2. אין מחלוקת כי התובעים רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה, הלוך ושוב, לאוקראינה. לצורך כך, השתמש בנקודות שצברו במועדון "הנוסע המתמיד" של הנתבעת. הטיסה לאוקראינה היתה מיועדת ל-19.12.12 והטיסה חזרה ארצה תוכננה ל-01.01.2013. הטיסות נרכשו עבור התובעת ובתה הקטינה. 3. אליבא התובעים, התובעת ציפתה לנסיעה לאוקראינה שלוש שנים ותיאמה את הביקור עם חברתה הותיקה, תוך שילוב חגיגות השנה האזרחית החדשה. 4. אין מחלוקת שהנתבעת הודיעה לתובעים ביום 12.12.2012, כי טיסת החזרה ארצה נדחית ליום 02.01.2013, היינו הטיסה חזרה נדחתה ביום אחד. לשיטת התובעים, הנתבעת הציעה להצטרף לטיסה ביום 02.01.2013 או להקדים את החזרה ל-31.12.2012. התובעים דחו את שתי ההצעות. לשיטתם, הקדמת הטיסה היתה מסכלת את מטרת הנסיעה -חגיגות השנה האזרחית המתקיימות ב-31.12.2012, ואילו דחיית הטיסה ל-02.01.2013, היתה מותירה את התובעת ובתה ללא מקום שהייה ולינה. המארחת היתה אמורה לצאת לחו"ל ביום שיועד לחזרת התובעת ובתה ארצה. עוד נטען, כי במועדים האמורים לעיל, ובהתראה כה קצרה, בלתי אפשרי להשיג חדר במלון בקייב. 5. התובעים מלינים בעיקר על חוסר הנכונות של הנתבעת להטיסם חזרה ארצה בטיסה של חברת "אירוסוויט" שיועדה ל-01.01.2013, הגם שמכרה כרטיסים לטיסה זו. לגרסתם, מדובר בהתנהלות חסרת אחריות וחסרת התחשבות ברגשות לקוחותיה, כשלנגד עיניה של הנתבעת שיקולים כלכליים גריידא. 6. התובעים טוענים לעגמת נפש גדולה שנגרמה להם מביטול העסקה והנסיעה. ציפייתם הממושכת לנסיעה זו התבדתה וגרמה לקלקול מערכת היחסים עם חברת הילדות של התובעת. 7. בעת הדיון הוסיף התובע, כי טיסת החזור לא בוטלה, כי אם הועברה לחברה אחרת כמפעיל משנה. לפיכך היה בכוחה של הנתבעת להטיס את התובעת ובתה במועד המתוכנן מראש. התובע טען עוד, כי לא נאמר בתנאי הכרטיסים שרכש, שניצול נקודות "הנוסע המתמיד" אינו אפשרי בטיסות המופעלות ע"י מפעילי משנה. לבסוף טען כי בעקבות התנהלותה הנ"ל של הנתבעת איבדו התובעים את הזדמנות, חד-פעמית, לנצל את הנקודות שצברו, כאמור. מאחר ואין מדובר בביטול טיסה מטעמי כוח עליון, מן הראוי כי הנתבעת תשא בתוצאות, להבדיל מניצול ציני של הוראת המחוקק. 8. הנתבעת טוענת כי פעלה על פי החוק, מסרה הודעה על ביטול הטיסה במועד החוקי ואף מעבר לו, הציעה לתובעים חלופות סבירות, לרבות ניצול הנקודות שצברו, בכל מועד בתוך שנה, בטיסה לכל יעד שיבחרו. הנתבעת מכחישה את טענת התובעים כי לא היו להם אופציות לטוס חזרה ארצה יום אחד מאוחר מהמתוכנן. לשיטתה, התובעים לא ביקשו ממנה להשתתף בעלויות השהייה למשך יום נוסף בקייב. עוד נטען כי אין לקבל טענת התובעים שבמועד האמור בלתי אפשרי להשיג חדרים בבתי מלון בקייב. הנתבעת הבהירה כי על פי תקנון מועדון החברים, מימוש כרטיס הנרכש באמצעות צבירת נקודות מותנה בקיום טיסה המופעלת ע"י הנתבעת, ואין הנתבעת מתחייבת להטיס את הלקוח טיסה המופעלת ע"י חברה אחרת. הנתבעת ביקשה להגן על הזכויות המוקנות לה בחוק לעניין עריכת שינויים בטיסות. 