבשל בחינה אחת אדם ינופה מהמכללה והעלה טענה נוספת - כאשר עד אינו טוען אלא בא להעיד- על דבר שהוא בדק מול המועצה להשכלה גבוהה, שהיה אישור בפועל ללמד 80 איש והמרכז קיבל בפועל משהו כמו 150 סטודנטים. ועוד הוסיף, ששיטת הניפוי הייתה אגרסיבית מאד עם מספר סטודנטים ושזה דבר שייבדק במקומות אחרים. עובדות אלו כלל לא היו נושא לדיון בתיק זה. העד לא הסתפק באמור לעיל, אלא ביקש להוסיף:" בנוסף לתלמידים שנרשמו לאותו חוג בשנה הנוכחית, אנו נרשמנו בשנה שעברה, קיבלו את כספם בחזרה, משום שהיו דברים שהובטחו לסטודנטים, דברים שלא קוימו ולכן הסטודנטים קיבלו את כספם בסוף השנה, זאת לאחר שהיה תחקיר בערוץ 10" (עמ' 2, 22- 24). העובדות הנ"ל אותן ביקש לציין מר מור, כלל לא היו נושא לדיון ולא ראיתי מה צורך היה למר מור להעיד ולהרחיב הדיון לאפיקים, שאינם מהנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים למשפט זה. (ראה עדות מר מור בעמ' 2 לפ',ש' 9- 17). ב) זאת ועוד, במהלך הדיון, הראה מר מור מעורבות יתר והוא שכח, כנראה, שהוא בא רק להעיד מטעם התובע, וגם לאחר שסיים את עדותו, ביקש עדיין להשמיע דברים ותוך ניהול הדיון, הוא ישב באולם וביקש שוב ושוב להשמיע דברים - עד כי "השתתפותו הערה" הגיעה לכדי הפרעה לדיון והתערבות זו מצאה ביטוי בפרוטוקול הדיון. 3, 23- 24 ועמ' 5 לפ', ש' 2, עמ' 5 לפ',ש' 30 ועמ' 6 לפ',ש' 12- 14). ג) בסופו של יום, לאחר ההפרעות הנ"ל והתערבותו של מר מור במהלך הדיון, אפשר לו בית המשפט להוסיף, בהנחה, שמא סוף סוף יעיד בטענות שהועלו, אך שוב העיד על דברים הנוגעים אליו ולאו דווקא לנושא הדיון. מר מור הוסיף ואמר, שבמסמכים שקיבלו לא הופיע העניין הזה שאין קורס חוזר חינם ועוד הוסיף שקרה דבר חמור יותר, כשהם התקבלו לתכנית מסוימת דובר על חוג למשפטים, דובר על הגשמה ולא פורט על מה המסלול הזה. מסמכים שהם קיבלו, דובר על תואר ללימודים אקדמאיים, משפטים תואר ראשון, המסמך האחרון שהוסתר מהסטודנטים לאחר שיחה עם מינהל הסטודנטים ולא קיבלו אותו. עוד הוסיף, זה נכון שכולם חתומים בתום לב, זה היה משהו באותו רגע בזמן ההרשמה שהובטח ושהוא באופן אישי לא קבל את המסמך הזה, כך גם הסטודנטים האחרים. רק בסוף השנה כשמכתב הקבלה מציין דבר אחד ומכתב סיום ההתקשרות מציין דבר אחר, אושר במפורש מהו מסלול ההגשמה ומהם תנאיו האמיתיים. (ראה בעמ' 5 לפ',ש' 5- 12). ד) עדותו של מר מור והתערבותו במהלך הדיון, לא רק מצביעים על מעורבות יתר של עד, אלא יש בה כדי להצביע על עדות מגמתית ולהביא בה עובדות, שלאו דווקא קשורות לנושא הדיון בין התובע ובין הנתבעת אלא להשליך על ענייניו האישיים וגם הזכיר לנו:" לא הגשתי תביעה לבית דין לתביעות קטנות, כי הסיפור קצת מורכב יותר" ולא לשם כך, הגיע מר מור להעיד. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 9- 10). המגמתיות בעדותו של מר מור משתקפת גם מהמשך דבריו, משום שכאשר נשאל למה הוא ביקש להוסיף את שהוסיף, השיב העד:"כי זה חשוב מאד, גם לי, באתי בתור עד ואני יודע שאני מעיד בשבועה והובטח בעת ההרשמה העניין של קורס חוזר חינם, דבר שנהוג במכללה, ובשיחה אישית עם נשיא המוסד, שדובר מי שלא יהיו נוכחות של מרצים יהיה זכאי לבחינה נוספת כי זה חלק מתקנון המכללה" (עמ' 5 לפ',ש' 15- 19). 