תביעה לתשלום תמלוגי ביטוח על-פי פוליסות לביטוח נסיעות לחו"ל. כמו כן, מונחים בפני כתב ההגנה של הנתבעת ופרוטוקול הדיון מיום 11.7.13. טענות הצדדים: התובעת רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל "ALL IN ONE" ( להלן: "הפוליסה") בתאריך 13.2.12 לתקופה שבין 30.3.12-14.4.12. טוענת התובעת שבשיחה טלפונית שערכה עם נציגת הנתבעת נאמר לה כי הפוליסה מכסה הכל, גם חולי או מוות של בן משפחה קרוב. אף הובהר לה , לטענתה, שגם אם בן משפחה קרוב יאושפז או יתרחש מקרה מוות של בן המשפחה קרוב לפני תאריך הנסיעה ועקב כך הנסיעה תבוטל, יכוסו ההוצאות בהתאם לסעיף 5.1 לפוליסה. לטענת התובעת, בתאריך 20.3.12 אושפזה אמה של התובעת (להלן: "המנוחה") בבית-החולים איכילוב עם תסמינים של שעלת כאשר ביום 28.3.12 שוחררה היא , מבחינה פורמלית, מבי"ח. לראיה, מצרפת התובעת את דו"ח סיכום האשפוז בו נרשם כי מצבה של המנוחה היה באותה עת יציב וטוב "ויכולה היא להשתחרר לבית אבות" שם שהתה לפני האשפוז. עוד באותו היום, טוענת התובעת, אף המליצה לה הרופאה המטפלת לנסוע לחו"ל בלב שקט בשל מצבה הרפואי הטוב של המנוחה. לטענתה, כאשר התקשרה לבית האבות לשם העברת המנוחה חזרה , בהתאם לדו"ח סיכום אשפוז, נאמר לה שרופאת בית האבות לא נמצאת ולכן ללא ההשגחה של הרופאה המקומית לא ניתן לקבלה. נמסר לה כי הרופאה תהיה למחרת בבוקר ובית האבות ישלח אמבולנס להחזרתה. לאור זאת, המנוחה נותרה בין כתלי בי"ח עם בנה (אחי התובעת). ביום 29.3.12 בשעה 5:00 בבוקר נסעה התובעת לחו"ל כאשר בתאריך 30.3.12 נודע לה על מות אמה. בעקבות זאת שבה לארץ ביום 31.3.12 , כאשר משך כל טיסה 24 שעות. לטענתה, ההתדרדרות במצב בריאות אמה החל לאחר נסיעתה לחו"ל, זאת מפנה ל"סיכום פטירה" המצורף לכתב התביעה. לאחר האירוע, התובעת טוענת, פנתה לנתבעת בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין הוצאות כרטיס טיסה לארץ, על פי ס' 5.2 לפוליסה, וזו השיבה לה כי היא אינה זכאית לקבלת תגמולים אלו מאחר ותביעתה נכללת בגדר הסייגים 6.1 ו-6.2 הקבועים בפרק 6 לפוליסה כאשר סייג 6.1 קובע כי הנתבעת "..לא תשלם תביעה בגין אירוע הנובע ו/או קשור במצב בריאות שהטיפול בו היה צפוי במבוטח ו/או בן משפחה קרוב", וסייג 6.2 קובע כי הנתבעת "..לא תשלם תביעה בגין אירוע הנובע או קשור במצב בריאותי שבגינו היה בן משפחה קרוב בטיפול הרפואי, לרבות טיפול תרופתי בלבד, ו/או במעקב רפואי, בעת צאתה של התובעת לחו"ל ....או בגין החמרה ושינוי לרעה פתאומי ובלתי צפוי של מחלה שהייתה קיימת בעבר לפני צאת התובעת לחו"ל". התקיימות סייגים אלו מסייגת התובעת בהפנייה למכתבה של ד"ר עדי ברוידה מהמחלקה הפנימית של בי"ח איכילוב אשר, לטענת התובעת, טיפלה במנוחה במהלך אישפוזה . לפיו המנוחה אושפזה עקב זיהום בדרכי נשימה עליונות ונפטרה בשל סיבוך רפואי אשר לא ניתן היה לצפות אותו מראש באזור אחר (דופן האגן והבטן) ובמערכת אחרת (מערכת העיכול לעומת מערכת דרכי הנשימה). לטענתה, הנזכר לעיל ,שנקרא בשפה הרפואית המטומה בדופן הבטן ובאגן וזיהום סיסטמטי חריף, הוא מצב בריאות חדש אותו לא ניתן היה לצפות , אינו חלק