נזק לרכב שחנה במקום המיועד לחניה ונפגע ממשאית חולפת

רכב חנה במקום המיועד לחנייה, נפגע ממשאית חולפת. התובע, כך עולה מכתב התביעה, לא נכח בתוך רכבו בזמן התאונה ולא צפה בתאונה מן הצד. יחד עם זאת, הובאה על ידו, במסגרת כתב התביעה, השתלשלות העניינים ממנה למד על מעורבותה של הנתבעת בתאונה. בתביעתו לפני ביקש התובע להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו לרכבו במסגרתה, על הנתבעת. הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את הטענות שהעלה התובע כנגדה. לדבריה, בירור שנערך על ידה מול שלושת הנהגים שלה, המועסקים במפעל הבטון שלה בטבריה, העלה כי כל השלושה הכחישו כל מעורבות מצדם בתאונה. בעקבות הכחשתם הנ"ל של נהגי הנתבעת, ביקשה הנתבעת לקבל פרטים מזהים ביחס למשאית הפוגעת ולחילופין הנגרר לה, אולם בידי התובע לא עלה לספק פרטים אלו. התובע התבקש להתלוות לנציג הנתבעת על מנת לבחון את המשאית שבהתאם לדו"ח חברת איתוראן נסעה ברחוב הספציפי במועד התאונה, ולראות בו עיניו כי אין על המשאית כל סימן לפגיעה, אולם התובע סירב לעשות כן. בנסיבות אלו, בהן אין כל ראייה הקושרת את משאית הנתבעת לאירוע התאונה ונהג המשאית מכחיש כל מעורבות מצדו בתאונה הנטענת, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כלשהו לתובע. ככל שתוצגנה ראיות הקושרות את נהג הנתבעת או הנתבעת בכלל לאירוע הנטען, תשוב הנתבעת ותשקול את עמדתה (כך בסעיף 9 לכתב ההגנה). בדיון שהתקיים לפני היום, העידו התובע, נציג הנתבעת, ועדים שהשניים זימנו. לאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית: עלה מעדותו של התובע לפני, והדברים עלו גם מכתב התביעה שהוגש על ידו, כי התובע קיבל הודעה מחברת איתוראן לפיה רכבו נפגע בתאונה/נגנב, וזאת בזמן אמת. התובע, לדבריו, ירד ממשרדו הממוקם באותו כביש, סמוך למדי למקום חניית הרכב, והבחין ברכבו ובנזקים שנגרמו לו. עוד הבחין התובע בהמשך הכביש, במשאית הנתבעת כשהיא ממשיכה לנסוע. התובע שלל היותו עד ראייה לתאונה אולם טען לפני כי בירור שנערך על ידו מול אנשים ששהו במקום ובמועד התאונה, העלה כי משאית הנתבעת היא זו שפגעה ברכבו וגרמה על ידי כך לנזקים המתוארים בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה. מטעמו של התובע הובאו שלושה עדים, שניים מתוכם הם עדי ראייה ממש שטענו לפני כי הבחינו במו עיניהם במשאית הנתבעת כשהיא פוגעת ברכב התובע וממשיכה בנסיעה, ללא עצירה. אומנם, השניים שללו כי הבחינו במספר המשאית אולם, בשים לב למקומות הימצאותם בעת התאונה, כפי שנמסרו על ידיהם בעדויותיהם לפני, ובשים לב לנתוני המשאית הפוגעת כפי שנמסרו על ידיהם, ועמדת הנתבעת המאשרת כי משאית מטעמה עברה אכן בכביש הרלבנטי בזמן התאונה, שוכנעתי כי יש לקבל את עדותם לעניין זה ואין לזקוף לחובת התובע את העובדה כי לא הובא מטעמו עד שהבחין במספר לוחית הזיהוי של המשאית הפוגעת. הובאה גם מטעמו של התובע עדותו של בעל המוסך שטיפל ברכב התובע בעקבות התאונה. עלה מעדותו של זה כי הנזק שנגרם לרכב התובע תואם