תביעה בגין חדר לא פונה לים במלון

הופתעו להיווכח שהחדר שסופק להם אינו פונה לים אלא הינו מין "חדרון" שדמה לבית סוהר מכיוון שהיו סורגים מסביב כשלצד החדר יש מעבר להולכים ושבים של עובדי ואורחי בית המלון. התובע פנה לפקיד הקבלה ומחה על כך, אך נאמר לו כי המחיר ששולם עבור חבילתו אינו מחיר של חדר הפונה לים. לטענת התובע הלך לו היום הראשון מחופשתו כשהיה כל הזמן בהמתנה בקבלה שבבית המלון עד שמנהל המלון הציע לו לשלם הפרש של 60 יורו בתמורה לחדר הפונה לים שהחדר הזה יסופק למחרת. בלית ברירה, טוען התובע הוא שילם מכיסו 60 יורו וקיבל למחרת חדר הפונה לים. התובע טוען כי נגרם לו סבל, עוגמת נפש והפסד כספי של ההפרש ואבדן חוויית הנופש שהעריך את כולם בסך 12,200 ₪. 4. הנתבעת, הגישה כתב הגנה ובו הודתה כי מלכתחילה התובע הזמין שתי חבילות נופש במלון " אפולו פאלאס ", אלא שבשל רישום יתר לא ניתן היה לספק את החדר ולכן הוצע לתובע מלון חלופי באותה דרגה הוא מלון " אקוויס פאלאס ביץ' " שהינו בדירוג של חמישה כוכבים. לטענת הנתבעת 1, זה טבעי ואף נוהג מקובל שכאשר יש תפוסה מלאה רשאית ספקית החבילה להחליף בית המלון המוזמן בבית מלון באותה דרגה, וכך עשתה היא במקרה זה כשהתובע הסכים להצעה. בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת 1 כי החדרים אמורים להיות חדרים הפונים לים ושהטענה שהבטחה זו מופיעה באתר האינטרנט שלה אינה נכונה. לטענת הנתבעת, התובע נהנה מחופשתו ולא היו לו טענות למעט החדר שניתן לו בלילה הראשון כך שהסכום הנתבע הינו מוגזם , בהיותו עולה בהרבה על סכום החבילה ששילם תמורתה. מה שקרה לתובע זו תקלה רגילה כמו מקרים שבהם המזגן אינו פועל בחדר או תקלה בחשמל שבחדר, שהרי דברים אלה אינם בשליטתה. 5. הנתבעת 2 אף היא הגישה כתב הגנה ובו היא טענה שהחבילה שסיפקה לתובע נרכשה מנתבעת 1 ושבית המלון הוחלף לרגל " תפוסת יתר " בבית המלון במוזמן, ושהתובע הסכים לבית המלון החלופי, לאחר שנוכח מבדיקה באתר האינטרנט של הנתבעת 1 כי כל החדרים המוצעים הינם חדרים הפונים לים. הנתבעת 2 טוענת כי נתבעת 1 הציעה לתובע בחזר סך של 60 יורו וארוחה זוגית במחיר של 250 ₪ . לחילופין טוענת נתבעת 2 כי הסכום הנתבע הינו מוגזם ואין לו אחיזה במציאות. 6. התקיים דיון בפני ביום 4.12.13 בו נשמעו עדויות הצדדים כאשר נציגת הנתבעת 1 העידה כי אילו התובע היה פונה אליה בעת הגעתו הדבר לא היה קורה והיא הייתה משיגה עבורו חדר פונה לים אף בלי תשלום הפרש בסך 60 יורו. מעדות נציגת נתבעת 2 עולה כי הבעיה התחילה במשרד הקבלה בבית המלון זאת מכיוון שלא נכח נציג של הנתבעת 1 שאמור להיות נוכח כדי לפתור בעיות של הנופשים מטעם נתבעת 1. דיון: 7. כלל בהליך אזרחי כי, המוציא מחברו עליו הראייה, היינו, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומקובלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. 8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותיהם, הגעתי למסקנה ,לפיה התובע הוכיח את תביעתו חלקית נגד נתבעת 1 וכלל לא הוכיח עילתו נגד נתבעת 2 . 