9. החוק: סע' 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשנ"ב - 2012 קובע באופן כללי כי מפעיל או מארגן טיסה יתן לנוסע הטבות, ובהן פיצוי כספי, אם טיסה בוטלה. אולם, סע' קטן (ג) קובע: "על אף האמור בסעיף קטן (א), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הנוסע קיבל ממפעיל הטיסה, מהמארגן, או מנותן שירותי סוכנות הנסיעות הודעה על כך - (1) 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה; ..." חובת ההוכחה על מתן ההודעה חלה על מארגן הטיסה או מפעילה. סע' קטן (ד) קובע כי הוראות סע' קטן (ג) לא יחולו, אם הנוסע סירב לטוס בטיסה חלופית שהוצעה לו בשל כך שההצעה לא ניתנה לאדם המצטרף אליו לטיסה לפי הודעת הנוסע, או משום שנבצר מהנוסע לטוס בטיסה החלופית מטעמי בטחון, דת או מגבלה רפואית. סע' קטן (ו) קובע כי במצב בו מודיע מארגן טיסה לנוסע על ביטול טיסה, עליו להודיע לנוסע על האלטרנטיבות להגעה ליעד הסופי. 10. בנסיבות המקרה שלפני, כאמור לעיל, נמסרה הודעת הנתבעת לתובעים על ביטול טיסת חזרה ארצה למעלה מ- 14 יום לפני מועד הטיסה המתוכנן. כמו כן, אין מחלוקת שהנתבעת הודיעה להם מהן האלטרנטיבות להגיע לישראל. מכאן שהנתבעת פעלה בהתאם לחוק ולא חלה עליה חובה מכח החוק לפצות את התובעים פיצוי כספי. 11. הנתבעת הציעה לתובעים, מעבר לחובתה בחוק, אלטרנטיבות למימוש כרטיסי הטיסה חזרה ארצה, שאינן בלתי סבירות. טעמי סירובם של התובעים לקבל את ההצעות, אינם במסגרת הטעמים המוכרים בחוק, כאמור בסע' 6(ד) לחוק הנ"ל. טענת התובעים כי לא היתה אפשרות ללון בבית החברה לילה נוסף לא הוכחה. התובע העיד כי התובעים לא ניסו להשיג חדר במלון עבור יום ההמתנה לטיסת החזרה ארצה (עמ' 1 ש' 17). לכן, לא ברורה טענתם כי לא ניתן היה לקבל את הצעת הנתבעת לחזור ארצה בטיסה ב- 2.1.12. 12. טענת הנתבעת כי על פי תקנון החברים במועדון "הנוסע המתמיד", ניצול הנקודות מתייחס לטיסות המופעלות על ידה בלבד, לא נסתרה. מאחר והתובעים היו חברי המועדון, הם כפופים כמו הנתבעת לתקנון, המהווה הסכם מחייב בין הצדדים, ואינם יכולים להלין על כך שהנתבעת לא העמידה לרשותם אפשרות לטוס בטיסה שהופעלה ע"י חברת "אירוסוויט". יש לזכור כי השגת כרטיסי הנתבעת באמצעות ניצול נקודות מועדון היא בבחינת הטבה ללא תמורה, והנהנים ממנה כפופים לתקנון מדויק, הקובע באילו תנאים ניתן לממשה. בהיבט הכלכלי, התניית מימוש הנקודות רק בעת רכישת כרטיסים לטיסות המופעלות ע"י הנתבעת היא בגדר הסבירות. ממילא לא נטען ולא הוכח כי הנתבעת הפרה את החוזה בין הצדדים. 13. סבורני כי החוק מאפשר לחברות התעופה לשנות את מועדי הטיסות או את מפעיליהן, באופן סביר. המחוקק ראה לנכון לחייבן להעניק לנוסעים הטבות כאלה ואחרות, במקרים חריגים מאד, שבהם ראה כי ייגרם נזק ממשי לנוסעים. אולם, במקרה שבו חל שינוי בלוח הטיסות של מארגן או מפעיל הטיסה, אף אם הוא שינוי הנובע משיקולים שלהם (לרבות כלכליים) ולא מטעמי כח עליון, אין הנוסעים זכאים להטבות או לפיצוי, כשניתנת הודעה מספקת מראש והנוסע יכול להיערך באופן סביר לשינוי (לעניין זה ראו את פסיקת בתי המשפט בת"ק 49849-07-12 אבזוב נגד אל-על; ת"ק 26665-09-12 קנר נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ; ת"ק 57217-01-13 עמינדב ואח' נגד אל-על). 12. אין מחלוקת כי בשל ביטול הטיסה הנתבעת נכונה להחזיר לתובעים את כל שהוציאו לצורך רכישת הכרטיסים. ככל ולא עשתה כן עד כה, עליה להשיב לתובעים את התמורה הכספית ואת כל הנקודות שמימשו, לרבות את תקופת יכולת הניצול של הנקודות כפי שהייתה במועד רכישת הכרטיסים. לנוכח האמור, התביעה נדחית. התובעים ישאו בהוצאות משפט בסך 600 ₪. ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. תביעות נגד חברות תעופהתעופהביטול טיסהביטול עסקה (הגנת הצרכן)