חריגים לביטוח חבות צד ג' ובטענה שיש קשר משפחתי של חברה בע"מ עם בעל הרכב הפוגע לאחר תיאור זה, ביקשו התובעים לחייב הנתבעים לשלם להם סך של 19,378 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לפי דו"ח שמאי בסך 16,974 ₪, שכ"ט שמאי 1,104 ₪, הוצאות משפט 200 ₪, הפסד יום עבודה 500 ₪ וריבית והצמדה בסך 600 ₪. 2. כתב ההגנה, שהוגש על ידי הנתבעות, אינו מפרט את עצם האירוע, אלא מציין, שלתובע נשלחה המחאה לפי דו"ח שמאי נגדי וההמחאה חזרה. עוד טוענות הנתבעות, שההפרש שלא שולם לתובעים נובע בגין חלק ברכב אשר הוחלף במקום לתקנו. כמו כן, קוזז חלק משכר טרחתו של השמאי, משום ששכ"ט השמאי בסכום של 1,104 ₪ הינו מופרז ומוגזם ביחס למקובל ולנהוג בשוק ואינו עולה בקנה מידה אחד עם חובתם של התובעים להקטין את נזקיהם. הנתבעים גם חולקים על גובה שיעור ירידת הערך, כפי שנקבע על ידי השמאי, משום שהתובעים לא הציגו את עברו הביטוחי של הרכב. 3. כפי שציינתי לעיל, אין הנתבעת מתייחסת בכתב ההגנה לפרטי האירוע, ברם מעצם העובדה, שהנתבעת שלחה לתובעים המחאה על חלק של הנזק - עולה מכך, שבעצם הנתבעת הכירה באחריותה. 4. מטענות הצדדים, כפי שהועלו בפני בית המשפט עולה השאלה השנויה במחלוקת והיא, האם הפיצוי אותו העבירה הראל לתובעים מכסה את כל הנזק שנגרם לתובעים - כפי שהעריך שמאי מטעמם, או שמא יש לפצות את התובעים בגובה הנזק כפי שקבע שמאי מטעם התובעים. מבחינת טענות הצדדים וחומר הראיות, עולות העובדות והטענות הבאות: א. א) מעדות התובעת עולה, שרכבה - אשר היה נהוג בידי מר זנזורי ארז (להלן:"מר זנזורי") חנה ומישהו פגע בחלקו האחורי של רכב התובעים, תוך כדי שהרכב חונה. חודש לאחר שהתובעת שלחה את תביעתה לנתבעת, שלחה לה הנתבעת המחאה בסך של 2,585 ₪, בעוד שהנזק היה גבוה בהרבה, קרי סך של 16,974 ₪. ב) מר זנזורי העיד בבית המשפט, שאכן הרכב חנה בסככה ונהג אחר בשם זנזורי אבישי, שהוא בן דודו של מר זנזורי, נסע לאחור ופגע בחלקו האחורי של רכב התובעים וכתוצאה מכך, היה צורך להחליף חלק בתא המטען לחלק מקורי. ב. א) מר משה פרידמן, נציג הראל (להלן:"מר פרידמן") טוען, שהפיצוי אשר שולם לתובעים הוא פיצוי לפי קביעת השמאי מטעמם. עוד טוען מר פרידמן, שהיות ומחובתו של התובע להקטין את הנזק והיות והנזק הוא בר תיקון - לא היה מקום להחליף את כל הדלת ובעצם, לטענתו, גם לא הוחלפה כל הדלת והתובעת לא תיקנה את הרכב. (עמ' 2 לפ',ש' 1- 6). ב) מר פרידמן חולק על קביעת השמאי מטעם התובעים, שיש להחליף את כל מכסה תא המטען, שעלותו מתקרבת לסך של 15,000 ₪ בעוד שהשמאי אינו קובע, שנזק זה לא ניתן לתיקון וכאשר התיקון עצמו עולה פחות בהרבה, קרי סך של 1,900 ₪. מר פרידמן סבור, שאין מקום לשלם הסכום, כפי שקבע שמאי התובעים, שכן תשלום מלוא הנזק כפי שנקבע על ידי שמאי מטעמם, מביא לכך, שהתובעים מתעשרים על חשבון הראל. (עמ' 2 לפ',ש' 6- 11). כך גם טען מר פרידמן לגבי שכר הטרחה המופרז אותו גבה השמאי בנדון דנן. ג. א) התובעת מאשרת, שאכן לא פרעה את ההמחאה, משום שהסכום נראה לה מגוחך, שכן היה צורך להחליף חלקים מקוריים, משום שהרכב הוא רכב חדש, שהיה בעת התאונה חודשיים על הכביש. כמו כן, מאשרת התובעת, שהיא טרם תיקנה את הרכב. ב) שמאי מטעם הנתבעת, מר חגי יעקב, (להלן:"מר חגי") התייצב לדיון על מנת לתמוך בקביעותיו אשר הובאו בחוות דעתו. גם בבית המשפט טען מר חגי שמכסה תא המטען ניתן לתיקון וזהו שיקול מקצועי בלבד. מר חגי מוסיף, שעצם העובדה, שהתובעת לא תיקנה את הרכב עד היום, זה אך מחזק את טענתו, שאין צורך בהחלפה אלא הנזק ניתן לתיקון. (עמ' 2 פ',ש' 21- 25). 