נטען כי בדיקת השמאי נערכה כשבוע לאחר התאונה, ובכך נפגמת אמינות דו"ח השמאי תביעה כספית בסך של 7,168.9 ₪ בגין נזקי תאונת דרכים. טענות התובעים התובע 1 הינו בעל אופנוע מסוג סאן יאנג ג'וימקס 125 סמ"ק (להלן: "האופנוע"). התובע 2 הינו בנו של התובע 1. ביום 10.10.12, במהלך נסיעתו של התובע 2 רכוב על האופנוע, ברחוב דוד זזק באזור, התפרץ הנתבע 1 לכביש מכיוון רחוב בורוכוב, ופגע עם רכבו בצדו הימני של האופנוע. הנתבע 1 נהג במהירות מופרזת וגרם נזק לאופנוע. עלות תיקון הרכב עמדה על סך של 5,966.89 ₪. בנוסף נתבע סך של 702 ₪ בגין שכ"ט שמאי וכן סך של 500 ₪ בגין הטרחה והפסד ימי עבודה. טענות הנתבעים במועד התאונה הגיע הנתבע 1 לצומת טי שאינו מרומזר. הנתבע 1 האט את רכבו ומשנכח כי הצומת פנוי המשיך בנסיעה. לפתע הגיח התובע 2 לצומת מצד שמאל, מבלי שנתן זכות קדימה לרכב הנתבע, ובכך גרם לתאונה. מיקום הפגיעה תומך בגרסת הנתבעים. הנתבעים מכחישים את הנזקים הנטענים, וגורסים כי התובעים לא עשו די להקטנת נזקיהם. בדיקת השמאי מטעם התובע נערכה כשבוע לאחר התאונה, ובכך נפגמת אמינות דו"ח השמאי. לא הוכח כי היה צורך בהיעדרות מהעבודה, לא הוכחה היעדרות בפועל ואף לא היקף השתכרות. לפיכך התובע אינו זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות. התובעים לא צירפו אישור מעודכן על אי הגשת תביעה למבטחיהם. דיון והכרעה התובע 2 טען כי נסע בנתיב הראשי ישר ואילו רכב הנתבע הגיח מדרך צדדית. לדבריו, לא נפצע בתאונה מאחר שנסע במהירות נמוכה של חמישה קמ"ש (עמ' 2 לפרוטוקול). מאידך העיד הנתבע 1 כי נסע במהירות נמוכה, ולאחר הפנייה כאשר היה בתוך הצומת, הגיע התובע במהירות, פגע בו מימין וניסה לברוח. הנתבע הוסיף כי לא יכול היה שלא לעצור בצומת, מכיוון שאין במקום שדה ראייה ראוי (עמ' 2-3 לפרוטוקול). אשת הנתבע 1, הגב' עינת כהן העידה כדלקמן: "ש. אז למה אין לי שריטה בצד שמאל, הפגיעה שלי בצד ימין. ת. בעלי ניסה לבלום, לעצור שחס וחלילה לא יקרה שום דבר, האופנוע נפל על הרצפה, בכלל לא הבנו מה קרה. יצאנו מהאוטו וראינו מה שראינו" (עמ' 4 לפרוטוקול) הובהר כי אין מחלוקת שרכב התובע בא מרחוב בורוכוב (עמ' 3 שורה 17 לפרוטוקול). בדיון מיום 21.10.13 העידה עדת ראייה מטעם התובעים, הגב' איילת כהנא, כדלקמן: "כשהרמתי את עיני לבדוק את השטח שאכן פנוי ויכול לטייל ראיתי רוכב אופנוע, הוא הגיע מהמועצה, הוא היה 250, 300 מטר ממני, הסתכלתי עליו כדי לראות שהוא מבחין בנו, כשאנו הולכים הוא נסע במהירות מאוד מאוד איטית, וגם כשהוא הבחין בי, מאמצע כביש, הוא זז הצידה הוא נסע במהירות ממש נמוכה, כמו בצעידה, כי הוא הבחין שאני הולכת עם תינוק שהליכתו לא יציבה וכשהוא הגיע זה רחוב שהוא ממשיך ישר. ברחוב בורוכוב. הרחוב שאני הלכתי בו שכרגע נקרא בנבניסטי יש כניסה מרחוב בורוכוב הגיע רכב טיוטה כשהוא מגיע לרחוב בנבניסטי יש לו אפשרות לפנות ימינה או שמאלה. השדה ראייה שם הוא מאוד קשה, אין תמרור עצור, אין שם שום דבר ובעקבות כך הגיעה הטיוטה ופנתה שמאלה לא הבחינה ברוכב אופנוע ופגעה בו. בעקבות רוכב האופנוע, זו דעתי, אבל בעקבות רוכב האופנוע שהיה במהירות איטית הוא הספיק לזנק מהאופנוע והוא נעמד על שני רגליים ולכן הוא לא נפל והאופנוע עף קדימה והנזק קרה לאופנוע ולא לרוכב האופנוע". לעדת הראייה אין היכרות מוקדמת עם התובע (עמ' 7 לפרוטוקול). לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בתמונות ממקום האירוע (נ/1 ו-נ/2), אני מאמצת את גרסת התובע 2 לאופן בו ארעה התאונה. עדותה של עדת הראייה מטעם התובעים הייתה אובייקטיבית ומהימנה, ותמכה בגרסתו. יתר על כן, מתמונות הצומת עולה בבירור כי נתיב הנסיעה בו נסע התובע 2, הינו הנתיב הראשי ואילו הנתבע פנה לנתיב נסיעת התובע מכביש צדדי (נ/1). יובהר כי תקנות 64(א)(1) ו- (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, אליהן הפנתה נציגת הנתבעת 2, אינן רלוונטיות למקרה דנן, שכן אין מחלוקת כי רכב התובע 2 בא משמאל לרכבו של הנתבע 1. דו"ח השמאי והנזקים הקבועים בו לא נסתר על ידי הנתבעים. הפרש של כשבוע בין מועד התאונה לבדיקת השמאי הוא סביר בנסיבות העניין באופן שאינו פוגם באמינותו, בפרט לנוכח העובדה כי לא הובאו ראיות לסתור את האמור בו. סוף דבר לנוכח כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 5,966.89 ₪ וכן סך של 702 ₪. משלא צירפו התובעים כל ראיה לעניין הפסד ההשתכרות, אין הם זכאים לסכום המבוקש בגין רכיב זה. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בסך של 400 ₪. שמאות