ממחלות הרקע של אמה והתגלה לאחר צאת התובעת לחו"ל. כמו כן, טוענת היא, אף לפני צאתה לחו"ל חל שיפור במצבה של המנוחה והיא הייתה מיועדת להשתחרר מבי"ח ורק אחרי צאתה נפטרה המנוחה ולכן לא ניתן להחיל על מקרה זה סייגים אלו. עוד טוענת כי סעיפים 6.1 ו-6.2 לפוליסה אינם מתייחסים למקרים של מוות כי אם למצב של החמרה במצב רפואי. לטענתה, הסעיפים המתייחסים למוות הם סעיפים 6.12.8 ו-6.12.9 לפוליסה בהסתמכה על פסיקתו של כב' השופט עבאס עאסי בת"ק (ירושלים) 22932-11-10 אברהם הררי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 4.5.11) שם נקבע האמור. בהמשך לזאת, טוענת התובעת, כי בעוד ס' 6.12.8 לסייגי הפוליסה מתייחס למות של מבוטח כאשר הסייג הוא "מצב מחלתי קיים לפני צאת המבוטח לחו"ל", ס' 6.12.9 לסייגי הפוליסה המתייחס למות בן משפחה קרוב אינו כולל בתוכו סייג של "מצב מחלתי קיים לפני צאת המבוטח לחול". כמו כן, טוענת התובעת כי סייגים 6.1 ו-6.2 מנוגדים לס' 38(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 מאחר וחברת הביטוח התנתה תשלום למבוטח ב "החמרה ושינוי לרעה של מחלה שהייתה קיימת בעבר לפני צאת המבוטח לחו"ל..." הרחבה של האמור בס' 5(3) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ"ב-1981. בנוסף להחזר כרטיס הטיסה שרכזה לשם חזרה לארץ מבקשת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש מאחר ולטענתה, חברות ביטוח באופן עקבי לא משלמות תגמולי ביטוח בגין קיצור נסיעה בשל מחלה או מוות וכן, בשל ההתשה שעברה לטענתה כאשר פנתה לנתבעת מס' פעמים ונדחתה שוב ושוב. מנגד טוענת הנתבעת כי מעולם לא נאמר לתובעת בשיחה הראשונית בינהם כי הפוליסה "מכסה הכל", קל וחומר נוכח הסייגים והחריגים הקיימים בפוליסה. באותה שיחה טוענת היא כי הומלץ לנתבעת להתעדכן דרך אתר האינטרנט בפרטי הפוליסה המלאים עד הגעת הפוליסה לביתה. לטענתה, התובעת מודה כי קיבלה את הפוליסה קודם ליציאתה לחו"ל ולקרות אירוע הביטוח הנטען, מכאן שהייתה מודעת לתנאיי הפוליסה, חריגיה וסייגיה. הנתבעת טוענת כי המנוחה הייתה קשישה סיעודית שהתגוררה בבית אבות סיעודי בשל מחלות רקע מגוונות, המנויות בכתב טענותיה , בהן סבלה. המנוחה , לטענת הנתבעת, אומנם אושפזה בתאריך 20.3.12 בבי"ח איכילוב, עקב זיהום בדרכי הנשימה (כאשר חודש קודם לכך אושפזה בשל בעיה דומה) והייתה מיועדת לשחרור בשל שיפור במצבה, אך בפועל השחרור שנקבע ליום 28.3.12 נדחה ולבסוף היא לא שוחררה , נוכח התדרדרות חמורה במצבה. לטענת הנתבעת, ההתדרדרות במצבה נבע משטף דם שנוצר בדופן הבטן כתוצאה מהזרקת חומר בשם הפרין- תרופה מונעת קריש דם, שהוזרק למנוחה כדי למנוע היווצרות קריש דם בווריד עמוק ולתסחיף ריאתי - שני סיבוכים אותם חוותה בעבר. טוענת הנתבעת, שטף הדם שנוצר עקב הטיפול הנ"ל התפשט לאיברי הבטן הפנימיים, לכך מצרפת הנתבעת חוו"ד של רופא מומחה מטעמה. עוד מוסיפה הנתבעת כי הפוליסה לא מכסה תביעה הנובעת או קשורה במצב בריאותי שהטיפול בו היה צפוי או במצב בריאות של בן משפחה קרוב שהיה קיים קודם לצאת המבוטח לחו"ל או במקרה של החמרה פתאומית של מחלה שהייתה קיימת בעבר לפני צאת