4. לאחר שבחנתי היטב את טענות התובע מזה ואת טענותיה של הנתבעת מזה ולאחר שבחנתי את העדויות שהובאו בפני ולאחר עיון בחומר הראיות אשר צורף לכתבי הטענות, הנני להחליט כדלקמן: א. א) אין חולק בין הצדדים, שהתובע התקבל ללימודים במסלול לימודים "הגשמה" - תכנית אשר בה משתתף הסטודנט על תנאי וכסטודנט שלא מן המניין ורק אם הסטודנט עובר את כל הקורסים בציון ממוצע של 75 לפחות או אז רשאי הסטודנט להמשיך ללימודים לקבלת תואר כסטודנט מן המניין. ב) התובע מציין בכתב התביעה, כי סיים את שנת הלימודים בציון כללי ממוצע 72.59 ברם, הנתבעת מכחישה טענה זו וטוענת, שציון ממוצע זה, אליו מתייחס התובע, אינו הציון הסופי, אלא היות ובהמשך נכשל התובע בקורס "מבוא לתורת המשפט" ולכן הציון הממוצע הסופי עמד על 68.84. (ראה גיליון ציונים מיום 14.11.12 שצרף התובע לכתב התביעה - נספח ה'- לעומת גיליון ציונים אחרון מיום 2.4.13 אשר צרפה הנתבעת לכתב ההגנה - נספח ב'). אני מקבל טענת הנתבעת, שאכן ממוצע ציוניו של התובע בסיום שנת הלימודים הוא 68.84. ב. א) לאור מחלוקת הצדדים הנ"ל, באשר לציון הממוצע הסופי של התובע, טוען התובע, שבחישוב מתמטי פשוט מראה כי ציון טוב במבחן מסכם חוזר במבוא לתורת המשפט היה מאפשר לו לעמוד בתנאי התוכנית ולהמשיך במסלול לקראת תואר ראשון במשפטים, תוצאה שנמנעה ממנו עקב מחדל הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה כלפיו והיות ושנת לימודים כבר החלה ואני נאלצתי - על מנת שלא לבזבז זמן יקר נוסף- להירשם למוסד לימודים אחר הרי שהסעד היחיד העומד לרשותי הוא תביעה זו להחזר הסכומים ששילמתי ופיצוי על נזקי. (ראה סעיף 11 לכתב התביעה). ב) לטענה זו של התובע, משיבה הנתבעת, שגם אם הייתה הנתבעת מאשרת לתובע - בניגוד לכללים המחייבים- לגשת למבחן חוזר, לאחר המועד הנוסף שניתן לתובע בשל מצבו הרפואי, הרי שגם אם היה עובר את המבחן, אין כלל אפשרות שהיה מסוגל להגיע לממוצע הנדרש למעבר ללימודי משפטים כתלמיד מן המניין - שהוא 75-, שכן לשם כך היה עליו לקבל לא פחות מ-96, בקורס שבו קיבל בשני המועדים אליהם ניגש את הציונים: 49 ו- 37. ג. השאלה הנשאלת אינה השאלה אם היה מצליח התובע לשפר את הציון הממוצע ולהביאו לידי ציון 75, אלא השאלה היא, האם הוכיח התובע את טענותיו, כפי שציינתי לעיל, קרי: האם הובטח לו קורס אחד חוזר והאם נוכח, בשעת המבחן, מרצה ועוזר הוראה כמתחייב בתקנון. על שאלות אלו, אשיב לצדדים בשניים אלה: א) בנספח ב', אשר צרף התובע לכתב התביעה, אכן נרשם, שהסכום אותו שילם התובע עבור שנת הלימודים כולל בחובו, בין היתר, קורס אחד חוזר. לכן, השאלה אינה מה ציון היה משיג התובע בקורס אחד חוזר, אלא אני מקבל את טענת התובע, שהוא אכן לא קיבל קורס אחד חוזר. ב) כמו כן, לטענה הנוספת של הנתבעת, שגם אם היה עובר את המבחן, ממילא לא יכול היה התובע להיוושע, משום שהיה עליו לקבל לא פחות מציון 96 - עם כל הכבוד- אין זו טענה לגופו של עניין. ישיג התובע ציון אשר ישיג - אין בכך כדי למנוע ממנו את הניסיון לנצל קורס חוזר, לגשת לבחינה, שכן כשם שקיים סיכוי קלוש שיקבל ציון 96 כך אין להוציא מראש מכלל אפשרות, שלא ייתכן שיוציא ציון כזה. סיכוי קיים - או לכאן או לכאן. 5. אין בית משפט זה נכנס כלל לשיקוליה האקדמיים של הנתבעת או להחלטות המתקבלות על ידי הסגל המתאים, אך השאלות בהן מכריע בית המשפט במשפט זה, אין התערבות כזו או אחרת בהחלטותיה של נציגי הנתבעת, אלא אך ורק בשאלה, האם הנתבעת העניקה לתובע את שהתחייבה במסמכיה - אם לאו. באשר לטענת התובע, שלא התאפשר לו קורס חוזר, אני קובע, שהתובע הוכיח (באמצעות נספח ב') שהסכום אותו שילם התובע בעד לימודיו כולל, בין היתר, קורס אחד חוזר והתובע לא קיבל קורס אחד חוזר ובכך, למעשה, הפרה הנתבעת את התחייבותה כלפי התובע. 