5. מהעובדות שהובהרו בפני עולה, שאין מחלוקת בדבר הפגיעה ברכב התובעת והמחלוקת היא רק בשאלת גובה הנזק שעל הנתבעות לשלם לתובעים. בחנתי את חוות הדעת של השמאי מטעם התובעים וכן את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת ומבדיקת שתי חוות דעת עולה הפער הגדול בין שתי חוות הדעת: הנזקים על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעים הם 16,973 ₪ (כולל מע"מ) והנזקים על פי חוות דעת השמאי מטעם הנתבעים הם 2,585 ₪ (כולל מע"מ). ער אנוכי לעובדה, שפערים אלה נובעים מהשאלה, האם יש להחליף חלפים מקוריים או לבצע תיקון, אך גם כך, פערים אלה הם בלתי סבירים ובלתי מתקבלים על הדעת ולאחר ששקלתי את ממצאי שתי חוות הדעת, החלטתי לקבל את חלק מקביעותיו של השמאי מטעם התובעים ולא את קביעותיו של השמאי מטעם הנתבעת- זאת מהנימוקים הבאים: א. א) כפי שעולה מחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, בדק שמאי זה את הרכב סמוך לאחר התאונה, קרי ביום 20.7.12 ואילו מר חגי בדק את הרכב ביום 28.10.12, אך לשאלת מועד הבדיקה, אין נפקא מינה, משום ששני השמאים בדקו את הרכב, בעוד שהרכב לא תוקן ולכן, מצב הרכב היה אותו מצב בשני מועדי הבדיקה. ב) רכב התובעים, אשר נפגע באירוע זה, הוא משנת ייצור 2012 ובעת האירוע עבר רק 9353 ק"מ ולכן כאשר מדובר ברכב חדש יחסית - אין לשלול תיקונו על ידי החלפת חלפים מקוריים. לא פעם מופיעים נציגי מבטחים וטוענים, שאין מקום להחליף חלפים מקוריים לרכב, שמעל שנתיים, אך אין לטעון את אותה טענה, כאשר עסקינן ברכב חדש יחסית. זאת ועוד, נציגי המבטחים מעלים לא פעם את הטענה, שמשרד התחבורה הוציא חוזר ובמסגרתו נקבע, שברכבים בני שנתיים ומטה חלה חובה להתקין חלקים חדשים ומקוריים. לא ראיתי מה שוני יש בין מקרה זה ובין מקרים אחרים בו נפגעים רכבים חדשים או בני פחות משנתיים. ב. יחד עם זאת, אני קובע, שאם השמאי קבע, שעל התובעים לקבל פיצוי בהתייחס להתקנת חלקים חדשים - אין מקום להעניק גם פיצוי בגין ירידת ערך, שכן חלק חדש ברכב מחזיר את המצב לקדמותו ומשדרג את הרכב שכבר היה מאז 2012 על הכביש והשמאי לא קבע ירידת ערך לאחר תיקון הרכב בפועל. ג. א) אני מקבל את טענתו של מר פרידמן, ששכר טרחתו של השמאי נקבע מעל לסכום הסביר הנקבע במקרים אחרים, ברם בפועל התובעים שילמו לשמאי סכום זה ואין לתובעים שליטה כלשהי על גובה שכרו של השמאי ולכן, היות והם שילמו שכר זה ונגרם להם חסרון כיס של הסכום ששילמו- על הנתבעות לשלם לתובעים הסכום של 1,104 ₪. ב) עם זאת וכפי שעולה מעדות התובעת, הרכב טרם תוקן למרות שהאירוע אירע ביום 28.6.12 ולכן, אין מקום להעניק לתובעים סכום מע"מ, אשר טרם נשאו בו ואין לדעת אם או מתי יחליטו לתקן את הרכב ומהו סכום המע"מ שישלמו בפועל. 6. לפיכך ולאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות, שתיהן ביחד ו/או כ"א מהן בנפרד לשלם לתובעים, באופן סולידארי את הסך של 15,229 ₪ (נזק ממשי בסך 14,125 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 1,104 ₪) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 5.3.13- ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית, מחוסר הוכחה ולאור הנימוקים שפורטו לעיל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעות, באופן סולידארי, לשלם לתובעים, באופן סולידארי הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. ביטוח צד ג'ביטוח רכב