טוען כי הגיש תלונה כנגד עורך דין לוועדה אתיקה של לשכת עורכי הדין, אשר נתנה החלטה לפיה נרשמה הערה בתיקו של הנתבע בעניין התנהלותו ו/או התנהגותו בעניין התלונה. כמו כן, טוען התובע כי חרף פניות רבות לסגירת תיק הוצל"פ אשר נפרע במלואו ביום 9/11/09 נסגר תיק הוצל"פ באיחור של כעשרה חודשים רק ביום 6/9/10. ביום 1/9/13 התקיימה ישיבת הוכחות. חרף ניסיונות בית המשפט להביא את הצדדים להסדר פשרה לא עלה הדבר בידי בית המשפט. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב הגנה תיק הוצל"פ נשוא המחלוקת (מס' 0100315097), נפתח כנגד התובע ביום 4/6/09 באמצעות משרדו של הנתבע לביצוע פסק דין מזונות. אין חולק כי במסגרת תיק הוצל"פ זה, לא שולם החוב ע"י התובע מיד עם קבלת האזהרה, אלא רק לאחר שננקטו על ידי משרד הנתבע הליכי עיקול אצל מחזיקים שונים ביניהם בבנק יהב, בו מתנהל חשבון הבנק של התובע. על פי האמור בסעיף 4 לכתב הגנה ותדפיס פעולות שצורף לו ביום 3/9/09 נתפסו במסגרת העיקול שהוטל על כספים של התובע בחשבונו בבנק יהב, וביום 6/9/09 אישר רשם הוצל"פ לתובע בהיותו בא כוח הזוכה בתיק לממש את העיקול. הצדדים אינם חלוקים כי ביום 9/11/09 וזאת לאחר שנפתח תיק הוצל"פ וננקטו הליכי עיקול על חשבון התובע בבנק יהב, שילם התובע בלשכת הוצל"פ במסגרת התיק האמור סך של 110,500 ₪ לתשלום החוב נשוא תיק הוצל"פ. התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבע אף ששולם מלוא חוב בתיק הוצל"פ לא פעל לביטול ההליכים שננקטו ובכללם עיקול בחשבונו בבנק יהב, (הליך מסתיים בספרות 811 ). הנתבע בכתב הגנתו דוחה טענה זו, וטוען כי מיד עם תשלום סכום החוב בתיק הוצל"פ האמור ובטרם ששולם מלוא סכום החוב , שכן טרם נפסק שכר טרחה עורך דין בתיק הוצל"פ, הסכים לביטול כל ההליכים בתיק הוצל"פ כנגד התובע. הנתבע צירף לכתב הגנתו כנספח ג' טופס נתונים ממוחשב מלשכת הוצל"פ לפיו עולה כי ביום 17/11/09 נרשם בתיק הוצל"פ האמור ביטול כל ההליכים על פי בקשת הזוכה. כמו כן, הגיש הנתבע לבית המשפט במסגרת הדיון ט ופס ממוחשב נוסף מלשכת הוצל"פ המעיד כי הליכים בתיק הוצל"פ הנדון בוטלו ביום 17/11/09, מיד בסמוך לאחר ששולם החוב בתיק הוצל"פ. במסגרת כתב התביעה ובעדותו של התובע בבית המשפט לא היתה כל התייחסות לעובדה כי בלשכת הוצל"פ בוטלו הליכים על ידי בא כוח הזוכה כבר ביום 17.11.09, בסמוך לתשלום שבוצע. התובע טען בבית המשפט כי גם לאחר ששילם סך של 110,500 ₪ נותר רישום בבנק יהב של הליך העיקול המסתיים בספרות 811 ולטענתו פנה בעניין זה פעמיים רבות לבא כוח הזוכה (הנתבע) אולם לא נענה בענין זה. מעיון בתדפיס בקשות והחלטות מתיק הוצל"פ שצירף הנתבע במסגרת נספח י' לכתב הגנתו עולה מהחלטה שניתנה על ידי הרשמת שוורץ מיום 12/11/09 במסגרת הליך מס 816 , כי לבקשה לסגירת תיק הוצל"פ צורף צילום טופס ביטול הליכים חתום על ידי הנתבע (בא כוח הזוכה). מכאן כי אין ספק כי בקשה לביטול הליכים חתומה בידי הנתבע, היתה מצויה בידי התובע ואף הוגשה כאמור בלשכת הוצל"פ. טענה זו של התובע נטענה בכתב התביעה באופן כללי ללא פירוט עובדתי של המועדים בהם פנה לכאורה לנתבע לאחר ביצוע התשלום על מנת לבטל הליך העיקול בבנק יהב, לא הובאה כל ראיה כי נעשו פניות כאמור. התובע צירף לכתב התביעה בקשות שונות אשר הגיש במסגרת תיק הוצל"פ אולם מלבד בקשה אחת אשר הוגשה על ידי התובע בלשכת הוצל"פ מיום 16/2/10 לא נמצאה כל עדות כי נעשו פניות נוספות כלשהם ללשכת הוצל"פ או אל הנתבע לביטול הליך העיקול האמור. הפניה היחידה לגביה קיימת ראיה הינה בקשה שהגיש התובע ללשכת הוצל"פ במסגרת בקשה מיום 16/2/10 בה עתר התובע לפני ראש ההוצל"פ לבטל את העיקול בבנק יהב. בקשה זו נקלטה ונרשמה בתיק הוצל"פ מופיעה בנספח י' לכתב הגנה (הליך המסתיים בספרות824 ). בו ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת הוצל"פ שוורץ ורדה מיום 16/2/10 הדוחה את הבקשה מהטעם כי על החייב לשלם תחילה את החיוב בשכר טרחה עורך דין. הנתבע