באופן מלא פגיעה ברכב על ידי גלגל משאית דוגמת משאית הנתבעת. לעניין זה נטען כי מיקום הנזק ברכב התובע, שהוא בחלקו באזורים גבוהים ברכב, שולל את האפשרות לכך שרכב התובע נפגע מרכב פרטי. בנוסף, ניתן ללמוד מכך שעל רכב התובע לא נותרו סימני צבע, שהרכב נפגע על ידי גלגל ולא על ידי פח של רכב אחר. העד הנ"ל טרח להביא עמו, לצורך הצגה לפני, את הכנף הקדמית של רכב התובע, שנפגעה בתאונה הממחישה את מהות הפגיעה. עדויותיהם של ארבעת העדים הנ"ל, התובע ושלושת העדים הנוספים מטעמו, הותירו בי רשום אמין וחיובי למדי. העדויות תאמו האחת את השניה וכולן ביחד יצרו לפני תמונה מלאה המתארת אופן התרחשות התאונה. מנגד, לא מצאתי כי יש בעדויות שהובאו מטעמה של הנתבעת כדי להפריך ולקעקע את פרשת התביעה. עלה מעדותו של נציג הנתבעת כי הוא לא נכח במקום התאונה, בזמן התאונה, וכי נכנס לתמונה בעקבות פניית התובע לנתבעת בדרישה לקבלת פיצוי. נציג הנתבעת טען אומנם לפני, כי ערך בירור עם נהגי הנתבעת, שיכלו להיות קשורים לזירת האירוע, בעקבות פנייתו של התובע, וכי אותו בירור העלה כי לא היתה למי מהם מעורבות ישירה בתאונה, יחד עם זאת, אינני סבורה כי די בעניין זה לבדו כדי להטות את כף המאזניים לטובת הנתבעת. כך גם ביחס לעדותו של עד ההגנה, הנהג במשאית הנתבעת, במסגרתה אישר כי נסע בזמן הרלבנטי בכביש בו חנה רכב התובע אך שלל כל מעורבות מצדו בתאונה. עלה מן הנתונים שהובאו לפני כי משאית הנתבעת עברה בכביש בו חנה רכב התובע בזמן התאונה (ראה עדויות העדים וכן אישור חברת איתוראן מוצג נ/1). בשים לב לגודלה של המשאית, בהשוואה לרכב התובע, לא ניתן לשלול את האפשרות כי המשאית פגעה ברכב התובע מבלי שהנהג במשאית הרגיש בכך. במיוחד אמורים הדברים בשים לב לעדותו של בעל המוסך, לפיה הסימנים שהותירה התאונה ברכב התובע (שחלקו כאמור הוצג לפני היום), מתיישבים עם פגיעת גלגל המשאית ברכב ולא כל חלק אחר שלה. נתון זה יכול להשתלב היטב עם העובדה שנטענה על ידי הנתבעת לפיה לא ניתן היה להבחין בנזק כלשהו במשאית המדוברת. כאמור, עדותו של התובע ועדויותיהם של שלושת העדים מטעמו, נמצאו אמינות בעיני ואני רואה מקום לקבלן במלואן כגרסת אמת המשקפת את המציאות כהווייתה. המוצג עליו עמדתי לעיל, וסימני הפגיעה הנראים עליו, מתיישב עם העדויות הנ"ל ומשלים אותן. בנסיבות העניין ולאור כל האמור, הריני קובעת כי הוכח לפני כי משאית הנתבעת פגעה אכן ברכב התובע וכתוצאה מכך הסבה לרכב התובע את הנזקים הנטענים המפורטים בחוות הדעת שהוגשה מטעמו של התובע. בשאלת הנזק, לא ניטשה בין הצדדים מחלוקת ובנסיבות העניין ובשים לב למכלול הדברים האמורים הריני מקבלת את התביעה במלואה. בהתאם לאמור, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 31,772 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (ביום 13.2.13), ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף לסך הנ"ל תשלם הנתבעת לתובע הוצאות המשפט בסך 500 ₪. הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. רכבמשאיתחניהנזק לרכב