המבוטח לחו"ל, כאמור בס' 6.1 ו-6.2 לפוליסה. התעודות הרפואיות של המנוחה וכן חוו"ד המומחה מטעמה, טוענת הנתבעת, מעלים כי עוד קודם ליציאתה של התובעת לחו"ל ורכישת הפוליסה סבלה המנוחה ממצב בריאותי ירוד , הייתה בטיפול רפואי, תרופתי ותחת מעקב רפואי, ופטירתה הייתה קשורה למצב בריאותי זה. עוד טוענת הנתבעת כי היא פעלה בהתאם לתנאיי הפוליסה, וכן השיבה לכל פניותיה של התובעת או מי מטעמה. לגביי פיצויי עוגמת הנפש שמבקשת התובעת משיבה הנתבעת כי הכיסוי הביטוחי לא מכסה זאת. דיון והכרעה: אין חולק כי התובעת רכשה פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל "ALL IN ONE" לתאריכים 30.3.12-14.4.12, וכן אין חולק כי ביום 20.3.13 אושפזה אמה של התובעת, המוגדרת "בן משפחה קרוב" של המבוטח בהתאם לס' 1.31 לתנאי הפוליסה, בבי"ח איכילוב, שם נפטרה ביום ה-30.3.12. בשל האמור קיצרה התובעת את נסיעתה ושבה ארצה בתאריך 31.3.13, כאשר נאלצה לרכוש כרטיס טיסה חזרה. המחלוקת שעומדת בעינה היא האם פטירת המנוחה בזמן שהות התובעת בחו"ל נבע ממצב רפואי קיים ערב יציאת התובעת לחו"ל או בשל מוות שאינו קשור למצבה הרפואי שבגינו אושפזה באותה עת . באם המסקנה תהא כי פטירת המנוחה קשורה למצבה הרפואי בגינו אושפזה טרם נסיעת התובעת, הרי שהמקרה דנן נכנס בגדר סייגי הפוליסה הנטענים. ראשית אתייחס לטענת הסתירה, שהעלתה התובעת , הקיימת בין סייגים 6.1 ו-6.2 לפוליסה לבין תקנה 5(3) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ"ב-1981 המנוגדים לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א- 1981 ודינם להתבטל, כטענתה. עיון בסעיף 38 (א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) חושף את הפגם בטיעון: "שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח..." משמע, לפי הוראת סעיף 38 הסנקציה חלה על הוראה בפוליסה לא מפני שהיא "לא נזכרת בתקנות", כפי שנטען, אלא מפני שיש בה הסדר ה"סותר" אותן. ס' 5 (3) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) קובע: "בחוזה לביטוח נוסעים וכבודתם בנסיעה לחוץ לארץ ייכללו ההוראות הבאות: (3) הביטוח לגבי מחלה או תאונה יחול על תאונה שאירעה למבוטח או מחלה שחלה בה במשך תקופת הביטוח (להלן - האירוע), למעט מחלה שבשלה היה המבוטח בטיפול או בהשגחה בעת צאתו לחוץ לארץ או במשך ששה החדשים שקדמו לצאתו, ולמעט כאשר קבלת הטיפול היתה אחת ממטרות הנסיעה; ביטוח זה יהיה ביטוח מצומצם או ביטוח מורחב כאמור בפסקאות (4) ו-(5) והמבטח יציע למבוטח לבחור ביניהם;". סעיפי התקנה אינם רשימה סגורה, זאת אנו מבינים מנוסח הסעיף אשר קובע כי בחוזה לביטוח נוסעים וכבודתם בנסיעה לחוץ לארץ ייכללו ההוראות המפורטות בתקנה. לפיכך, יכולה הנתבעת להוסיף בפוליסה הוראות לגבי מקרים בהן נאלץ המבוטח לקצר נסיעתו בשל מוות או מחלה של בן משפחה קרוב , מקרה שלא מצוין בתקנה. הוספת הוראות באשר להחלת הביטוח על בן משפחה קרוב וסייגים לו אינם מהווים סתירה לתקנה הנ"ל אלה הוספת הוראה חדשה לפוליסה. מאחר והאירוע , בגינו מבקשת התובעת את הפעלת הביטוח האמור, הוא מות אמה בזמן שהותה בחו"ל, לא מצאתי לנכון