טען בסיכומיו כי פעל לביטול כל ההליכים מיד לאחר שבוצע התשלום וכי שיתף פעולה עם התובע והעביר לתובע טופס ביטול ההליך בבנק יהב מיד עם הפניה שנעשתה אליו. הנתבע הפנה לעניין זה לטופס ביטול ההליך מס' 811 מיום 6/9/10 שצורף כנספח לכתב התביעה. התובע טוען כי ח רף פניות רבות שביצע למשרד הנתבע לביטול הליך העיקול בבנק יהב נדחה בלך ושוב ללא מענה. טענה זו לא הוכחה שכן לא הובאו על ידי התובע ראיות בענין זה. בנסיבות הענין, סביר היה כי התובע יפנה עוד בשנת 2009 בסמוך לביצוע התשלום שביצע, בבקשה לרשם ההוצל"פ לביטול הליך העיקול ככל שלא נענו פניותיו ע"י הנתבע. אולם מעיון בנספחים ט ו- י' לכתב הגנה המפרטים הליכים והבקשות שהוגשו בתיק הוצל"פ נמצא כי התובע לא הגיש בקשה לביטול ההליכים עד ליום 16/2/10 ומכאן שלא הוכחה הטענה כי נעשו פניות לביטול הליך העיקול האמור עד לאותו מועד, עובדה המתיישבת עם גרסת הנתבע כי בפועל לא היו פניות כאלה אל הנתבע. התובע לא הביא כל ראיה כי לאחר ביצוע התשלום על ידו ננקטו כנגדו ע"י הנתבע הליכים חדשים ואף לא הביא כל ראיה או אסמכתא מתיק הוצל"פ כי הליך העיקול מס' 811 בבנק יהב עמד בתוקף גם לאחר בקשת בא כוח הזוכה לביטול הליכים שנקלטה בתיק הוצל"פ ביום 17/11/09. התובע טוען כי הנתבע לא פעל לסגירת תיק הוצל"פ אלא רק כשנה לאחר ששולם סכום החוב וזאת רק ביום 9/10/11. הנתבע בכתב הגנתו מציין כי הוגשה על ידו בלשכת הוצל"פ לתיבות דואר של הלשכה בקשה לסגירת התיק לאחר ששולם שכר טרחה שנפסק וזאת במסגרת בקשה מיום 15/12/09 (נספח ח לכתב הגנה). מעיון במכתב התלונה שהגיש התובע ללשכת עורכי הדין מיום 16/1/11 סעיף 10 למכתב עולה כי התובע מודה במכתבו כי הנתבע הגיש בקשה לסגירת תיק הוצל"פ. כפי שעולה מעיון בפירוט נתונים מתיק ההוצל"פ (נספח י לכתב ההגנה), לא היה מקום לסגירת תיק ההוצל"פ טרם שנפסק שכער טרחת עורך דין בתיק ההוצל"פ כעולה מהחלטת כבוד הרשמת שוורץ מיום 16.02.10. הנתבע בסיכומיו ציין משנוכח לגלות כי חרף הגשת בקשה על ידו לסגירת תיק ההוצל"פ כבר ביום 6.9.10 לא נסגר תיק ההוצל"פ ע"י לשכת ההוצל"פ, הגיש במהלך חודש נובמבר 2010 שתי בקשות מנהליות נוספות לסגירת תיק ההוצל"פ, אשר בעקבותיהן נסגר התיק. כאמור, התובע הודה בסעיף 10 למכתבו ללשכת עורך דין כי הוגשה בקשת סגירה ע"י הנתבע כאשר בכתב התביעה אין כל הכחשה כי הבקשה לסגירת תיק נעשתה עוד בסמוך לביצוע תשלום החוב. התובע לא הביא כל ראיה כי נגרמו לו נזקים כלשהם בגין כך שתיק ההוצל"פ נסגר בפועל רק ביום 9.11.10 וזאת כאמור לאחר שהוגשה בקשה ע"י הנתבע לביטול כל ההליכים כבר בסמוך לביצוע התשלום. התובע סומך את תביעתו בין היתר על מכתב מיום 21.01.13, ששלח יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד בענין תלונתו של התובע כנגד הנתבע. מעיון במכתב זה נמצא כי ועדת האתיקה לא מצאה בהתנהגותו של הנתבע עבירה על האתיקה המקצועית. עוד צוין במכתב כי ועדת האתיקה מצאה בנסיבות הענין לרשום הערה בענין ההתנהלות/התנהגות בענין התלונה. יצויין, כי במכתב האמור של ועדת האתיקה אין כל פירוט בגין איזו התנהלות או התנהגות נמצא דופי, מכל מקום החלטת ועדת האתיקה נוגעת למישור האתי בלבד ואינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט היושב לדין. התובע עותר לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה שנגרמה לו על סך 32,000 ₪. ע"פ הדין, על התובע החובה לפרט עובדות המעידות על גרם עגמת נפש וטרחה. בנסיבות הענין, לא פירט התובע בכתב התביעה עובדות המלמדות על עגמת נפש או טרחה. כפי שפורט לעיל לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלותו של הנתבע או כי זו גרמה לתובע נזק של עגמת נפש ו/או טרחה. בנסיבות אלה, אני סבור כי לא זו בלבד שלא הוכחו הטענות שהועלו בתביעה כנגד הנתבע אזי שאף לא הוכח הנזק הנטען. לפיכך, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות. תלונה נגד עורך דיןאתיקהאתיקה מקצועית (עורכי דין)עורך דיןלשכת עורכי הדין