6. א. א) טענה נוספת שהעלה התובע, מתייחסת להפרת "נוהל בחינות", כפי שעולה מנספח ד', שצרף התובע לכתב התביעה. לטענת התובע, התחייבה הנתבעת בנוהל בחינות, לנוכחות מרצים ועוזרי הוראה בזמן המבחן ועוד נאמר, שהמרצה חייב להיות נוכח לפחות בשעה הראשונה של המבחן ועוזר ההוראה יהיה נוכח במשך כל המבחן ולמרות התחייבות זו, לא נוכחו בחדר המרצה בשעת מבחן במבוא לתורת המשפט מרצה ועוזר הוראה כמתחייב בתקנון ואף לא היו זמינים טלפונית ולפיכך לא יכול היה לקבל התובע הבהרות לגבי חלק מהשאלות שלא היו ברורות. (ראה סעיף 7 להגנה). ב) התובע לא הוכיח, שסיבת הכישלון הייתה היעדרו של מרצה או עוזרי הוראה, אך התובע הוכיח, שאכן מרצה ועוזרי הוראה לא היו נוכחים בשעת הבחינה. טענת הנתבעת, שנוכחו משגיחים ונוכח אחראי הבחינות ובנוסף לכך טוענת הנתבעת, שבמועד מיוחד זמין מרצה הקורס טלפונית לשאלות הנבחנים ומי שמבקש הבהרה יכול לפנות למשגיח האחראי המקשר טלפונית את הנבחן עם מרצה הקורס. עם כל הכבוד לטענה זו, האם באמת סבורה הנתבעת שדין נוכחות מרצה או עוזרי הוראה במקום, בשעת הבחינה ובזמן אמת כדינו של מרצה "בשלט רחוק" שאפשר לפנות אליו טלפונית באמצעות המשגיח? האם כל הזמן הזה, של פניות מרחוק עומד לאותו תלמיד הנמצא בלחץ בחינות? ב. יחד עם זאת, הגם שגם היעדרו של מרצה או עוזר הוראה הוא בניגוד למובטח, אין בכך כדי להוכיח שהיעדרם גרם לכישלון בבחינה. התובע לא הוכיח, שהשאלות היו כה מסובכות שמבלי לקבל הבהרה, לא הבין את השאלה או את המבוקש בה ולכן, אין התובע יכול לייחס את כישלונו להיעדר מרצה או עוזר הוראה. 7. א. למרות האמור לעיל, אני קובע, כי הוכח בפני, שהתובע זכה ליחס הולם ובהתחשבות רבה לאור מצבו הרפואי וגם אם לא ביקש להעביר עניינו לוועדת חריגים, בכל זאת, עצם העברת העניין לוועדת חריגים מצביע על כך, שאכן נציגי הנתבעת חיפשו דרך נוספת על מנת לבוא לקראת התובע ולעזור לו במצוקתו, אך גם וועדת החריגים החליטה שלאור ציוניו של התובע - אין הוא יכול להמשיך לימודיו לקבלת התואר. ממכתב שצרף התובע לכתב התביעה עולה, שאכן ביום 31.8.12 הודע לתובע כי: לפנים משורת הדין בקשתו להיבחן במועד בחינה מיוחד בקורסים הבאים מאושר :מבוא לתורת המשפט, דיני עונשין, משפט חוקתי, (נספח ג' לכתב ההגנה) ב. לכן, לאור האמור לעיל, הגם שהוכח בפני שהנתבעת לא עמדה בשתי ההתחייבויות המפורטות לעיל (קורס חוזר והיעדר מרצה ועוזר הוראה בשעת בחינה), אין מקום ולא יהיה זה סביר וצודק, לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את שכר הלימוד, שכן אין לנתבעת נגיעה כלשהי לכישלון בבחינה בה נכשל התובע ויהיה זה אך לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת, שכל מי שנכשל ולא יכול לעבור לשלב הבא- יבקש החזר כספי. התובע קיבל שירותים, לימודים במשך שנת הלימודים ועל כך הוא צריך לשלם והתוצאות של מבחנים אותם עובר התלמיד הם עניינו בלבד - אם לכישלון ואם להצלחה. ג. יחד עם זאת וכפי שקבעתי לעיל, היות ואכן לא סופק לתובע את שהובטח עם תחילת הלימודים, על הנתבעת לפצות את התובע בשל הפרות אלו ובנדון דנן, אני קובע את סכום הפיצוי לסך של 2,500 ₪, שהוא סכום סביר ומתקבל על דעתי, הן בהתחשב בהפרות הנ"ל מחד גיסא והן בהתחשב בגישת נציגי הנתבעת אל התובע, אשר חפשו כל דרך - גם באמצעות וועדת חריגים- לבדוק מתן אפשרות המשך לימודים, כאשר בסופו של יום, הציון הממוצע לא אפשר זאת. 8. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 2,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל - אין צו להוצאות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. השכלה גבוהה