9. לאחר ששמעתי גרסאות שני הצדדים שוכנעתי שאכן התובע הסתמך על מצג באתר האינטרנט שלפיו כל החדרים שמציעה נתבעת 1 הם חדרים הפונים לים ואלמלא כן הוא היה מבטל את החבילה, חיזוק לדברי התובע ניתן למצוא בעדות נציג נתבעת 2 שטען כי המחיר בחבילה הינו מחיר של חדרים הפונים לים וכי בעצם הנתבעת 1 לא שילמה את ההפרש של 60 יורו לבית המלון. זאת ועוד, נציג נתבעת 1 לא נכח בבית המלון במשרדי הקבלה, עת הגיע התובע לבית המלון שלא כנהוג שכן אילו הנציג היה נוכח שם, הרי הבעיה הייתה נפתרת . חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעדותו של נציג נתבעת 2. התובע הקטין את נזקיו כאשר שילם את ההפרש דבר שהטיב עמו ועם בת זוגו להמשיך בחופשתם כסדרה וגם ליהנות מהחופשה כמתוכנן. שוכנעתי מדברי התובע שאכן נגרמה לו עוגמת נפש ואבדן הנאה מהחופשה ביום הראשון עת בזבז את זמנו בהמתנה כשהיה הוא ובת זוגו במתח שאולי החדר לא יוחלף וימשיכו בנופש בחדר שתואר על ידי התובע כבית סוהר, כאשר מסביב ישנם סורגים ומעבר להולכים ושבים. התובע הציג תמונות המחזקות את גרסתו. משהגעתי למסקנה כי התובע ובת זוגתו סבלו ביום הראשון הרי אני פוסק לתובע פיצויים עבור עוגמת נפש ואבדן הנאה של יום אחד מהחבילה בסכום של2,500 ₪ וכן קובע שמגיע לתובע החזר ההפרש בסך של 60 יורו עבור יתרת הלילות ששהה בהם בחדר הפונה לים, דהיינו בסך של 300 ₪. 10. אשר לנתבעת 2 התובע כלל לא הוכיח את עילתו נגדה, הרי הלכה פסוקה היא כי סוכנות נסיעות הינה גורם מתווך בלבד, וכזו אין להטיל עליה באופן גורף את מחדלי הספק או בית המלון. עם זאת, הכרה במעמד זה אין משמעה שסוכני הנסיעות פטורים מכל חבות. נקבע כי, קיימת חובת נאמנות בין הסוכן לבין לקוחותיו אשר אינו יכול לחסות תמיד תחת כנפי הטענה " מתווך הנני- ואחראי אינני " - ( ת"ק, ת"א ) 7384/02 רבין נ' עקיבא טורס, ניתן ביום 2.2.03 ( ). עוד קובעת הפסיקה כי, חובותיו של סוכן הנסיעות נובעת מתניות החוזה הנגזרות מעקרון תום הלב. לצורך כך נקבע כי, יש לבחון את רמת השירותים שסופקו בפועל אל מול התחייבויותיו של סוכן נסיעות בכלים של סבירות ושכל ישר, תוך שימת הדעת לכך שבמהלך חופשה ייתכנו תקלות כלשהן שאינן נגזרות הכרח ממחדליו של סוכן הנסיעות ( ת"א נתא ) 24034/04 יונה מגל נ' דיזנהויז תיירות בע"מ ( ). על-כן , אינני סבור שבמקרה זה יש להטיל את האחריות על נתבעת 2. סוף דבר 11. כפי שקבעתי לעיל אני מקבל את התביעה חלקית נגד נתבעת 1 ומחייב אותה לשלם לתובע סכום כולל של 2,800 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע הוצאות משפט סך של 300 ₪ ובסה"כ יהיה על הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 3,100. כאמור לעיל התביעה נגד נתבעת 2 נדחית והנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט סך של 300 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת התובע העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל. בית מלוןבתי מלון (תביעות)