קבלת רכב שנקנה בטרייד אין ללא מושב אחורי

קנה רכב בטרייד אין, קיבל את הרכב, אולם הרכב היה ללא מושב אחורי תביעה כספית בסך של 2,500 ₪. טענות התובע התובע רכש מהנתבעת רכב מסוג שברולט קרוז, שנת 2011 בעסקת "טרייד אין". ביום 9.10.12, מסר התובע לנתבעת שיק בנקאי על סך של 32,000 ₪, וקיבל את הרכב, אולם הרכב היה ללא מושב אחורי. לאחר שהתובע התלונן על כך, הותקן ברכב מושב זמני מלוכלך, והובטח לו כי המושב המקורי אשר נמסר לניקוי יותקן ברכב בתוך כיומיים. לבסוף, רק ביום 22.10.12 הגיע המושב האחורי, לאחר שהתובע טלפן עשרות פעמים ואף הגיע פיזית למוסך מספר פעמים על מנת לדרוש את המושב. התובע ביקש מהנתבעת פיצוי על האיחור במסירת המושב ואי שביעות הרצון שנגרמה לו מהרכישה. בתשובה, הוצע לו ע"י הנתבעת שובר של ארוחת בוקר בסך של 70 ₪ אולם התובע דחה את הצעתה. לאחר מכן הציעה לו הנתבעת טיפול תקופתי לרכב על חשבונה, שיתואם טלפונית עם המוקד הטכני של החברה, אך הובהר כי הטיפול אינו כולל בדיקת והחלפת בלמים או דסקיות. התובע דחה גם הצעה זו. התובע תובע סך של 2,500 ₪ הכולל את עוגמת הנפש שנגרמה לו וכן 1000 ₪ בגין הוצאותיו. טענות הנתבעת ביום 9.10.12 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו רכש התובע מהנתבעת רכב משומש מסוג שברולט קרוז, שנת 2011. בטרם חתם התובע על ההסכם ושילם את מלוא התמורה, בדק התובע את הרכב ונמסר לו מלוא המידע אודות מצבו של הרכב. התובע ידע כי בחלקו האחורי של הרכב חסר מושב. בהסכמתו המלאה, התקינה הנתבעת ברכב מושב חלופי זמני, תקני ומתאים של רכב מאותו הסוג, כאשר השוני היחיד היה בצבע המושב. הנתבעת הזמינה עבור התובע מושב מתאים בצבעו לרכב שרכש. מנהל הסניף, הציע לתובע לדחות את ביצוע העסקה ותשלום התמורה עד להגעת המושב המקורי, אך התובע בחר לבצע את העסקה במועדה. התובע ידע כי מועד הגעת המושב אינו תלוי בנתבעת. לתובע לא נגרם כל נזק, ועצם התקנת המושב החלופי אינו מסב כל עוגמת נפש, בפרט כשהתובע ידע כי ברכב חסר מושב אחורי ובחר לבצע את העסקה במועדה. המתנה של 12 ימים לחלק חלופי אשר אינו מוצר מדף ויש להזמינו במיוחד, היא בתחום הזמן סביר. הנתבעת הודיעה לתובע במפורש כי ברגע שיגיע המושב היא תיצור עמו קשר, יחד עם זאת התובע בחר להגיע שלא לצורך למשרדי הנתבעת מספר פעמים. הנתבעת אף הציעה כי נציג מטעמה יגיע לבית התובע על מנת להרכיב את המושב החדש, אך הנתבע סירב והשיב כי עומד על קבלת פיצוי, ובחר להגיע לסניף הנתבעת באופן עצמאי לשם הרכבת המושב. התובע דרש פיצוי מופרז מסוג מערכת מולטימדיה כולל הרכבה, ולחילופין דלק לשנה או שווה כסף לכך. דרישתו מהווה חוסר תום לב וניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת. לתובע לא נגרם כל נזק והוא לא הניח תשתית ראייתית להוצאות שנגרמו לו. כמו כן, התובע בחר להגיע לסניף ולהוציא הוצאות רבות שלא לצורך, ולכן הנתבעת אינה אחראית לכך. תשובת התובע התובע החליט לבצע את העסקה לאחר שראה בגני התערוכה את הרכב בעל מלוא המושבים, ושילם מקדמה עבור העסקה ביום 2.10.12. רק ביום מסירת הרכב התברר לתובע כי המושב האחורי חסר. המושב האחורי נמסר לניקוי, ולא הוזמן מושב מקורי חדש. מנהל הסניף לא הציע לתובע לדחות את ביצוע העסקה. התובע היה מעדיף לדחות את ביצוע העסקה על מנת שלא לשבור תכניות חיסכון בטרם מועד משיכתן. במכתביה בזמן אמת הנתבעת לא טענה כי התובע ידע על המושב החסר או על המושב חלופי. דיון והכרעה הסכום הנתבע עומד על סך של 2,500 ₪, וכולל את הוצאות הנתבע בסך של 1,000 ₪ וכן רכיב פיצוי בגין מסירת הרכב עם מושב חסר ואיחור במסירת המושב התקין. אין למעשה מחלוקת, כי הרכב נמסר לתובע ללא המושב האחורי המקורי, וכי המושב האחורי נמסר לתובע רק ביום 22.10.12, 12 ימים לאחר תשלום התמורה עבור הרכב על ידי התובע. אמנם בסעיף 1 להסכם מיום 9.10.12 מציין התובע כי בדק את מצבו החיצוני והמכני של הרכב לשביעות רצונו, אולם אין מחלוקת כי במועד החתימה על ההסכם פנה התובע למנהל הסניף בעניין המושב החסר, התריע בעניין המושב החסר ומנהל הסניף התנצל והבטיח כי המושב החסר יסופק בהקדם. כך עולה ממכתבה של הנתבעת עצמה מיום 4.11.12 אשר צורף לכתב ההגנה. הנתבעת אף ציינה במכתבה הנ"ל כי היא רואה את האירוע בחומרה. רוצה לומר, הנתבעת הודתה למעשה כי על אף האמור בסעיף 1 להסכם, אי מסירת הרכב עם מושב אחורי תקין וכן העיכוב במסירתו מהווה מחדל של הנתבעת. טענת ההגנה של הנתבעת כי הוצע לתובע לדחות את מועד ביצוע העסקה לא הוכחה. יחד עם זאת, התובע בחר להגיע למשרדי הנתבעת מספר פעמים על דעת עצמו ועל אף שלא היה צורך בכך. כמו כן, התובע לא צירף קבלות להוכחת סכום הוצאותיו. בדיון מיום 22.8.13 הודה נציג הנתבע כי הנזק שנגרם לתובע הוא הפסד יום עבודה, ומעט עוגמת נפש. לאור מחדלה של הנתבעת במסירת הרכב והעיכוב במסירת המושב האחורי, ומנגד, לנוכח העובדה שהיה באפשרות התובע להקטין את נזקו ולצמצם את הוצאותיו וכן מאחר שלא צירף התובע קבלות להוכחת הוצאותיו, אני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי בסך של 1,000 ₪. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,000 ₪. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 250 ₪. הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 ימים אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. רכבמושבים נחלות ומשקים