אי מתן אפשרות לעמוד בהסכם הפשרה ולהקטין נזקים

היה על התובע לקבל את הצעותיה של הנתבעת ובכך לאפשר לה לעמוד בהסכם הפשרה ולהקטין את נזקיו שהסתכמו בשלב זה בדחייה בת יום אחד בביצוע הטסט. תחת זאת בחר התובע להגדיל את נזקיו ולפנות לבית ספר אחר לנהיגה שהגישו לטסט לטענתו רק לאחר כשמונה שבועות, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. בנסיבות אלה, יש לפצות את התובע אך ורק בגין הדחייה בת יום אחד בביצוע הטסט ובגין שיעור הריענון שנטל התובע בטרם הטסט שלבסוף לא התקיים. לפיכך, אני מורה לנתבעת לפצות את התובע בהחזר בסך של 75 ₪ בגין שיעור הנהיגה ופיצוי בסך של 175 ₪ בעבור עגמת הנפש שנגרמה לתובע בגין כך שהמתין חצי שעה בגשם אך הטסט לא התקיים בשל תקלה טכנית ברכב. לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת התובע החזר בגין ביטול עסקה, שכן העסקה בין הצדדים התקיימה ובמסגרתה קיבל התובע שיעורי נהיגה רבים מהנתבעת. יתרה מכך, סוגיה זו הועלתה במסגרת תביעתו הקודמת של התובע והסתיימה בהסכם הפשרה, כמפורט לעיל. בנוסף, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע תשלום החזר בגין הטסט מאחר ובמסגרת הסכם הפשרה התחייבה הנתבעת, לפנים משורת הדין, להעניק לתובע טסט. כאמור לעיל, משלא יכול היה הטסט להתקיים במועד המתוכנן, היה על התובע להקטין נזקו ולקבל הצעת הנתבעת לקיום הטסט בכל מועד אחר הנוח לו ובפרט ביום למחרת, שהינו במסגרת 30 הימים שהוקצבו לנתבעת בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין. אין התובע יכול להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, לסרב לקבל את הצעת הנתבעת לקיום הטסט בכל מועד אחר עפ"י בחירתו. ומאידך, לתבוע תשלום בגין אי ביצוע אותו הטסט. 7. סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע 250 ₪ בתוך 30 יום ממתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מהמועד בו אמורים להיות משולמים ועד לתשלומם בפועל. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך 150 ₪ שישולמו בתוך 30 יום ממתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד בו אמורים להיות משולמים ועד לתשלומם בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. חוזההסכם פשרה