לדון בסייגי הפוליסה, לרבות ס' 6.1, המתייחסים לקיצור השהות בחו"ל בשל סיבות הקשורות במבוטח שהרי תקנה 5(3) מתייחסת למבוטח עצמו. לכן בכל הנוגע לסייגים הקשורים לבן המשפחה הקרוב לא קיימת סתירה עם תקנה 5(3) , כי אם הוספת הוראות שלא מנויות בתקנה. לאחר שקבענו כי הסייגים לעיל לא נוגדים את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), נשאלת השאלה האם עומדת תביעת התובעת בתנאי הפוליסה ולפיכך זכאית היא לתגמולי ביטוח? לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה, וכן בעדותה של ד"ר עדי ברוידא ,שנמנתה על הצוות הרפואי שטיפל במנוחה , כפי שנרשמה בפרוטוקול הדיון בתיק מס' 20019-02-13, שהובא לעיוני ע"י הנתבעת בדיון שנערך בענייננו ויש בו כדי להשפיע על המחלוקת שבפנינו מאחר ומדובר באותו מקרה , לרבות אותה מנוחה, נוכחתי כי לא ניתן לקבוע בוודאות באשר לגורם שהביא למות המנוחה כאמור והאם נפטרה ממצב בריאותי חדש ופתאומי שהתהווה לאחר צאת התובעת לחו"ל באופן שלא היה ניתן לצפות אותו מראש , לאור מחלות רקע שונות שסבלה בהן המנוחה , כפי שעולה מדו"ח האשפוז שהמנוחה אף קיבלה טיפול תרופתי בגינם ערב אישפוזה. כמו כן, בעדותה של ד"ר עדי ברוידא עולה כי אינה יכולה לומר בוודאות מה היה הגורם לשטף הדם בדופן הבטן והאגן שבגינו נפטרה המנוחה. עוד הוסיפה כי יתכן והשיעולים אותם חוותה המנוחה הם שגרמו לשטף הדם, שיעולים שלוו למחלת ברונכיטיס , בשלו אושפזה המנוחה טרם יציאת התובעת לחו"ל. בעדותה מאשרת ד"ר ברוידא כי המנוחה אכן קיבלה זריקת הפרין למניעת קרישי דם במהלך הטיפול בברונכיטיס וכי המנוחה סבלה בעברה מסיבוכים של קרישת דם ותסחיף ראתי. לפיכך, סבורני כי הגורם למות המנוחה הוא אכן התדרדרות במצבה הרפואי שהיה קיים לפני צאת התובעת לחו"ל. עוד עולה מטענות התובעת כי בעת שרכשה את הפוליסה הובהר לה, לשאלתה "מה קורה במקרה של חולי או מוות של בן משפחה קרוב", כי פוליסה זו מכסה הכל. כלל ידוע כי על חברת ביטוח חלה "החובה ליידע" את הרוכש בדבר התקיימותן של סייגים בפוליסות המונפקות (ראו ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749) ולגלות לו באשר קבועים בפוליסה חריגים שיש בהם כדי להשפיע על החלטתו. במקרה דנן התרשמתי כי התובעת הייתה מודעת לסייגים השונים המופיעים בתנאי הפוליסה, כפי שעולה מדבריה להלן "הייתי מודעת בעת רכישת הפוליסה לסייגים" (ראו עמ' 1 שורה 26 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, סבורני שהם הובאו לה בצורה מובנת וברורה גם מהסיבה שהתובעת לא טענה אחרת. לא למותר לציין כי, התובעת אף לא צירפה לכתב תביעתה כל סימוכין בעבור הסעד אותו מבקשת. יכלה היא בנקל לצרף קבלה או העתק כרטיס הטיסה המעידה על הוצאתיה שאותן תובעת היא. ללא צירוף קבלות עבור ההוצאות אשר החזרן מתבקש בית- המשפט יתקשה לפסוק את הסעד הכספי המבוקש. לגבי טענות נוספות שנשמעו מצד התובעת, מאחר ואלו הועלו על-ידה לאחר הגשת כתב הגנה בתיק ומבלי שניתנה לנתבעת הזכות להגיב לא מצאתי לנכון לדון בהם. לפיכך ולנוכח האמור התביעה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. ביטוח נסיעות לחו"לפוליסה